עברה בטאבו לפי צו ירושה – מה הקטע שכל זה נשמע מסובך?
אז מישהו נפטר – ומה עכשיו קורה עם הנכס?
האובדן של אדם יקר משנה את הכול, גם משפטית. בין אם מדובר בבית מרווח בצפון תל אביב או דירת חדר בקריית ים – כל נכס רשום צריך "לעבור" לבעלות היורשים. וזה קורה דרך תהליך שנקרא העברה בטאבו לפי צו ירושה. רק שבמקום להיות פשוט כמו שמו – הוא כולל לא מעט ניואנסים משפטיים ופרוצדורות שגורמות לאנשים לגרד את הראש עוד לפני טופס ראשון.
אבל לפני שאתם מתחילים לקרוא מסמכים עם זכוכית מגדלת או להתקשר לדודה של הדייר המנוח, הנה חדשות טובות: כל התהליך הזה לגמרי בר ביצוע. עם קצת כיוון – והרבה פחות כאב ראש ממה שנדמה לכם.
מה באמת קורה כשמקבלים צו ירושה?
אז קודם כל, מה זה בכלל צו ירושה? מדובר במסמך משפטי שניתן על ידי רשם הירושה או בית המשפט לענייני משפחה. הוא מאשר מי הם היורשים החוקיים של אדם שנפטר, כאשר לא השאיר צוואה (במקרה שיש צוואה – המסמך הרלוונטי הוא צו קיום צוואה).
הצו הזה בעצם “מחלק” את העיזבון, כלומר מחליט מי מקבל מה – מבחינה חוקית. רק שהוא לא עושה את זה אוטומטית: אם מדובר בנכס מקרקעין, צריך לבצע רישום בטאבו ברוח הצו. כאן מתחיל החלק ה"שמח".
מאיפה בכלל מתחילים? רשימת צעדים שמתאימה לבני אדם
- קודם כל: קבלו את צו הירושה המלאכתי. לפעמים זה ידרוש המתנה של כמה שבועות או חודשים.
- ודאו שהנכס שבנדון רשום בטאבו (ולא, למשל, במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת).
- סדרו את המסמכים הרלוונטיים – תעודות פטירה, העתקים של צו הירושה, נסח טאבו עדכני, ותעודות זהות של היורשים.
- הכינו בקשה לרישום הירושה בטאבו (טופס 7000 טאבו אם תהיתם, כן, המספר הזה אמיתי).
- גשו לטאבו או שלחו את הבקשה דרך מערכת מקוונת – במידה ואתם אוהבים טפסים ודיגיטל.
ברוב המקרים לא מדובר בריצת מרתון – יותר כמו הליכה מהירה באוגוסט עם מסמכים ביד. קצת טיפולי ניירת, המתנה וסבלנות, והבעלות עוברת לפתח דלתכם (ולפעמים גם לארנקכם).
מי צריך את כל זה? ולמה זה קריטי
אם אתם תוהים למה בכלל צריך להעביר את הנכס על שמכם – הרי הריורש "מן הטבע", נכון? אז זהו, שלא ממש.
- צריך רישום כדי שתוכלו להעביר את הנכס בעתיד – למשל למכור או לשעבד אותו.
- בלי רישום, חברות הגז, הארנונה והמים יחזרו אליכם עם מבט שואל.
- במקרים של כמה יורשים – צריך להחליט איך לחלק את הבעלות: שווה או לפי פרופורציות אחרות.
בקיצור, זה השלב שבו החוק "עושה סדר" בעולם שמטבעו עם הרבה רגש, זיכרונות ולעיתים כמה סכסוכים משפחתיים.
שאלות שאנשים שואלים עם גבות מורמות
- אם יש צוואה – זה משנה? כן, ואז המשמעות היא שצריך להגיש בקשה לצו קיום צוואה, והתהליך די דומה.
- אפשר לעשות את זה לבד? טכנית כן. מעשית – עורך דין טוב יכול לחסוך זמן, כאבי ראש וקרחות.
- האם מישהו יכול להתנגד להעברה? רק אם יוגשו התנגדויות לצו הירושה – אבל זה עולם בפני עצמו.
- כמה זמן זה לוקח בפועל? בין שבועות לחודשים – תלוי ביעילות של הרשויות ובעורכי הדין המעורבים.
- ומה עם מסים? ברוב המקרים – על ירושה אין מס רכישה, אבל כדאי לבדוק ספציפית לכל מקרה.
3 תובנות מפתיעות שאף אחד לא יאמר לכם בטאבו
1. חצי מהטעויות הן פשוט… מילוי לא מדויק של טפסים
נשמע מגוחך, אבל כל טעות קטנה במספר זהות, הקלדה שגויה או חתימה חסרה – ואתם חוזרים להתחלה. בדקו הכול כמה פעמים לפני ההגשה. ואז תנו למישהו אחר לבדוק שוב, כחוויה זוגית.
2. אין פה קסמים – מי שמכין מסודר, מסיים מהר
מי שמגיע עם תיק מושלם ומדויק – יוצא מהעניין תוך שבועות ספורים. מי שמבולגן? עלול למצוא את עצמו ממלא תצהירים במשך חצי שנה. משמע: סדר שווה שקט.
3. במקרים נדירים: אפשר לרשום רק חלק מהנכס
אם יש בין היורשים מי שמעדיף שלא להיות רשום בטאבו, או אם מתבצעת חלוקה לא שוויונית – ניתן להסדיר את זה באמצעות הסכמים. רק חשוב לערב עורך דין מתמחה.
ולסיום – למה לא כדאי לדחות את זה?
טיפ אחרון שיציל לכם יום: אל תדחו את רישום הנכס בטאבו. גם אם נראה "שאין מה למהר", המציאות משתנה, ופתאום הבנק שלכם דורש מסמך, אחד היורשים עובר לחו"ל, או שאפילו מישהו מחליט… לא להסכים פתאום. כל עוד הדברים טריים – מסיימים את זה, ושלום על ישראל.
בסיכומו של דבר, רישום בטאבו לפי צו ירושה הוא לא תעלומה משולבת באוצר עתיק. זהו תהליך ברור (יחסית), עם שלבים מובנים, שאפשר לצלוח גם עם קפה ביד ונשימה עמוקה. ברגע שהרישום הושלם – לא רק שהנכס באמת שלכם, אלא גם הלב יקבל קצת שקט.
אל תתנו לפקיד המייל לחשוב שאתם לא יודעים מה אתם עושים – עכשיו אתם יודעים.