כולם מדברים על הפסיכולוג החינוכי. הוא שם בגנים, בבתי הספר, לפעמים אפילו מחוץ למערכת, עוזר לילדים, לנוער, למשפחות להתמודד עם אתגרים לימודיים, חברתיים, רגשיים. עבודה קדושה, אין ספק.
אבל בואו רגע נפסיק לדבר רק על הקדושה. יש גם צד פחות רוחני לעניין: הצד הפיננסי. אחרי כל השנים של לימודים, הכשרה, סטאז' והתמחות, כמה באמת שווה הראש הזה על הכתפיים? האם זו רק שליחות, או שאפשר גם לחיות מזה בכבוד, אולי אפילו יותר מבכבוד?
אם אי פעם תהיתם האם להיות פסיכולוג חינוכי זו דרך בטוחה (או פחות בטוחה) למלא את הארנק, הגעתם למקום הנכון. הולכים לצלול עמוק לתוך העולם המורכב הזה, לפרק את הגורמים שמשפיעים על השורה התחתונה, ולגלות מה באמת קורה מאחורי הקלעים של המקצוע החשוב הזה.
האם יש הבדלים דרמטיים בין פסיכולוג חינוכי במרכז לבין פסיכולוג בפריפריה? מה קורה כשעוברים מהשירות הציבורי לקליניקה פרטית? ומה לגבי כל אותן התמחויות נוספות? בואו נגלה.
פסיכולוג חינוכי: כמה באמת שווה ראש על הכתפיים?
זו שאלה שחוזרת על עצמה הרבה, ולא בכדי. המסלול האקדמי וההכשרתי להיות פסיכולוג חינוכי הוא ארוך, יקר ומאתגר. תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית (שלרוב הוא תואר מחקרי), שנות התמחות צמודות למדריך, ובחינת הסמכה.
זה לא משהו שעושים על הדרך. זו השקעה משמעותית של זמן, כסף ואנרגיה.
אז מה מקבלים בתמורה?
במונחים פיננסיים, התמונה מורכבת. אין תשובה אחת פשוטה של "X שקלים לחודש". זה תלוי בהמון, אבל באמת המון, גורמים.
ובעצם, זו בדיוק הסיבה שהמאמר הזה פה.
כדי לפתוח את הדלת לעולם המספרים הזה, ולהראות לכם את כל הזוויות שמשפיעות על הפוטנציאל הכלכלי.
האם ותק באמת שווה יותר? התשובה מפתיעה (קצת)
ברוב המקצועות, זה די ברור: ככל שאתה ותיק יותר, אתה מרוויח יותר. בפסיכולוגיה חינוכית, זה נכון באופן כללי, אבל לא תמיד בקו ישר.
במגזר הציבורי, יש טבלאות שכר די ברורות. ככל שצוברים ותק, מתקדמים בדרגות, והשכר עולה.
זה מסלול יציב, צפוי, ונותן ביטחון כלכלי מסוים.
אבל זה לא אומר שפסיכולוג עם 20 שנות ותק במערכת הציבורית בהכרח מרוויח פי כמה מפסיכולוגית עם 5 שנות ותק. ההבדלים קיימים, אבל הם לא תמיד דרמטיים כמו בשוק הפרטי.
השוק הפרטי? שם הסיפור שונה לגמרי.
בקליניקה פרטית, ותק משפיע בעיקר על הביקוש ועל המוניטין.
פסיכולוג ותיק עם שם טוב יכול לגבות תעריפים גבוהים יותר לשעה.
הוא יכול לבנות רשימת ממתינים ארוכה.
הוא יכול לבחור את סוג הטיפולים או האבחונים שהוא רוצה לבצע.
אבל! זה דורש גם יכולות ניהול, שיווק ובניית עסק. ותק בפני עצמו לא מבטיח הצלחה פיננסית בשוק הפרטי, אם אין את הכישורים העסקיים הנכונים.
אז כן, ותק שווה יותר, אבל ה"יותר" הזה נראה אחרת לגמרי בכל אחד מהמסלולים.
האם פסיכולוגית צעירה בשוק הפרטי יכולה להרוויח יותר מוותיק במגזר הציבורי?
בהחלט. אם היא מומחית בתחום מבוקש, יודעת לשווק את עצמה מצוין, ויש לה קליניקה מצליחה עם עומס עבודה גבוה, היא יכולה בקלות לעבור את השכר של פסיכולוג ותיק במגזר הציבורי. הסיכון גבוה יותר, אבל הפוטנציאל גם כן.
מפת הכסף: איפה פסיכולוגים חינוכיים מרוויחים הכי הרבה?
גיאוגרפיה זה לא רק על מפות. זה גם על כסף.
בישראל הקטנה יחסית, עדיין יש הבדלים בשכר הפסיכולוגים החינוכיים בין אזורים שונים בארץ.
בדרך כלל, באזורי המרכז והשרון, שבהם יוקר המחיה גבוה יותר וגם רמת ההכנסה הממוצעת של האוכלוסייה גבוהה יותר, התעריפים בקליניקות פרטיות יהיו גבוהים יותר.
גם הביקוש לשירותים פסיכולוגיים פרטיים נוטה להיות גבוה יותר באזורים אלו.
בפריפריה, תעריפי הקליניקות הפרטיות עשויים להיות נמוכים יותר, בהתאם ליכולת הכלכלית המקומית. הביקוש לשירותים ציבוריים לעומת זאת, עשוי להיות גבוה במיוחד.
האם זה אומר שכדאי לעבור לתל אביב כדי להרוויח יותר?
לא בהכרח. יוקר המחיה במרכז "אוכל" חלק משמעותי מההכנסה העודפת. בנוסף, התחרות במרכז גבוהה יותר. בפריפריה, למרות התעריפים הנמוכים יותר לשעה, פסיכולוג חינוכי יכול לבנות מוניטין מהר יותר ולהיות "הכתובת" באזור, מה שיבטיח עומס עבודה יציב.
המגזר הציבורי מול השוק הפרטי: קרב ההכנסות הגדול?
זה הוויכוח הקלאסי. האם לעבוד בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) של הרשות המקומית? או לפתוח קליניקה פרטית?
המגזר הציבורי:
- שכר יציב וצפוי, שנקבע לפי טבלאות שכר.
- תנאים סוציאליים טובים (פנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה).
- עבודה עם מגוון אוכלוסיות ומקרים מורכבים.
- אפשרות להשפיע על מערכת שלמה (בית ספר, גן).
- עבודה בצוות, תמיכה מקצועית, הדרכות.
- אבל? לרוב שכר התחלתי נמוך יחסית. קצב התקדמות איטי. בירוקרטיה. עומס עבודה גבוה מאוד.
השוק הפרטי:
- פוטנציאל הכנסה גבוה בהרבה, תלוי בעומס ובמחיר לשעה.
- גמישות בשעות העבודה ובסוג המקרים.
- עצמאות מקצועית.
- אפשרות להתמקד בתחומי עניין ספציפיים.
- אבל? חוסר ביטחון כלכלי בהתחלה. צורך ביכולות ניהול ושיווק. הוצאות ניהול קליניקה. צורך בבניית מוניטין. התמודדות עם גביית כספים.
הרבה פסיכולוגים חינוכיים בוחרים במסלול היברידי: עבודה חלקית במגזר הציבורי (לצורך יציבות, ותק, ותנאים סוציאליים) ובמקביל פתיחת קליניקה פרטית בשעות אחר הצהריים/ערב.
המסלול ההיברידי מאפשר ליהנות משני העולמות, מצד אחד ביטחון כלכלי יחסי ותנאים סוציאליים, ומצד שני פוטנציאל הכנסה נוסף ושליטה רבה יותר בסוג העבודה.
כמה בערך מרוויח פסיכולוג חינוכי מתחיל בשפ"ח?
השכר ההתחלתי בשפ"ח נמוך יחסית, ויכול לנוע סביב 8,000-10,000 ש"ח ברוטו לחודש למשרה מלאה (שתמיד מרגישה יותר ממלאה…). זה משתפר עם הוותק, אבל לא קפיצה דרמטית בשנים הראשונות.
ומה לגבי שעת אבחון פרטית? כמה גובים?
תעריפי אבחונים פסיכולוגיים חינוכיים בשוק הפרטי משתנים מאוד, ותלויים במוניטין הפסיכולוג, אזור הגיאוגרפי, ומורכבות האבחון. אבחון מלא יכול לעלות בין 2,500 ש"ח ל-5,000 ש"ח ואף יותר במקרים מסוימים או אצל פסיכולוגים סופר מבוקשים.
האם טיפול פרטי משתלם יותר מאבחון?
טיפול פרטי (שעה) לרוב גובים פחות משעת אבחון. מחיר לשעת טיפול יכול לנוע בין 300 ש"ח ל-600 ש"ח ויותר. אבל טיפול הוא לרוב תהליך ארוך טווח, מה שמבטיח הכנסה יציבה יותר לאורך זמן, לעומת אבחון שהוא אירוע חד פעמי או קצר טווח.
להתמחות משתלם? ההשקעה שמחזירה את עצמה בגדול
פסיכולוגיה חינוכית היא תחום רחב. יש פסיכולוגים שמתמחים באבחון דידקטי, אחרים בטיפול רגשי בילדים, יש כאלה שמתמקדים בהפרעות קשב וריכוז, או בילדים מחוננים, או באוטיזם, או בהדרכות הורים, או בעבודה מערכתית בבתי ספר.
התמחות בתחום מסוים, במיוחד כזה שיש לו ביקוש גבוה בשוק הפרטי, יכולה להשפיע משמעותית על פוטנציאל ההכנסה.
למה?
כי זה ממצב אותך כמומחה בתחום ספציפי.
לקוחות (והורים בפרט) מחפשים מומחים. הם מוכנים לשלם יותר למישהו שנתפס כ"הכי טוב" או "המומחה" בתחום שמעסיק אותם.
זה מאפשר לגבות תעריפים גבוהים יותר.
זה גם יכול למשוך יותר לקוחות, כי המוניטין נבנה סביב ההתמחות הזו.
לדוגמה, פסיכולוג חינוכי המתמחה באבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, או בטיפול בטראומה בילדים, בתחומים שיש עליהם ביקוש רב, ימצא את עצמו עם קליניקה מלאה יחסית מהר, ויוכל לקבוע תעריפים תואמים למומחיות שלו.
אילו התמחויות הכי "שווות" כלכלית?
קשה להצביע על התמחות אחת "הכי" שווה, כי זה תלוי בביקוש המשתנה ובמיקוד האישי. אבל בדרך כלל, התמחויות שיש להן קשר ישיר לצרכים נפוצים בקרב ילדים ונוער (קשב וריכוז, לקויות למידה, חרדה, קשיים חברתיים) נוטות להיות מבוקשות. גם התמחויות שקשורות לעבודה מערכתית או הדרכת צוותים יכולות להיות רווחיות דרך ייעוץ לבתי ספר או גופים אחרים.
לא כל שעה שווה: סוגי עבודה והשפעתם על הכיס
פסיכולוג חינוכי לא עושה רק טיפול "אחד על אחד". המגוון גדול, וכל סוג עבודה מתומחר אחרת.
- אבחונים: כפי שציינו, תעריף לשעת אבחון (או לאבחון מלא) גבוה יותר משעת טיפול. אבל אבחונים דורשים זמן רב של כתיבת דו"ח לאחר מכן, שלא תמיד מתומחר במלואו.
- טיפולים: הכנסה יציבה יותר לאורך זמן, שעה טיפול מתומחרת פחות משעת אבחון, אך הדרישה יציבה לרוב.
- הדרכות הורים: מבוקש, יכול להיות פרטני או קבוצתי. תעריפים דומים לשעת טיפול או מעט גבוהים יותר בהדרכה קבוצתית (למשתתף).
- הדרכות לצוותים חינוכיים: עבודה מול גננות, מורים, יועצים. לרוב מתומחר לפי שעה או לפי פרויקט. יכול להיות רווחי במיוחד אם מדובר בפרויקטים גדולים או סדרת הדרכות.
- הרצאות וסדנאות: דרך מצוינת להגיע לקהל רחב ולהגדיל את החשיפה וההכנסה. תעריפים משתנים מאוד לפי הגוף המזמין והמוניטין של המרצה.
- ייעוץ למערכות חינוך/אירגונים: פסיכולוגים חינוכיים עם ניסיון יכולים לספק שירותי ייעוץ לבתי ספר, מוסדות חינוך, או אפילו חברות. תעריפים גבוהים יחסית.
- הוראה אקדמית: פחות עניין של הכנסה עיקרית, יותר ליוקרה והשפעה, אבל יכול להוסיף מעט להכנסה הכללית.
השילוב הנכון של סוגי עבודה שונים יכול לייצר פוטנציאל הכנסה גבוה יותר מאשר התמקדות בסוג עבודה אחד בלבד.
למשל, פסיכולוגית שמשלבת קליניקה פרטית (טיפולים ואבחונים) עם הדרכות הורים קבוצתיות פעם בשבוע וסדנה לגננות פעם בחודש, תייצר לעצמה סל הכנסות מגוון וגבוה יותר.
עבודה עם ילדים או בני נוער? הבדלים קטנים, השלכות גדולות (אולי)
באופן עקרוני, אין הבדל משמעותי בתעריפים בין עבודה עם ילדים קטנים, ילדי בית ספר או מתבגרים.
הכישורים וההתמחות הם שקובעים.
עם זאת, לפעמים יש ביקוש שונה לפסיכולוגים שמתמחים בגילאים מסוימים.
למשל, פסיכולוגים שמומחים בגיל הרך ואבחוני גן (שפעמים רבות נדרשים עבור ועדות השמה) עשויים למצוא את עצמם עם עומס עבודה גבוה בתקופות מסוימות.
פסיכולוגים שמתמחים בעבודה עם מתבגרים (זה גיל מורכב ומאתגר!) ומבינים את העולם שלהם (דיגיטל, חברות, לחצים חברתיים) יכולים להיות סופר מבוקשים.
שוב, זה עניין של התמחות וביקוש ספציפי לאותה התמחות באותו גיל.
האם יש הבדל בהכנסה בין עבודה פרטנית למערכתית?
בהחלט. עבודה פרטנית (טיפול/אבחון בקליניקה) מתומחרת לפי שעה או אבחון. עבודה מערכתית (בבית ספר, גן, ארגון) מתומחרת לעיתים קרובות לפי שעה, אבל השעות יכולות להיות "גדולות" יותר – פגישה עם צוות, הדרכה קבוצתית, בניית תוכנית התערבות למוסד. פסיכולוגים שמשלבים עבודה מערכתית רווחית (למשל, ייעוץ בתשלום לבתי ספר פרטיים או עמותות) יכולים להגדיל משמעותית את הכנסתם.
שאלות ותשובות מהירות (כי למי יש זמן לקרוא הכל?)
בואו נסגור כמה פינות חשובות:
ש: האם חייבים תואר שני כדי לעבוד כפסיכולוג חינוכי ולהרוויח?
ת: כן, חד משמעית. המסלול להסמכה דורש תואר שני (שהוא לרוב מחקרי בתחום החינוכית), התמחות ובחינה.
ש: כמה זמן לוקח המסלול הזה?
ת: בערך 7-9 שנים אחרי התיכון: 3 שנים תואר ראשון, שנתיים תואר שני, ועוד לפחות שנתיים התמחות (שנעשית במקביל לעבודה). זה מסלול ארוך!
ש: האם העלות של הלימודים וההתמחות משפיעה על השכר העתידי?
ת: העלות ישירה לא משפיעה על טבלאות השכר במגזר הציבורי או על התעריפים בשוק הפרטי. אבל ההשקעה מאפשרת בכלל לעסוק במקצוע. ומי שמשקיע בהתמחויות נוספות אחרי ההסמכה, זה כן יכול להשפיע לחיוב על פוטנציאל ההכנסה.
ש: האם פסיכולוג חינוכי יכול לעבוד בקופת חולים או דרך ביטוחים פרטיים?
ת: כן, בהחלט. קופות חולים מציעות שירותים פסיכולוגיים בסבסוד, ופסיכולוגים רבים עובדים דרכן. גם חברות ביטוח פרטיות מכסות לעיתים טיפולים פסיכולוגיים, מה שמרחיב את קהל הלקוחות הפוטנציאלי בקליניקה פרטית.
ש: מה לגבי עבודה אונליין? האם זה משפיע על ההכנסה?
ת: טיפול ואבחון אונליין נהיו נפוצים מאוד, במיוחד מאז הקורונה. זה יכול לחסוך בפסיכולוג את הצורך בשכירת קליניקה פיזית (חיסכון גדול!), ויכול לאפשר להגיע ללקוחות מכל רחבי הארץ. לרוב, התעריף לשעת טיפול אונליין זהה לתעריף פנים אל פנים, כך שזה יכול להגדיל את הרווחיות נטו.
ש: האם פסיכולוג חינוכי יכול לעסוק בפסיכותרפיה למבוגרים?
ת: לא מיד לאחר ההסמכה כפסיכולוג חינוכי. פסיכותרפיה למבוגרים דורשת הכשרה והתמחות נוספת בפסיכולוגיה קלינית או בתוכניות פסיכותרפיה ייעודיות. יש פסיכולוגים חינוכיים שעוברים הכשרות כאלה ומרחיבים את תחומי עיסוקם.
ש: האם נדרש "ראש עסקי" כדי להרוויח יפה בתחום?
ת: במגזר הציבורי פחות, כי השכר קבוע. אבל בשוק הפרטי – בהחלט! צריך לדעת לבנות מותג, לשווק (בלי להיות שיווקי מדי ומבלי לפגוע באתיקה המקצועית), לנהל כספים, לקבוע תעריפים נכונים, ולהיות פרואקטיבי בגיוס לקוחות ושמירה על עומס עבודה. מי שאין לו את זה, גם קליניקה פרטית יכולה להיות מאתגרת פיננסית.
השורה התחתונה (שלא תמיד נראית אותו דבר)
אז כמה מרוויח פסיכולוג חינוכי?
כפי שראינו, אין מספר קסם אחד.
זה יכול לנוע משכר התחלתי צנוע במגזר הציבורי, שיכול להגיע עם ותק למשכורת סבירה ויציבה (אבל לא בדרך כלל בשמיים), ועד פוטנציאל הכנסה גבוה מאוד בשוק הפרטי, במיוחד אצל פסיכולוגים מבוקשים, מומחים בתחומם, שיודעים לנהל קליניקה מצליחה ולשלב סוגי עבודה שונים.
המסלול הוא ארוך ומאתגר, ההשקעה גדולה, אבל התמורה – גם המקצועית והאישית (עבודה עם ילדים והורים, שינוי חיים לטובה) וגם הפיננסית – יכולה להיות משמעותית.
מי שבוחר במקצוע הזה מתוך שליחות ורצון לעזור, ימצא בו סיפוק אדיר.
ומי שמסתכל גם על הצד הכלכלי, יגלה שאמנם זו לא הדרך המהירה להתעשרות, אבל עם תכנון נכון, התמחות ממוקדת, עבודה קשה, ובניית מוניטין – אפשר בהחלט לבנות קריירה רווחית ומספקת ביותר.
הראש על הכתפיים, הידע, הניסיון, והיכולת לעזור – כל אלה בהחלט שווים כסף. ולא מעט.