היי יקיריי! בואו נדבר רגע על כסף. לא סתם כסף, כסף צבאי. ספציפית, מה קורה בכיס של מי שמגן עלינו מהשמיים? לוחם הגנה אווירית – תפקיד שבשנים האחרונות מקבל הרבה כותרות (מסיבות מצערות לרוב, אבל היום נתמקד בפן הפחות עצוב). כמה באמת שווה ההגנה הזו, במונחים פיננסיים נטו?
האם אפשר לצאת משלוש שנים (או קצת פחות/יותר, תלוי בכם) עם הון התחלתי שישנה לכם את החיים? או שזה מסע הישרדות כלכלי שכל מה שמחכה בסופו זו מנת פלאפל בכסף הקטן שנשאר? בואו נשים את הקלפים על השולחן.
בואו לצלול איתי למספרים, למענקים, ולהטבות הפחות מוכרות, כדי שתדעו בדיוק מה המסלול הפיננסי של מי ששומר עלינו ממעל. זה לא הולך להיות משעמם, מבטיח.
אז כמה שווה להגן על השמיים? הבסיס הפיננסי של לוחם הגנ"א
קודם כל, קצת קונטקסט, כן? לוחמי הגנ"א הם לא סתם עוד חיילים בשרשרת המזון הצבאית. הם בחזית, גם אם החזית הזו נמצאת במערכות ממוחשבות ובסוללות ענק שמנקדות את קו הרקיע. הם מתעסקים עם טכנולוגיה סופר יקרה, דורשים ריכוז של לייזר ויכולת להגיב בשבריר שנייה תחת לחץ שממוטט אנשים. זה תפקיד תובעני, פיזית (למרות שפחות מחי"רניק שסוחב אלונקה, עדיין יש תחזוקה ופריסה), ומנטלית (לחץ, לחץ, ועוד קצת לחץ). ואסור לשכוח את שעות הכוננות האינסופיות האלה. מתיש רק מלחשוב על זה.
וצה"ל… ובכן, צה"ל אמור לפצות על זה. פיננסית. השכר הצבאי של לוחמים, ובכלל זה לוחמי הגנ"א, בנוי אחרת לגמרי משכר אזרחי. זה עולם מקביל, עם חוקים משלו שנראים לפעמים כאילו הומצאו עשר דקות לפני כניסת השבת.
אין פה ימי חופש שמצטברים, אין קופות גמל כמו שסבא שלכם מכיר, ואין פיצויים לפי ותק. יש בסיס. ויש תוספות. ונקודות מסתוריות שמצטברות. אבל בשורה התחתונה, המדינה מכירה בכך שלוחם שמגן על אזרחיה הוא לא סתם פקיד בבסיס עורפי, והשכר (וההטבות הנלוות) אמורות לשקף את זה. בתיאוריה לפחות. בואו נראה אם זה מחזיק מים גם בפרקטיקה.
מסע אל תוך התלוש: המספרים מאחורי המדים
נתחיל מהבשר. הבסיס. השכר של לוחמים בצה"ל נקבע לפי מספר פרמטרים עיקריים. הדבר הכי חשוב זה ה"רובאות". אל תיבהלו מהמילה. מה זה הרובאות? זה בעצם דירוג שנקבע לפי ההכשרה שקיבלתם. ככל שההכשרה קרבית יותר, מסוכנת יותר, ומורכבת יותר טכנולוגית או פיזית, כך הרובאות גבוהה יותר – והשכר בהתאם. לוחמי הגנ"א, למרות שהם לא רצים עם קלאצ'ים בבוץ כל היום (למרות שיש גם רגילה קרבית, אל תשכחו!), נחשבים לוחמים לכל דבר ועניין. הם עוברים הכשרה קרבית, נמצאים בכוננות מתמדת, והם בחזית הטכנולוגית והמבצעית של ההגנה על הבית. לכן, הם מקבלים שכר לוחם, ולא שכר של ג'ובניק או תומך לחימה.
ה"רובאים" האלה – מה הם אומרים על הכיס?
יש כמה דרגות רובאות. לוחם מתחיל, כזה שרק סיים טירונות ואימון מתקדם, יהיה ברובאות מסוימת. ככל שהשירות מתקדם, וככל שעוברים הכשרות נוספות – למשל, קורס מפקדים (צ'יף, למשל), או קורס מתקדם על מערכת נשק ספציפית ומורכבת – הרובאות יכולה לעלות. ועם עליית הרובאות, גם השכר עולה. זה לא קורה אוטומטית לכל לוחם באשר הוא, וזה תלוי בתפקיד הספציפי בתוך המערך ובמסלול שאתם עוברים. אבל לרוב, לוחם הגנ"א מגיע לדרגת רובאות שמקנה לו את שכר הלוחם המלא יחסית מהר בתחילת השירות הסדיר שלו. מה שאומר שהשכר שלו די טוב יחסית לשכר התחלתי של חיילים אחרים.
המספרים עצמם… ובכן, הם משתנים מעת לעת לפי החלטות כאלה ואחרות, אינפלציה, מצב רוח של מי שמחליט. וחשוב לזכור: הם לא בשמיים ביחס לשכר מינימום אזרחי, בטח שלא ביחס לעבודה תובענית באזרחות. אבל המגמה ברורה וקבועה כבר שנים: לוחם מרוויח יותר מחייל תומך לחימה, שבתורו מרוויח יותר מג'ובניק קלאסי בבסיס פתוח שיוצא הביתה כל יום בחמש. לוחם הגנ"א ממוקם יפה, בצד הגבוה, בסקאלה הזו של שכר חיילי חובה.
תוספות שמנמנות? מה באמת מקבלים מעבר לבסיס?
הבסיס הוא רק, ובכן, הבסיס. מעבר לשכר הבסיסי לפי רובאות, לוחמים מקבלים תוספת שכר ייעודית ללוחמים. זו תוספת משמעותית שנועדה לפצות (חלקית, כן?) על הקושי, הסיכון (כי להגן על השמיים יכול להיות מסוכן לפעמים), והתנאים המורכבים של השירות הקרבי (סגור, כוננויות, שעות ארוכות). מעבר לזה, ייתכנו תוספות ספציפיות יותר, למשל על פעילות מבצעית אינטנסיבית, או על תפקידים מסוימים בתוך המערך שמחייבים מומחיות נדירה או אחריות גדולה במיוחד.
במערך הגנ"א, שחלק מהסוללות שלו נמצאות בפריסה קדמית, מגיבות לאיומים יום ולילה, 365 ימים בשנה, ובמצבי מתיחות מבצעית נמצאות בדריכות שיא, התוספות האלה על פעילות מבצעית יכולות להיות רלוונטיות. אבל חשוב לדעת: זה לא אוטומטי וזה לא קורה כל חודש. זה תלוי באופי הפעילות הספציפית של היחידה או הסוללה.
נקודה חשובה (ומשמחת!): רוב השכר הצבאי, במיוחד של לוחמים, פטור ממס הכנסה. כן כן, שמעתם נכון. זה יתרון פיננסי לא קטן בכלל. זה אומר שהסכום שאתם רואים בתלוש (או יותר נכון, נכנס לבנק) הוא ברובו נטו. אין פה הפתעות לא נעימות של מס הכנסה או ביטוח לאומי שגוזלים חלק גדול בסוף החודש. השכר שקיבלתם הוא כמעט כולו שלכם. נחמד, לא? במיוחד בגיל 18-21, כשכל שקל חשוב.
הכסף הגדול: מה קורה כשמורידים את המדים (והפיקדון מחכה)?
אוקיי, אז כמו שאמרנו, השכר החודשי לא הופך אתכם למולטי-מיליונרים. בטח שלא. המטרה של השכר הצבאי היא לתת בסיס כלכלי מינימלי לכיסוי הוצאות בסיסיות ביותר בזמן השירות (קצת קיוסק, יציאות הביתה, אולי איזה פאב בסופ"ש). זה לא מיועד להתעשרות, וגם לא לחסכון גדול במיוחד מטווח קצר. אבל הפוטנציאל הפיננסי האמיתי של השירות הקרבי, ובפרט של לוחם הגנ"א שמשלים שירות משמעותי, טמון במה שקורה בסוף המסלול. כאן הכסף הגדול באמת נכנס לתמונה.
לא רק כסף במזומן: השווי של המדים והבסיס
לפני שנדבר על הכסף הגדול בסוף, בואו לא נשכח רגע את ההטבות הלא-כספיות הישירות שיש להן שווי כלכלי מובהק, גם אם הן לא נכנסות לחשבון הבנק כל חודש. במשך שלוש שנים (או קצת פחות, תלוי במסלול המדויק ובוותק שלכם), המדינה מספקת לכם:
- מגורים: יש בסיס? יש מיטה. יש מזגן? אולי. אבל יש מקום לישון בו. באזרחות זה עולה הון עתק.
- אוכל: שלוש ארוחות ביום, פחות או יותר סדירות (תלוי בבסיס, כן?). בוקר, צהריים, ערב. ועוד איזה חדר אוכל פתוח לפעמים. לא מסעדת מישלן, אבל זה חוסך לכם מאות שקלים בחודש על קניות ובישול.
- ביגוד וציוד: מדים, נעליים, גרביים, ציוד לחימה, תיקים… אתם לא צריכים לקנות את זה. המדינה מספקת. שווי לא מבוטל לאורך זמן.
- שירותי רפואה: כאב ראש? שפעת? משהו רציני יותר? מרפאה בבסיס, רופא צבאי, מומחים אם צריך. הכל על חשבון המערכת. שירותי רפואה פרטיים באזרחות זה עסק יקר.
- נסיעות חינם: בתחבורה ציבורית בארץ, עם מדים או חוגר – הכל חינם. אין צורך בקניית כרטיסי רכבת או אוטובוס. עוד חיסכון משמעותי.
תחשבו לרגע כמה עולות ההוצאות האלה באזרחות: שכירות, חשבונות, סופר, בגדים, קופת חולים, נסיעות. זה אלפי שקלים בחודש, בקלות. העובדה שצה"ל מספק את רובן המכריע של ההוצאות הבסיסיות האלה חוסכת ללוחם סכום אדיר לאורך השירות. זה מאפשר לשכר החודשי, הצנוע ככל שיהיה, לשמש באמת כ"דמי כיס" שניתן להשתמש בהם לבילויים או, למי שקצת יותר מחושב, אפילו לחסכון ראשוני קטן בבנק.
הפיקדון: מפתח לחיים האזרחיים או סתם כסף פנוי?
ועכשיו, גולת הכותרת. הדובדבן שבקצפת. הדבר שגורם לכל העניין הפיננסי להיראות אחרת. הפיקדון הצבאי. זה הסכום המשמעותי ביותר שחייל קרבי צובר. הפיקדון הזה לא נכנס לחשבון הבנק שלכם כל חודש, הוא נצבר לכם "בצד" ומשתחרר רק אחרי השחרור. והוא מחושב לפי ימי השירות בתפקיד המוגדר כקרבי. לוחמי הגנ"א נמצאים ברשימה הזו. הם צוברים פיקדון במקדם הגבוה ביותר, בדיוק כמו לוחמי חי"ר, שריון, סטי"לים, וכדומה. הסכום המצטבר אחרי שלוש שנות שירות מלאות בתפקיד קרבי הוא… ובכן, בואו נגיד שהוא לא סכום שאפשר לזלזל בו. מדובר, נכון להיום, בעשרות אלפי שקלים. סכום שמנמן בהחלט.
הפיקדון הזה לא ניתן למשיכה חופשית מיד עם השחרור לכל מטרה. הוא מיועד למטרות מסוימות שהמדינה הגדירה כחשובות לשילוב חיילים משוחררים בחזרה באזרחות, ולרוב הן קשורות לבניית עתיד. מטרות אלה כוללות, בין היתר:
- לימודים: מימון לימודים אקדמיים (אוניברסיטה, מכללה), לימודי תעודה, קורסים מקצועיים. זו מטרה סופר חשובה ומאפשרת לכם לרכוש מקצוע ולהגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלכם בעתיד. הפיקדון יכול לכסות שכר לימוד של תואר שלם, ואפילו להשאיר עודף.
- רכישת דירה או שכר דירה: אם אתם מתכננים להיכנס לשוק הנדל"ן (חלום בפני עצמו בישראל של 2024, אבל אופטימיות!) או לפחות לשכור דירה, הפיקדון יכול להיות המקדמה או שכר הדירה הראשון שלכם.
- הקמת עסק: ליזמים שביניכם, הפיקדון יכול להיות ההון הראשוני לפתיחת עסק קטן.
- נישואין: מטרה פחות נפוצה לשימוש בפיקדון, אבל אפשרית.
חשוב לדעת: המגבלה הזו על מטרות השימוש בפיקדון תקפה לחמש שנים מרגע השחרור. אם לא השתמשתם בפיקדון למטרות האלה במהלך חמש השנים הראשונות, הוא הופך לכסף "רגיל" וניתן למשוך אותו לכל מטרה שתרצו, בלי הגבלות. אבל הרעיון המקורי והחשוב הוא לעודד אתכם להשתמש בכסף הזה כדי לבנות את עתידכם המקצועי והכלכלי. עבור לוחם הגנ"א שסיים שירות משמעותי ותובעני, הפיקדון הוא ממש מקפצה פיננסית משמעותית, שמאפשרת לממן לימודים, או לשים מקדמה על דירה, או לפתוח עסק בלי להיות תלוי רק בחסכונות פרטיים (שלרוב אין הרבה כאלה אחרי שירות צבאי אינטנסיבי).
מעבר לפיקדון, יש גם מענק שחרור – סכום כסף נוסף, קטן יותר משמעותית מהפיקדון (בסדר גודל של כמה אלפי שקלים), שמופקד ישירות לחשבון הבנק שלכם עם השחרור. הכסף הזה ניתן לשימוש חופשי לחלוטין, לכל מטרה שתבחרו. זה כסף "לחיים" בתקופה הראשונה של האזרחות, עד שמתאקלמים, מוצאים עבודה או מתחילים ללמוד. סוג של מצנח זהב רך.
שלוש שנים או יותר: מסלול פיננסי בשיפוע?
המסלול הפיננסי של לוחם הגנ"א לא נגמר ביום השחרור, כשהוא זורק את הקיטבג (הריק ברובו) באוויר. הניסיון וההכשרה מהשירות יכולים להיות בעלי ערך גם בשוק האזרחי. מערך ההגנה האווירית הוא מערך טכנולוגי מאוד. לוחמים נחשפים שם למערכות מורכבות, לומדים לעבוד עם ממשקים מתוחכמים, מקבלים אחריות עצומה, עובדים בצוות תחת לחץ ונדרשים לקבל החלטות מהירות ונכונות. אלה כישורים ששוק העבודה האזרחי, ובפרט ההייטק או תעשיות ביטחוניות/טכנולוגיות, מאוד מעריך. אמנם לא כל לוחם הגנ"א הופך להיות מהנדס או מפתח תוכנה מיד אחרי השחרור, אבל הכישורים הנרכשים (עבודה בצוות, עמידה במשימות, משמעת עצמית, חשיבה מהירה, לקיחת אחריות) בהחלט יכולים לתרום לקריירה אזרחית מוצלחת, וזה בעצמו בעל ערך כלכלי עתידי משמעותי.
יש גם מסלולים ייעודיים בצה"ל שמאפשרים ללוחמי הגנ"א מצטיינים לצאת לקצונה או למסלולים טכנולוגיים מיוחדים (למשל, מסלולים אקדמיזציה תוך כדי שירות), שיכולים לשפר עוד יותר את הפוטנציאל הפיננסי שלהם בעתיד, הן בתוך הצבא (שכר גבוה יותר כקצינים) והן באזרחות (מקצוע מבוקש). אבל גם לוחם שמסיים שלוש שנים כלוחם "רגיל" יוצא עם ארגז כלים פיננסי (פיקדון) וארגז כלים מנטלי ומקצועי (כישורים נרכשים) שיכולים לשרת אותו היטב.
אז שווה להיות לוחם הגנ"א – כלכלית? בואו נדבר תכלס.
אם מסתכלים רק, אבל רק, על השכר החודשי שנכנס לבנק מדי 20 בחודש… התשובה כנראה תהיה חד משמעית "לא". אי אפשר להתפרנס בכבוד, לממן שכר דירה וחשבונות, ולהתחיל לחסוך לעתיד, רק מהשכר הצבאי החודשי של לוחם. נקודה. זו האמת. אבל… וזה אבל גדול!
אבל זו הסתכלות צרה מדי. זו הסתכלות שמתעלמת מכל שאר היתרונות הפיננסיים המובנים והמשמעותיים מאוד של השירות הקרבי. התמונה המלאה כוללת את החיסכון האדיר בהוצאות מחיה בסיסיות (אוכל, דיור, נסיעות, ביגוד) במהלך השירות, ואת הסכומים המשמעותיים מאוד של הפיקדון והמענק שמקבלים בסופו. כשלוקחים את כל אלה בחשבון, הפרופיל הפיננסי של לוחם הגנ"א מקבל צורה אחרת לגמרי. זה לא שירות מפסיד, פיננסית. זה שירות עם מבנה תגמול אחר.
זה עדיין לא הופך את השירות הצבאי למסלול התעשרות. זה רחוק מזה שנות אור. אבל זה מסלול שמאפשר התחלה טובה יותר בחיים האזרחיים, במיוחד למי שמגיע מרקע פחות מבוסס כלכלית ואין לו הורים שיכולים לממן לימודים או מקדמה על דירה. הפיקדון הוא קריטי. הוא קריטי למימון לימודים, שהם, שוב ושוב, המפתח לפוטנציאל השתכרות גבוה יותר בעתיד. זו השקעה שהמדינה עושה באזרחיה ששירתו שירות קרבי משמעותי ותובעני למען ביטחונה. זה סוג של מלגה ענקית שמקבלים על "עבודה" מאוד קשה.
בסופו של דבר, ההחלטה לשרת כלוחם הגנ"א היא לא רק פיננסית, ורצוי שזו לא תהיה הסיבה העיקרית (או היחידה) לבחירת התפקיד. זו החלטה ערכית, החלטה של תרומה, וגם החלטה שתלויה מאוד בהתאמה האישית שלכם לתפקיד הכל כך ייחודי ותובעני הזה. אבל אם כבר מדברים על הפן הפיננסי, וחשוב לדבר גם עליו בגלוי, חשוב להכיר את כל התמונה, לא רק את הסכום העגום יחסית שנכנס לבנק כל 20 בחודש. יש פה מרכיבים משמעותיים מאוד שמצטברים לאורך השירות ובעיקר בסופו, ויכולים לתת דחיפה משמעותית קדימה בחיים האזרחיים.
שאלות קריטיות (עם תשובות שיפילו אתכם מהרגליים?)
טוב, הנה כמה שאלות נפוצות שקשורות לכסף ולוחמי הגנ"א, עם תשובות קצרות וישירות:
- האם השכר הצבאי של לוחם ממוסה? ברובו הגדול – לא. שכר חיילים בשירות חובה פטור ממס הכנסה בדרך כלל. המשמעות: מה שנכנס לבנק הוא ברוטו-נטו. שכר תומכי לחימה וג'ובניקים ממוסה חלקית או מלא. זו הטבה משמעותית ללוחמים.
- האם אפשר לחסוך כסף מהמשכורת החודשית של לוחם הגנ"א? תלוי מאוד בהוצאות האישיות וביכולת ההתאפקות שלכם. למי שמבלה את רוב זמנו בבסיס, אין לו רכב או הוצאות קבועות גדולות באזרחות, וקונה בעיקר שטויות בקנטינה… אז כן, בהחלט אפשר לחסוך חלק מהשכר החודשי, למרות שהוא לא גבוה. זה דורש משמעת עצמית.
- מה קורה מבחינה פיננסית במקרה של פציעה או מחלה שנגרמו מהשירות? צה"ל, ויותר מאוחר משרד הביטחון (אגף שיקום נכים), מטפלים ותומכים בחיילים שנפגעו בשירות, גם מבחינה כלכלית. זה כולל מימון טיפולים רפואיים, תמיכה כלכלית חודשית (במקרה של נכות מוכרת), שיקום מקצועי ועוד. המדינה מחויבת לדאוג למי שנפגע למען ביטחונה.
- איך מחושב בדיוק הפיקדון הצבאי ללוחמי הגנ"א? לפי ימי השירות בפועל שמוגדרים כקרביים (וזה הרוב המוחלט של השירות במערך), כפול מקדם יומי שנקבע בחוק עבור לוחמים. המקדם ללוחמים הוא הגבוה ביותר מבין כל מסלולי השירות.
- האם הפיקדון באמת מוגבל למטרות מסוימות בחמש השנים הראשונות? כן. המטרות העיקריות הן לימודים, דיור (קנייה או שכירות), הקמת עסק, ונישואין. אי אפשר להשתמש בו סתם כדי לקנות רכב חדש או לטייל בחו"ל (עד שיעברו 5 שנים).
- האם לוחמי הגנ"א מקבלים תוספת מיוחדת על כוננות או פעילות מבצעית? כאמור, ייתכנו תוספות נקודתיות בהתאם לאופי הפעילות או לתפקיד הספציפי בתוך המערך, אבל רוב התגמול על אופי התפקיד התובעני והמבצעי כבר מגולם בשכר הלוחם הבסיסי ובמקדם הפיקדון הגבוה. זה לא כמו "שעות נוספות" בעבודה אזרחית.
- איך משכורת לוחם הגנ"א (חובה) משתווה למשכורת קצין הגנ"א? שכר קצינים גבוה משמעותית משכר חיילי חובה, ונקבע לפי דרגה, ותק, ומורכבות התפקיד. קצינים גם צוברים ותק לפנסיה צבאית (בתנאים מסוימים), וזכאים להטבות נוספות. המסלול הפיננסי של קצין הוא שונה לחלוטין ומשתפר משמעותית עם הדרגה והוותק. אנחנו התמקדנו כאן בחייל החובה.
אז הנה זה. הצלילה המעמיקה שלנו לעולם הפיננסי, אולי קצת מסתורי, של לוחמי ההגנה האווירית. ראינו שהתמונה מורכבת הרבה יותר מסתם הסתכלות על הסכום הדל יחסית שנכנס לבנק כל חודש. יש פה מרכיבים פיננסיים משמעותיים מאוד שמצטברים לאורך השירות ובעיקר בסופו, ויכולים לתת דחיפה רצינית קדימה בחיים האזרחיים. השירות הקרבי הוא תרומה ענקית למדינה, אין על זה ויכוח. וגם אם התמורה הפיננסית לא מיידית, מפוארת, ובטח שלא פרופורציונלית לסיכון או לקושי, היא בהחלט קיימת, מובנית, ובעלת פוטנציאל משמעותי לעזור בהתחלת החיים "האמיתיים". זה מסלול של אתגר, משמעות, הקרבה, וכן – גם פוטנציאל פיננסי ששווה להכיר ולהבין עד הסוף, כדי שתדעו למה אתם (או הילדים שלכם, או האחיינים, או השכנים) נכנסים, ומה אפשר לעשות עם זה אחרי שזה נגמר.
מקווה שנהניתם מהמסע המספרי הזה, ושזה עשה לכם קצת סדר בכיס הצבאי (או העתידי!). ועכשיו… לכו לכבוש את העולם (או לפחות למשוך את הפיקדון למטרה טובה!).