כמה באמת עלה מדד המחירים לצרכן ב-2023 ואיך זה קשור לזה שלא נשאר לכם שקל בסוף החודש?
אם גם אתם מרגישים שהקוטג’ עלה יותר מהשכר החודשי שלכם – אתם לא לבד
2023 הייתה שנה מרתקת בשוק הישראלי — אם אתם כלכלנים, סאדיסטים או פשוט מתעקשים לחשב חיסכון חודשי באקסל. מדד המחירים לצרכן, המדד שכולנו טועים לחשוב שהוא מדד למדד העצבים שלנו כשאנחנו רואים את החשבון בסופר, עלה בשיעור שנתי של 3% בדיוק.
עכשיו, אתם בטח אומרים לעצמכם: “יאללה, 3% זה לא נשמע כזה נורא”. וזה נכון — רק אם אתם לא קונים אוכל, חשמל, דלק, או נושמים. אך עבור רוב מוחלט מאיתנו, מדובר בעלייה חדה ומשמעותית ביוקר המחיה שמורגשת בכל ביס מחומוס, בכל טיפה של דלק, ובכל “רק עברתי להסתכל” באיקאה.
רגע, מה זה בכלל מדד המחירים לצרכן ולמה הוא עושה לי חור באוברדראפט?
מדד המחירים לצרכן (או כמו שהחבר’ה באינסטגרם קוראים לו, CPI) הוא בעצם סל קניות עם חיישנים כלכליים. הוא בודק עליות מחירים של מאות מוצרים ושירותים חודש בחודשו, כולל:
- מזון (ספוילר: עלה, ועלה יפה)
- דיור (משכנתה זה לא חמלה)
- תחבורה (דלק זה כבר יוקרה)
- ביגוד והנעלה (החלפת סוודר? בקושי בסוף עונה)
- חינוך, בריאות, בילויים ועוד (בידור – כי חשוב גם לסבול עם חיוך)
כל שינוי במחירי המוצרים האלו מתורגמים לאחוזי שינוי במדד. והמדד הזה קובע כמעט הכל: ריבית, שכר דירה, חוזים, קצבאות ובסוף בסוף – כמה אתם יכולים או לא יכולים להרשות לעצמכם לחיות.
מי אשם? ולמה אף אחד לא לקח אחריות?
שאלתם את עצמכם פעם למה הכל עולה — חוץ מהמשכורת שלכם? אז הנה כמה מהנגנים בתזמורת הבלתי נסבלת של האינפלציה 2023:
- אינפלציה גלובלית: גם באירופה ובארה"ב מחירי המצרכים רקדו טנגו.
- בעיות בשרשראות אספקה: כי למה שמכולות יגיעו בזמן?
- מלחמות, מתחים גיאו-פוליטיים וקורונה שעשתה קאמבק: יקר גם לנשום.
- עליית מחירי דיור והגז: היום קשה להאמין שפעם היו אנשים שבאמת חיו על משכורת אחת.
שאילתא כלבנית: שאלות ותשובות שבטח עוברות לכם בראש
1. רגע, כל זה רק 3%? מרגיש לי כמו 30%
נכון, כי המדד מחושב על סל כללי – ייתכן שאתם "צורכים" הרבה דברים שהתייקרו יותר מהממוצע. לדוג’ מזון, תחבורה ודיור עלו בסביבות 5%-7%.
2. האם זה אומר שהמשכורת שלי עלתה גם היא ב-3%?
יפה ששאלתם, אבל לא – המשכורות בישראל לא בהכרח מוצמדות למדד. בתכל’ס, הרוב פשוט הפסידו כסף ריאלי.
3. האם זה בכלל לחץ לעתיד? או שכל שנה תרגיש כמו גיהינום כלכלי קטן?
תלוי בשני דברים: האם בנק ישראל ימשיך להעלות ריביות או שירגע, והאם ממשלת ישראל תפסיק להתנהל כמו מישהו שקונה אייפון במבצע כשהוא במינוס 30 אלף.
4. מה הסיכוי שהילדים שלי אי פעם יקנו דירה?
סטטיסטית? בין "נמוך" ל"מה פתאום". אלא אם כן הם ינחלו מאבא של אבא של אבא.
5. אז מה אפשר לעשות?
באמת שאלת את זה? טוב, נדבר על זה עכשיו.
מה אפשר לעשות עם המדד הזה? (רמז: לא לשרוף אותו)
אז נכון, אתם לא יכולים לשנות את המדד בעצמכם, אבל אפשר להתנהל כלכלית קצת יותר חכם כדי לא לטבוע ביחד איתו:
- השוואת מחירים: תתאמצו, יש אפליקציות. והן חינמיות (בינתיים).
- לרכוש חכם: תבינו מה הכרחי ומה רק “כולם קונים אז גם אני”.
- חיסכון אוטומטי: אפילו 200 ש"ח בחודש זה יותר ממה שהיה לכם אתמול.
- לא לפחד להשקיע: כי ריבית שנתית של 0.001% זה לא באמת “חיסכון פעיל”.
4 קטגוריות שהפתיעו אותנו השנה במיוחד
1. מזון: כן, גם בפלאפל מרגישים את זה
מחירי מוצרי המזון עלו בכ-5.2%, עם כוכבים כמו שמן קנולה, חלב וחטיפים שכולנו מכורים אליהם. לא בטוח שזה הזמן להתחיל דיאטה, אבל זה בטוח יקרה בלא רצונכם.
2. אנרגיה ודלק: החור בתקציב מתחיל בטנק דלק
העלייה המשמעותית במחירי הנפט בעולמות, יחד עם הנהגת מיסים מקומיים חדשים, הביאה לכך שאנחנו ב-2023 מילאנו פחות ונסענו פחות. טוב, לפחות פחות פקקים.
3. דיור: כשהחדר של הילד עולה כמו דירת נופש
מדד הדיור המשיך לעלות, במיוחד שכר הדירה – עם עליות של קרוב ל-6% באזורים מרכזיים. צעירים עברו לגור במחסנים, והמבוגרים מתפללים ללילה בלי נזילות בתקרה.
4. חינוך ותרבות: שיהיה יקר גם להשתעשע
קולנוע? יקר. טיול משפחתי? עולה כמו נופש בחו"ל של פעם. גם כאן המחירים לא עמדו במקום – פשוט לאף אחד כבר אין זמן או כסף להתרגש מזה.
התחזית ל-2024: יש אור בקצה המנהרה או שזה עוד פנס של רכבת מתקרבת?
יש תקווה — אם אתם חובבי מתמטיקה וכאוס. תחזיות כלכלניות מצביעות על כך שב-2024 המדד עשוי להתמתן מעט (כלומר, לעלות “רק” בסביבות ה-2.5%), בתנאי כמובן שכל שאר הגורמים בעולם יחליטו להיות פתאום רגועים, שזה בערך כמו לקוות שלילדים בגן לא ייגמרו הסוללות.
בשורה התחתונה? תכירו את ה-CPI – כי הוא כבר חבר קבוע בארנק
המדד הזה, שלכאורה אמור לייצג "עליית מחירים" קרירה ועניינית, הפך כבר מזמן לשם קוד למה שאנחנו כולנו מרגישים – שהכסף פחות שווה, החיים פחות נגישים, והמקרר יותר ריק. אל תתייאשו: מודעות כלכלית, צרכנות חכמה ויכולת להוציא חיוך גם ממצוקה פיננסית, הם היום הסט הכלים הכי פרקטי שתוכלו לאמץ.
אז בפעם הבאה שאתם רואים במדור הכלכלה את הכותרת "מדד המחירים עלה ב-0.2%", תבינו שזה לא סתם מספר. זה הלחמניה ההיא שלפני חודש עלתה פחות, זה היין שכבר הפך לקאווה, וזה אתם — מנסים לדוג יציבות כלכלית באוקיינוס של פיתויים ומיסים.
2023 הייתה שנה יקרה, לא רק בגלל המספרים – אלא בעיקר בגלל מה שקרה לארנק שלכם. אבל היי, לפחות עכשיו אתם יודעים למה הכסף נעלם.