מה לעשות עם כסף בעובר ושב: הטיפים שהבנקים מסתירים ממך

בואו נודה בזה.

יש לכם כסף.

הוא יושב לו בשקט בחשבון העובר ושב.

נראה תמים, נכון?

כמעט כמו חיית מחמד שמנמנה שלא מזיקה לאף אחד.

אבל רגע.

השקט הזה עולה לכם.

ועולה לכם הרבה.

לא בצורה שתראו בדפי הבנק מיד.

זו עלות סמויה.

קצת כמו חלודה שמתפשטת לאט לאט.

המון אנשים פשוט משאירים סכומים משמעותיים בעובר ושב.

מתוך הרגל.

מתוך נוחות.

אולי קצת מתוך חוסר ידע או פחד.

ובזמן שהכסף "נח", קורים שני דברים רעים.

מאוד רעים.

הוא מאבד כוח קנייה בגלל האינפלציה.

והוא מפספס הזדמנויות לגדול.

לייצר לכם עוד כסף.

במילים אחרות, הוא עצלן.

ואתם מפסידים.

המאמר הזה נועד לשנות את זה.

הוא לא ידבר איתכם ב"בנקאית".

הוא יסביר בפשטות, בכיף (כן, אפשר לדבר על כסף בכיף!), ואפילו בקצת ציניות (כי למה לא?).

בסוף הקריאה, תבינו בדיוק למה הכסף שלכם לא צריך לישון יותר מדי, כמה באמת צריך להשאיר נזיל, ומה לעשות עם כל השאר.

הכסף שלכם הולך לקבל ג'ט לג רציני.

קדימה.

הכסף שלכם ישן? בואו נדבר על זה.

כסף בעובר ושב מרגיש בטוח.

הוא שם.

נראה נגיש 24/7.

ואין לכם כאב ראש.

אבל הנוחות הזו יקרה.

מאוד יקרה.

האויב השקט: האינפלציה שאתם בקושי מרגישים

כולנו שומעים חדשות על עליית מחירים, נכון?

עלות החיים עולה.

זה בדיוק האינפלציה בפעולה.

אם לפני שנה יכולתם לקנות עם 100 שקלים X מוצרים, השנה, כנראה שתקנו קצת פחות.

אותם 100 שקלים "שווים" פחות בפועל מבחינת כוח קנייה.

ועכשיו חשבו על זה: הכסף שיושב לכם בעובר ושב לא מייצר לרוב אפילו אגורה אחת של ריבית.

או אולי מייצר ריבית זעומה ממש.

בזמן שהמחירים מסביב עולים בקצב מהיר יותר.

מה זה אומר?

שכל יום שעובר, הכסף הזה מאבד מערכו.

הוא פשוט נשחק.

דמיינו שטר של 100 שקל שבכל בוקר קצת מתכווץ.

זה בדיוק מה שקורה, רק שאתם לא רואים את זה בעיניים.

זו המס ה"שקוף" והמעצבן ביותר.

עלות ההזדמנות: מה באמת מפסידים?

מעבר לאיבוד כוח הקנייה הישיר, יש הפסד אחר.

אולי גדול יותר.

זה מה שהכסף היה יכול לעשות אם לא היה סתם יושב שם.

אם הייתם משקיעים אותו במקום אחר, אפילו באפיק סולידי יחסית, הוא היה יכול לייצר לכם תשואה.

להרוויח עוד כסף.

דמיינו עובד שיושב כל היום על הספה בבית.

הוא לא מזיק.

הוא לא מייצר הוצאות מיוחדות (חוץ מחשמל וסבלנות).

אבל הוא גם לא מייצר הכנסה.

הוא "מפספס" את המשכורת שהיה יכול להרוויח.

הכסף שלכם בעובר ושב הוא כמו אותו עובד ספה.

הוא מפספס משכורות.

הפסד התשואה הפוטנציאלית לאורך זמן יכול להיות עצום.

במיוחד כשמדובר בסכומים משמעותיים.

אז כמה מזומנים צריך להשאיר בעובר ושב, לעזאזל?

הבנו שהשארת יותר מדי כסף בעובר ושב זה רעיון גרוע.

אז כמה כן צריך?

התשובה הפשוטה: מספיק.

מספיק בשביל שני דברים עיקריים:

• הוצאות שוטפות

• קרן חירום

צרכים שוטפים: חשבונות, קניות וקצת "לחיות"

החלק הזה די ברור.

אתם צריכים כסף זמין לשכר דירה/משכנתא, חשבונות (חשמל, מים, טלפון, אינטרנט), אוכל, דלק/תחבורה, והוצאות יום-יום אחרות.

הסכום הזה משתנה מאדם לאדם וממשפחה למשפחה.

הוא תלוי בהכנסות, בהוצאות הקבועות והמשתנות, ובסגנון החיים.

הטיפ הוא פשוט:

תסתכלו על ההוצאות שלכם בחודשים האחרונים.

תראו כמה אתם מוציאים בממוצע.

תשאירו סכום שיכסה חודש (מקסימום חודש וחצי) של הוצאות שוטפות.

מעבר לזה?

הכסף הזה סתם יושב.

קרן חירום: המספר הקסום?

זה החלק הקריטי.

קרן חירום היא רשת הביטחון הפיננסית שלכם.

זו הכרית שתעזור לכם לישון בשקט גם כשדברים לא צפויים קורים.

איבוד עבודה פתאומי.

הוצאה רפואית לא צפויה.

תיקון גדול לרכב או לבית.

אירועים מהסוג הזה לא קורים כל יום (תודה לאל), אבל כשהם קורים, הם עלולים למוטט כלכלית מי שלא מוכן.

גודל קרן החירום המומלצת משתנה.

ההמלצה הקלאסית מדברת על כיסוי הוצאות מחייה של 3 עד 6 חודשים.

אנשים עצמאיים, או מי שיש לו חוסר יציבות בהכנסה, אולי ירצו אפילו 6 עד 12 חודשים.

איך מחשבים?

• תחשבו כמה אתם מוציאים בחודש על דברים חיוניים (שכר דירה/משכנתא, אוכל, חשבונות, תחבורה, ביטוחים וכו').

• תכפילו את הסכום הזה ב-3, 6 או 12, לפי רמת הביטחון שאתם רוצים.

הסכום הזה צריך להיות נזיל.

כלומר, זמין יחסית בקלות.

חשבון עובר ושב הוא מקום אחד שאפשר לשים חלק ממנו.

אבל האם הכל צריך להיות דווקא שם?

לא בהכרח.

אפשר לפזר את קרן החירום בין העובר ושב (חלק זמין מיידית) לבין אפיקים אחרים, קצת יותר רווחיים אך עדיין נזילים יחסית, כמו פקדונות קצרי מועד או קרנות כספיות (מיד נדבר עליהם).

הרעיון הוא:

רק הסכום שצריך לכיסוי שוטף פלוס כרית ביטחון חלקית צריך לשבת ממש על הברז בעובר ושב.

הגיע הזמן שהכסף יעבוד קצת, לא? 3+ אופציות פשוטות

אוקיי.

סידרתם את ההוצאות השוטפות.

הקציתם סכום לקרן חירום (או חלק ממנה).

נשאר לכם עוד כסף בעובר ושב?

מצוין!

זה הכסף שהגיע הזמן לגייס אותו לעבודה.

הוא לא צריך לשבור שיאים בוול סטריט (אלא אם כן זה מתאים לכם ולמטרות שלכם, ועל זה נדבר אולי במאמר אחר).

הוא פשוט צריך לא להתכווץ ולהרוויח קצת מעבר לאפס.

הנה כמה אופציות, מהפשוטה ביותר למעט פחות פשוטה (אבל עדיין קלה):

1. פקדונות קצרי מועד (פק"מ): לא סקסי, אבל בטוח

זה אולי הפתרון הכי בנאלי, אבל הוא עובד.

במקום שהכסף ישב בעובר ושב ולא יעשה כלום, אתם "נועלים" אותו לתקופה קצרה.

שבוע, חודש, 3 חודשים, שנה.

בתמורה ל"נעילה" הזו (שאתם יכולים לבחור דרגת גמישות בה, עם יציאה בתחנות או ללא תחנות), הבנק ישלם לכם ריבית.

הריבית לא תהפוך אתכם למיליונרים בן לילה.

אבל היא תהיה ברוב המקרים גבוהה משמעותית מאפס (ולעיתים קרובות קרובה לריבית בנק ישראל, תלוי בתנאי הפקדון והבנק).

זה דרך פשוטה להתמודד עם האינפלציה (לפחות חלקית) ולקבל תשואה קטנה על הכסף שאתם יודעים שלא תצטרכו מיד, אבל אולי תצטרכו תוך כמה חודשים.

היתרון הגדול: סיכון אפסי כמעט, נזילות ידועה מראש (בתום תקופת הפקדון או בתחנות יציאה).

החיסרון: גמישות נמוכה יותר מעובר ושב, ריבית לא תמיד מדהימה.

2. קרנות כספיות: הנזילות כמעט כמו עובר ושב (עם בונוס ריבית)

קרן כספית היא אפיק השקעה שצובר פופולריות, ובצדק.

זו קרן נאמנות שמשקיעה באפיקים סופר-סולידיים וקצרי טווח.

פקדונות בנקאיים.

מלוות מדינה קצרות.

מכשירים פיננסיים דומים.

הרעיון הוא לשמור על ערך הכסף.

מה שמדהים בקרנות כספיות זה הנזילות שלהן.

ברוב המקרים, אפשר למשוך את הכסף תוך יום עסקים או שניים.

כמעט כמו עובר ושב.

הריבית שהן מניבות צמודה בדרך כלל לריבית בנק ישראל.

כלומר, גבוהה משמעותית מריבית אפס (או קרוב לאפס) שתקבלו בעובר ושב.

הן מהוות פתרון מעולה לחלק מקרן החירום או לכסף שאתם חושבים שתצטרכו בחודשים הקרובים, אבל לא בטוח מתי בדיוק.

היתרון הגדול: נזילות כמעט מיידית, ריבית טובה יותר מעובר ושב, סיכון נמוך מאוד.

החיסרון: יש דמי ניהול קטנים (לרוב זניחים), הריבית לא מובטחת מראש כמו בפקדון (אבל יציבה לרוב), צריך לפתוח חשבון ניירות ערך (לרוב כבר קיים בבנק).

3. חשבון חיסכון גמיש: קצת יותר ריבית, קצת פחות נזילות

בנקים מציעים סוגים שונים של חשבונות חיסכון.

חלקם מציעים ריבית אטרקטיבית יותר מעובר ושב.

בתמורה, יש לרוב הגבלה על משיכה.

למשל, אפשר למשוך רק פעם בחודש, או צריך להודיע מראש על משיכה גדולה.

או שיש "תחנות יציאה" בדומה לפק"מ.

הם פחות נזילים מקרן כספית או עובר ושב רגיל, אבל יכולים להתאים לחלק מהכסף שאתם יודעים שלא תצטרכו בזמן הקרוב מאוד, אבל רוצים לשמור יחסית נזיל ועם קצת יותר ריבית.

היתרון הגדול: ריבית שיכולה להיות טובה (בדקו את התנאים!), פשוט לפתוח בבנק שלכם.

החיסרון: פחות נזילות, שימו לב לתנאי המשיכה והריבית הסופית.

4. לשלם חובות יקרים: אולי התשואה הכי טובה?

זו לא אופציה להשקעה במובן הקלאסי, אבל היא אופציה מעולה לשימוש בכסף פנוי.

אם יש לכם חובות עם ריבית גבוהה.

כרטיסי אשראי, הלוואות צרכניות יקרות וכו'.

להשתמש בכסף שיושב בעובר ושב כדי לסגור אותם יכול להיות המהלך הפיננסי הכי חכם שלכם.

הריבית שאתם חוסכים על החוב היא למעשה "תשואה" בטוחה ולרוב גבוהה מאוד.

אם אתם משלמים 10% ריבית על חוב, "להרוויח" 10% על ידי סגירת החוב זה עדיף על כל פקדון או קרן כספית שתמצאו היום.

היתרון הגדול: "תשואה" בטוחה וגבוהה, שקט נפשי.

החיסרון: הכסף כבר לא נזיל וזמין לשימושים אחרים.

איך מחליטים מה מתאים דווקא לכם? 4 שאלות שיעשו לכם סדר

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.

ההחלטה תלויה במצב הפיננסי האישי שלכם, במטרות, ובנוחות שלכם.

כדי לעשות קצת סדר, תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. כמה כסף באמת צריך להיות נזיל לחלוטין, כאן ועכשיו? חשבו על ההוצאות השוטפות ועוד קצת "לנשום".

2. מה גודל קרן החירום שאתם רוצים לבנות? (3, 6, 12 חודשים?) ואיפה נוח לכם שהיא תשב? (חלק בעובר ושב, חלק בקרן כספית וכו').

3. האם יש לכם חובות "רעים" עם ריבית גבוהה? אם כן, סגירתם צריכה להיות בראש סדר העדיפויות.

4. כמה זמן אתם יכולים להרשות לעצמכם לוותר על גישה מיידית לחלק מהכסף? האם אתם צריכים אותו בטווח של שבוע? חודש? חצי שנה? שנה? ככל שהטווח ארוך יותר, כך אפשר לשקול אפיקים שמניבים יותר ריבית גם אם הם קצת פחות נזילים.

התשובות לשאלות האלה יעזרו לכם לפזר את הכסף שלכם בצורה חכמה יותר.

חלק ישאר בעובר ושב לצורך מיידי.

חלק יעבור לקרן כספית או פקדון לטווח קצר עבור קרן החירום והוצאות עתידיות ידועות.

וחלק אולי ילך לסגירת חובות או לאפיקי חיסכון/השקעה ארוכי טווח יותר (שכאמור, לא עסקנו בהם לעומק במאמר זה כי התמקדנו בכסף ה"ישן" בעובר ושב).

כמה שאלות נפוצות (אולי גם לכם יש אותן?)

בואו נענה על כמה דברים שיכולים לצוץ:

שאלה 1: האם כדאי להשאיר סכום גדול בעובר ושב "לכל מקרה"?

תשובה: לא אם "לכל מקרה" זה מוגדר כ"לא בא לי לחשוב על זה". הסכום הגדול צריך להיות בקרן חירום, שממנה חלק יכול להיות נגיש במהירות (בעובר ושב או קרן כספית), אבל הכל צריך להיות מחושב ולא אקראי. כסף סתם יושב מאבד מערכו.

שאלה 2: האם יש עמלות על קרנות כספיות או פקדונות?

תשובה: בדרך כלל כן. בקרנות כספיות יש דמי ניהול (לרוב נמוכים מאוד). בפקדונות הריבית נטו היא מה שחשוב (אחרי כל העמלות והמסים אם רלוונטי). חשוב לבדוק את התנאים הסופיים והריבית האפקטיבית.

שאלה 3: כמה זמן לוקח להוציא כסף מקרן כספית?

תשובה: לרוב תוך יום עסקים אחד או שניים מרגע הבקשה. זה כמעט מיידי כמו עובר ושב.

שאלה 4: האם הריבית על פקדונות צמודה למשהו?

תשובה: יש פקדונות צמודי מדד, יש צמודי מט"ח, ויש פקדונות בריבית קבועה או ריבית פריים (הצמודה לריבית בנק ישראל). לפקדונות קצרי מועד לכסף נזיל, לרוב מדובר על ריבית קבועה או פריים.

שאלה 5: האם קרן חירום חייבת להיות בנקאית?

תשובה: לא חייבת הכל להיות באותו בנק או רק באפיקים בנקאיים קלאסיים, אבל היא חייבת להיות באפיקים נזילים ועם סיכון נמוך מאוד. קרנות כספיות הן מחוץ לבנק הספציפי אבל נגישות דרך חשבון הבנק/השקעות, וגם הן נחשבות לאפיק מתאים מאוד לחלק מקרן החירום.

שאלה 6: מה עם השקעות בבורסה לכסף שיושב בעובר ושב?

תשובה: השקעה בבורסה היא לא לטווח קצר וכוללת סיכון תנודתיות משמעותי. כסף שאתם חושבים שתצטרכו בשנה-שנתיים הקרובות לא מתאים בדרך כלל להשקעה כזו. רק כסף שאתם מייעדים לטווחים ארוכים יותר (3-5 שנים לפחות) ומוכנים לסיכון, יכול להתאים להשקעה בבורסה.

---

אז מה עושים מחר בבוקר? סיכום והמלצה

אם הגעתם עד לכאן, מגיע לכם שאפו ענק!

זה אומר שאכפת לכם מהכסף שלכם.

וזה הצעד הראשון והכי חשוב.

זוכרים את הכסף "הישן" בעובר ושב?

הגיע הזמן להעיר אותו.

לא צריך מהפכות דרמטיות.

תתחילו בלבחון כמה באמת צריך להישאר שם לכיסוי שוטף.

תחשבו על קרן החירום שלכם – כמה היא צריכה להיות, ואיפה היא תשב בנוחות (ובנזילות מספקת).

אם יש לכם חובות יקרים – טפלו בהם!

ואת היתרה, זו שסתם יושבת ומתכווצת מהאינפלציה ומפספסת הזדמנויות?

תעבירו אותה לאפיקים קצרי מועד וסולידיים יותר.

קרן כספית, פקדון גמיש או קצר מועד.

אפילו כמה שקלים שיקבלו ריבית במקום אפס זה שיפור אדיר בטווח הארוך.

זה לא רק על מספרים.

זה על שליטה.

על תחושה של אחריות.

על לדעת שהכסף שלכם עובד בשבילכם, ולא אתם עובדים קשה בשביל כסף שפשוט נשחק.

קחו צעד קטן היום.

הסתכלו על חשבון העובר ושב.

תשאלו את עצמכם: האם כל הכסף הזה חייב להיות דווקא פה?

רוב הסיכויים שלא.

וברגע שתתחילו להזיז אותו למקומות הנכונים, תרגישו את ההבדל.

גם בכיס.

וגם בראש.