כולנו מסתכלים מדי פעם על תלוש השכר שלנו. מגלגלים את המספר בראש. אולי משווים אותו בשקט (או בקול) לשכר של חברים, בני משפחה, או אפילו סתם לדמויות שאנחנו רואים בטלוויזיה.
אבל מה לגבי שאר העולם?
כמה באמת מרוויחים האנשים האלה שגרים במדינות שונות? בארה"ב? באירופה? באסיה הרחוקה או בדרום אמריקה הסוערת?
השאלה הזו מרתקת, ומעלה אינספור שאלות נוספות. האם השכר משקף רק את הכלכלה המקומית?
האם הוא קשור ליצרנות?
לענף?
לשנות הניסיון?
האם "שכר טוב" באמת אומר אותו דבר בכל מקום?
אם אתם רוצים לצלול איתי לעומק הסוגיה הזו, להבין אחת ולתמיד מה עומד מאחורי המספרים האלה ולמה אי אפשר פשוט להגיד "השכר הממוצע בעולם הוא X", אתם במקום הנכון.
הולך להיות מרתק, מורכב, ולפעמים קצת מפתיע.
בואו נתחיל.
כמה באמת מרוויחים מסביב לכדור?
בואו ניפגש במציאות כבר בהתחלה: אין דבר כזה באמת "שכר ממוצע עולמי" שמספר סיפור שלם.
זה כמו לשאול מה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ ברגע זה. במוסקבה קפוא, בריו חם ולח, ובמדבר סהרה רותח.
המספר הממוצע שתקבלו יהיה חסר משמעות לחלוטין למי שגר בכל אחד מהמקומות האלה.
כך גם עם שכר.
כשמדברים על שכר גלובלי, אנחנו צריכים לקחת בחשבון כל כך הרבה משתנים שונים שהמספר היחיד הופך להיות כמעט חסר ערך.
אנחנו מדברים על מדינות עם כלכלות מפותחות מאוד מול מדינות מתפתחות.
אנחנו מדברים על עלויות מחיה שונות בצורה דרמטית.
על מערכות מיסוי שונות.
על הטבות סוציאליות שחלקן נחשבות חלק מחבילת השכר הכוללת (פנסיה, ביטוח בריאות) וחלקן לא.
אז במקום לחפש את המספר הבודד והחמקמק, בואו נפרק את הסיפור למרכיבים שלו.
זה הרבה יותר מעניין, וזה מה שבאמת נותן תמונה ריאלית.
למה דני מברלין מרוויח יותר (או פחות) מיוסי מתל אביב? הפירוק לגורמים
ההבדלים בשכר בין אנשים במקומות שונים בעולם נובעים מאינספור גורמים. חלקם אישיים, חלקם מבניים ברמת המדינה והכלכלה.
הנה כמה מהעיקריים שבהם:
המיקום, המיקום ושוב המיקום: גיאוגרפיה של כסף
זה אולי הגורם הכי משמעותי והכי ברור.
שכר נוטה להיות גבוה יותר במדינות מפותחות עם כלכלות חזקות ופרודוקטיביות גבוהה.
למה?
כי בדרך כלל התשתיות שם טובות יותר, ההשכלה נגישה יותר, יש תעשיות טכנולוגיות ופיננסיות מתוחכמות יותר, ותחרות על עובדים מיומנים.
אבל גם בתוך זה, יש הבדלים עצומים.
השכר הממוצע בשוויץ או בארצות הברית יהיה שונה לחלוטין מהשכר הממוצע ביוון או פורטוגל, למרות שכולן מדינות מפותחות יחסית.
וגם בתוך מדינה אחת, יש הבדלים אדירים בין ערים גדולות ומרכזיות לאזורים כפריים או פריפריה.
חשוב במיוחד: כוח קנייה.
המספר שמופיע בתלוש השכר הוא נחמד, אבל מה שבאמת משנה זה מה אפשר לקנות איתו.
10,000 דולר בחודש בניו יורק מאפשרים רמת חיים שונה לחלוטין מ-10,000 דולר בחודש בבנגקוק או במדריד.
זה המקום שבו נכנס לתמונה מושג שנקרא "שווי כוח קנייה" (Purchasing Power Parity – PPP).
הוא מנסה להשוות את רמת המחירים בין מדינות שונות כדי להבין כמה באמת שווה כל דולר, יורו, או שקל מקומי במונחים של סחורות ושירותים.
לפעמים, שכר שנראה "נמוך" במונחים דולריים, מאפשר רמת חיים גבוהה יותר במדינה שבה עלות המחיה נמוכה.
זה קריטי כשמשווים.
הבורסה או בית הקפה? איפה הכסף הגדול באמת?
לא כל הענפים שווים. נקודה.
עובד הייטק מיומן מרוויח בדרך כלל הרבה יותר מעובד בתעשיית האירוח, למרות ששניהם עובדים קשה.
ענפים כמו פיננסים, טכנולוגיה, רפואה, ומשפטים נוטים לשלם שכר גבוה יותר במרבית העולם.
ענפים כמו קמעונאות, תיירות, ושירותים בסיסיים נוטים להיות בתחתית הסקאלה.
ההבדלים הללו נובעים מאינספור סיבות – רמת המיומנות הנדרשת, הפרודוקטיביות האפשרית בענף, הרווחיות של הענף, וגם כוח המיקוח של העובדים (איגודים מקצועיים למשל).
שנות לימוד ושנות ניסיון: שווה השקעה?
בדרך כלל, כן. ובענק.
אנשים עם השכלה גבוהה יותר נוטים להרוויח יותר.
זה לא רק התואר עצמו, אלא גם המיומנויות הקוגניטיביות והמקצועיות שנרכשות בתהליך.
גם ניסיון משחק תפקיד קריטי.
ככל שאדם צובר יותר שנות ניסיון בתחום שלו, הוא בדרך כלל הופך ליעיל יותר, מיומן יותר, ולכן שווה יותר למעסיק.
ההבדלים בשכר בין עובדים מתחילים לוותיקים יכולים להיות דרמטיים, במיוחד בענפים שבהם ידע וניסיון נצברים הם קריטיים (כמו רפואה, הנדסה בכירה, או פיתוח תוכנה).
מה שנשאר בסוף החודש: ברוטו מול נטו
עוד נקודה שמשבשת את ההשוואה הישירה: מיסוי והורדות חובה אחרות.
שכר ה"ברוטו" – לפני ניכויים – יכול להיראות מרשים.
אבל מה שבאמת חשוב זה ה"נטו" – מה שנכנס לחשבון הבנק בפועל.
מערכות המיסוי משתנות דרמטית בין מדינות.
במדינות סוציאליסטיות יותר, שיעורי המס עשויים להיות גבוהים יותר, אבל בתמורה מקבלים שירותים ציבוריים איכותיים כמו בריאות וחינוך בחינם או מסובסד.
במדינות אחרות, המס נמוך יותר, אבל צריך לשלם יותר על שירותים אלו מהכיס.
לכן, השוואת ברוטו מול ברוטו בין מדינות שונות היא השוואה חלקית בלבד.
מעבר למספרים: מה עוד נכנס לחבילה?
חבילת התגמול של עובד היא לא רק השכר החודשי.
היא כוללת גם הטבות כמו:
- הפרשות פנסיוניות (של העובד ושל המעסיק)
- ביטוחי בריאות וחיים
- ימי חופשה ומחלה
- בונוסים ותמריצים
- אפשרויות לקבלת מניות או אופציות
- הטבות אחרות כמו רכב חברה, החזרי הוצאות נסיעה, או תוכניות רווחה
ההטבות הללו יכולות להוסיף ערך משמעותי לחבילת השכר הכוללת, ולשנות את התמונה באופן מהותי.
שתי הצעות עבודה עם אותו שכר ברוטו יכולות להיות שונות לחלוטין במונחים של שווי כספי כולל, בגלל הבדלים בהטבות הנלוות.
מסע אל קצוות עולם השכר: איפה הכסף צומח על העצים (וכמעט) איפה לא?
כשמסתכלים על המפה הגלובלית, רואים פערים אדירים.
בקצה העליון, יש מדינות כמו שוויץ, נורווגיה, ארה"ב, דנמרק, אוסטרליה.
שם, השכר הממוצע (גם ברוטו וגם בנטו, ולרוב גם בכוח קנייה) גבוה משמעותית.
הכלכלות הללו מפותחות, יש בהן ביקוש גבוה לעובדים מיומנים, והפרודוקטיביות הכוללת של המשק גבוהה.
בקצה השני, יש מדינות רבות באפריקה, דרום אסיה, וחלקים מדרום אמריקה.
שם, השכר הממוצע נמוך בהרבה, לעיתים פי עשרות מונים.
הכלכלות הללו לעיתים קרובות נשענות על חקלאות או תעשיות בסיסיות, רמת ההשכלה והתשתיות נמוכות יותר, ושוק העבודה פחות מפותח.
הפערים הללו משקפים לא רק הבדלים בכסף שבתלוש.
הם משקפים הבדלים ברמת הפיתוח הכלכלי, ביציבות הפוליטית, בגישה להשכלה ולבריאות, ולבסוף – ברמת החיים הכוללת של האוכלוסייה.
המטרה של כלכלות מתפתחות היא לצמצם את הפערים הללו, הן ברמת הפרודוקטיביות והן ברמת השכר, כדי לשפר את איכות החיים של אזרחיהן.
אז… כמה בדיוק? המספר שמבלבל את כולם
אחרי שהבנו שאין מספר קסם אחד, בואו ננסה בכל זאת לתת קצת קונטקסט, אבל בזהירות המתבקשת.
ארגונים בינלאומיים כמו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מפרסמים מדי פעם דוחות על שכר גלובלי.
אבל גם הם מתייחסים ל"ממוצעים" בזהירות רבה, ומסבירים את כל ההבדלים והמגבלות.
על פי הערכות שונות, כשהן מנסות לקחת בחשבון שווי כוח קנייה, השכר הממוצע החודשי העולמי (בנטו) עשוי לנוע איפשהו באזור ה-1,500 עד 2,000 דולר בחודש (במונחי כוח קנייה).
אבל שוב, זה ממוצע שמושפע מאוד מהמדינות הגדולות והעשירות.
המשמעות היא:
- רוב האנשים בעולם מרוויחים *פחות* מהממוצע הזה, כי הממוצע נמשך כלפי מעלה על ידי המספרים הגבוהים במדינות המפותחות.
- המספר הזה מסתיר פערים עצומים בין אזורים ומדינות.
- הוא לא בהכרח רלוונטי לאדם ספציפי בענף ספציפי במדינה ספציפית.
לכן, כשאתם רואים כותרת על "השכר הממוצע בעולם", תמיד תזכרו את כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו. זה לא פשוט כמו שזה נראה.
האושר לא למכירה? כשכסף פוגש איכות חיים
זה נכון ששכר גבוה יכול לפתוח דלתות ולאפשר רמת חיים נוחה יותר.
הוא יכול להפחית לחץ כלכלי ולאפשר גישה טובה יותר לחינוך, בריאות, ודיור.
אבל האם הוא שווה אושר?
מחקרים מראים שיש קשר חזק בין שכר לרמת חיים ושביעות רצון, אבל הוא לא ליניארי בלבד.
מעבר לסף מסוים (שמשתנה כמובן בין מדינות), ההשפעה של תוספת שכר על האושר הולכת ופוחתת.
גורמים כמו יחסים בין אישיים, בריאות, תחושת משמעות בעבודה, איזון בית-עבודה, וביטחון אישי הופכים להיות חשובים יותר.
לכן, כשמשווים שכר בין מדינות, כדאי גם להסתכל על מדדי איכות חיים רחבים יותר.
איך נראית מערכת הבריאות הציבורית? החינוך? התחבורה הציבורית? רמת הפשיעה?
כל אלה משפיעים על החיים שלנו בצורה משמעותית, גם אם הם לא מופיעים בתלוש השכר.
מדינה עם שכר ממוצע "נמוך" יותר במונחים דולריים, יכולה לפעמים להציע איכות חיים גבוהה יותר אם השירותים הציבוריים שלה מצוינים והקהילה תומכת.
השכר שלכם במפה העולמית: איך להסתכל על זה נכון?
אז מה כל זה אומר עבורכם?
ראשית, להפסיק להשוות את תלוש השכר שלכם ישירות לזה של מישהו מסינגפור או מניגריה בלי קונטקסט.
זה פשוט לא משחק הוגן, וזה לא נותן תמונה אמיתית.
השכר שלכם רלוונטי בעיקר בתוך הכלכלה המקומית שלכם, ביחס לעלות המחיה *שלכם*, ולמטרות הפיננסיות *שלכם*.
הבנה גלובלית יכולה לעזור:
- להבין מגמות כלכליות רחבות יותר.
- להבין את ההזדמנויות והאתגרים בשווקים עולמיים (למשל, חברות בינלאומיות, עבודה מרחוק).
- לשים את מצבכם הכלכלי בפרספקטיבה רחבה יותר.
במקום להתמקד במספר "ממוצע" חסר משמעות, התמקדו בשאלה: האם השכר שלי מאפשר לי להגשים את המטרות הפיננסיות ורמת החיים שאני שואף אליהן, בתוך ההקשר של המדינה והסביבה בה אני חי?
אם כן – מצוין.
אם לא – אז השאלה היא מה אתם יכולים לעשות בתוך הכלכלה המקומית כדי להגדיל את ההכנסה, בין אם זה דרך קידום בקריירה, רכישת מיומנויות חדשות, או תכנון פיננסי נכון יותר.
המספרים הגלובליים הם רק חלק מהסיפור, והם צריכים לשמש ככלי עזר להבנה, לא ככלי לשיפוט עצמי או תסכול מיותר.
שאלות שמעסיקות את כולם
מהי המדינה עם השכר הממוצע הגבוה ביותר בעולם?
זו שאלה מורכבת כי זה תלוי אם מסתכלים על ברוטו, נטו, או כוח קנייה. אבל באופן עקבי, מדינות כמו שוויץ, נורווגיה, לוקסמבורג, וארה"ב מדורגות בצמרת כשמדובר בשכר ממוצע במונחים דולריים (נומינליים).
מהי המדינה עם השכר הממוצע הנמוך ביותר?
גם כאן, זה משתנה לפי המקור והשנה, אבל מדינות רבות באפריקה ובחלקים מסוימים של אסיה נמצאות בקצה התחתון של הסקאלה.
איך עבודה מרחוק משפיעה על השכר הגלובלי?
עבודה מרחוק מטשטשת קצת את הגבולות. היא מאפשרת לחברות במדינות עשירות לשכור עובדים ממדינות שבהן השכר המקומי נמוך יותר, ולשלם להם שכר גבוה יותר מזה המקומי, אך לעיתים נמוך ממה שהיו משלמים לעובד מקומי במדינתם. זה יוצר הזדמנויות חדשות לעובדים וגם אתגרים חדשים לשוקי העבודה המקומיים.
האם יש פער שכר מגדרי עולמי?
כן, לצערי, פער שכר מגדרי עדיין קיים ברוב המדינות בעולם, אם כי הוא משתנה בהיקפו. נשים נוטות להרוויח פחות מגברים עבור עבודה דומה, וזה נושא חשוב שארגונים רבים עובדים עליו.
איך אינפלציה משפיעה על השוואות שכר?
אינפלציה מקטינה את כוח הקנייה של הכסף. אם השכר עולה, אבל המחירים עולים מהר יותר, אז בפועל כוח הקנייה יורד. לכן, חשוב להסתכל על שכר במונחים ריאליים (כלומר, אחרי התאמה לאינפלציה) ולא רק במונחים נומינליים (המספר בתלוש).
האם שכר תמיד עולה עם השנים?
באופן גלובלי, השכר הממוצע הריאלי עלה בעשורים האחרונים, אבל זה לא קורה בצורה אחידה בכל המדינות ובכל הענפים. יש תקופות של קיפאון או אפילו ירידה בשכר הריאלי במדינות מסוימות, תלוי במצב הכלכלה המקומית והגלובלית.
האם שכר גבוה יותר תמיד אומר חיים טובים יותר?
כפי שראינו, לא בהכרח. שכר הוא גורם חשוב, אבל ישנם גורמים רבים נוספים שמשפיעים על איכות החיים ושביעות הרצון, כמו ביטחון אישי, בריאות, חינוך, שעות עבודה, ותחושת קהילה.
בסופו של דבר, עולם השכר הוא מורכב, מגוון, ומשקף בצורה מדויקת את הפערים וההבדלים הקיימים בין מדינות, חברות, וענפים.
במקום לרדוף אחרי מספר "ממוצע" עולמי חסר משמעות, עדיף להשקיע בהבנת הגורמים המשפיעים על השכר, בהשוואה חכמה יותר (במונחי כוח קנייה והטבות), ולהתמקד בלמקסם את הפוטנציאל הפיננסי שלכם בתוך ההקשר המקומי בו אתם חיים ופועלים.
המסע אל עולם השכר הגלובלי הוא מרתק, ומלמד אותנו לא מעט על הכלכלה העולמית ועל האופן שבו כסף זורם (או לא זורם) ברחבי הפלנטה.
מקווה שהמסע הזה היה מאיר עיניים!