הפרופסור במיליון דולר? כל מה שרציתם לדעת על הכיס האקדמי בישראל
חשבתם פעם כמה באמת מרוויח פרופסור באוניברסיטה? אולי דמיינתם תלוש שמן במיוחד, או אולי דווקא חשבתם שמדובר בשכר צנוע, כי הרי "בשביל הכסף לא הולכים לאקדמיה". אז תרשו לי להגיד לכם משהו: האמת, כמו תמיד, מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה. היא מסתתרת מאחורי קירות המגדל השן, והיא שונה לגמרי מהסטריאוטיפים הישנים. המאמר הזה לא ישאיר אתכם עם שאלות פתוחות. הוא יצלול לתוך הקרביים של תלוש השכר האקדמי בישראל, יחשוף את כל השכבות, ויגלה לכם מהם הגורמים האמיתיים שקובעים את ההכנסה של מי שמעצב את דור העתיד. קחו נשימה עמוקה, כי הולכים לגלות כאן עולם שלם שרבים אפילו לא מעזים לדמיין.
האשליה המתוקה: מה באמת סבורים שאנחנו מרוויחים?
בואו נודה על האמת. כשאומרים "פרופסור", התמונה הראשונה שעולה בראש היא לרוב של אדם עם שיער פרוע, משקפיים עבים, שקוע בספרים עתיקים. אולי הוא גם שופע ידע אינסופי, אבל כנראה שלא מדמיינים אותו מתלבט אם לסגור את המינוס בבנק. התפיסה הרווחת היא שהפרופסורים חיים בעולם משלהם, מנותקים מהמציאות הכלכלית היומיומית, ושהם "עובדים מתוך שליחות" ולא בשביל הכסף הגדול. האם זה נכון? ובכן, בואו נגיד שהשליחות בהחלט קיימת, והיא דלק עצום למקצוע הזה. אבל גם לשליחים יש חשבונות לשלם.
המיתוס הזה מוביל לא פעם לשיחות משעשעות, שבהן אנשים מחוץ לאקדמיה מנסים לנחש מה הסכום המסתורי שמסתתר בתלוש. "בטח מיליונים, לא?" יש שיזרקו. "פחות מהייטקיסט, זה בטוח," אחרים יגידו בביטחון. האמת היא שאין תשובה אחת, והמספרים קופצים ורוקדים בהתאם לריקוד מורכב של גורמים, שלא תמיד גלויים לעין הציבור. אז בואו נפסיק לחיות באשליה ונתחיל לפרום את השטיח הסבוך הזה.
הסוד מאחורי התלוש: 4 רבדים המשפיעים על השכר האקדמי בישראל
אם חשבתם ששכר של פרופסור נקבע לפי טבלה פשוטה, הגיע הזמן להתפכח. מדובר במבנה רב-שכבתי, כמעט כמו עוגת שכבות משובחת, שכל שכבה מוסיפה טעם וגוון אחרים. בואו נצלול לעומקם של ארבעת הגורמים המרכזיים שמשפיעים על השורה התחתונה בתלוש שלכם – או של הפרופסור שאתם מכירים.
1. הדרג האקדמי – כל דרגה, סיפור אחר לגמרי?
הסולם האקדמי הוא לא סתם תארים מהודרים. הוא הבסיס, השלד שעליו נבנה השכר. בישראל, כמו ברוב העולם, יש היררכיה ברורה: מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ולבסוף – הפיסגה – פרופסור מן המניין. כל דרגה מביאה איתה לא רק יותר יוקרה ואחריות, אלא גם עלייה משמעותית בשכר הבסיס.
- מרצה/מרצה בכיר: אלו הם לרוב הכוכבים העולים, הצעירים הנלהבים שזה עתה סיימו פוסט-דוקטורט ומתחילים לבסס את מעמדם המחקרי. שכרם הראשוני אולי לא "יפיל אתכם מהכיסא", אך הוא מספק ובהחלט מהווה בסיס טוב להתפתחות.
- פרופסור חבר: כאן כבר מדברים על ותק, פרסומים משמעותיים ויכולת מוכחת להוביל מחקר. השכר עולה בהתאם, ומתחיל לשקף את הניסיון והתרומה המצטברת לאקדמיה.
- פרופסור מן המניין: זהו התואר הנכסף, שמסמל את שיא הקריירה האקדמית. מי שמגיע לכאן הוא לרוב בעל שם עולמי בתחומו, עם רקורד מחקרי מרשים ביותר ופרסומים פורצי דרך. השכר בהתאם – גבוה יותר באופן משמעותי, ומשקף את המעמד וההשפעה.
חשוב לזכור: השכר בדרגים השונים נגזר מהסכמים קיבוציים ארציים, מה שמבטיח אחידות יחסית בין המוסדות הציבוריים. אבל זו רק נקודת ההתחלה.
2. מיקומך במפה: סוג המוסד והפקולטה הנבחרת
לא כל האוניברסיטאות נוצרו שוות, לפחות לא מבחינה כלכלית. אמנם שכר הבסיס קבוע ברובו, אבל ישנם הבדלים קטנים יותר בתנאים נלווים ואפשרויות קידום. ומה לגבי הפקולטה? כאן הסיפור מתחיל להיות פיקנטי יותר. האם פרופסור לכימיה מרוויח כמו פרופסור לספרות? חד משמעית – לא תמיד.
פקולטות שונות נהנות מתקציבים שונים, ומחלקן יש ביקוש גבוה יותר למחקר חיצוני או לייעוץ בתעשייה.
לדוגמה:
- מדעי המחשב, הנדסה, רפואה, משפטים: תחומים אלו נחשבים ל"קטרים" כלכליים. יש בהם פוטנציאל אדיר למענקי מחקר מהתעשייה, פיתוח פטנטים, ייעוץ לחברות ענק או ניהול קליניקות פרטיות. פרופסורים בתחומים אלו יכולים להשלים את הכנסתם באופן משמעותי מחוץ לשכר הבסיס האוניברסיטאי.
- מדעי הרוח והחברה: למרות חשיבותם העצומה לעיצוב החברה, תחומי המחקר הללו נוטים להיות פחות "רווחיים" במונחים של גיוס כספים חיצוניים או ייעוץ מסחרי. זה לא אומר שהפרופסורים כאן פחות מוכשרים, אלא שהשוק פשוט פועל אחרת.
אז כן, הפקולטה שבה בחרתם לפתח את הקריירה האקדמית שלכם, יכולה להשפיע באופן דרמטי על פוטנציאל ההשתכרות הכולל שלכם.
3. השפעת ה'זהב השחור' של האקדמיה: מענקי מחקר ופרסומים
אם יש דבר אחד שמזיז את המחט בכיס של פרופסור יותר מכל דבר אחר, אלו הם מענקי המחקר. זהו ה"זהב השחור" של האקדמיה. לא מדובר בכסף ש"נכנס ישר לכיס", אלא בכסף שמאפשר מחקר פורץ דרך, מעסיק סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים, ומעלה את קרנו של החוקר והמוסד שלו.
איך זה מתקשר לשכר? באופן עקיף אך משמעותי:
- מוניטין וקידום: חוקר שמצליח לגייס מענקים גדולים (מהקרן הלאומית למדע, האיחוד האירופי, משרדי ממשלה, קרנות פרטיות) נחשב ל"כוכב". זה מזרז את הקידום האקדמי שלו לדרגות בכירות יותר, שמביאות עמן שכר גבוה יותר.
- תקציבי מחקר: חלק ממענקי המחקר כוללים "תקורות" – אחוז מסוים מהמענק שהאוניברסיטה לוקחת לעצמה ככיסוי הוצאות תשתית. בחלק מהמקומות, אם חוקר מביא סכומים אדירים, הדבר יכול לזכות אותו בתגמולים מסוימים או בתנאים משופרים.
- יוקרה בין-לאומית: הצלחה בגיוס מענקים ממוסדות יוקרתיים מחו"ל (כמו האיחוד האירופי או קרנות אמריקאיות) מביאה עמה יוקרה והכרה גלובלית, שיכולה לפתוח דלתות להרצאות בתשלום, ייעוץ בין-לאומי, ואף הצעות מפתות ממוסדות בחו"ל.
וכמובן, פרסומים בכתבי עת מדעיים מובילים הם המטבע העיקרי באקדמיה. ככל שאתם מפרסמים יותר ובעיתונים יוקרתיים יותר, כך המעמד שלכם מתחזק, והדרך לדרגות הבכירות סלולה יותר.
4. מעבר לקתדרה: תפקידי ניהול ופעילויות חיצוניות – האם זה שווה את זה?
אם תלוש השכר האקדמי הוא כמו "עוגה", אז כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו הוא הבסיס והקרם. אבל יש גם "דובדבנים" ו"סוכריות" שיכולים להוסיף המון למתיקות הכלכלית. פרופסורים רבים, במיוחד אלו הוותיקים והמבוססים, לא מסתפקים רק בהוראה ומחקר. הם לוקחים על עצמם תפקידי ניהול, או פורצים החוצה לשוק הפרטי.
- תפקידי ניהול: ראש חוג, ראש בית ספר, דיקן, סגן רקטור – אלו תפקידים שדורשים המון זמן, אנרגיה, ו"כאב ראש" בירוקרטי. אבל הם מתוגמלים יפה. לרוב, על תפקידים אלו מתווספת תוספת שכר משמעותית, וגם תקציבי מחקר גדולים יותר שברשותם.
- פעילויות חיצוניות: זהו לרוב המקור האמיתי להכנסה גדולה עבור פרופסורים רבים. הנה כמה דוגמאות:
- ייעוץ מקצועי: במיוחד בתחומי ההנדסה, המחשבים, הרפואה והמשפטים, פרופסורים נחשבים למומחי-על. חברות פרטיות מוכנות לשלם הון תועפות על שעת ייעוץ או חוות דעת מקצועית של מומחה בעל שם.
- חברות בדירקטוריונים: פרופסורים רבים מכהנים כדירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות, שם הם תורמים ממומחיותם ומקבלים תגמול נאה.
- פיתוח טכנולוגיות ופטנטים: באוניברסיטאות רבות יש חברות מסחור ידע, שמטרתן להפוך מחקרים למוצרים או טכנולוגיות. פרופסורים שהמצאותיהם מגיעות לשלב מסחרי יכולים ליהנות מתמלוגים משמעותיים.
- כתיבת ספרים, הרצאות בתשלום: למרות שזה אולי פחות נפוץ, פרופסורים בתחומי מדעי הרוח והחברה, ואף מדעים מדויקים, יכולים להרוויח מכתיבת ספרי עיון פופולריים או מהרצאות לקהל הרחב.
כמובן, כל הפעילויות הללו כפופות לכללים ברורים של האוניברסיטה, כדי למנוע ניגוד עניינים ולוודא שהמחויבות העיקרית נשארת למוסד האקדמי.
מה עוד מגיע עם ה'חבילה האקדמית'? 3 הטבות ששוות מיליונים (בערך)
שכר הוא דבר חשוב, אבל הוא לא הכל. עבודה באקדמיה, ובפרט בדרגת פרופסור, מגיעה עם חבילת הטבות ייחודית, שקשה מאוד לכמת אותה בכסף, אבל ערכה עצום. בואו נדבר על ה"מיליונים" הלא-מוצהרים.
חופש אקדמי, שבתונים והזמן הפרטי שלך – מיתוס או מציאות?
רבים מדברים על ה"חופש האקדמי" כמעין קונספט תיאורטי. אבל הוא אבן יסוד במקצוע הזה. היכולת לחקור כמעט כל נושא שמעניין אותך, בלי להיות כפוף לגחמות השוק או ל"בוס" שרירותי, היא זכות נדירה. היא מאפשרת חדשנות אמיתית ופריצות דרך מדעיות. ומה לגבי "שבתון"? זוהי תקופה (לרוב שנה אחת בכל 6-7 שנים) שבה הפרופסור משוחרר מחובות הוראה וניהול, ומתרכז באופן מלא במחקר. זהו זמן יקר מפז לפיתוח רעיונות חדשים, כתיבת ספרים, ושיתופי פעולה בינלאומיים. תקופה כזו, במימון האוניברסיטה, שווה המון כסף – ובטח המון שקט נפשי.
וזמן פרטי? ובכן, זה מורכב. מצד אחד, אין כרטיס אגרוף. מצד שני, לילות וימי עבודה רבים מושקעים במחקר, בכתיבה, ובהנחיית סטודנטים. הפרופסור חי ונושם את המקצוע, אבל יש לו גמישות רבה יותר בשעות העבודה מאשר במשרות רבות אחרות. ה"זמן הפרטי" הוא יותר "זמן גמיש".
פנסיה, ביטוחים ורשת ביטחון: האם זו באמת משרת החלומות?
מעבר לשכר, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל מספקות תנאים סוציאליים מצוינים. פנסיה תקציבית (למי שהחל לעבוד לפני שנת 2000) או צוברת עם הפרשות נדיבות (לאחריה), ביטוחים מקיפים (בריאות, מנהלים, אובדן כושר עבודה) ותנאי ותק נהדרים. בואו נהיה כנים – בעולם העבודה המודרני, שבו יציבות תעסוקתית היא מצרך נדיר, המעמד האקדמי מציע רשת ביטחון חזקה ויציבה לכל החיים, במיוחד לאחר קבלת הקביעות (Tenure). זוהי יתרון שקט, אבל כספי, שאי אפשר להתעלם ממנו.
השפעה, יוקרה והאפשרות לשנות עולם: תג מחיר שאי אפשר לכמת?
ולבסוף, ישנם הדברים שלא ניתן לכמת כלל: הסיפוק האינטלקטואלי העצום, ההשפעה על דורות של סטודנטים, האפשרות לעסוק במה שאתה אוהב, היכולת לחולל שינוי אמיתי – בין אם זה בתחום מדעי, חברתי, או תרבותי. פרופסורים רבים רואים במעמדם לא רק מקור פרנסה, אלא שליחות של ממש. הם משפיעים על הפוליטיקה הציבורית, על המדיניות הכלכלית, על הבריאות, ועל ההבנה שלנו את העולם. לתחושת ההגשמה וההשפעה הזו אין תג מחיר, והיא שווה אולי יותר מכל בונוס כספי.
5 שאלות בוערות: מה באמת אתם רוצים לדעת על הכיס של הפרופסור?
ש: האם שווה להשקיע שנים רבות בלימודים (כולל דוקטורט ופוסט-דוקטורט) בשביל שכר של פרופסור?
ת: זו שאלה של נקודת מבט. אם המטרה היחידה היא "כסף מהיר" או "הכי הרבה כסף במינימום זמן", אז כנראה שהתשובה היא לא. מסלול אקדמי הוא ארוך, תובעני, ומלא באי-ודאות. אבל אם אתם מונעים מתשוקה לידע, סקרנות אינטלקטואלית, רצון להשפיע, ואתם מוכנים להשקיע בטווח הארוך, אז כן – זו השקעה אדירה. השכר אומנם לא יגרום לכם להיות איל הון, אבל הוא מכובד, ועם התוספות החיצוניות יכול להיות מצוין. ובעיקר, הוא מאפשר לכם לעסוק במקצוע שהוא הרבה יותר מעבודה.
ש: האם כל הפרופסורים מרוויחים אותו דבר, או שיש הבדלים משמעותיים?
ת: בשום פנים ואופן לא! זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. כפי שראינו, ישנם הבדלים ענקיים בין דרגות שונות, בין פקולטות, ובין פרופסורים שמצליחים לגייס מענקי מחקר ענקיים ו/או לפתח פעילויות חיצוניות רווחיות, לבין אלו שמתרכזים רק בהוראה ובמחקר בסיסי. הטווח יכול להיות עצום – מהכנסה מכובדת בהחלט, ועד לסכומים שיגרמו ללא מעט הייטקיסטים להרים גבה.
ש: מה לגבי "בריחת מוחות"? האם פרופסורים טובים לא עוזבים לחו"ל בגלל השכר?
ת: "בריחת מוחות" היא אתגר אמיתי שמעסיק את האקדמיה הישראלית, אבל המצב מורכב. ישנם פרופסורים, בעיקר בתחומי ההייטק והרפואה, שמקבלים הצעות מפתות מאוד מחו"ל. עם זאת, האוניברסיטאות בישראל עושות מאמצים אדירים לשמר את הטובים ביותר, בין היתר באמצעות תמריצים, מענקי מחקר ותנאים מיוחדים. בנוסף, לא מעט פרופסורים מעדיפים את איכות החיים בישראל, את הקרבה למשפחה, ואת הסביבה המחקרית התוססת, גם אם זה אומר לוותר על פוטנציאל הכנסה גבוה יותר מעבר לים. זהו "שוק" תחרותי, והאקדמיה הישראלית בהחלט משחקת בו ברמה גבוהה.
ש: האם פרופסורים באמת עובדים רק כמה שעות בשבוע?
ת: זו אולי הבדיחה האהובה על פרופסורים. נכון, שעות ההוראה הפרונטליות בכיתה הן יחסית מצומצמות. אבל מאחורי כל שעת הוראה מסתתרות שעות רבות של הכנה, כתיבת קורסים, בדיקת בחינות ועבודות. בנוסף, הפרופסור עסוק במחקר – כתיבת הצעות למענקים, עריכת ניסויים, ניתוח נתונים, כתיבת מאמרים לפרסום, הנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט) – תפקיד שדורש זמינות כמעט תמידית. ואם נוסיף לזה תפקידי ניהול, ישיבות ועוד – אז התשובה היא לא. פרופסורים עובדים המון, ולרוב הרבה יותר מהמקובל במשרות רגילות, גם אם "שעות העבודה" שלהם גמישות מאוד.
ש: מהי טעות התפיסה הגדולה ביותר לגבי שכר הפרופסור?
ת: הטעות הגדולה ביותר היא להתמקד רק בשכר הבסיס שבתלוש המשכורת. כמו שראינו, זהו רק קצה הקרחון. ההכנסה האמיתית של פרופסור מן המניין מורכבת מכל כך הרבה שכבות: מענקי מחקר, תמלוגים על פטנטים, ייעוץ, תפקידי ניהול, ואפילו ערך התנאים הסוציאליים והחופש האקדמי. מי שמסתכל רק על השורה התחתונה בבנק, מפספס את התמונה המלאה של אחת הקריירות המורכבות והמתגמלות ביותר, גם מבחינה פיננסית וגם מבחינה אישית.
הקווים התחתונים: כשיוקרה פוגשת פיננסים – הסיפור המלא.
אז הגענו אל סופו של המסע המרתק אל תוך עולמם הפיננסי של הפרופסורים בישראל. אני מקווה שעכשיו ברור לכם שהשאלה "כמה מרוויח פרופסור באוניברסיטה?" היא הכל חוץ מפשוטה. היא מורכבת, רב-גונית, ומלאה בניואנסים שרוב האנשים לא מודעים אליהם. מדובר במקצוע שבו התשוקה למחקר, להוראה ולחינוך הדור הבא, משתלבת עם פוטנציאל כלכלי משמעותי – במיוחד למי שמצליח להפוך את הידע והמומחיות שלו לנכס מבוקש גם מחוץ לחומות האוניברסיטה.
השורה התחתונה היא שקריירה אקדמית, ובפרט כפרופסור מן המניין, היא מסלול שמציע שילוב נדיר של סיפוק אינטלקטואלי, יוקרה, יציבות, וכן – גם הכנסה פיננסית שבהחלט מאפשרת חיים נוחים, ואף מעבר לכך, למי שיודע למקסם את הפוטנציאל. זהו לא רק מקצוע, זו דרך חיים, עם אתגרים ותגמולים, גם במונחים של כסף, וגם הרבה מעבר לכך.