מדברים הרבה על מקצועות הייטק, על שכר אסטרונומי ועל אקזיטים. בצד השני של המטבע, עומדים אנשים שבחרו מקצוע אחר לגמרי. מקצוע שדורש נשמה ענקית, יכולת הכלה אינסופית ולב רחב, רחב מאד. מדובר כמובן על עובדים סוציאליים. הם שם בשבילנו ברגעים הכי קשים, הכי שבריריים והכי מאתגרים בחיים. הם מתמודדים יום-יום עם מציאות מורכבת, כואבת ולפעמים בלתי נתפסת. השאלה שרבים שואלים את עצמם, בצדק גמור, היא כמה בעצם מרוויחים האנשים המדהימים האלה? האם המשכורת שלהם בכלל משקפת את העבודה הקשה, האחריות העצומה והשחיקה הבלתי נמנעת? בואו נצלול יחד לעולם השכר של העובדים הסוציאליים בישראל, וננסה להבין אחת ולתמיד מה הסיפור האמיתי מאחורי המספרים.
אז כמה עולה להציל את העולם (קצת)? המספרים על השולחן
בואו נתחיל מהשורה התחתונה, או לפחות מאיפה שהדיון בדרך כלל מתחיל. כשאנשים שואלים על שכר של עובד סוציאלי, לרוב הם רוצים לדעת מה המספר הממוצע. הבעיה היא, כמו תמיד בחיים, שהממוצע הוא רק נקודת התחלה. הוא נתון כללי שמסתיר בתוכו עולם שלם של הבדלים וניואנסים. כן, קיים שכר ממוצע, והוא נוטה לנוע סביב טווח מסוים, אבל זה לא אומר שזה מה שכל עובד סוציאלי מכניס הביתה בסוף החודש. ממש לא.
השכר ההתחלתי לעובד סוציאלי חדש, מיד אחרי סיום הלימודים, לרוב אינו בשמיים. בטח לא בהשוואה למקצועות אחרים שמצריכים תואר אקדמי דומה. הוא יכול לנוע באזור המינימום או מעט מעליו, תלוי מאד היכן הוא מתחיל לעבוד.
ככל שהוותק עולה, והניסיון מצטבר, גם השכר מטפס בהדרגה. זה נשמע הגיוני, נכון? הבעיה היא שהטיפוס הזה לא תמיד מהיר או דרמטי מספיק כדי להדביק את יוקר המחיה או לשקף את גודל האחריות. יש הבדלים משמעותיים בין המגזרים השונים, וגם בתוך אותו מגזר יכולים להיות פערים.
חשוב לזכור: הנתונים ה"רשמיים" שמתפרסמים פה ושם הם לרוב ממוצעים כלליים. הם לא תמיד מפרטים לפי ותק, התמחות, תפקיד או מגזר. לכן, לקחת נתון אחד ולומר "עובד סוציאלי מרוויח X שקלים" זה פשטני מדי. המציאות מורכבת הרבה יותר.
למה השכר הוא לא שחור ולבן? 7 צבעים באפור
אם חשבתם שיש תשובה אחת פשוטה לשאלת השכר, אז כנראה שלא הכרתם מספיק מקצועות במדינת ישראל. ובטח שלא את עולם העבודה הסוציאלית. יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על כמה עובד סוציאלי יראה בתלוש המשכורת שלו בסוף החודש. בואו נפרוט אותם לנקודות, כי ככה הכי קל לעכל:
1. הוותק המבורך (והחיוני!): לא כל עובד סוציאלי נולד שווה
כמו בהרבה מקצועות אחרים, ותק משחק תפקיד משמעותי. עובד סוציאלי עם 20 שנות ניסיון, שעבר אינספור מקרים, צבר ידע עצום ופיתח חוסן מטורף, ירוויח באופן טבעי יותר מעובד סוציאלי שזה עתה סיים את הלימודים. יש טבלאות שכר שמתבססות על ותק, במיוחד במגזר הציבורי, והן מהוות בסיס לקידום בשכר.
2. התואר השני (והשלישי?) – האם זה שווה את ההשקעה?
עובדים סוציאליים רבים בוחרים להמשיך לתואר שני (MA) או אפילו שלישי (PhD), לרוב בתחום העבודה הסוציאלית, טיפול משפחתי, טיפול פסיכותרפי ועוד. השכלה גבוהה יותר בהחלט יכולה לפתוח דלתות לתפקידים בכירים יותר או לתחומים מיוחדים שמשכורתם גבוהה יותר. האם ההשקעה הכספית והזמן בתואר שני מתורגמת תמיד לעלייה משמעותית בשכר? תלוי איפה עובדים ומה עושים עם התואר. לעיתים היתרון העיקרי הוא בפתיחת אפשרויות תעסוקה חדשות או קידום פנימי.
3. ההתמחות הספציפית – מי צריך את העזרה הכי הרבה (וכמה משלמים על זה)?
עבודה סוציאלית היא תחום רחב מאד. יש עובדים סוציאליים שעובדים עם קשישים, עם ילדים ונוער בסיכון, עם אנשים עם מוגבלויות, עם נפגעי נפש, בבתי חולים, בלשכות הרווחה, בבתי ספר, בבתי סוהר ועוד ועוד. כל תחום התמחות יכול להיות בעל מאפייני שכר שונים, בהתאם למורכבות התפקיד, דרישות ההשכלה/הכשרה הספציפיות והמקום בו עובדים. לעיתים, התמחות בתחום שיש בו מחסור באנשי מקצוע או תחום מבוקש מאד (למשל, טיפול קליני) יכולה להשפיע לטובה על השכר, במיוחד אם פונים גם למגזר הפרטי.
4. המגזר שבו עובדים – ציבורי, עמותה או עסק עצמאי?
זהו אולי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לפערים בשכר.
- מגזר ציבורי: עיריות, משרדי ממשלה, בתי חולים ממשלתיים. כאן לרוב השכר מוסדר באמצעות הסכמים קיבוציים וטבלאות שכר. השכר ההתחלתי לרוב אינו גבוה, אבל יש ודאות יחסית, תוספות ותק, קביעות (אחרי תקופה) ותנאים סוציאליים טובים יחסית (פנסיה, קרן השתלמות וכו'). הקידום בשכר איטי והדרגתי, אבל יש תמיד בסיס יציב.
- מגזר שלישי (עמותות ומלכ"רים): עמותות רבות מעסיקות עובדים סוציאליים במגוון תחומים. השכר כאן יכול להיות נמוך יותר מאשר במגזר הציבורי, ולפעמים גם התנאים הסוציאליים פחות טובים. הסיבה העיקרית לכך היא שלעמותות יש לרוב תקציבים מוגבלים יותר, והן תלויות בתרומות ומימון ציבורי. עם זאת, עבודה בעמותה יכולה להיות מאתגרת ומספקת מאד, עם אוכלוסיות ייחודיות ותחומי עניין ספציפיים.
- מגזר פרטי: זהו העולם שבו הפוטנציאל להכנסה גבוהה יותר קיים, אבל הוא גם מחייב הרבה יותר. עובדים סוציאליים יכולים לפתוח קליניקה פרטית (לרוב אחרי לימודי טיפול נוספים והסמכה), להציע ייעוץ, הדרכה או טיפול. כאן ההכנסה תלויה לחלוטין ביכולת לבנות קליניקה, לשווק את עצמך, לגבות תשלום פר מטופל ולנהל עסק. הפוטנציאל גדול יותר, אבל גם הסיכון, וחוסר הוודאות גדולים יותר. אין קביעות, אין תנאים סוציאליים מובטחים (יש לדאוג להם באופן עצמאי) והעבודה דורשת גם כישורים עסקיים.
5. מיקום גיאוגרפי – האם תל אביב משלמת יותר מקריית שמונה?
לפעמים יש השפעה למיקום על השכר, אם כי בעבודה סוציאלית ההשפעה הזו פחות דרמטית מאשר במקצועות אחרים. עם זאת, באזורים בהם יוקר המחיה גבוה יותר, יכול להיות לחץ גדול יותר להעלות את השכר, או שיש תוספות מסוימות למי שעובד בפריפריה (כדי לעודד הגעה לשם). זה לא כלל אצבע, אבל שווה לבדוק.
6. תפקידי ניהול והדרכה – לצאת מהשטח ולטפס בסולם?
עובדים סוציאליים ותיקים ומנוסים יכולים להתקדם לתפקידי ניהול (מנהל מחלקה, מנהל שירות) או לתפקידי הדרכה (מדריכים של עובדים סוציאליים צעירים יותר, הדרכה במסגרות שונות). תפקידים אלה כרוכים לרוב באחריות גדולה יותר, פחות עבודת שטח ישירה מול מקרים ויותר עבודה מערכתית או ניהולית. באופן טבעי, תפקידים כאלה מגיעים עם תוספת שכר משמעותית ביחס לתפקידי שטח.
7. הסכמים קיבוציים ואיגודים – האם התאגדות משתלמת?
עובדי המגזר הציבורי לרוב מאוגדים תחת הסכמים קיבוציים (כמו ההסכם עם ההסתדרות). הסכמים אלה קובעים את טבלאות השכר, תוספות הוותק, תנאים סוציאליים, ולפעמים גם תוספות מיוחדות. מאבקם של האיגודים המקצועיים לאורך השנים בהחלט תרם לשיפור תנאי השכר והעסקה של העובדים הסוציאליים במגזר הציבורי, למרות שלדעת רבים, עדיין לא מספיק בהתאם לתרומתם.
שאלות ששורפות בכיס (וגם בנשמה)
בואו נענה על כמה שאלות נפוצות שקשורות לשכר עובדים סוציאליים:
Q: האם תואר שני בעבודה סוציאלית מבטיח קפיצת מדרגה בשכר?
A: זה לא מבטיח קפיצה אוטומטית ודרמטית, אבל זה בהחלט פותח אפשרויות לתפקידים מתקדמים יותר, תחומי התמחות ספציפיים (כמו טיפול קליני) שמשכורתם גבוהה יותר, ומאפשר קידום מהיר יותר בטבלאות השכר במגזר הציבורי. במגזר הפרטי, תואר שני והכשרות נוספות חיוניים לבניית קליניקה מצליחה.
Q: כמה זמן לוקח לעובד סוציאלי להגיע לשכר שנחשב "מכובד"?
A: זה משתנה מאד. במגזר הציבורי, לוקח שנים של ותק והדרגה כדי להגיע לשכר בינוני-גבוה. קידום לתפקידי ניהול מאיץ את התהליך. במגזר הפרטי, זה תלוי בקצב בניית הקליניקה והמוניטין, שיכול לקחת מספר שנים טובות. אין קיצורי דרך מהירים ל"כסף גדול" במקצוע הזה, אלא אם כן אתה גאון שיווקי או מוצא נישה סופר-רווחית (שזה נדיר).
Q: האם עובד סוציאלי בקליניקה פרטית יכול להרוויח כמו פסיכולוג?
A: הפוטנציאל קיים, במיוחד אם העובד הסוציאלי עבר הכשרה טיפולית מעמיקה (למשל פסיכותרפיה) ובנה קליניקה מצליחה עם תמחור מתאים. עם זאת, לרוב, פסיכולוגים קליניים מוסמכים (במיוחד כאלה עם ניסיון ומוניטין) נוטים לגבות תעריפים גבוהים יותר. זה תלוי מאד בהתמחות הספציפית, במיקום, במוניטין ובסוג הטיפול המוצע.
Q: מהם התנאים הסוציאליים של עובדים סוציאליים במגזר הציבורי?
A: לרוב הם נהנים מתנאים טובים יחסית: פנסיה צוברת על בסיס שכר מלא, קרן השתלמות (לרוב עם הפרשת מעסיק נדיבה), ימי חופשה ומחלה נצברים, ימי עיון והכשרה, ולעיתים גם תוספות שונות (למשל, על עבודה בשעות לא שגרתיות או בתנאים מורכבים). אלו יתרונות משמעותיים ביחס למגזרים אחרים.
Q: האם יש הבדל בשכר בין עובדים סוציאליים גברים ונשים?
A: באופן רשמי, בטבלאות השכר במגזר הציבורי אין הבדל בין המינים. הבעיה היא שבמקצוע שבו רוב העובדים הן נשים, ורבות מהן עובדות במשרות חלקיות עקב אחריות משפחתית, השכר הממוצע שלהן בפועל עשוי להיות נמוך יותר. בנוסף, ייצוג נמוך יותר של נשים בתפקידי ניהול בכירים לאורך ההיסטוריה תרם גם הוא לפערים. המגמה כיום היא לצמצם פערים אלו.
Q: האם יש תמריצים מיוחדים לעובדים סוציאליים שעובדים עם אוכלוסיות קשות במיוחד?
A: לעיתים קיימות תוספות שכר או הכרה מיוחדת לעובדים סוציאליים שעובדים בתנאים מורכבים במיוחד או עם אוכלוסיות מאתגרות (למשל, באזורי מצוקה קשים, עם נפגעי אלימות קשה, או במערכות שדורשות זמינות גבוהה). אלו לא תמיד תוספות ענק, אבל הן בהחלט מכירות במורכבות התפקיד.
Q: האם שכר העובדים הסוציאליים הולך ומשתפר עם השנים?
A: לאורך השנים היו מאבקים רבים של העובדים הסוציאליים לשיפור שכרם ותנאיהם, והיו בהחלט הישגים. השכר עלה, התנאים שופרו בחלק מהמגזרים. עם זאת, רבים עדיין טוענים שהשכר אינו הולם את גודל האחריות, השחיקה והתרומה החברתית העצומה שלהם. זה מאבק מתמשך.
הצד הלא כספי של המשוואה: מה מקבלים כשלא מקבלים מיליונים?
בואו נודה באמת: מעטים האנשים שמגיעים לעבודה סוציאלית מתוך מטרה להתעשר. מי שבוחר במקצוע הזה, לרוב עושה זאת מתוך שליחות עמוקה, רצון אמיתי לעזור לאנשים, להשפיע לטובה על החברה ולתרום לתיקון עולם. וזה שווה הרבה, הרבה יותר מכסף.
יש במקצוע הזה המון סיפוק אישי. לראות אדם או משפחה שעזרת להם לצלוח משבר, לקום על הרגליים, לבנות חיים טובים יותר. זה לא משהו שאפשר לכמת בכסף, אבל זה מה שמניע אלפי אנשים כל בוקר ללכת לעבודה תובענית, ולפעמים גם לא מתגמלת כלכלית מספיק.
נכון, סיפוק אישי לא משלם את חשבון החשמל, ורגשות חמים לא ממלאים את המקרר. ולכן המאבק לשכר הוגן כל כך חשוב וצודק. כי עובדים סוציאליים צריכים להיות מסוגלים להתפרנס בכבוד, לדאוג לעצמם ולמשפחתם, ולא רק "להתקיים" בזמן שהם מצילים חיים של אחרים.
העיסוק בנושא השכר אינו ממעיט בחשיבות המקצוע או בתרומתם העצומה של העובדים הסוציאליים. להפך. הוא מדגיש את הצורך בהערכה אמיתית של עבודתם, הערכה שתתבטא גם, ואולי קודם כל, בתלוש המשכורת. כי מגיע להם.
אז מה למדנו על השכר של מי שעוזר לנו לחיות?
כמו שראינו, שאלת שכר העובד הסוציאלי אינה שאלה עם תשובה אחת פשוטה. היא תלויה במגוון רחב של גורמים – ותק, השכלה, התמחות, המגזר שבו עובדים, תפקיד, מיקום ועוד. השכר ההתחלתי לרוב אינו גבוה, והוא עולה בהדרגה עם השנים והקידום.
המגזר הציבורי מציע יציבות ותנאים סוציאליים טובים יחסית, גם אם השכר אינו בשמיים. המגזר השלישי מציע לעיתים שכר נמוך יותר, אבל לעיתים גם גמישות ותחושת שליחות חזקה. המגזר הפרטי מציע פוטנציאל גבוה יותר, אבל דורש יזמות ולקיחת סיכונים.
בשורה התחתונה, עובדים סוציאליים בישראל לא הופכים למיליונרים משכרם במקצוע. השכר לרוב צנוע ביחס לאחריות, למורכבות התפקיד ולשחיקה. עם זאת, חשוב לזכור את התמונה המלאה: התנאים הסוציאליים (במגזר הציבורי), הסיפוק העצום והתרומה הבלתי ניתנת למדידה לחברה. המאבק לשכר הוגן עבורם הוא מאבק חשוב ומתמשך, שמטרתו להבטיח שהאנשים שמטפלים בחברה שלנו יוכלו לחיות בעצמם בכבוד.
מקווה שמאמר זה עשה לכם קצת סדר בנושא והאיר זוויות פחות מוכרות. בפעם הבאה שתפגשו עובד סוציאלי, זכרו לא רק את המספר בתלוש (שהוא כנראה לא בשמיים), אלא בעיקר את גודל הלב והמקצועיות שהוא מביא איתו. זה, באמת, לא יסולא בפז.