הכסף בחברה, ואתם רוצים שהוא יהיה אצלכם בכיס. סיטואציה מוכרת, נכון?
אחרי כל העבודה הקשה, ההשקעה, הסיכונים שלקחתם – הגיע הרגע המתוק הזה שבו הרווחים בחברה מאפשרים לכם למשוך מהם קצת, ליהנות מפירות ההצלחה.
אבל רגע לפני שאתם חוגגים, עולה השאלה המתבקשת, זו שתמיד מרחפת באוויר:
כמה מכל הטוב הזה המדינה לוקחת?
מס על דיבידנד. השם הזה לבדו לפעמים גורם להרבה בעלי חברות ומשקיעים להרים גבה או קצת להתבלבל.
זה נשמע מסובך, זה נשמע כאילו יש שם המון אותיות קטנות, ואף אחד לא רוצה לגלות בדיעבד שהוא שילם פחות מדי או, לא עלינו, יותר מדי.
אם אי פעם תהיתם איך בדיוק עובד המנגנון הזה, כמה אחוזים באמת הולכים לרשות המסים, והאם יש דרך חכמה לגשת לעניין – אתם במקום המושלם.
אנחנו הולכים לפרק כאן את כל הנושא של מס על משיכת דיבידנד, להפוך אותו למשהו שקוף, מובן, ואפילו… כן, נודה על האמת, קצת פחות מאיים.
בסוף המאמר הזה, לא רק שתדעו בדיוק כמה מס משלמים, אלא גם תבינו את הרציונל מאחורי זה, את ההקשר הרחב יותר של תכנון מס בעסק, ואיך למשוך כספים בצורה מסודרת וחכמה.
קחו נשימה עמוקה, ובואו נצלול פנימה. מבטיחים שזה יהיה פחות כואב ממה שחשבתם.
אז מה זה דיבידנד ביום יום של בעל עסק או משקיע?
נתחיל מהבסיס, כמו שאומרים. מה זה הדבר הזה שקוראים לו דיבידנד?
במילים הכי פשוטות שיש:
כשחברה מרוויחה כסף (ויש לה רווחים צבורים), הבעלים שלה יכולים להחליט "למשוך" חלק מהרווחים האלה לעצמם.
הפעולה הזו, של חלוקת רווחי החברה לבעלי המניות, נקראת חלוקת דיבידנד.
תחשבו על זה כמו על עוגה שחתכתם. החברה אפתה את העוגה (ייצרה רווחים), ועכשיו הגיע הזמן שהאופים (אתם, הבעלים) יקחו לעצמם פרוסה או שתיים.
דיבידנד זו לא משכורת. משכורת משולמת לכם עבור עבודה שאתם מבצעים בחברה (גם אם אתם הבעלים). עליה משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי רגילים.
דיבידנד משולם לכם כי אתם הבעלים של החברה, כי היא הרוויחה, ומגיע לכם חלק מהרווחים האלה כי סיכנתם את הכסף והזמן שלכם כדי להקים אותה ולהצליח איתה.
נקודה קריטית:
דיבידנד ניתן לחלק רק מרווחים שנצברו בחברה. אי אפשר פשוט להחליט למשוך כסף סתם ככה אם אין בחברה רווחים מספיקים ששולם עליהם כבר מס חברות.
חוק החברות דואג לוודא שחלוקת הדיבידנד לא תרוקן את החברה ותסכן את הנושים שלה (ספקים, עובדים, בנקים).
ולמה זה ממוסה? כי הכסף הזה עובר מישות אחת (החברה) לישות אחרת (אתם, האדם הפרטי). המדינה רואה במעבר הזה אירוע מס.
המספרים על השולחן: כמה אחוזים באמת משלמים על דיבידנד?
עכשיו הגענו לבשר של העניין. המספר שכולם רוצים לדעת.
שיעור המס על דיבידנד בישראל הוא לא אחיד לכולם. הוא תלוי בסטטוס שלכם מול החברה שמחלקת את הדיבידנד.
שיעור מס "רגיל" – כשאתם לא בעל שליטה
התרחיש הנפוץ יותר אצל משקיעים בבורסה, למשל:
אם אתם מחזיקים במניות של חברה ציבורית (כמו בנק הפועלים, טבע, וכדומה) או אפילו חברה פרטית אחרת, אבל אחוז ההחזקה שלכם נמוך – פחות מ-10% מסך המניות או זכויות השליטה בחברה – אתם לא נחשבים "בעל מניות מהותי".
במקרה כזה, שיעור המס על הדיבידנד שתקבלו הוא 25%.
זהו שיעור מס קבוע, בלי קשר לגובה הדיבידנד שקיבלתם.
כשאתם מקבלים דיבידנד כזה דרך חשבון ההשקעות שלכם בבנק או בבית השקעות, הם כבר מנכים לכם את ה-25% האלה אוטומטית ומעבירים לרשות המסים. לכם מגיע הסכום נטו.
שיעור מס ל"בעל מניות מהותי" – 10% או יותר
וזהו המצב הרלוונטי לרוב בעלי החברות הפרטיות, לעצמאים שפתחו חברה בע"מ:
אם אתם מחזיקים 10% או יותר מכוח ההצבעה, הזכות לרווחים, או אמצעי שליטה אחרים בחברה, אתם נחשבים "בעל מניות מהותי".
במקרה הזה, שהוא הנפוץ ביותר בקרב קוראי SEMarketing שיש להם חברות משל עצמם, שיעור המס על הדיבידנד שאתם מושכים מהחברה הזו הוא 30%.
כן, 5% יותר. ההיגיון מאחורי זה (מנקודת המבט של המחוקק, כמובן) הוא שלבעל שליטה יש השפעה רבה יותר על החברה ועל ההחלטה למשוך ממנה רווחים.
גם כאן, המס מנוכה לרוב במקור על ידי החברה עצמה לפני שהיא מעבירה לכם את הכסף.
יש מקרים חריגים? בטח שיש!
בעולם המס תמיד יש "אבלים". לדוגמה:
-
דיבידנד מחו"ל: אם קיבלתם דיבידנד מחברה זרה, שיעור המס יכול להיות שונה ולהיות מושפע מאמנות מס שיש לישראל עם המדינה הרלוונטית. זה עניין קצת יותר מורכב.
-
חברה משפחתית: במבנה של חברה משפחתית, המיסוי עובד אחרת לגמרי. הרווחים מיוחסים ישירות לבעל המניות המייצג, ומוטלים עליו במס הכנסה רגיל ולא כמס דיבידנד. במקרה כזה, כשאתם מושכים כסף מהחברה, אין אירוע מס נוסף של דיבידנד (כי המס שולם כבר ברמה האישית).
אבל בואו נתמקד במרבית המקרים: חברה בע"מ רגילה, ואתם בעל מניות מהותי. המס הוא 30%.
איך זה עובד בפועל? סיפור הניכוי במקור
הבנתם את המספרים. עכשיו השאלה היא איך המס הזה מגיע בפועל למדינה. זה לא אתם רצים לסניף הדואר לשלם.
ברוב המקרים, בעיקר בחברות פרטיות:
החברה היא זו שאחראית לנכות את המס במקור.
זה אומר שכאשר החברה מחליטה לחלק דיבידנד בסכום מסוים (נקרא לו הסכום "ברוטו"), היא לא מעבירה לכם את כל הסכום הזה.
היא מנכה מראש את שיעור המס הרלוונטי (25% או 30%) מתוך הסכום הכולל, ומעבירה אותו בשמכם, עם הדיווחים המתאימים, ישירות לרשות המסים.
לכם היא מעבירה רק את הסכום שנותר, זהו ה"נטו".
נגיד שהחלטתם על דיבידנד ברוטו של 100,000 ש"ח ואתם בעלי מניות מהותיים (30% מס).
החברה תנכה 30% מה-100,000 ש"ח, כלומר 30,000 ש"ח.
היא תשלם 30,000 ש"ח לרשות המסים.
ולכם היא תעביר את היתרה: 70,000 ש"ח.
תהליך הניכוי במקור מקל על החיים, מבטיח שהמס משולם בזמן, וחוסך מכם את ההתעסקות בתשלום המס על כל משיכה.
החברה גם מנפיקה אישור על הניכוי במקור הזה, שחשוב לשמור אותו לצורך הדו"ח השנתי שלכם.
שאלות נפוצות (עוד כמה דברים שכדאי לדעת)
ש: האם המס על דיבידנד יכול להשתנות משנה לשנה?
ת: שיעורי המס נקבעים בחקיקה, והם אכן יכולים להשתנות עם הזמן, אם הכנסת אוצר או הכנסת מחליטות לעדכן אותם. כדאי תמיד להיות מעודכנים בשיעורים הנוכחיים.
ש: מה קורה אם לחברה אין מספיק רווחים צבורים אבל אני חייב את הכסף?
ת: משיכת כספים מחברה כשאין לה רווחים צבורים (וגם לא עומדת במבחני חוק החברות האחרים) עלולה להיחשב כמשיכה אסורה או כהלוואת בעלים. אם זו הלוואת בעלים שלא מוחזרת או שלא נושאת ריבית ראויה, רשות המסים יכולה לראות בה דיבידנד לכל דבר ועניין, ולהטיל עליה מס, לעיתים עם קנסות וריבית רטרואקטיבית. עדיף להימנע ממצבים כאלה ולתכנן מראש.
ש: האם אני יכול לקזז הוצאות כלשהן כנגד הכנסת הדיבידנד שלי?
ת: ככלל, הכנסה מדיבידנד נחשבת "הכנסה פסיבית" (אלא אם כן היא חלק מעסק של סחר בניירות ערך). כנגד הכנסה כזו ניתן לקזז בעיקר הוצאות מימון שהוצאו לצורך השגת הכנסה זו (למשל, ריבית על הלוואה שלקחתם כדי לקנות מניות שחילקו דיבידנד), וכן הפסדי הון מניירות ערך. לא ניתן לקזז הוצאות שוטפות של עסק רגיל כנגד הכנסת דיבידנד.
התמונה הגדולה: הקשר למס חברות ולתכנון פיננסי
כדי להבין באמת את העלות של משיכת דיבידנד, אסור לשכוח שיש פה בעצם שתי שכבות מס:
1. השכבה הראשונה: מס חברות. החברה שלכם משלמת מס על הרווחים שלה (נכון לשנת 2024, מס חברות הוא 23%). רק מה שנשאר *אחרי* מס חברות הוא "רווח נקי" שניתן לחלוקה כדיבידנד.
2. השכבה השנייה: מס דיבידנד. אתם משלמים 30% (בהנחה שאתם בעל מניות מהותי) על הסכום שמשכתם כדיבידנד מתוך הרווח הנקי הזה.
בואו ניקח את הדוגמה שראינו קודם:
חברה הרוויחה 100,000 ש"ח לפני מס.
שילמה מס חברות של 23% = 23,000 ש"ח.
נותרו 77,000 ש"ח רווח נקי אחרי מס חברות.
משכתם את כל ה-77,000 ש"ח כדיבידנד (אתם בעלי מניות מהותיים).
שילמתם מס דיבידנד של 30% על 77,000 ש"ח = 23,100 ש"ח.
המס הכולל ששולם על הרווח המקורי של 100,000 ש"ח הוא 23,000 ש"ח (מס חברות) + 23,100 ש"ח (מס דיבידנד) = 46,100 ש"ח.
זה שיעור מס כולל של 46.1% על הרווח המקורי של החברה.
המספר הזה חשוב כי הוא מאפשר לכם להשוות את עלות משיכת הכסף כדיבידנד לעומת חלופות אחרות, שהעיקרית שבהן היא… ניחשתם נכון:
דיבידנד מול משכורת: הקרב הפיננסי הגדול
זו הדילמה שמעסיקה כמעט כל בעל חברה בע"מ. מה עדיף? למשוך משכורת גבוהה שעליה אשלם מס הכנסה שולי גבוה וביטוח לאומי, או משכורת נמוכה יחסית ואת היתרה כדיבידנד שעליו אשלם 30%?
כפי שראינו, המס הכולל על רווח שהפך לדיבידנד הוא כ-46.1% (ברוב המקרים).
מס הכנסה על משכורת יכול להגיע למדרגות גבוהות בהרבה (עד 47% מס שולי ללא מס יסף, ויותר מזה לבעלי הכנסות גבוהות מאוד), ועליו יש להוסיף גם ביטוח לאומי ובריאות (שמגיעים לכמה אחוזים טובים נוספים, אם כי יש להם גם תקרות).
על פניו, 46.1% נשמע נמוך יותר מהמס השולי הגבוה ביותר על משכורת פלוס ביטוח לאומי.
אבל!
כשאתם משלמים לעצמכם משכורת, המשכורת הזו היא הוצאה מוכרת לחברה. כלומר, היא מקטינה את הרווח של החברה, ולכן מקטינה את מס החברות שהחברה צריכה לשלם.
כשאתם מושכים דיבידנד, הוא מחולק מתוך רווח שכבר שולם עליו מס חברות. הדיבידנד עצמו אינו הוצאה מוכרת לחברה.
חישוב אופטימלי של שילוב בין משכורת לדיבידנד הוא עניין מורכב שתלוי במשתנים רבים:
-
גובה הרווחים בחברה.
-
גובה ההכנסות האחרות שלכם כפרטיים.
-
גובה נקודות הזיכוי שיש לכם כפרטיים.
-
השפעת המשכורת על צבירת זכויות סוציאליות ופנסיוניות (ביטוח לאומי, פנסיה).
-
הצורך שלכם במזומנים בכיס הפרטי.
-
הצורך של החברה במזומנים לצורך התרחבות או השקעות עתידיות.
אין פתרון קסם אחד. המטרה היא למצוא את ה"נקודה המתוקה" שבה סך המס המשולם (ברמת החברה וברמה האישית יחד) הוא הנמוך ביותר, תוך כדי שאתם דואגים גם לכיס הפרטי שלכם וגם ליציבות וצמיחת החברה.
זו בדיוק הסיבה שמומלץ בחום להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס שמכיר את העסק הספציפי שלכם ואת המצב הפיננסי האישי שלכם לפני שמקבלים החלטות משמעותיות לגבי משיכת כספים.
לא מושכים? הסיפור של צבירת רווחים ודחיית מס
מה קורה אם מחליטים לא למשוך את הרווחים כדיבידנד, ולהשאיר אותם בחברה?
זה קורה לא מעט, בעיקר כשהעסק צומח וצריך להשקיע מחדש את הרווחים בו (רכישת ציוד, שכירת עובדים נוספים, השקעה בשיווק).
כשהרווחים נשארים בחברה, הם נרשמים כ"רווחים צבורים" במאזן החברה.
היתרון הגדול של המהלך הזה הוא דחיית מס.
שילמתם רק את השכבה הראשונה של המס – מס חברות (23%). המס הנוסף (30% מס דיבידנד) נדחה לרגע שבו תחליטו *בעתיד* למשוך את הכסף.
כסף שנשאר בחברה ויכול להמשיך לעבוד, להרוויח, ולצבור עוד רווחים (שגם עליהם ישולם רק מס חברות) הוא כלי פיננסי חזק.
זה מאפשר לכם להשתמש ב-77% מהרווחים (אחרי מס חברות) לצורך פיתוח העסק, במקום שחלק גדול מהם יילך מיד למס דיבידנד.
זו אסטרטגיה מצוינת לצמיחה עסקית, וגם לדחיית חבות מס אישית. רק זכרו שהכסף הזה עדיין "שייך" לחברה מבחינה משפטית, ולא לכם אישית, עד שתבצעו חלוקת דיבידנד בפועל.
שאלות נפוצות נוספות (כי תמיד יש עוד מה לשאול!)
ש: מה ההבדל בין דיבידנד במזומן לדיבידנד ב"עין" (נכסים)?
ת: לרוב כשמדברים על דיבידנד הכוונה היא לחלוקת כסף מזומן. עם זאת, לעיתים חברה יכולה לחלק דיבידנד בצורה של נכס אחר שבבעלותה (למשל, נכס נדל"ן או ניירות ערך אחרים). מבחינת מס, חלוקת דיבידנד ב"עין" נחשבת גם היא לאירוע מס, שבו שווי השוק של הנכס שחולק נחשב כדיבידנד. זהו מצב פחות שכיח ויותר מורכב.
ש: האם יש מקרים בהם דיבידנד פטור ממס?
ת: ישנם מקרים ספציפיים וחריגים שבהם דיבידנד עשוי להיות פטור ממס, למשל במקרה של חלוקת דיבידנד מרווחים מסוימים של חברות שהיו זכאיות להטבות מס מיוחדות בעבר (כמו "מפעל מאושר" בתקופות מסוימות). אלו מקרים מורכבים שדורשים בדיקה פרטנית ואינם רלוונטיים לרוב החברות הפרטיות הרגילות.
ש: האם צריך לדווח לרשות המסים על כל חלוקת דיבידנד?
ת: כן. החברה שמשלמת את הדיבידנד חייבת לדווח לרשות המסים על החלוקה, לנכות את המס במקור, ולהעביר אותו. בנוסף, בעל המניות שקיבל את הדיבידנד (בניכוי המס במקור) חייב לכלול הכנסה זו בדו"ח המס השנתי האישי שלו (אם הוא חייב בהגשת דו"ח). זהו חלק מהשקיפות הנדרשת מול רשות המסים.
ש: מה קורה אם אני מושך כסף מהחברה ורושם את זה כ"הלוואת בעלים" אבל אין לי כוונה להחזיר?
ת: זו נקודה רגישה מאוד! רשות המסים לא אוהבת לראות "הלוואות בעלים" שנשארות פתוחות לאורך שנים, או שהן בריבית נמוכה משמעותית מריבית השוק. במקרים רבים, רשות המסים תתייחס להלוואה כזו כאל משיכת דיבידנד סמוי ותדרוש תשלום מס דיבידנד (30%), לעיתים רטרואקטיבית ותוספת קנסות וריבית. אם מושכים כסף כהלוואה, חשוב שתהיה כוונה אמיתית להחזיר אותה, שייקבעו תנאי החזר ברורים, ושתחושב ריבית הולמת (או שתהיה הקפדה על החזרים).
לסיכום: המספרים הם רק חלק מהסיפור
אז עשינו סדר במספרים:
-
25% מס דיבידנד אם אתם מחזיקים פחות מ-10% מהחברה.
-
30% מס דיבידנד אם אתם "בעל מניות מהותי" (10% ומעלה).
והבנו ששיעור המס הכולל (חברה + אישי) על רווח שהופך לדיבידנד הוא לרוב כ-46.1%.
אבל מעבר למספרים היבשים, הנקודה החשובה ביותר היא הבנת ההקשר.
משיכת דיבידנד זו החלטה פיננסית אסטרטגית.
היא משפיעה על תזרים המזומנים שלכם אישית, על תזרים המזומנים של החברה, ועל תכנון המס הכולל שלכם ושל העסק.
ההשוואה מול משכורת, ההחלטה אם לצבור רווחים בחברה או למשוך אותם, וההקפדה על ביצוע כל התהליך בצורה מסודרת ושקופה מול רשות המסים – אלה הדברים שעושים את ההבדל בין כאב ראש פיננסי לניהול חכם ויעיל.
זכרו תמיד לתעד כל החלטת חלוקת דיבידנד (למשל, בפרוטוקול דירקטוריון או החלטת בעלים), לוודא שהחברה עומדת במבחני חוק החברות, ולנכות את המס במקור כמו שצריך.
ואם יש לכם ספק הכי קטן – אל תהססו לשאול. איש מקצוע (רואה חשבון או יועץ מס) הוא הפרטנר הטוב ביותר שלכם כשתקבלו החלטות פיננסיות משמעותיות כאלה.
עכשיו, כשאתם יודעים את כל זה, אתם יכולים לגשת למשיכת דיבידנד בביטחון הרבה יותר גדול. בתיאבון, ושיהיה בשמחה ובששון!