אוקיי, בואו נדבר רגע בכנות. רובנו חולמים על הרגע הזה. הרגע שבו נוחת אצלנו סכום כסף משמעותי. נאמר, שני מיליון שקלים עגולים ויפים. הסכום הזה פותח דלתות, זה ברור. אבל רגע אחרי שההתרגשות הראשונית שוכחת, עולה השאלה הגדולה: מה עושים איתו? וספציפית, איך גורמים לו לעבוד בשבילנו? איך מייצרים ממנו הכנסה פסיבית, הכנסה שתקפיץ לנו קצת את החשבון בלי שנעבוד בשבילה? ובעצם, כמה ריבית אפשר לקבל על 2 מיליון שקל בישראל של היום? אם חשבתם שיש תשובה אחת קלה ופשוטה, אז… ובכן, המציאות קצת יותר מורכבת. אבל אל דאגה, בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. כדי לפרוט את כל האפשרויות, להסביר את המלכודות, ובעיקר, לעזור לכם להבין איך לגרום לשני מיליון השקלים האלה לעשות בשבילכם את המקסימום האפשרי, תוך כדי שאנחנו שומרים על כף רגל אחת על הקרקע.
בואו נצלול פנימה לעולם שבו כסף עושה כסף, ונראה איך הופכים את הסכום המשמעותי הזה למכונה שמייצרת לכם הכנסה, צעד אחר צעד.
שני מיליון שקלים: לא סתם ערימה של מזומנים (טוב, אלא אם אתם חובבי סרטי גנגסטרים)
לפני שאנחנו מתחילים לחשב ריביות, חייבים להבין עקרון בסיסי בעולם הפיננסי: לכסף יש הרבה צורות ולכל צורה יש את כללי המשחק שלה. להגיד "כמה ריבית מקבלים על 2 מיליון" זה קצת כמו לשאול "כמה מהירות יש לאוטו?". תלוי איזה אוטו, תלוי איפה נוהגים, ותלוי אם הוא עולה או יורד בירידה תלולה. עם כסף זה אפילו יותר מסובך, כי יש המון מקומות "לחנות" אותו, וכל מקום מציע משהו אחר לגמרי.
הריבית (או תשואה, או רווח הון, בקיצור: התוספת הכספית שמקבלים על הכסף שלנו) מושפעת מכמה גורמים מרכזיים:
- איפה הכסף "יושב": בנק? בית השקעות? קרן נאמנות? מוסד אחר?
- כמה זמן הוא "כלוא": שבוע? חודש? שנה? חמש שנים? נעול או נזיל?
- כמה סיכון אתם מוכנים לקחת: ריבית קבועה ובטוחה (יחסית), או סיכוי לתשואה גבוהה יותר עם סיכון לאבד חלק מהקרן?
- מצב השוק הכללי: הריבית במשק שנקבעת על ידי בנק ישראל, רמת האינפלציה, מצב הכלכלה.
- ואל תשכחו את הדובדבן שבקצפת: מיסוי. המדינה לוקחת את חלקה.
אז בואו נפרק את האפשרויות המרכזיות שעומדות בפני מי שיש לו סכום כזה, ורוצה לראות אותו "מרוויח".
3 מסלולים פופולריים (עם הפתעות קטנות) לכסף שלכם
כשמדברים על "ריבית", האסוציאציה הראשונה שעולה לראש היא לרוב פיקדונות בנקאיים. וזה לגמרי לגיטימי. הם נחשבים בטוחים, יציבים, והכי קרובים ל"ריבית" הקלאסית על פיקדון. אבל הם ממש לא האפשרויות היחידות, ולפעמים אפילו לא המשתלמות ביותר.
פיקדונות בנקאיים (פח"מ, לוקו, וכל החבר'ה)
זה המסלול הכי מוכר, והכי פשוט להבנה לכאורה. אתם נותנים לבנק כסף לפרק זמן מסוים, והוא משלם לכם עליו ריבית. פשוט, נכון? לא לגמרי.
הפק"מ (פיקדון קצר מועד):
זה אולי הפיקדון הפופולרי ביותר. אתם "נועלים" את הכסף לתקופה מוגדרת מראש – חודש, שלושה חודשים, שנה, או אפילו יותר. ככל שהתקופה ארוכה יותר, הריבית לרוב גבוהה יותר. היתרון? הריבית ידועה מראש ובטוחה (אם כי היא גלומה רק בסוף התקופה). החיסרון? הכסף נעול. אם תצטרכו אותו לפני הזמן, לרוב תפסידו חלק משמעותי או את כל הריבית שצברתם.
הלוקו (פיקדון יומי/לפי דרישה):
השם אולי מטעה קצת, אבל הרעיון פשוט: הכסף נזיל לחלוטין. אפשר למשוך אותו בכל יום. היתרון הענק הוא הגמישות. החיסרון המשמעותי? הריבית. היא לרוב נמוכה משמעותית מהפק"מ, כי הבנק לא יודע כמה זמן הכסף יישאר אצלו.
קרנות כספיות (קק"ל – לא קק"ל של העצים, אלא קרן כספית):
זה לא פיקדון בנקאי במובן הקלאסי, אבל זה מוצר דומה מאוד מבחינת רמת סיכון ונזילות, שמוחזק בבית השקעות (או דרך הבנק). קרן כספית משקיעה באפיקים סופר סולידיים וקצרי טווח – בעיקר מק"מ (מלווה קצר מועד של המדינה) ופיקדונות בנקאיים גדולים (לא כאלה של הציבור הרחב). היתרון הגדול? הכסף נזיל כמעט כמו בחשבון העו"ש, והתשואה (שהיא למעשה הריבית הממוצעת על הנכסים שהקרן מחזיקה) לרוב גבוהה יותר מלוקו וקרובה, לפעמים, לריבית של פק"מ לטווח קצר מאוד. החיסרון? התשואה לא מובטחת לחלוטין ומשתנה מדי יום (אבל התנודתיות מינימלית ממש). יש גם דמי ניהול זעירים.
מה הריבית "הרגילה" על 2 מיליון? הנה הקאץ' הגדול
אין כזה דבר "ריבית רגילה". הריבית שאתם תקבלו על 2 מיליון שקל יכולה להיות שונה לחלוטין מהריבית שדוד שלכם יקבל על 20 אלף שקל, או מהריבית שחברה גדולה תקבל על 200 מיליון שקל. למה?
- גודל הסכום: ככל שהסכום גדול יותר, כוח המיקוח שלכם עולה. הבנק רוצה את הכסף שלכם.
- "היסטוריית יחסים": כמה זמן אתם לקוחות בבנק? מה היקף הפעילות שלכם? בנקים מתגמלים לקוחות טובים (או לפחות כאלה שהם לא רוצים לאבד).
- משא ומתן: כן, אפשר וצריך להתמקח! אל תקבלו את ההצעה הראשונה שנותנים לכם. תבדקו מה מציעים בבנקים אחרים ותחזרו לספר לבנק שלכם.
- מדיניות הבנק הספציפי: לכל בנק יש מדיניות תמחור שונה למוצרים פיקדוניים.
אז כמה בערך? נכון לרגע כתיבת שורות אלה, כאשר הריבית של בנק ישראל עומדת ברמה מסוימת, ריבית על פיקדון של 2 מיליון שקל יכולה לנוע בטווח די רחב. פק"מ לשנה יכול להציע ריבית <אמיתית שתקבלו> שתהיה משמעותית מהריבית של בנק ישראל (או קרובה אליה), בעוד שלוקו יציע הרבה פחות. קרן כספית תיתן תשואה שתנוע איפשהו באמצע, לרוב קרוב לריבית של בנק ישראל פחות דמי ניהול זעירים.
דוגמה היפותטית (וחשוב לזכור: זו רק דוגמה!):
אם הריבית של בנק ישראל היא 4.5%, ייתכן שתקבלו על 2 מיליון שקל ב:
- לוקו: ריבית שנתית של 2.0%-3.0% (ריבית גולמית לפני מס)
- פק"מ לשנה: ריבית שנתית של 4.0%-4.6% (ריבית גולמית לפני מס)
- קרן כספית: תשואה שנתית סביב 4.3%-4.5% (תשואה נטו אחרי דמי ניהול, אבל גולמית לפני מס שלכם)
שוב, אלו מספרים להמחשה בלבד! הם משתנים כל הזמן ותלויים במשא ומתן שלכם.
הפילים בחדר: אינפלציה ומיסוי
קבלת ריבית נשמעת נפלא, נכון? כסף בחינם! אבל רגע, יש שני גורמים שעלולים להפוך את הריבית הזו לפחות מבריקה ממה שהיא נשמעת:
האינפלציה: הגנב השקט
האינפלציה היא עליית מחירים כללית במשק. אם קיבלתם 4% ריבית על הכסף שלכם, אבל המחירים עלו ב-3% באותה שנה, הכוח הקנייה האמיתי של הכסף שלכם עלה רק ב-1% (בערך). במילים אחרות, הריבית ה"אמיתית" או הריאלית, היא הריבית שקיבלתם מינוס שיעור האינפלציה. אם האינפלציה גבוהה מהריבית שקיבלתם, אתם למעשה מפסידים כסף במונחים של כוח קנייה, למרות שסכום הכסף בחשבון גדל.
חשוב תמיד לבחון את הריבית בראי האינפלציה. במצבי אינפלציה גבוהה, מציאת אפיק שישמור על ערך הכסף הריאלי (או יעלה אותו) הופכת למאתגרת יותר בפיקדונות בנקאיים סטנדרטיים.
המיסוי: ה-25% שפשוט הולכים
על רוב ההכנסות מריבית ורווחי הון בישראל, אתם משלמים מס הכנסה בשיעור של 25% (ברוטו, כלומר, מהרווח לפני ניכוי הוצאות, אם היו). זה אומר שאם קיבלתם 80,000 שקל ריבית ברוטו בשנה על ה-2 מיליון שלכם, המדינה תיקח מזה 20,000 שקל (25%), ויישאר לכם 60,000 שקל נטו לפני התחשבות באינפלציה.
יש אפיקי חיסכון ספציפיים שמציעים פטור ממס (כמו קופת גמל להשקעה לטווח ארוך, אבל שם ההשקעה מגוונת יותר ולא רק "ריבית"), אבל בפיקדונות בנקאיים סטנדרטיים ובקרנות כספיות, המס הזה קיים ותמיד צריך לקחת אותו בחשבון כשמחשבים את התשואה האמיתית.
אז כמה "נטו" נשאר? בואו נשחק עם המספרים (בזהירות!)
בואו ניקח את הדוגמה ההיפותטית של פק"מ לשנה בריבית של 4.5% גולמית על 2 מיליון שקל.
- ריבית שנתית גולמית: 2,000,000 * 4.5% = 90,000 שקל.
- מס הכנסה (25%): 90,000 * 25% = 22,500 שקל.
- ריבית שנתית נטו (לפני אינפלציה): 90,000 – 22,500 = 67,500 שקל.
זה אומר שבמקרה ההיפותטי הזה, אחרי מס, נשאר לכם בכיס 67,500 שקל "ריבית" על ה-2 מיליון. זה קצת פחות מ-5,600 שקל בחודש. סכום נאה בהחלט!
עכשיו, בואו נוסיף את האינפלציה למשחק. נניח שהאינפלציה בשנה הזו הייתה 3%. הכוח הקנייה של ה-2 מיליון שלכם נשחק ב-3%, שזה 60,000 שקל (2,000,000 * 3%).
- ריבית נטו שנתית (אחרי מס): 67,500 שקל.
- שחיקת כוח קנייה מאינפלציה: 60,000 שקל.
- רווח ריאלי נטו: 67,500 – 60,000 = 7,500 שקל.
במצב כזה, הרווח הריאלי נטו שלכם על השקעה של 2 מיליון שקל בפק"מ של 4.5% כשהאינפלציה 3% הוא רק 7,500 שקל בשנה, או קצת יותר מ-600 שקל בחודש במונחים של כוח קנייה. זה כבר נשמע פחות נוצץ, נכון? זו הסיבה שחייבים תמיד להסתכל על התמונה המלאה: ריבית גולמית, מס, ואינפלציה!
אפשרויות קצת מעבר לפיקדון (אבל עדיין סולידיות)
אם אתם מוכנים לקצת יותר מורכבות (ולפעמים קצת יותר סיכון תיאורטי, למרות שבפועל הוא נמוך), יש אפיקים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לסכום כמו 2 מיליון שקל.
אגרות חוב ממשלתיות (מק"מ בעיקר)
מק"מ (מלווה קצר מועד) הן למעשה הלוואה שאתם נותנים לממשלת ישראל לתקופה קצרה (עד שנה). הממשלה מתחייבת להחזיר לכם את הכסף בתוספת "ריבית" (שנקבעת בעצם במכרז, וזה קצת יותר מורכב מריבית פשוטה, אבל התוצאה דומה). היתרון? זה נחשב אחד האפיקים הבטוחים ביותר שיש, כי הסיכוי שמדינת ישראל לא תחזיר את החוב הוא אפסי. התשואה במק"מ לרוב קרובה מאוד לריבית של בנק ישראל, ולפעמים אפילו קצת מעליה. החיסרון? ההשקעה היא לטווח קצר יחסית, והמס של 25% חל גם עליה.
אפשר לקנות מק"מ ישירות או דרך קרנות נאמנות שמתמחות באגרות חוב קצרות מועד (שוב, קרן כספית היא דוגמה קרובה, אבל היא משקיעה גם בפיקדונות). דרך קרן נאמנות זה יותר נזיל ונוח בדרך כלל.
כמה שאלות בוערות (ותשובות שאולי לא ציפיתם להן)
אחרי שצוללים לכל הפרטים האלה, בטח עולות לכם בראש כמה שאלות קריטיות. בואו ננסה לענות על כמה מהן.
שאלה 1: האם יש אופציה שמבטיחה לי תשואה קבועה וגבוהה בלי סיכון?
תשובה: בכסף? ובמיוחד בסכומים כאלה? תשכחו מזה. אין דבר כזה "בלי סיכון" לחלוטין, ותשואה "גבוהה" היא עניין יחסי ותמיד באה עם רמת סיכון כלשהי או חוסר נזילות. פיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות קרובים לרמת הסיכון הכי נמוכה שיש, אבל התשואה בהם לרוב לא תהיה "גבוהה" משמעותית מעל ריבית בנק ישראל (ובפרט לא אחרי מס ואינפלציה).
שאלה 2: עדיף לפזר את ה-2 מיליון בכמה בנקים או להשאיר הכול בבנק אחד?
תשובה: פיזור בבנקים שונים יכול להגדיל את כוח המיקוח שלכם ולחשוף אתכם להצעות שונות. אם בנק אחד לא נותן לכם ריבית טובה, אתם יכולים לעבור לבנק אחר או להשתמש בהצעה מבנק אחר כדי להתמקח. מצד שני, ריכוז סכום גדול בבנק אחד יכול גם הוא לשפר את מעמדכם כלקוחות גדולים יותר באותו בנק. אין תשובה אחת נכונה, אבל שווה בהחלט לבדוק הצעות לפחות משניים-שלושה בנקים שונים.
שאלה 3: כמה זמן הכי משתלם לנעול את הכסף בפק"מ?
תשובה: זה תלוי לחלוטין בצרכים שלכם ובתחזית השוק. אם אתם יודעים שתצטרכו את הכסף בעוד חצי שנה, אל תנעלו אותו לשנה, כי תפסידו את הריבית. אם אתם בטוחים שלא תצטרכו אותו 3 שנים, אולי שווה לבדוק פיקדון ארוך יותר שמציע ריבית גבוהה יותר, אבל קחו בחשבון שאי אפשר לדעת מה תהיה האינפלציה או ריבית בנק ישראל בעוד 3 שנים. זה משחק של ניבוי ומאזן בין נזילות לתשואה.
שאלה 4: האם כדאי לי לקחת יועץ פיננסי בשביל 2 מיליון שקל?
תשובה: בהחלט שווה לשקול. יועץ פיננסי טוב (אובייקטיבי, כזה שלא מקבל עמלות על מכירת מוצרים מסוימים) יכול לעזור לכם למפות את הצרכים שלכם, את רמת הסיכון שמתאימה לכם, ולהציג לכם מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה שמתאימות למצב הספציפי שלכם, לא רק פיקדונות בנקאיים. הסכום הזה הוא מספיק משמעותי כדי שהשקעה בייעוץ מקצועי תשתלם.
שאלה 5: איך אני יודע איזו ריבית "טובה" לי לקבל?
תשובה: אין אמת מוחלטת. "טובה" היא יחסית. ביחס למה? ביחס לאינפלציה (האם היא שומרת על ערך הכסף הריאלי)? ביחס לאפשרויות אחרות באותה רמת סיכון ונזילות? ביחס לריבית בנק ישראל? הדבר הכי חכם לעשות הוא לבדוק כמה הצעות שונות – בבנקים שונים, על מוצרים שונים (פק"מ, לוקו, קרן כספית), ולהשוות אותן תוך התחשבות בתקופת ההשקעה, הנזילות, וכמובן – אחרי מס. הריבית הטובה ביותר עבורכם היא זו שמתאימה לצרכים הפיננסיים שלכם ונותנת את התשואה המקסימלית האפשרית במסגרת מגבלות הסיכון והנזילות שהגדרתם.
שאלה 6: מה לגבי השקעות אחרות כמו מניות או נדל"ן? הן נותנות יותר תשואה!
תשובה: נכון, לאורך זמן אפיקים כמו מניות או נדל"ן (או קרנות שמשקיעות בהם) הראו פוטנציאל תשואה גבוה יותר מפיקדונות. אבל… והאבל הזה גדול: מדובר שם ברווחי הון, לא בריבית מובטחת. הם מגיעים עם רמות סיכון גבוהות משמעותית! אפשר להפסיד חלק מהקרן או את כולה בהשקעות כאלה. המאמר הזה מתמקד יותר באפשרויות הדומות ל"ריבית" – כלומר, שמירה על הקרן עם הכנסה פסיבית יחסית בטוחה. אם אתם שוקלים השקעות מסוכנות יותר, זה כבר דיון אחר לגמרי, שדורש הבנה מעמיקה יותר ומתאים למי שמוכן לקחת סיכון משמעותי על הכסף שלו לטווח ארוך.
שאלה 7: האם יש פק"מ או מוצר אחר צמוד למדד שמגן מאינפלציה?
תשובה: כן, בנקים מציעים לפעמים פיקדונות צמודי מדד, בהם הקרן (ולפעמים גם הריבית) מוצמדת למדד המחירים לצרכן. זה יכול להגן על כוח הקנייה של הקרן שלכם מפני אינפלציה. הריבית בפיקדונות צמודי מדד לרוב תהיה נמוכה יותר מפיקדונות לא צמודים (ולפעמים אפילו שלילית – כן, תצטרכו לשלם ריבית קטנה בנוסף להצמדה), כי ההגנה מפני האינפלציה היא חלק מהתשואה. אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד הן גם אופציה שניתן לשקול דרך קרנות נאמנות.
לסיכום: אין כפתור קסם, אבל יש דרך חכמה
אז כמה ריבית תקבלו על 2 מיליון שקל? כמו שראינו, אין מספר קסם אחד. זה תלוי בהמון גורמים: באיזה בנק אתם, כמה טוב תתמקחו, לאיזו תקופה תנעלו את הכסף, איזה מוצר פיננסי תבחרו (פיקדון רגיל, קרן כספית, אג"ח), ובעיקר, מה מצב השוק כרגע ומה תעשה האינפלציה.
עם זאת, הבנה של האפשרויות השונות, ההבדלים ביניהן מבחינת נזילות וסיכון, ההשפעה הדרמטית של מיסוי ואינפלציה, והנכונות לעשות קצת שיעורי בית (או להיעזר באיש מקצוע), יאפשרו לכם לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורכם. שני מיליון שקל זה סכום שיכול לעשות עבודה מצוינת בשבילכם, אם רק יודעים איפה ואיך לגרום לו לעבוד. אז אל תתצללו להצעה הראשונה, תבחנו, תשוו, ותשאלו שאלות. הכסף שלכם, ועם קצת הבנה, הוא יכול להיות הרבה יותר שמח (וגם להפוך אתכם לשמחים יותר).