איך לדעת באיזה עשירון אתם באמת נמצאים בישראל? בדקו מיד!

איפה אתם עומדים בסולם ההכנסות הישראלי?

בואו נודה בזה רגע. כולנו קצת סקרנים. האם אנחנו "עשירים"? "עניים"? איפה בדיוק אנחנו משתלבים בתמונה הכלכלית הגדולה? זה לא רק עניין של מספר בבנק, אלא גם עניין של פרספקטיבה. של הבנה. והאמת? זה הרבה יותר פשוט (ומורכב) ממה שחשבתם. רוב האנשים שומעים את המונח "עשירונים" ומקשרים אותו מייד ל"כמה כסף יש לי?". אבל העולם הזה של העשירונים הכלכליים עמוק הרבה יותר. הוא מספר סיפור. סיפור על חברה, על כלכלה, ובעיקר, על המקום שלכם בתוך כל זה. במאמר הזה, ניקח צלילה עמוקה לתוך הנתונים, נבין מאיפה הם מגיעים, איך מחשבים אותם, ולמה לעזאזל זה בכלל צריך לעניין אתכם. מוכנים? בואו נצא לדרך.

עשירונים? זה כמו עוגה שחותכים לעשר פרוסות?

בערך. תחשבו על כלל משקי הבית בישראל כמסה גדולה. כדי להבין טוב יותר את המבנה הכלכלי של המסה הזו, הסטטיסטיקאים החליטו לפרוס אותה לעשר שכבות שוות בגודלן – עשירונים. כל עשירון מייצג 10% ממשקי הבית. העשירון התחתון כולל את 10% ממשקי הבית עם ההכנסה הנמוכה ביותר, העשירון השני את 10% הבאים, וכן הלאה, עד לעשירון העליון שכולל את 10% ממשקי הבית עם ההכנסה הגבוהה ביותר.

אז מה אנחנו מקבלים מזה? תמונה יחסית. עשירון לא אומר שיש לכם X שקלים בחודש. הוא אומר שאתם נמצאים בקבוצה מסוימת יחסית לשאר האוכלוסייה.

זה כמו מרוץ. לא משנה אם רצתם ב-10 שניות או בדקה. משנה איזה מקום הגעתם יחסית לשאר הרצים. העשירון שלכם הוא בעצם ה"מקום" שלכם במרוץ ההכנסות הארצי.

מי בכלל אוסף את כל הנתונים האלה? יש איזו סוכנות סודית?

לא סוכנות סודית, אבל בהחלט גוף רציני ומקצועי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). אלה האנשים שאחראים על איסוף הנתונים הרשמיים על הכלכלה והחברה בישראל. הם לא עובדים מהיום למחר. הם עורכים סקרים תקופתיים רחבי היקף, שהמוכר ביניהם בהקשר הזה הוא "סקר ההכנסות".

סקר ההכנסות: הצצה לכיס של המדינה

סקר ההכנסות הוא מבצע לוגיסטי לא פשוט. הוא כולל אלפי משקי בית ברחבי הארץ, שנשאלים שאלות מפורטות על כל מקורות ההכנסה שלהם: משכורת, קצבאות, פנסיות, הכנסות מעסק עצמאי, הכנסות מהון (שכר דירה, ריבית וכו').

הם גם אוספים נתונים ממקורות מנהליים כמו ביטוח לאומי ומס הכנסה (תחת מגבלות פרטיות כמובן).

המטרה? לקבל תמונה מדויקת ככל הניתן של חלוקת ההכנסות בישראל. זו תמונה קריטית למקבלי החלטות, לחוקרים, ובעצם, לכל מי שרוצה להבין איך הכסף זורם במדינה.

והתוצאה הסופית של הסקר הזה? בין היתר, הטבלאות המפורסמות שמציגות את ההכנסה הממוצעת והחציונית בכל עשירון, ואפילו יותר חשוב, את "סף הכניסה" לכל עשירון. כלומר, מה סכום ההכנסה המינימלי שצריך כדי להיכנס לעשירון מסוים.

אבל רגע, איזה הכנסה? ברוטו? נטו? גם מהסבתא?

זו אחת הנקודות הכי קריטיות. והתשובה היא: זה תלוי *איזו* הכנסה מסתכלים עליה. הלמ"ס מפרסמת נתונים לפי כמה הגדרות הכנסה עיקריות. הנפוצות ביותר בהקשר של חלוקה לעשירונים והשוואות חברתיות הן:

• הכנסה כספית ברוטו למשק בית: כל ההכנסות ממקורות עבודה, קצבאות, פנסיות, הון וכו', לפני ניכוי מסים ותשלומי חובה אחרים. זו התמונה "הראשונית" של הכסף שנכנס.
• הכנסה כספית נטו למשק בית (הכנסה פנויה): זו ההכנסה הכספית ברוטו, פחות תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות). זו הכנסה שבאמת "פנויה" לשימוש משק הבית לצריכה או חיסכון. לרוב, כשמדברים על עשירוני הכנסה בהקשר של רמת חיים, מתייחסים להכנסה נטו.

אבל יש טוויסט.

הטוויסט של הנפש התקנית: למה משק בית זה לא תמיד משק בית?

משק בית עם נפש אחת והכנסה של 10,000 ש"ח נמצא במצב שונה ממשק בית עם חמש נפשות והכנסה של 10,000 ש"ח, נכון?

כדי להשוות בין משקי בית בגדלים שונים בצורה הוגנת יותר, משתמשים במושג "נפש תקנית". זו שיטה שמתרגמת את גודל משק הבית ל"יחידות צריכה" סטנדרטיות, בהתחשב בעובדה שיש יתרונות לגודל (נפש שנייה לא "צריכה" כפול מנפש ראשונה). השיטה המקובלת בישראל היא לפי סולם אקוויוולנטי ספציפי.

החישוב פשוט יחסית:

1. מחשבים כמה "נפשות תקניות" יש במשק הבית שלכם לפי הטבלה המקובלת (הנפש הראשונה שווה יחידה אחת, הנפש השנייה 0.7, כל נפש נוספת מעל גיל 14 שווה 0.5, וכל נפש נוספת מתחת לגיל 14 שווה 0.3).
2. מחלקים את ההכנסה הכספית נטו של משק הבית במספר הנפשות התקניות שחישבתם.
3. התוצאה היא "ההכנסה הכספית נטו לנפש תקנית". זהו המספר שהלמ"ס משתמשת בו בדרך כלל כדי לדרג את משקי הבית לעשירונים ולהשוות רמות חיים.

זה המספר שמעניין את הסטטיסטיקאים כשהם מפרסמים את נתוני העשירונים.

אוקיי, הבנתי את הרעיון. אז איך אני *באמת* יודע באיזה עשירון אני?

זה החלק הפרקטי, ולכאן הגענו.

הבשורה הטובה: אתם יכולים לקבל הערכה די מדויקת.

הבשורה הפחות טובה (אבל ריאלית): אתם לא יכולים ללכת לאתר הלמ"ס, להכניס את תעודת הזהות שלכם ולקבל מספר עשירון אישי. המידע מתפרסם ברמה מצטברת של עשירונים, לא ברמה אינדיבידואלית.

אבל אל תתבאסו! כי הנה איך עושים את זה כמו שצריך:

5 צעדים פשוטים (טוב נו, לא *מאוד* פשוטים, אבל אפשריים!) לגלות איפה אתם עומדים

קחו נשימה עמוקה. זה לא מבחן, זה תרגיל בהבנה עצמית כלכלית.

1. זהו את ההכנסה הרלוונטית: אספו את כל נתוני ההכנסה הכספית נטו של כל בני משק הבית (כל מי שגר איתכם וחי על אותו תקציב). כולל משכורות אחרי מס, קצבאות ביטוח לאומי (ילדים, אבטלה, נכות, קצבת זקנה וכו'), פנסיות, הכנסות משכר דירה, ריבית, דיבידנדים וכל מקור הכנסה אחר שזורם אליכם לכיס. חודש ממוצע יהיה נקודת התחלה טובה.
2. חשבו את מספר הנפשות התקניות: השתמשו בסולם שציינו קודם (נפש ראשונה=1, שנייה=0.7, כל נפש נוספת מעל 14=0.5, מתחת 14=0.3). סכמו את היחידות עבור כל בני משק הבית.
3. חשבו את ההכנסה נטו לנפש תקנית: חלקו את ההכנסה הכספית נטו שחישבתם בצעד 1 במספר הנפשות התקניות שחישבתם בצעד 2. קיבלתם מספר קסם.
4. אתרו את הנתונים המעודכנים של הלמ"ס: לכו לאתר הלמ"ס (חיפוש פשוט בגוגל "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר הכנסות" אמור להביא אתכם לשם). חפשו את הפרסום האחרון של סקר ההכנסות או "הכנסות משקי בית". בתוך הפרסומים האלה תמצאו טבלאות שמפרטות את "סף הכניסה" לכל עשירון של הכנסה כספית נטו לנפש תקנית, לשנת הסקר האחרונה.
5. השוו והצטיינו! (או לפחות תבינו איפה אתם): קחו את מספר הקסם שחישבתם בצעד 3, והשוו אותו לספי הכניסה של העשירונים בטבלת הלמ"ס. המספר שלכם נופל בין סף עשירון X לסף עשירון Y? ברכותיי (או שלא), אתם נמצאים בעשירון X+1. לדוגמה, אם המספר שלכם גבוה מסף הכניסה לעשירון ה-7 אבל נמוך מסף הכניסה לעשירון ה-8, אתם בעשירון ה-8.

זהו. עכשיו יש לכם מושג הרבה יותר ברור ומבוסס נתונים איפה אתם עומדים יחסית לכלל האוכלוסייה בישראל.

חשוב לזכור: הנתונים של הלמ"ס מתפרסמים בדרך כלל עם דיליי של כמה חודשים או אפילו שנה מהשנה הקלנדרית שאליה הם מתייחסים. אז אתם משווים את המצב הנוכחי שלכם לנתונים שהם קצת "היסטוריים", אבל זה עדיין נותן אינדיקציה מצוינת.

ולמה לעזאזל זה צריך לעניין אותי? האם זה אומר שתפסיקו לפתוח הודעות מפפארצי?

כנראה שלא תפסיקו לפתוח הודעות מפפארצי, אבל הבנה של העשירון שלכם נותנת הרבה יותר מסתם "איפה אני בסולם". היא נותנת:

• פרספקטיבה כלכלית: להבין את ההכנסה שלכם לא רק באבסולוטי, אלא ביחס לחברה שבה אתם חיים. זה יכול להיות מעודד, מאתגר, או סתם אינפורמטיבי.
• הבנת מדיניות ציבורית: הרבה תוכניות ממשלתיות, קצבאות, הטבות ואפילו מיסים, מחושבים ומכוונים לפי עשירוני הכנסה. אם אתם מבינים איפה אתם, אתם יכולים להבין טוב יותר איך המדיניות הכלכלית משפיעה עליכם ועל אחרים.
• קביעת יעדים פיננסיים: הידיעה איפה אתם נמצאים יכולה לעזור לכם להגדיר יעדים ריאליים או שאפתניים לעתיד הפיננסי שלכם.
• פשוט לדעת: סקרנות בסיסית. זה בסדר לרצות לדעת!

זו לא תחרות, וזה לא מדד יחיד להצלחה או אושר. אבל זה בהחלט כלי חשוב להבנת המציאות הכלכלית. שלכם ושל המדינה.

שאלות ותשובות בונוס בשביל הסקרנים באמת

האם עשירון הכנסה זה אותו דבר כמו עשירון עושר?

ממש לא! עשירון הכנסה מתייחס לזרם הכסף שנכנס למשק הבית בתקופת זמן מסוימת. עשירון עושר מתייחס לסך הנכסים (נדל"ן, חיסכונות, השקעות וכו') בניכוי התחייבויות (משכנתא, הלוואות). אדם עם הכנסה גבוהה (בעשירונים העליונים) יכול להיות עם עושר נמוך יחסית אם הוא צעיר וצובר חובות (משכנתא ענקית), ואדם מבוגר עם הכנסה פנסיונית בינונית (עשירונים אמצעיים) יכול להיות בעשירון העושר העליון אם צבר נכסים משמעותיים לאורך השנים.

האם העשירון שלי משתנה לאורך זמן?

בוודאי! ההכנסה שלכם יכולה להשתנות (קידום, החלפת עבודה, אבטלה, יציאה לפנסיה, שינוי בהרכב משק הבית, שינוי במדיניות קצבאות). בנוסף, ספי הכניסה לעשירונים עצמם משתנים משנה לשנה בהתאם לשינויים בהכנסות בכלל האוכלוסייה.

היכן בדיוק מוצאים את הטבלאות עם ספי הכניסה לעשירונים באתר הלמ"ס?

חפשו תחת פרסומי "סקר הכנסות" או "הכנסות והוצאות". בדרך כלל תמצאו טבלה שמפרטת "ממוצע ומדינות הכנסה כספית ברוטו ונטו למשק בית, לנפש ולנפש תקנית, לפי עשירונים של הכנסה נטו לנפש תקנית". בטבלה הזו חפשו את שורת "סף כניסה לעשירון".

האם הכנסות משכר דירה נכללות בחישוב?

כן, כל הכנסה שוטפת שמתקבלת על ידי משק הבית נכללת בהכנסה הכספית, ובכלל זה הכנסות משכר דירה, ריבית ודיבידנדים.

מה לגבי קצבאות ביטוח לאומי והעברות מהמדינה?

גם הן נכללות בהכנסה הכספית ברוטו, וכמובן בהכנסה הכספית נטו (הפנויה), שהיא הבסיס לחלוקה לעשירונים לפי נפש תקנית. המדינה למעשה "מעבירה" כסף למשקי בית, וזה נחשב חלק מהכנסתם הפנויה.

האם הכנסה מעסק עצמאי מחושבת באותו אופן?

הכנסה מעסק עצמאי מחושבת כהכנסה נטו מהעסק (סה"כ הכנסות פחות הוצאות מוכרות), לפני משיכות לצרכים פרטיים. החישוב לצרכי הסקר הוא קצת יותר מורכב וכולל התאמות, אבל העיקרון הוא הכנסה נטו מהפעילות העסקית המיוחסת למשק הבית.

האם חישוב הנפשות התקניות קשור איכשהו לנקודות זיכוי במס הכנסה?

לא באופן ישיר. נפשות תקניות הן כלי סטטיסטי להשוואת רמות חיים בין משקי בית בגדלים שונים. נקודות זיכוי הן כלי במערכת המס להקטנת נטל המס בהתאם למאפיינים אישיים ומשפחתיים (ילדים, מצב אישי, תושבות וכו'). אלו שתי מערכות שונות עם מטרות שונות, למרות שתיהן מתייחסות איכשהו לגודל והרכב המשפחה.

סיכום: מספר בתוך סיפור גדול

להבין באיזה עשירון הכנסה אתם נמצאים זה יותר מחישוב יבש. זה כלי שמאפשר לכם למקם את עצמכם בתוך הסיפור הכלכלי של ישראל. זה מראה לכם את התמונה הרחבה יותר, את ההקשר החברתי-כלכלי שבו אתם פועלים. זה לא מגדיר אתכם, את השווי שלכם כאנשים, או את הפוטנציאל שלכם. אבל זה בהחלט נותן נקודת מבט מעניינת. זו לא תחרות, זו פשוט מפה. ועכשיו, כשאתם יודעים איך לקרוא את המפה, אתם יכולים לנווט בה בצורה מושכלת יותר. אז בפעם הבאה שתשמעו על עשירונים, תדעו בדיוק על מה מדובר, ואיפה אתם משתלבים בתמונה. וזה כבר ידע ששווה הרבה.