כמה מרוויח מורה בתיכון? הסכום שיפתיע אתכם לגמרי

כשמישהו אומר "מורה בתיכון", מה התמונה הראשונה שעולה לכם לראש? בטח חושבים על מערכת שעות, מבחנים, ובעיקר… כמה כסף הם מרוויחים בחודש?

השאלה הזאת מעניינת לא מעט אנשים. היא נוגעת ביוקר המחיה, בהערכה מקצועית, ואולי אפילו קצת בחלומות שלנו או של הילדים שלנו לעתיד.

אבל האם באמת יודעים את כל הסיפור?

התשובה הקצרה היא: זה מסובך הרבה יותר ממה שנדמה.

שכר מורה בתיכון הוא לא רק מספר יחיד בתלוש. זו שכבה על שכבה של גורמים שונים, הסכמים קיבוציים (ותאמינו לנו, היו לא מעט כאלה), תפקידים נוספים, ותוספות שאפילו המורים עצמם לפעמים צריכים פלייר הסבר.

אז בואו נצלול עמוק. בלי בולשיט. עם כל הפרטים הקטנים שהופכים את התלוש הזה לסיפור שלם.

תתכוננו לגלות דברים שאולי לא ידעתם.

ולקבל את התשובה המלאה לשאלה שכולם שואלים.

פחות או יותר.

כמה כסף מסתתר בתלוש של מורה בתיכון?

הבסיס של הכל מתחיל עם שכר הבסיס.

אבל כמו בכל דבר טוב, גם כאן יש טוויסט.

יש לנו במערכת החינוך שני מסלולי שכר עיקריים עבור מורים:

"עוז לתמורה"
"אופק חדש"

עוז לתמורה הוא ההסכם הישן יותר, וחל בעיקר על מורי התיכון העל-יסודי. אופק חדש חל על מורי היסודי וחטיבות הביניים, אבל עם השנים הוא התחיל "לזלוג" גם לתיכונים, בעיקר עבור מורים חדשים או כאלה שעברו הסבה.

ההבדלים בין המסלולים האלה משמעותיים. לא רק בשכר הבסיס, אלא גם במבנה שבוע העבודה, בתפקידים המזכים בתוספות, ובאפשרויות הקידום.

המספרים על השולחן: מה נקודת ההתחלה?

בואו נדבר במספרים גסים, רק כדי לקבל מושג התחלתי.

שכר התחלתי למורה חדש עם תואר ראשון, בבית ספר תיכון (במסלול עוז לתמורה הקלאסי), יעמוד היום (נכון למועד כתיבת שורות אלה, אחרי עדכוני השכר האחרונים) על אזור ה-9,000 עד 10,000 ש"ח ברוטו.

כן, זה נשמע נמוך יחסית למקצוע אקדמי.

רגע, אל תברחו.

זו רק נקודת המוצא.

זה כמו להגיד ששכר מתכנת מתחיל הוא X, אבל לא לספר על האופציות, הבונוסים, והקידום המטאורי האפשרי.

אצל מורים, הקידום אולי פחות "מטאורי" בבת אחת, אבל הוא יציב ומצטבר.

מה משפיע על שכר הבסיס הזה?

כמו בכל עבודה, יש פקטורים שקובעים את הסכום ההתחלתי ואיך הוא גדל:

ותק: זה אולי המרכיב הכי משמעותי. כל שנת ותק מעלה את השכר. ולא מעט. מורה עם 10, 20 או 30 שנות ותק מרוויח משמעותית יותר ממורה מתחיל.
דרגת השכלה: תואר שני, שלישי – כל תואר אקדמי נוסף מעלה את דרגת השכר ומכאן את שכר הבסיס.
גמולי השתלמות: מורים צוברים שעות הכשרה והשתלמויות. כל "גמול השתלמות" כזה (שמייצג מספר מסוים של שעות הכשרה) מתורגם לתוספת אחוזית לשכר. זה אחד הדרכים הכי נפוצות ואפקטיביות להעלות את השכר לאורך הקריירה.
דרגת קידום מקצועי (באופק חדש): במסלול אופק חדש יש "דרגות" שצוברים על סמך ותק, השתלמויות והערכה מקצועית. כל דרגה כזו היא קפיצת מדרגה בשכר.

אז אותו מורה מתחיל שירוויח 9,000 ש"ח ברוטו, אחרי 5 שנים, עם תואר שני וכמה גמולי השתלמות, כבר יכול להגיע בקלות ל-12,000-14,000 ש"ח ברוטו, ואפילו יותר.

ואנחנו עדיין רק מדברים על שכר הבסיס לפני תוספות!

הקסם האמיתי: התוספות, הגמולים והתפקידים הנוספים

השכר של מורה בתיכון רחוק מלהיות רק שכר הבסיס. החלק הגדול והמעניין (כלכלית) נמצא בתוספות.

זה המקום שבו מורה יכול להגדיל משמעותית את ההכנסה שלו, על ידי לקיחת תפקידים ואחריות נוספים.

בואו נפרק את זה:

אקסטרה כסף על אקסטרה אחריות? כן בבקשה!

יש מגוון רחב של תפקידים ותוספות שמשולמות למורים בתיכון:

מחנך כיתה: תוספת נאה למורים שלקחו על עצמם לחנך כיתה. זה תפקיד תובעני שכולל הרבה מעבר לשעות הלימוד (קשר עם הורים, טיפול בבעיות חברתיות/משמעת, ישיבות ועוד). התוספת הזו בהחלט משקפת חלק מהעבודה הזו.
רכז מקצוע: מורה שאחראי על מקצוע מסוים (למשל, רכז מתמטיקה, רכז היסטוריה). הוא אחראי על תוכניות הלימוד, בחינות, תיאום בין מורי המקצוע בבית הספר. עוד תוספת משמעותית.
רכז שכבה: אחראי על שכבת גיל שלמה (כיתות י', י"א, או י"ב). תפקיד ניהולי לכל דבר, שמתבטא גם בתוספת שכר גבוהה.
סגן מנהל / עוזר מנהל: תפקידים ניהוליים שמתבטאים כמובן בשכר גבוה יותר משמעותית משל מורה רגיל.
גמולי תפקיד נוספים: יש עוד אינספור תפקידים קטנים יותר שמזכים בתוספות: רכז טיולים, רכז תקשוב, רכז פדגוגי, אחראי מעבדה, ועוד ועוד. כל תפקיד כזה מוסיף עוד פיסה לפאזל השכר.
שעות נוספות: בדיוק כמו בכל עבודה, שעות מעבר למשרה המלאה מתוגמלות בשעות נוספות.
שעות פרטניות: מורים רבים מקבלים שעות נוספות לחיזוק תלמידים מתקשים או מצטיינים. השעות האלה מתוגמלות בנפרד משעות הלימוד הרגילות.

ופה מתחיל הקסם:

מורה עם ותק, תואר שני, כמה גמולי השתלמות, שהוא גם מחנך כיתה, גם רכז מקצוע, וגם עושה שעות פרטניות – השכר ברוטו שלו יכול לקפוץ בצורה דרמטית.

מורה כזה, עם 10-15 שנות ותק, יכול להגיע בקלות לשכר ברוטו של 15,000-18,000 ש"ח, ואפילו לעבור את ה-20,000 ש"ח אם הוא נושא בתפקידים בכירים יותר כמו רכז שכבה או סגן מנהל.

וזה עדיין ברוטו.

שכחנו משהו?

אה כן.

זה לא רק המשכורת החודשית: הטבות נסתרות (ופחות נסתרות)

שכר המורה הוא לא רק מה שנכנס לבנק כל 30 בחודש (או קצת לפני, כי בכל זאת, מורים!).

יש הטבות נוספות ששוות כסף, גם אם לא מופיעות ישירות בתלוש החודשי כשכר בסיס.

פנסיה, שבתון, וחופשות: מה שווה כסף לאורך זמן?

פנסיה: מורים נהנים מהפרשות פנסיוניות נדיבות יחסית. זה אולי לא מרגש עכשיו, אבל זה מרכיב פיננסי משמעותי לטווח הארוך. יש גם קרנות השתלמות עם הפרשות טובות.
שנת שבתון: אחת ההטבות הייחודיות והמשמעותיות של המורים. אחרי 6 שנות עבודה, מורה זכאי לשנה חופשה עם כ-70% מהשכר (שנצבר מתוך הפרשה חודשית של אחוז קטן מהשכר). זו הזדמנות להתאוורר, ללמוד, לטייל, או פשוט לנוח. זו הטבה ששוות ערך כספי גבוה מאוד.
חופשות: אוקיי, זה הנושא שמרים גבות. "למורים יש מלא חופש!". כן ולא. למורים יש חופשות ארוכות בחגים ובקיץ. אבל! הם עובדים הרבה שעות לא מתוגמלות ישירות (הכנה לשיעורים, בדיקת מבחנים, ישיבות פדגוגיות, קשר עם הורים) ונדרשים לזמינות ולעיתים עבודה גם בחלק מימי החופשה (הכנת שנות לימוד הבאות, השתלמויות). ובכל זאת, מבחינה פיננסית, היכולת לא לעבוד בחלק מהשנה תוך קבלת שכר (או צבירת שבתון) היא בהחלט הטבה.

אז כשמסתכלים על השכר של מורה, חייבים לקחת בחשבון גם את הערך הכספי של ההטבות האלה, שהן חלק בלתי נפרד מהחבילה.

התמונה המלאה באמת: ברוטו, נטו, וכל מה שבניהם

דיברנו הרבה על ברוטו. אבל מה בסוף נכנס לחשבון הבנק? זה הרי מה שמעניין באמת, נכון?

כמו לכל שכיר בישראל, גם למורים מורידים מהשכר ברוטו מגוון דברים:

מס הכנסה (לפי מדרגות המס).
ביטוח לאומי ומס בריאות.
הפרשות פנסיוניות (החלק של העובד).
הפרשות לקרן השתלמות (החלק של העובד).
תשלומים לארגון המורים (שכר שקיבלו על בסיס הסכם שחתם הארגון).

הניכויים האלה יכולים להיות משמעותיים, ולכן הפער בין ברוטו לנטו גדול, בטח כשהשכר עולה.

מעבר לכסף: העלות הנסתרת של המקצוע

אי אפשר לדבר על שכר של מורה בלי להזכיר שזה לא רק עניין של שעות בכיתה.

יש עלות נוספת, לא כספית ישירות, אבל משפיעה על התמונה הכוללת:

שעות עבודה לא מתוגמלות: הכנה לשיעורים, בדיקת מבחנים ועבודות, מענה למיילים והודעות מהורים ותלמידים אחרי שעות העבודה.
עומס רגשי ומנטלי: התמודדות עם אתגרי תלמידים, קשרים מורכבים עם הורים, לחץ ממערכת החינוך. זה מקצוע שדורש הרבה אנרגיה נפשית.
עדכונים והשתלמויות: הצורך התמידי להתעדכן ולהשתלם כדי להישאר רלוונטיים.

כל אלה הם חלק מהעסקה, גם אם לא מופיעים בתלוש השכר.

שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (תכלס, שאלתם אותנו):

בואו נתייחס לכמה נקודות נפוצות שעולות בשיחות על שכר מורים:

1. האם שכר המורים בפריפריה שונה משכרם במרכז?

תשובה: באופן כללי, סולמות השכר וההסכמים הקיבוציים זהים לכל הארץ. אין הבדל בשכר הבסיס בגלל מיקום גאוגרפי. עם זאת, ייתכנו הבדלים קטנים בגלל הרכב התפקידים הנוספים המוצעים בבית ספר ספציפי, או תמריצים נקודתיים שקיימים לפעמים באזורים עם קושי באיוש משרות, אבל זה לא הבדל מובנה בסולם השכר עצמו.

2. ומה עם מורים בבתי ספר פרטיים או מוכרים שאינם רשמיים?

תשובה: בבתי ספר אלו, תנאי השכר נקבעים לרוב ישירות מול הבעלות על בית הספר, ולא כפופים באופן אוטומטי להסכמים הקיבוציים של משרד החינוך ("עוז לתמורה" או "אופק חדש"). השכר יכול להיות גבוה יותר או נמוך יותר, וההטבות (פנסיה, שבתון, חופשות) עשויות להיות שונות לחלוטין. זה תלוי לחלוטין במשא ומתן ובהסכם עם המוסד הספציפי.

3. כמה מהר השכר עולה משנה לשנה?

תשובה: העלייה בשכר בנויה על שני ערוצים עיקריים: עליית ותק אוטומטית כל שנה, וצבירת גמולי השתלמות/דרגות קידום. עליית הותק היא קבועה וידועה מראש (עלייה של כמה אחוזים בשכר הבסיס). קצב צבירת הגמולים/דרגות תלוי במורה עצמו – כמה השתלמויות הוא לוקח. לכן, אין עלייה אחידה לכולם, אבל יש מנגנון מובנה לצמיחה בשכר לאורך הקריירה.

4. האם מורה יכול לנהל משא ומתן על השכר ההתחלתי שלו?

תשובה: במערכת הציבורית, השכר ההתחלתי נקבע על פי סולמות קשיחים בהתאם לותק אקדמי (אם רלוונטי מתפקידים קודמים במערכת הצינוק), השכלה ותפקידים התחלתיים. אין כמעט מקום למשא ומתן אישי על שכר הבסיס. ניתן לנהל משא ומתן על היקף המשרה או על קבלת תפקידים נוספים כבר בהתחלה, מה שישפיע על השכר הכולל.

5. מה לגבי מורים למקצועות מבוקשים כמו מתמטיקה, פיזיקה, כימיה?

תשובה: במסגרת ההסכמים הקיבוציים הבסיסיים, אין הבדל בשכר בין מורה למתמטיקה למורה לספרות עם אותו ותק והשכלה. עם זאת, המערכת מנסה לתמרץ לימוד מקצועות אלה בדרכים אחרות, כמו מתן שעות נוספות לחיזוק לימודים אלה, או תוכניות הכשרה ותמרוץ ייעודיות (למשל, "תכנית להכשרת אקדמאים להוראת מקצועות מדעיים" שמציעה מלגות או תמיכה כספית בשנות הלימוד). ההסכמים החדשים מנסים לתת מענה מסוים גם לקושי באיוש מקצועות מבוקשים.

6. מה ההבדל המשמעותי ביותר בין "עוז לתמורה" ל"אופק חדש" מבחינת שכר?

תשובה: ההבדלים מורכבים, אבל בשורה התחתונה: "אופק חדש" לרוב מציע שכר בסיס התחלתי מעט גבוה יותר, אבל דורש נוכחות פיזית רבה יותר בבית הספר (גם בשעות שאינן פרונטליות). הקידום באופק חדש (דרך הדרגות) יכול להיות מהיר יותר בשנים הראשונות בהשוואה לעוז לתמורה (שמתבסס יותר על ותק וגמולי השתלמות). תוספות ותפקידים שונים מתוגמלים בצורה שונה בכל הסכם. מורים ותיקים לרוב מעדיפים להישאר בעוז לתמורה בגלל מבנה הותק וההטבות הנלוות, בעוד מורים חדשים לעיתים משתלבים באופק חדש.

7. האם שכר המורים עולה בעקבות שביתות והסכמים חדשים?

תשובה: כן, בהחלט. שביתות ומשאים ומתנים בין ארגוני המורים למשרד האוצר ומשרד החינוך מובילים באופן קבוע לעדכוני שכר, תוספות חדשות, ושינויים במבנה השכר וההטבות. ההסכם האחרון לדוגמה, הוביל לעליות שכר משמעותיות יחסית, בטח לשכר ההתחלתי, וניסה לתת מענה גם לסוגיית התפקידים הנוספים.

לסיכום: תמונה מורכבת, אבל עם פוטנציאל

אז כמה מרוויח מורה בתיכון?

כפי שראינו, התשובה רחוקה מלהיות פשוטה.

שכר ההתחלה אולי לא מדהים, אבל הוא נקודת מוצא בלבד.

עם ותק, השכלה, השתלמויות, ולקיחת תפקידים נוספים, השכר ברוטו יכול לצמוח בצורה משמעותית, ולהגיע לסכומים מכובדים בהחלט.

כשמוסיפים לזה את ההטבות כמו פנסיה נדיבה, קרן השתלמות, והאפשרות לשנת שבתון – התמונה הפיננסית הופכת למורכבת יותר, ואולי אטרקטיבית יותר ממה שחושבים במבט ראשון.

נכון, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו בין לילה (או בכלל, בואו נודה באמת).

וזה מקצוע עם עומס גדול ואחריות ענקית.

אבל מי שטוב בו, ומוכן להשקיע (וגם להבין איך המערכת עובדת ואיך לצבור זכויות), יכול לבנות לעצמו קריירה עם ביטחון יחסי ושכר שיכול לאפשר לו לחיות בכבוד.

אז בפעם הבאה שאתם רואים מורה בתיכון, במקום לשאול "כמה הוא מרוויח?", אולי כדאי לשאול "אילו כובעים נוספים הוא חובש?" או "כמה שנות ותק יש לו?".

כי התשובה לשאלה הראשונה, היא בעצם הסכום של כל התשובות לשאלות האחרות.