איך לתכנת את תת המודע ולהשיג הצלחות מרובות

איך לתכנת את תת המודע (כן, גם אתה יכול לגרום לעצמך לאהוב ברוקולי)

מה זה בכלל תת-מודע, ולמה לגוגל זה אכפת?

תת-מודע. מילה שגורמת לאנשים ישר לחשוב על פרויד עם שפם חשוד וספה עתיקה, או לחלופין על סרטוני מוטיבציה ביוטיוב עם קולות של גלים ונערה שממלמלת לך ש"אתה מספיק טוב". אבל בוא נשים את השטויות האלה בצד. תת-המודע שלך הוא הקוד הסודי שמפעיל אותך: הוא הגוף שמריץ את מערכת ההפעלה של ההתנהגות שלך, מאחסן את הגרסאות הקודמות שלך (כולל זו שהאמינה ששוקולד זה בריא כי יש בו קקאו), ומחליט בשבילך הרבה לפני שאתה חושב שאתה מחליט.

עכשיו תחשוב על תת המודע כמו AI פנימי – כזה עם יותר טראומות מטין-אייג'ן מצוי. הוא מסתובב איתך מאחורי הקלעים של ההכרה, לוחש לך איזה ג'ינס מתאים היום ואיזה חבר לא לחשוב עליו שוב. הבעיה? הקוד הזה לא עודכן מאז שסיימת כיתה ג'. וזה, חברים, מה שאנחנו הולכים לעשות פה: לעדכן לגרסה 2024.

מתי נכתב הקוד הזה ואיך לעזאזל אנחנו עורכים אותו?

אם היית תוכנה (ואל תגיד שלא חשבת על זה), תת המודע שלך היה התוכן הקשיח שהוזן לך בילדות: מורים, הורים, שכנים מהגיהנום, חוויות ילדות, טראומות מינוריות– כל אלה נסרקו, קובצו, ונהפכו למה שקרוי בפשטות "מה שאתה חושב שהוא נכון". הבעיה? לא עשו QA. בלי בדיקות, בלי תיעוד. סתם זרקו קוד והלכו.

איך בכלל מתכנתים משהו שלא רואים?

זה אולי נשמע כמו פרויקט של מדעני נאס"א שפשטו את הרגל, אבל הנה כמה כלים מוכחים שהופכים את זה לאפשרי (ואפילו כיפי למדי):

• דמיון מודרך – כי לפעמים עדיף לזייף עד שזה נהיה אמיתי.
• מדיקל היפנוזה – אל תיבהל, זה לא הולך לכלול שעונים מתנודדים. כן כולל: גישה ישירה לשרת תת-המודע.
• שכתוב עצמי (Self-Talk API) – שיטת GET-DELETE-REPLACE פנימית. כן, גם זה נשמע כמו בינה מלאכותית.
• הצפת מידע – כשאתה שומע את אותו רעיון שוב ושוב, המוח לאט לאט מאמין שזה בא ממנו. תודה לאלגוריתם של טיקטוק על הדגמה יומית.

5 דרכים להזין את תת-המודע כאילו זה פרוייקט אופן סורס

1. חזור אחרי זה 21 פעמים. למה 21? ככה!

פסיכולוגים חצי-רציניים טוענים שפעולה שנעשית 21 יום ברצף – נהפכת להרגל. אנחנו לא מומחים (או שאולי כן), אבל זה נשמע נוח. אז אם אתה רוצה להתחיל להאמין שאתה גאון-על עם ידע אינסופי – דבר לעצמך על זה שלוש פעמים ביום. לא אכפת לנו איפה – על ספסל בתחנה או תוך כדי זום משעמם.

2. תכתוב לעצמך תסריט – אתה הגיבור

מתי פעם אחרונה כתבת תסריט שבו אתה מנצח? תכנת תסריט פשוט שבו אתה מקבל קידום, כובש אהבה בלתי מושגת או סוף סוף מתאמן בלי לצעוק "למה אכלתי קרואסון!". תקריא את זה לעצמך בלילה. זאת הגרסה שלך לקובץ קונפיגורציה.

3. תטען תמונות מחשבתיות באיכות HD

המוח מת על חזותי. תדמיין את התוצאה שאתה רוצה כאילו היא כבר קרתה. בא לך להיות מרצה מבוקש? תדמיין אנשים מוחאים לך כפיים (לפחות שלושה!). בא לך לרזות? תראה את עצמך נוגס בגזר בקפיצה – זה ייראה מוזר, אבל יעבוד.

4. תעשה debug ללופים המקולקלים

אתה שומע את עצמך אומר "אני פשוט לא טוב ב-"? עצור. זה לופ מקולקל. תעצור אותו עם override מילולי כמו: "עד עכשיו זה היה נכון. אבל מעכשיו, הכול משתנה" – כן זו קלישאה. וכן, זה עובד.

5. הקשב למה שאתה צורך – הכל נשמר

תת המודע שלך הוא מנוע אינדוקס ללא בקרה: הכל נכנס. כל שיר דיכאון, טוקבק או שטות מלפני עשור. רוצה לשנות את הפלט? תתחיל לצרוך מידע מעצים. פודקאסטים, ספרים עם אופטימיות, יוטיוברים שפויים (שניים כאלה לפחות קיימים).

שאלות שנשאלתי מיליון פעם (ואני עדיין מחייך בזמן התשובה)

• האם אפשר לשנות את תת המודע לבד בלי מטפל?
  כן! כמו לתקן באג לבד. ייקח זמן, ידרוש סבלנות, אבל אפשרי.
• כמה זמן עד שזה עובד?
  בדרך כלל בין שבועיים לחודש. תלוי כמה דינוזאורים שמחים יושבים לך בזיכרון.
• מה יקרה אם אפסיק באמצע?
  תישאר הישן-חדש הזה באמצע. זה כמו לפתוח אפליקציה ולא לעדכן – קצת עובד, קצת לא.
• זה באמת משנה את המציאות או רק את התחושה?
  כשאתה משנה את התחושה – כל השאר מתיישר. תת המודע מנהל גם את המוח הרציונלי. כן, הוא הבוס.
• זה מדעי או קשקוש ניו-אייג'י?
  גם וגם. כמו ש-WiFi זו קסם שנע בין ננו-גלים לקפה שנשפך על הראוטר.
• מה הקיצור דרך?
  אין. אבל אם תמצא אחד – שלח לי!

מפחד להיכנס לתת-מודע? תזכור: הוא כבר שם

הנקודה היא לא לשלוט בתת המודע שלך כאילו אתה איזה סייף של מג'י או מתחרה בנינג'ה ישראל עם הפרעה אובססיבית. המטרה היא פשוט להרחיב את גרסת הבטא של מי שאתה באמת. כל מחשבה חדשה שאתה מזין, כל דימוי שאתה מחזיק קצת יותר מדי שניות בראש… זה משנה אותך.

וזה לא רק פנטזיות בסגנון "לנצח באח הגדול" – תת המודע שלך יקבל כל קלט שאתה נותן לו ויהפוך אותו לפעולה אוטונומית בלי שתשים לב. אז למה שלא תשתמש בזה לטובתך? אתה יכול להכניס לו קוד חדש, פונקציות שימושיות, ואפילו איזה Easter Egg בדמות אהבה עצמית. כי בסוף, זה לא מאמר על תכנות – זה מאמר על חופש.

רוצה לשנות את המציאות שלך? תתחיל בלכתוב גרסה חדשה של מי שאתה מספר לעצמך שאתה.