כמה כסף זוג צריך להכניס כל חודש כדי לנשום לרווחה?
השאלה הזו, כמה מפתיע, היא אחת המרכזיות שמעסיקות זוגות בישראל. ובעולם, נודה על האמת. כאילו יש איזה מספר קסם כזה. סכום זוהר שבשנייה שהוא נוחת בחשבון, הכל מסתדר. פתאום שקט כלכלי, הריבים על הכסף נעלמים, והעתיד נראה… ובכן, פחות מפחיד.
אבל בואו נהיה ריאליים. אם היה מספר אחיד, היינו כולנו כבר יודעים אותו, תולים אותו על המקרר, ורודפים אחריו כמו אחרי אוצר. העניין הוא שאין כזה מספר. ואני אגיד לכם למה, וממש לא בגלל שאני רוצה שתמשיכו לקרוא. (טוב, אולי קצת).
המספר הזה הוא אישי. אינטימי אפילו. הוא תלוי בכל כך הרבה משתנים, שפשוט זריקת מספר לאוויר תהיה… ובכן, חובבנית. ואנחנו פה כדי להיות מקצועיים, נכון?
אז במקום לחפש את המספר האחד והיחיד (שלא קיים, זוכרים?), בואו נצלול לעומק. נפרק את השאלה הזו לגורמים, נבין מה באמת משפיע על ה"מספיק" הזה, ואיך תוכלו, אתם, למצוא את המספר *שלכם*. וכן, אני מבטיח שעד סוף המאמר תרגישו שיש לכם הרבה יותר כלים ביד, ופחות סימני שאלה בראש. מוכנים? יאללה.
המיתוס הגדול: למה אין "סכום הכנסה זוגי אופטימלי" לכולם?
בואו נתחיל בשבירת מיתוס. אין סכום הכנסה זוגי שהוא "האופטימלי" לכולם. מצטער לאכזב. אם חיפשתם כותרת בסגנון "זוג צריך להרוויח X שקלים בחודש וזהו", זה לא המקום. ולמען האמת, אף מקור רציני לא ייתן לכם תשובה כזו בפשטות.
למה? כי החיים מורכבים. תודה לאל, או שלא. מה שנחשב מספיק עבור זוג אחד שגר בדירת שני חדרים בעיר קטנה, בלי ילדים, בלי חובות, ואוכל בעיקר בבית, לא יהיה קרוב אפילו למה שזוג אחר צריך. נניח, זוג עם שלושה ילדים בפרוורים של מרכז הארץ, שגר בבית עם משכנתא, מחזיק שני רכבים, וחולם על חופשה בחו"ל כל שנה.
זה כמו לשאול "כמה אוכל בן אדם צריך ביום?". התשובה תהיה שונה לגמרי אם מדובר בתינוק יונק, בספורטאי מקצועי, או בבנאדם מבוגר בימי מנוחה. הבנתם את הרעיון, נכון?
אז במקום להתמקד במספר עצמו, בואו נתמקד במה שמרכיב אותו.
שלושה גורמים שיקבעו כמה אתם *באמת* צריכים (ורק אז נדבר על כמה יש לכם)
אז אם המספר לא קיים באוויר, איפה הוא כן נמצא? אצלכם. בחיים שלכם. ויש שלושה רכיבים עיקריים שיעזרו לכם לחשב אותו. שלושת ה-Xים הגדולים: הוצאות, מטרות, ו… הפתעה! (טוב, זה לא כזה מפתיע, אבל נשמע יותר דרמטי).
1. הוצאות קבועות: מה שאין ברירה אלא לשלם, ולשלם, ולשלם…
זה הבסיס. הרצפה של הפירמידה הכלכלית שלכם. מה אי אפשר פשוט להפסיק לשלם מחר בבוקר?
- דיור: שכירות או משכנתא. זה כנראה הסעיף הכי כבד אצל רוב הזוגות. וזה משתנה פראי בין לגור בעפולה ללגור בתל אביב.
- ארנונה, חשמל, מים, גז: תשלומי תחזוקה לבית. גם אלה יכולים להשתנות, אבל יש להם רצפה קבועה יחסית.
- תקשורת: אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים סלולריים. מישהו עוד משלם על קו בזק רגיל? מקווה שלא.
- ביטוחים: רכב, דירה, בריאות פרטית, ביטוח חיים. דברים חשובים (בדרך כלל) שעולים כסף קבוע.
- החזרי הלוואות: אם יש לכם הלוואות צרכניות, הלוואות סטודנטים, או כל חוב אחר עם החזר חודשי קבוע.
- חינוך (ילדים): גנים, בתי ספר (אם פרטיים או עם תשלומים נוספים), צהרונים, חוגים. סעיף שיכול להתנפח מהר מאוד.
אלה הדברים שאתם חייבים לשלם, פחות או יותר, בכל חודש, בלי קשר לאיזה מצב רוח יש לכם או אם החלטתם השבוע לעשות דיאטה כלכלית. חשוב לעבור על דפי החשבון של כמה חודשים אחרונים ולהבין בדיוק כמה הסעיפים האלה עולים *לכם*. אל תנחשו. מספרים, זוכרים?
2. הוצאות משתנות: איפה שקסם התכנון פוגש את מציאות החיים
אחרי שכיסינו את הבסיס, מגיע החלק שבו יש לנו קצת יותר שליטה (אבל גם קצת יותר פיתויים).
- מזון: קניות בסופר, יציאות למסעדות ובתי קפה. סעיף גמיש יחסית, אבל גם הכרחי. והוא משתנה אם אתם קרניבורים מושבעים או צמחונים חסכניים.
- תחבורה: דלק, תחזוקה לרכב (טיפולים, טסט), נסיעות בתחבורה ציבורית. תלוי כמה אתם נוסעים ועם איזה רכב.
- בריאות (לא קבועה): תרופות, ביקורים אצל רופאים שלא מכוסים, טיפולי שיניים. הוצאות לא תמיד צפויות.
- לבוש והנעלה: כמה אתם קונים? איפה? זה יכול להיות סעיף קטן או ענק, תלוי בכם.
- בילויים ופנאי: קולנוע, הצגות, פאבים, טיולים, חופשות קצרות בארץ. הדברים שמשמחים את הנשמה… ואת הארנק (של אחרים).
- מתנות ותרומות: ימי הולדת, חגים, אירועים.
- הוצאות שוטפות שונות: קוסמטיקה, מספרה, סיגריות (אם רלוונטי), עיתונים/מגזינים, וכל מיני "על הדרך".
הסעיפים האלה דורשים מעקב אקטיבי. אפליקציית מעקב הוצאות, גיליון אקסל, או פשוט מחברת ועט ישנים וטובים. העיקר לראות לאן הכסף הולך. כי רק ככה אפשר להחליט איפה אפשר לקצץ (בלי לפגוע יותר מדי באיכות החיים, כמובן) ואיפה אי אפשר.
3. מטרות פיננסיות: לאן אתם רוצים שהכסף שלכם *ילך* בעתיד?
וזה החלק שהופך את החישוב ממטלה סיזיפית למשהו שיש לו משמעות. לאן אתם מכוונים?
- חסכונות: לכל מטרה. חופשה גדולה, רכישת רכב חדש, שדרוג דירה, לימודים, או סתם בניית כרית ביטחון. חשוב שתהיה מטרה לסכום שאתם חוסכים מדי חודש. "סתם" לחסוך פחות עובד בטווח הארוך.
- השקעות: בניית עתיד כלכלי. פנסיה (חשוב מאוד!), קרנות השתלמות, תיקי השקעות, נדל"ן. סכומים שאתם מייעדים לגדילה לטווח הארוך.
- החזר חובות מוקדם: אם יש לכם חובות בריבית גבוהה (מינוס, הלוואות יקרות), ייתכן שמטרה מרכזית תהיה לסגור אותם כמה שיותר מהר. זה כמו השקעה בטוחה עם תשואה גבוהה (בחיסכון על ריבית).
- רכישות גדולות עתידיות: מקדמה לדירה, שיפוץ משמעותי, רכישת עסק. דברים שדורשים תכנון וחיסכון מראש.
הסכומים שאתם מקצים למטרות האלה הם חלק אינטגרלי מההכנסה שאתם "צריכים". כי אם אתם מרוויחים מספיק בקושי כדי לחיות החודש, אבל לא נשאר לכם שקל לחסוך או להשקיע, אתם לא באמת "מרוויחים מספיק" בראייה ארוכת טווח. אתם רק מדלדלים את המשאבים העתידיים שלכם.
אז איך מחשבים את "המספר שלכם"? שלושה צעדים פשוטים (יחסית)
אוקיי, עכשיו שהבנו את המרכיבים, בואו נשים אותם ביחד. זה לא rocket science, אבל זה דורש קצת עבודה.
שלב 1: כמה אתם מוציאים בפועל? מעקב, מעקב, מעקב
השלב הכי פחות סקסי, אבל הכי חשוב. במשך חודש, ואפילו חודשיים-שלושה אם אפשר, עקבו אחרי *כל* הוצאה. כל שקל. קפה בבוקר, חנייה, חשבון חשמל, קניות בסופר, בייביסיטר, הכל.
השתמשו באפליקציה ייעודית, בגיליון אקסל, או במחברת. סווגו את ההוצאות לקטגוריות שדיברנו עליהן (דיור, תחבורה, מזון, וכו'). בסוף התקופה, סכמו הכל. וכן, זה יכול להיות כואב לגלות כמה באמת מוציאים על דברים מסוימים. אבל הידע הזה הוא כוח.
המספר שתקבלו הוא ההוצאה החודשית הממוצעת *שלכם*. זה הבסיס לחישוב.
שלב 2: כמה אתם רוצים לחסוך/להשקיע/לסגור חובות? קביעת מטרות בכסף
אחרי שהבנתם כמה עולה לכם לחיות, תשאלו את עצמכם:
- כמה אנחנו רוצים לחסוך מדי חודש כדי להגיע למטרות שלנו? (חופשה? מקדמה? כרית ביטחון?)
- כמה אנחנו רוצים להשקיע לעתיד? (פנסיה מעבר להפרשות הבסיסיות? תיק השקעות?)
- כמה תשלום נוסף אנחנו רוצים להקדיש לסגירת חובות (אם יש)?
המספרים האלה לא חייבים להיות ענקיים בהתחלה. גם סכום קטן ועקבי עדיף על כלום. אבל חשוב לקבוע אותם. תנו להם מספר מוחשי. זה הסכום שאתם מקצים לעתיד שלכם.
שלב 3: הסיכום הגדול – ההוצאות + המטרות = ההכנסה שאתם "צריכים"
עכשיו החישוב פשוט:
סך הוצאות חודשיות ממוצעות (קבועות + משתנות) + סכום חודשי המיועד לחסכונות/השקעות/סגירת חובות = ההכנסה החודשית נטו שאתם "צריכים".
זה המספר שלכם. זה הסכום שההכנסה המשולבת שלכם צריכה להיות *לפחות* כדי לכסות את החיים הנוכחיים שלכם *ולאפשר לכם להתקדם* לעבר המטרות העתידיות שלכם.
האם ההכנסה הנוכחית שלכם עומדת במספר הזה? ייתכן שכן. ייתכן שלא. ופה מתחיל החלק המעניין באמת – התכנון.
רגע, מה אם ההכנסה לא מספיקה לפי החישוב שלנו? שמונה שאלות ותשובות
סביר להניח שאחרי שתעשו את התרגיל הזה, תגיעו לאחת משתי מסקנות: או שההכנסה שלכם בערך עונה על הצרכים והמטרות, או שהיא לא. אם היא לא, אל תתבאסו. זו לא קטסטרופה. זה פשוט אומר שיש לכם עבודה לעשות. והידיעה הזו עדיפה פי אלף על להישאר בערפל.
הנה כמה שאלות נפוצות שעולות בשלב הזה:
ש: גילינו שאנחנו מוציאים יותר ממה שאנחנו מכניסים. מה עושים קודם?
ת: קודם כל, קחו נשימה עמוקה. זה קורה להרבה זוגות. הצעד הראשון הוא לבחון את ההוצאות המשתנות. שם בדרך כלל נמצא "בשר" לקיצוץ. האם אפשר להוציא פחות על בילויים? על קניות בסופר? על מנויים שלא בשימוש? התחילו מהשינויים שיש להם השפעה גדולה יחסית, ושאתם מסוגלים לעמוד בהם לאורך זמן. קיצוץ קטן ועקבי עדיף על קיצוץ דרסטי שתשברו אחרי שבוע.
ש: האם כדאי לקצץ גם בהוצאות קבועות?
ת: זה יותר קשה, אבל בהחלט אפשרי ולפעמים הכרחי. אולי אפשר לשקול לעבור לדירה זולה יותר? למכור רכב ולעבור לרכב אחד? לבחון מחדש את חבילות התקשורת או הביטוחים? שינויים כאלה דורשים לרוב מאמץ גדול יותר, אבל ההשפעה שלהם משמעותית לטווח ארוך.
ש: מה לגבי הגדלת הכנסות?
ת: זו אופציה מצוינת! אפשר לבקש העלאה בעבודה, למצוא עבודה צדדית (פרילנס, עסק קטן), למכור דברים שאין לכם צורך בהם. הגדלת הכנסה יחד עם ניהול הוצאות נכון היא המתכון המנצח לשיפור המצב הכלכלי.
ש: אנחנו לא מצליחים לחסוך למרות שאנחנו לא במינוס. מה הבעיה?
ת: כנראה שה"מספיק" שלכם מוגדר רק לפי כיסוי ההוצאות הנוכחיות, ולא כולל מטרות עתידיות. חזרה לשלב 2 בחישוב. הגדירו סכום קבוע שאתם *מייעדים* לחיסכון/השקעה בכל חודש, והתייחסו אליו כאל הוצאה קבועה לכל דבר. עדיף "להעביר לעצמכם" את הכסף הזה בתחילת החודש, כדי שהוא לא "ייעלם" בסעיפים אחרים.
ש: כמה כרית ביטחון כספית כדאי שיהיה לנו?
ת: ההמלצה הכללית היא 3-6 חודשי הוצאות מחיה בסיסיות. הסכום הזה מיועד למקרי חירום כמו פיטורין, מחלה, או הוצאה גדולה ובלתי צפויה. כרית ביטחון מעניקה שקט נפשי משמעותי.
ש: האם כדאי להשקיע אם עדיין יש לנו חובות?
ת: תלוי בריבית של החובות לעומת התשואה הצפויה מההשקעה. בדרך כלל, אם יש לכם חובות בריבית גבוהה (למשל, מינוס בבנק), עדיף קודם כל לסגור אותם. התשואה מ"חיסכון" על ריבית גבוהה היא בטוחה ולרוב גבוהה יותר מכל השקעה סולידית אחרת. חובות בריבית נמוכה (משכנתא, הלוואות סטודנטים בתנאים טובים) פחות דחופים לסגירה מוקדמת, ואז אפשר לשקול השקעה במקביל.
ש: איך מדברים על כסף כזוג בלי לריב?
ת: וואו, שאלה מיליון דולר! תקשורת פתוחה וכנה היא המפתח. קבעו זמן קבוע לדבר על כסף, בלי האשמות או שיפוטיות. הגדירו מטרות משותפות (מה חשוב לנו כזוג להשיג כלכלית?) והחליטו יחד על תקציב ואיפה לקצץ אם צריך. זכרו שאתם באותה קבוצה, נגד האתגרים הכלכליים, לא אחד נגד השני.
ש: האם תמיד נצטרך לעקוב אחרי כל שקל?
ת: לא בהכרח באותה רמת פירוט לנצח. המטרה של המעקב הראשוני היא להבין איפה אתם עומדים. ברגע שיש לכם תמונה ברורה, תקציב שמותאם לכם, ושגרת ניהול כספים קבועה (למשל, פגישה חודשית קצרה על הכספים), תוכלו להרפות מעט מהמעקב הצמוד ולהסתמך על התקציב שבניתם. אבל בדיקה תקופתית תמיד מומלצת.
מעבר למספר: מהי באמת "רווחה כלכלית" זוגית?
הגענו עד לכאן, חישבנו מספרים, דיברנו על תקציבים ומטרות. אבל יש עוד משהו חשוב. רווחה כלכלית זוגית היא לא רק המספר בשורה התחתונה.
היא היכולת לישון בשקט בלילה כי יודעים שיש כרית ביטחון.
היא החופש להחליט ביחד איפה להוציא כסף על מה שבאמת חשוב לכם, בלי רגשות אשמה.
היא הידיעה שאתם עובדים ביחד למען עתיד משותף, בין אם זו פנסיה נוחה, חינוך טוב לילדים, או פשוט היכולת להרשות לעצמכם מדי פעם פינוק קטן או גדול.
זה מצב שבו הכסף הוא כלי שמשרת את החיים שלכם, ולא מטרה בפני עצמה, או חלילה, מקור למתח תמידי.
כדי להגיע לזה, דרושים שני דברים עיקריים מעבר למספרים היבשים:
- תקשורת פתוחה ושקופה: לדבר על כסף בלי פחד, לשתף בהכנסות, בהוצאות, בפחדים ובתקוות. להיות צוות.
- תכנון קבוע: לא "לזרום" כלכלית. לשבת מדי פעם, לעבור על התקציב, לבדוק מטרות, לראות איפה אתם עומדים. זה כמו לכוון GPS בנסיעה ארוכה.
אפילו זוג שמרוויח סכום גבוה מאוד יכול לחיות במתח כלכלי אם הוא מוציא יותר ממה שהוא מכניס, או אם אין לו תוכנית לעתיד. ומצד שני, זוג עם הכנסה ממוצעת יכול להשיג רווחה כלכלית משמעותית אם הוא מנהל את הכסף שלו בתבונה, קובע מטרות, ועובד בשיתוף פעולה.
אז מה לקחתם מכל זה?
אם יש משהו אחד שחשוב לי שתיקחו מהמאמר הזה, זה שאין מספר "אובייקטיבי" לכמה זוג צריך להרוויח. המספר הזה סובייקטיבי לחלוטין, והוא נגזר מהחיים *שלכם* – מההוצאות שלכם היום ומהמטרות שלכם למחר.
הדרך לרווחה כלכלית זוגית מתחילה בהבנה עמוקה של המצב הנוכחי (מעקב הוצאות!) והגדרת עתיד רצוי (קביעת מטרות!). ה"מספר" שקיבלתם בסוף החישוב הוא רק נקודת התחלה. הוא מראה לכם איפה אתם היום ואיפה הייתם רוצים להיות.
אל תפחדו מהמספר שיצא. בין אם הוא נראה גבוה או נמוך, הוא רק מפה. מפה שמראה לכם את הדרך לנקודה שבה אתם מרוויחים מספיק כדי לחיות ברווחה, להגשים מטרות, ולבנות עתיד יציב ובטוח יחד. וזו, חברים, שווה הרבה יותר מכל מספר קסם. בהצלחה!