בואו נודה בזה, כולנו רוצים שהכסף שלנו יעבוד בשבילנו, ולא רק אנחנו בשבילו. נכון? האתגר האמיתי הוא למצוא את המקום הנכון, את הפינה הקסומה שבה השקלים שלנו לא סתם שוכבים בחשבון ומחכים לאינפלציה שתכרסם בהם לאט אבל בטוח.
אם גם אתם מרגישים שאתם מפספסים משהו, שאולי יש ריבית טובה יותר איפשהו שם בחוץ, שמישהו אחר עושה קופה על הכסף שלכם בזמן שהוא סתם "יושב", אז המאמר הזה בדיוק בשבילכם.
אנחנו הולכים לצלול עמוק. בלי בולשיט. בלי מונחים מפוצצים שלאף אחד אין כוח לפענח. נדבר על האפשרויות הקיימות, על מה כדאי לשים לב, ואיך אתם יכולים למקסם את התשואה הפוטנציאלית על הכסף שלכם, גם אם זה סכום קטן יחסית.
התכוננו לקבל את כל הידע שאתם צריכים כדי לעשות החלטה מושכלת. בסוף הקריאה, מבטיחים שתבינו איפה הכסף שלכם באמת יכול לעשות כושר ולהתחיל לייצר עוד כסף. שנתחיל?
איפה הכסף שלכם עובד הכי חזק? המדריך המלא למציאת הריבית שתגרום לכם לחייך
המסע הגדול לגילוי הריבית האולטימטיבית: איפה מחפשים בכלל?
הדבר הראשון שצריך להבין זה שאין מקום אחד ויחיד שהוא "הכי טוב" לכולם. זה תלוי המון בכם, בצרכים שלכם, כמה זמן אתם יכולים לוותר על הכסף, ובעיקר – כמה סיכון אתם מוכנים לקחת. כן, כן, גם כשאנחנו מדברים על ריבית שנשמעת פשוטה ותמימה, יש ענייני סיכון. אבל אל דאגה, נסביר הכל.
בואו נפרוס את המפה של האפשרויות העיקריות. תחשבו על זה כמו על קניות בסופרפיננסים. יש את המדפים המוכרים, ויש את הפינות האקזוטיות יותר.
קודם כל, הבנק: הבית המוכר (אבל האם הוא הכי רווחי?)
האפשרות הראשונה, והכי אינטואיטיבית, היא כמובן הבנק. אנחנו רגילים שהכסף שלנו שם. הוא בטוח (עד סכום מסוים לפחות, בזכות מנגנוני הגנה), נזיל (בחלקו), ונגיש. אבל האם הוא באמת נותן את הריבית הכי טובה?
פיקדונות: לא רק לפנסיונרים!
פעם פיקדונות היו שם נרדף לחיסכון של סבתא לפסח. היום, בעידן של ריביות עולות, פיקדונות שוב הפכו רלוונטיים, לפחות לטווח קצר ובינוני. הרעיון פשוט: נועלים את הכסף לתקופה מוגדרת (שבוע, חודש, שנה, חמש שנים), ובתמורה מקבלים ריבית ידועה מראש.
היתרונות? ודאות. אתם יודעים בדיוק כמה תקבלו בסוף התקופה. סיכון נמוך מאוד. הכסף מובטח על ידי הבנק (ושוב, יש מנגנוני הגנה למקרה הפחות סביר שהבנק יקרוס). החסרונות? הכסף נעול. אם תצטרכו אותו לפני הזמן, לרוב תשלמו קנס או פשוט לא תקבלו את הריבית המובטחת. הריבית, למרות שהיא גבוהה יותר מאשר בעו"ש, לא תמיד מדהימה בטווח הארוך בהשוואה לאפשרויות אחרות.
עו"ש: הבית שלכם, לא בהכרח חבר טוב של הכסף
חשבון העובר ושב הוא הבסיס לניהול הכספים השוטף. לשלם חשבונות, לקבל משכורת, לקנות בסופר. הוא נזיל לחלוטין. אבל הריבית עליו? בדרך כלל אפס עגול. או אחוז זעיר שמרגיש כמו בדיחה. הכסף שיושב בעו"ש הוא כסף שלא עובד בשבילכם, אלא רק מאפשר לכם לנהל את היומיום. חשוב שיהיה שם מספיק, אבל להשאיר סכומים גדולים בעו"ש זה כמו לשכוח כסף בכיס המכנסיים לפני כביסה. חבל.
חסכונות: האם הם עדיין רלוונטיים?
תוכניות חיסכון למיניהן היו פופולריות בעבר. חלקן היו צמודות למדד, חלקן שילבו ריבית משתנה או קבועה. היום, עם מגוון האפשרויות הרחב בשוק ההון, תוכניות החיסכון המסורתיות פחות אטרקטיביות לרוב האנשים שמחפשים ריבית גבוהה. הן עדיין יכולות להיות פתרון טוב לחיסכון למטרה ספציפית בטווח ארוך, אבל לא בהכרח יעילות למקסום הריבית על כסף שאתם צריכים נזילות יחסית עבורו.
יוצאים מהקופסה (או מהסניף): העולם הפיננסי הרחב
אם אתם מוכנים להתרחק קצת מהכספת של הבנק, העולם הפיננסי מציע עוד כמה אפשרויות שיכולות להציע ריבית (או תשואה, שהיא המקבילה בריבית בעולם ההשקעות) גבוהה יותר. כמובן, לרוב עם רמת סיכון אחרת.
קרנות נאמנות כספיות: האלטרנטיבה הנזילה והמפתיעה
זוכרים שדיברנו על כסף שיושב בעו"ש? אז קרנות נאמנות כספיות הן אופציה מצוינת בשביל הכסף הזה. הן משקיעות באפיקים סולידיים וקצרי טווח (כמו פיקדונות בנקאיים גדולים, אגרות חוב קצרות), והן מציעות ריבית שקרובה לריבית בנק ישראל, ולרוב גבוהה משמעותית ממה שתקבלו על העו"ש או אפילו בפיקדון קצר בודד.
היתרונות? נזילות כמעט מלאה. אפשר לקנות ולמכור בקלות (לרוב יום עסקים). הריבית משתנה בהתאם לריבית במשק, אז כשהריבית עולה, גם הריבית של הקרן הכספית עולה. החסרונות? יש דמי ניהול (בדרך כלל נמוכים), והריבית עדיין לא מטורפת כמו באפיקי השקעה מסוכנים יותר. וחשוב לזכור שזה עדיין שוק ההון, אז יש תנודתיות קלה מאוד בערך הקרן (אם כי זה נדיר בקרנות כספיות סולידיות).
פוליסות חיסכון: המסלול הגמיש
פוליסות חיסכון הן מוצר של חברות ביטוח שמציעות לכם לחסוך ולהשקיע כסף במגוון מסלולים. החל ממסלולים סולידיים דמויי פיקדון, דרך מסלולי אגרות חוב, ועד מסלולים מנייתיים מסוכנים יותר. היתרון הגדול שלהן הוא הגמישות המירבית. אתם יכולים לעבור בין מסלולים מתי שתרצו, ללא אירוע מס, וגם למשוך כסף (חלקי או מלא) לרוב בלי קנס יציאה (אבל כן עם מס רווחי הון). זה כמו חשבון השקעות שמנהל עבורכם מומחה.
הריבית (או יותר נכון, התשואה) שתקבלו תלויה במסלול שתבחרו. במסלולים הסולידיים התשואה תהיה קרובה לריבית שתקבלו בפיקדון בנקאי ארוך יותר או בקרן כספית. במסלולים המנייתיים הפוטנציאל לתשואה גבוה יותר, אבל גם הסיכון. וכן, יש פה דמי ניהול שיכולים להיות משמעותיים.
אגרות חוב: להיות בנק בעצמכם?
כשמדינה או חברה גדולה צריכה לגייס כסף, היא יכולה להנפיק אגרות חוב (אג"ח). אתם, כמשקיעים, קונים את החוב הזה, ולמעשה מלווים כסף לאותה ישות. בתמורה, היא מתחייבת לשלם לכם ריבית תקופתית ("קופון") ולהחזיר את הקרן בתאריך הפירעון.
יש אג"ח ממשלתיות (הכי סולידיות, הסיכון הוא שהמדינה לא תשלם, מה שמאוד נדיר) ואג"ח קונצרניות (של חברות – הסיכון גבוה יותר, תלוי כמובן בחוסן הפיננסי של החברה). ככל שהסיכון גבוה יותר, הריבית (הקופון) שתקבלו לרוב תהיה גבוהה יותר. אג"ח יכולות להיות צמודות מדד, צמודות דולר, או בריבית קבועה/משתנה.
היתרונות? אפשרות לריבית קבועה וידועה מראש בחלק מהמקרים, מגוון אפשרויות סיכון-תשואה. החסרונות? יש סיכון (בעיקר באג"ח קונצרניות), הערך של האג"ח יכול לעלות או לרדת בשוק המשני לפני מועד הפירעון (תלוי בריבית במשק ובמצב החברה), ולעיתים נדרש סכום מינימלי גבוה יותר כדי להשקיע ישירות באג"ח ספציפית.
האמיצים והסקרנים בלבד: אלטרנטיבות פחות מוכרות?
עבור מי שמוכן לסטות קצת מהמסלול הבנקים והרגיל, קיימות אופציות נוספות, לרוב עם פוטנציאל ריבית גבוה יותר, אבל גם עם סיכון משמעותי יותר ופחות הגנות.
הלוואות עמית לעמית (P2P): ריבית שקשה למצוא בבנק, אבל…
פלטפורמות הלוואות עמית לעמית מחברות בין אנשים או עסקים שצריכים הלוואה לבין אנשים שרוצים להלוות את הכסף שלהם בתמורה לריבית. בפלטפורמה כזו, אתם למעשה הופכים להיות "בנק" קטן ומלווים חלק מהכסף שלכם (לרוב מפוזר על פני הרבה הלוואות קטנות כדי לצמצם סיכון) ללווים שונים.
הריביות שם יכולות להיות משמעותית גבוהות יותר מפיקדון בנקאי. למה? כי הלווים לרוב לא עומדים בתנאי הבנק, או שפשוט מוכנים לשלם יותר עבור הלוואה מהירה וקלה יותר. היתרונות? פוטנציאל תשואה (ריבית) גבוה מאוד. החסרונות? זה סיכון. לווים יכולים לפשוט רגל ולא להחזיר את ההלוואה. הפלטפורמה עצמה יכולה להיתקל בקשיים. זה לא המקום לכסף שאתם צריכים בטווח קצר או לכסף שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם להפסיד חלק ממנו. חייבים לפזר סיכון על פני הרבה הלוואות!
האותיות הקטנות (שלפעמים הן ענקיות!)
כשמשווים בין אפשרויות שונות לקבלת ריבית, אסור להסתכל רק על המספר הגדול והמפתה של אחוז הריבית הנקוב. יש כל כך הרבה פרטים קטנים שיכולים לשנות את התמונה לחלוטין. תחשבו על זה כמו על מבצע בסופר – המחיר הגדול נראה טוב, אבל רק באותיות הקטנות מגלים שזה רק לחברי מועדון עם כרטיס אשראי ספציפי ובקנייה מעל 500 ש"ח… אז מה חשוב לבדוק?
מיסוי: המדינה שותפה שלכם, אל תשכחו
על רוב רווחי הון וריבית בישראל משלמים מס. נכון להיום, זה לרוב 15% על ריבית מפיקדונות לא צמודים ו-25% על ריבית מפיקדונות צמודים או רווחי הון מהשקעות (כמו בקרנות כספיות, פוליסות חיסכון, אג"ח). יש פטורים מסוימים (למשל, על ריבית בעו"ש עד תקרה מסוימת לזכאים, או פטור מסוים לקשישים), אבל בגדול – אל תתעלמו מהמס! הריבית האמיתית, זו שנשארת לכם בכיס, היא אחרי המס.
נזילות: מתי תצטרכו את הכסף?
כמה קל ומהיר תוכלו לקבל את הכסף שלכם בחזרה כשתצטרכו אותו? בעו"ש – מיד. בקרן כספית – תוך יום עסקים. בפיקדון נעול – רק בסוף התקופה (אלא אם משלמים קנס). בהלוואת P2P – רק כשהלווה יחזיר את ההלוואה, וזה יכול לקחת שנים או לא לקרות בכלל. ככל שהנזילות נמוכה יותר, לרוב הריבית הפוטנציאלית גבוהה יותר. אתם צריכים להתאים את רמת הנזילות לצרכים שלכם. אל תנעלו כסף שאתם יודעים שתצטרכו בעוד חודשיים.
תקופה: כמה זמן הכסף יכול "לשבת בצד"?
האם אתם חוסכים למטרה בטווח קצר (טיול בקיץ), בטווח בינוני (רכב חדש בעוד 3 שנים), או לטווח ארוך מאוד (פנסיה)? התקופה משפיעה גם על הריבית וגם על סוג האפיק שכדאי לבחור. בטווח קצר, פיקדונות וקרנות כספיות רלוונטיים. בטווח ארוך יותר, אולי כדאי לשקול אפיקים עם פוטנציאל תשואה (וריבית) גבוה יותר, כמו אג"ח לתקופות ארוכות, או אפילו לשלב מניות (אבל זה כבר לא רק "ריבית").
סיכון: אין ארוחות חינם, גם בריבית
באופן כללי, ככל שהסיכון גבוה יותר, פוטנציאל התשואה (והריבית) גבוה יותר. פיקדון בנקאי הוא סיכון נמוך מאוד. אג"ח ממשלתי – סיכון נמוך. אג"ח קונצרני – סיכון בינוני עד גבוה (תלוי בחברה). הלוואות P2P – סיכון גבוה יחסית. חשוב להבין את הסיכון בכל אפיק ולהתאים אותו לפרופיל הסיכון האישי שלכם. לא כל ריבית גבוהה שווה את כאב הראש או הפוטנציאל להפסד.
עמלות והוצאות: השטן לפעמים בפרטים
בחלק מהאפשרויות (כמו קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון, פלטפורמות P2P), יש דמי ניהול או עמלות אחרות. העמלות האלה מורידות לכם את התשואה נטו. לפעמים ריבית שנראית גבוהה הופכת לפחות אטרקטיבית אחרי שמפחיתים את העמלות. תמיד תבדקו מהם סך כל העלויות הכרוכות בהשקעה או בחיסכון.
איך משווים תפוחים לתפוזים… ולבננות?
אז איך משווים באמת בין פיקדון בנקאי, קרן כספית והשקעה באג"ח? הדרך הכי טובה היא לנסות להסתכל על התשואה השנתית האפקטיבית נטו (אחרי מס ועמלות) לאורך התקופה הרצויה, תוך התחשבות ברמת הנזילות והסיכון. זה דורש קצת עבודה, אבל זה שווה את זה. אל תתביישו לבקש הצעות מחיר בנקאיות, לבדוק תשואות עבר (שאינן ערובה לעתיד, כמובן) של קרנות כספיות או פוליסות חיסכון, ולקרוא על פלטפורמות P2P.
7 שאלות שאתם חייבים לשאול (וגם התשובות!)
ש: מה הריבית ה"אמיתית" שאני מקבל, אחרי מס ועמלות?
ת: חשוב לבדוק את הריבית נטו. המס על רווחי הון וריבית הוא לרוב 15% או 25%. בנוסף, בדקו אם יש דמי ניהול או עמלות נוספות שייגרעו מהתשואה שלכם. המספר המכריע הוא מה שיישאר לכם בסוף.
ש: האם הכסף שלי נעול? לכמה זמן?
ת: בפיקדון סגור הכסף נעול לתקופה מוגדרת. בקרן כספית או פוליסת חיסכון (ברוב המקרים) הכסף נזיל תוך יום עסקים. בהלוואות P2P הכסף נפרע לאורך זמן (לרוב מספר שנים) בתשלומים. ודאו שהנזילות מתאימה לצרכים שלכם.
ש: מה קורה אם אצטרך את הכסף לפני הזמן?
ת: בפיקדון סגור לרוב תשלמו קנס או תוותרו על הריבית כולה או חלקה. בקרן כספית ובפוליסת חיסכון תוכלו למשוך, אבל תשלמו מס רווחי הון על הרווח שצברתם עד לאותו רגע.
ש: האם הכסף שלי מובטח או מבוטח?
ת: פיקדונות בנקאיים מבוטחים עד סכום מסוים במקרה של קריסת בנק (אם כי בישראל זה לא מנגנון ביטוח רשמי כמו בארה"ב, אלא יותר הבטחה של המדינה להגן על הכספים עד סכום מסוים). כספים בקרנות נאמנות ופוליסות חיסכון מוחזקים בנפרד מנכסי החברה המנהלת, מה שמספק הגנה במקרה של קריסת החברה (אבל לא מפני ירידות בשווי ההשקעה בשוק ההון). ב-P2P אין ביטוח על הקרן שהלוויתם.
ש: איך האינפלציה משפיעה על הריבית הזו?
ת: ריבית שהיא נמוכה מהאינפלציה עדיין גורמת לכסף שלכם לשחוק את כוח הקנייה שלו, גם אם אתם מקבלים עליו ריבית נומינלית. חשוב לחפש תשואה ריאלית (אחרי אינפלציה ומס). אפיקים צמודי מדד מגנים על הקרן מפני שחיקת אינפלציה, בנוסף לריבית שהם משלמים.
ש: מהן השלכות המס על הריבית או הרווח?
ת: חובה להבין מראש את שיעור המס ואיך הוא מחושב. בחלק מהאפיקים המס נגבה במקור אוטומטית (כמו בפיקדון בנקאי), ובאחרים אתם צריכים לדווח ולשלם אותו (כמו ב-P2P).
ש: איך אני בכלל מתחיל? מה התהליך?
ת: בבנק זה פשוט. בקרנות כספיות ופוליסות חיסכון פותחים חשבון השקעות דרך בית השקעות או סוכן ביטוח. ב-P2P נרשמים לפלטפורמה. ודאו שאתם מבינים את תהליך הפתיחה והניהול של כל אפיק.
סיכום: אז איפה באמת הכי כדאי?
כמו שאתם מבינים, התשובה לשאלה "איפה מקבלים ריבית הכי גבוהה" היא לא פשוטה כמו למצוא את המכולת הכי זולה. היא דורשת מחשבה והתאמה אישית.
אם אתם סולידיים לגמרי וצריכים את הכסף בטווח הקצר, פיקדון בנקאי או קרן כספית כנראה יהיו האפשרויות הכי טובות. הן נזילות יחסית, סיכון נמוך, ומציעות ריבית סבירה בתקופות שבהן ריבית בנק ישראל גבוהה.
אם אתם מוכנים לנעול את הכסף לתקופה ארוכה יותר ולקחת קצת יותר סיכון, אגרות חוב קונצרניות או מסלולי אג"ח בפוליסות חיסכון יכולים להציע ריבית פוטנציאלית גבוהה יותר.
ואם אתם הרפתקנים, מבינים את הסיכון הגבוה, ומוכנים לפזר את הכסף על פני הרבה השקעות קטנות, אז אולי הלוואות עמית לעמית (P2P) יתאימו לכם, עם פוטנציאל לריביות משמעותית גבוהות יותר (אבל זכרו את הסיכון!).
הכי חשוב זה לא להשאיר סכומים גדולים "סתם" בעו"ש. גם ריבית קטנה היא עדיפה על כלום. תתחילו בקטן, תבינו את האפשרויות, תשוו, תשאלו שאלות, ותעשו את הצעד הראשון כדי שהכסף שלכם יתחיל לעבוד בשבילכם, ולא רק אתם בשבילו.
בהצלחה במסע הפיננסי שלכם!