כמה כסף יש בכל העולם? המספרים ידהימו אתכם לגמרי

תארו לכם שאתם נכנסים לחנות ממתקים ענקית. כל כך ענקית שאי אפשר לראות את הסוף שלה. ועכשיו תארו לעצמכם שלשאלה הפשוטה "כמה סוכריות יש בחנות הזאת?" אין תשובה אחת ברורה. זה קצת כמו לשאול "כמה כסף יש בעולם?". שאלה שנשמעת פשוטה, אבל התשובה עליה מורכבת, דינמית ומעוררת מחשבה. למה בכלל שנספור? מה זה אומר עלינו? ומה לעזאזל נחשב "כסף"? בואו נצלול פנימה למסע קצת מסחרר אל לב ליבו של הממון העולמי. מבטיח לכם שלא תצאו אותו דבר.

המזומן בקופה: כמה כסף פיזי יש לנו ביד (בערך)?

כשמדברים על "כסף" הדבר הראשון שעולה לראש זה השטרות והמטבעות בארנק. הכסף המוחשי, המודפס, שעדיין מרגיש הכי אמיתי בעולם הדיגיטלי שסביבנו.

לספור את כל המזומן הפיזי בעולם זה כמו לנסות לספור את כל הגרגרים על חוף הים. כל בנק מרכזי בעולם מדפיס כסף ומנפיק מטבעות. יש דולרים, יורו, ין, שקלים, ועוד אינסוף מטבעות אחרים.

אבל האם מישהו באמת יודע את הכמות המדויקת בכל רגע נתון? ובכן, זה משתנה. כל הזמן. כסף נקרע, אובד, נשרף, או פשוט נעלם במקומות מוזרים (כן, גם מתחת לספה שלכם). מצד שני, בנקים מדפיסים עוד כל הזמן.

אבל אם חייבים מספר גס, רוב ההערכות מדברות על סכום של כמה טריליוני דולרים אמריקאים במזומן פיזי שמסתובב ברחבי העולם. לא, זה לא הרבה כמו שחשבתם בהתחלה, נכון? רק הפד האמריקאי לבדו מדפיס למעלה משני טריליון דולר, בטח לבד מספיק לממתקים לשנה הקרובה.

זה מספר עצום למי שסופר שקלים בארנק, אבל בקנה מידה עולמי, כסף פיזי הוא רק קצה הקרחון. או כמו שאומרים, טיפה בים (של מספרים).

מזומן פיזי: המטבעות והשטרות שאנחנו מכירים

כל מדינה דואגת לייצר את הכסף שלה. האיחוד האירופי את היורו, ארה"ב את הדולר, שוויץ את הפרנק. לכל אחד עיצוב משלו, סימני אבטחה משלו, וערך משלו. זה די מגניב לחשוב על כל השטרות הצבעוניים האלה מסתובבים בעולם. מכסף קטן בשוק בבנגקוק ועד שטרות גדולים בעסקאות בינלאומיות.

אבל בואו נודה בזה, השימוש במזומן הולך ופוחת. כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום, העברות בנקאיות – העולם מתקדם, והמזומן הפיזי, למרות שהוא עדיין רלוונטי בחלקים רבים של העולם וחשוב לפרטיות ולעסקאות מסוימות, הוא כבר לא השחקן הראשי בזירת הכסף העולמית.

לא הכל מודפס: הצלילה לעולם הכסף הדיגיטלי והרחב

אז אם הכסף הפיזי הוא רק חלק קטן מהפאזל, איפה נמצא כל השאר? ובכן, הוא נמצא ב… אוויר? או ליתר דיוק, בתוך המערכות הממוחשבות של הבנקים, המוסדות הפיננסיים והממשלות. זהו הכסף הדיגיטלי, הווירטואלי, המספרים שמופיעים לכם באפליקציית הבנק. זה הכסף האמיתי שהעולם המודרני מסתמך עליו.

כאן העניינים מתחילים להסתבך (ובכיף!). אין הגדרה אחת ל"כסף" כשאנחנו עוזבים את תחום השטרות. יש הגדרות שונות, שמכונות "אגרגטים מוניטריים" (מונח מפונפן שפשוט מתאר דרכים שונות לספור כסף). הבנקים המרכזיים בעולם משתמשים במונחים כמו M0, M1, M2, M3 (וכן, הם לגמרי נשמעים כמו שמות קוד למבצעים חשאיים, לא סדרת סרטים, למרות שקצת אקשן תמיד מוסיף).

M1, M2, M3: האם זה סדרת סרטי אקשן או המפתח לספירת המזומנים הגדולה?

M0: זה בעצם הכסף הפיזי המסתובב (כמו שדיברנו קודם). הבסיס הכי פשוט.
M1: כאן זה מתחיל להיות מעניין. M1 כולל את M0 בתוספת פיקדונות עו"ש (חשבונות בנק שנגישים מיידית) ושיקים נוסעים (מישהו עדיין משתמש בזה?). זה הכסף שהכי קל להשתמש בו לביצוע תשלומים מיידיים.
M2: הנה אנחנו מרחיבים את המעגל. M2 כולל את כל מה שב-M1, ומוסיף לו פיקדונות חיסכון, פיקדונות קטנים לזמן מוגבל (כאלה שאתם יכולים למשוך יחסית בקלות אבל עם קנס קטן לפעמים), וקרנות כסף (Money Market Funds – קופות השקעה לטווח קצר מאוד). זה כסף שפחות נזיל מ-M1, אבל עדיין נחשב קרוב לכסף מזומן.
M3/M4: הגדרות רחבות עוד יותר שמשתנות ממדינה למדינה. הן כוללות בדרך כלל את M2 בתוספת פיקדונות גדולים לזמן מוגבל, הסכמי ריפו (Repo Agreements), וניירות ערך מסוימים לטווח קצר. זה כסף שנחשב פחות נזיל, אבל עדיין חלק משמעותי ממסת הכסף במשק.

כשמדברים על "כמה כסף יש בעולם" בהקשר הכלכלי הרחב, מתכוונים בדרך כלל לאחד מהאגרגטים האלה, לרוב M2 או M3. והמספרים כאן כבר הרבה יותר דרמטיים מטריליוני המזומן הפיזי.

הערכות גלובליות (שוב, זה משתנה כל הזמן ואין מספר אחד רשמי עולמי) מדברות על סכומים שמתחילים בעשרות טריליוני דולרים עבור M1, ומגיעים למאות טריליוני דולרים עבור M2 ו-M3. כן, מאות טריליונים. מספרים כאלה כבר קשה אפילו לדמיין. זה יותר כסף ממה שתוכלו להוציא בחייכם, גם אם תקנו את כל חנויות הממתקים בעולם.

אבל האם זה כל הסיפור? ממש לא. יש עוד שחקנים בזירה, והם ענקיים.

מה עם כל הניירות והחוזים המשוגעים האלה? (נגזרים ואחרים)

בעולם הפיננסי המודרני, יש הרבה יותר מכסף במזומן או בחשבון הבנק. יש עולם שלם של מכשירים פיננסיים, חוזים והסכמים ששווים המון כסף, או ליתר דיוק, מייצגים ערך כספי עצום. השחקנים המרכזיים כאן הם ה"נגזרים" (Derivatives).

מה זה לעזאזל נגזרים? בפשטות, זה חוזה בין שני צדדים שהערך שלו נגזר (ומכאן השם) מנכס בסיס אחר. הנכס הזה יכול להיות מניה, אגרת חוב, מטבע, סחורה (נפט, זהב), ריבית, או אפילו מדד מזג אוויר (כן, יש דבר כזה). המטרה של נגזרים יכולה להיות גידור סיכונים (הגנה מפני תנודות בשוק) או ספקולציה (הימור על כיוון השוק).

השוק של הנגזרים הוא אדיר. הוא עצום. גדול בהרבה מסך כל ה-M1, M2, ו-M3 ביחד. ההערכות לגבי גודל השוק הזה נעות בין מאות טריליוני דולרים ועד יותר מקוודריליון דולר (אלף טריליון!) בערך נקוב (Notional Value – הערך הכולל של הנכסים שבבסיס החוזים).

האם הנגזרים האלה הם "כסף"? זו שאלה פילוסופית ופיננסית מורכבת. הם לא כסף במובן שאפשר להשתמש בהם ישירות לקנות חלב במכולת. אבל הם מייצגים התחייבויות ונכסים ששווים הון עתק ויכולים להפוך לכסף מזומן בתנאים מסוימים. הם משפיעים ישירות על הנזילות והיציבות של המערכת הפיננסית העולמית.

אז אם אנחנו מנסים לספור את "כל הכסף בעולם" ומתעלמים מהנגזרים, אנחנו מפספסים חלק עצום מהתמונה הפיננסית הגלובלית. זה כמו לנסות להבין את תעשיית הרכב ולספור רק את המכוניות שכבר על הכביש, בלי להתייחס לכל המפעלים, חומרי הגלם, וההזמנות העתידיות.

נדל"ן, מניות, ביטקוין – האם גם זה נספר בכסף העולמי? קצת בלאגן

רגע, ואם יש לי דירה? או מניות בבורסה? או שקניתי קצת ביטקוין? האם גם זה חלק מה"כסף" העולמי? זו שאלה מצוינת, והתשובה תלויה בהגדרה. על פי ההגדרות המוניטריות הצרות (M1, M2 וכו'), התשובה היא בדרך כלל לא. אלו נכסים, לא כסף במובן של אמצעי תשלום מיידי וקל (למרות שמניות אפשר למכור מהר יחסית, וביטקוין… טוב, נגיע לזה). אבל הם בהחלט חלק מהעושר העולמי, והם יכולים להפוך לכסף.

השוק המרכזי: מניות ואגרות חוב

שווי השוק הכולל של כל המניות הנסחרות בעולם נע סביב ה-100 טריליון דולר (המספרים משתנים כל שנייה). שוק האג"ח (אגרות חוב) העולמי גדול עוד יותר, עם הערכות שמגיעות למאות טריליוני דולרים. אלו סכומים אדירים. הם מייצגים בעלות בחברות (מניות) או הלוואות לממשלות ותאגידים (אג"ח). הם לא "כסף" בארנק, אבל הם מרכיב קריטי במערכת הפיננסית ובבניית עושר.

נדל"ן: הלבנים הכי יקרות בעולם

שווי שוק הנדל"ן העולמי הוא… ובכן, הוא פשוט מטורף. הערכות שונות מדברות על סכומים של מאות טריליוני דולרים, ואף מעל הקוודריליון דולר. הנדל"ן הוא הנכס הלא-פיננסי הגדול ביותר בעולם. דירות, משרדים, שטחי מסחר, אדמות. הוא מייצג עושר אדיר, וניתן למנף אותו (לקחת עליו משכנתא) או למכור אותו כדי להפוך אותו לכסף מזומן (עם קצת בירוקרטיה). הוא לא נזיל כמו כסף בבנק, אבל הוא חלק עצום ממאגר הערך הכלכלי בעולם.

קריפטו: המטבע החדש בשכונה

ובפינה המודרנית, יש לנו את עולם המטבעות הדיגיטליים. ביטקוין, את'ריום, וכל השאר. שווי השוק הכולל של כל הקריפטו משתנה דרמטית, אבל הוא מגיע לטריליוני דולרים (בשיא בועת 2021 הוא עבר את ה-3 טריליון). האם קריפטו זה כסף? זו שאלה שעדיין נדונה בהרבה מקומות. חלק רואים בו נכס השקעה, אחרים רואים בו אמצעי תשלום פוטנציאלי. הוא בוודאי מייצג ערך כלכלי משמעותי, והוא מתווסף לפאזל המורכב של ספירת "הכסף" בעולם.

למה כל המספרים האלה לא תמיד מסתדרים? הקשיים שבספירה

אז ניסינו לספור מזומן, כסף בבנקים, נגזרים, מניות, נדל"ן וקריפטו. המספרים מטפסים מטריליונים למאות טריליונים ואף לקוודריליונים. זה כבר מרגיש כמו חשבון בנק של נסיך נפט מסיפורי אלף לילה ולילה.

אבל צריך לזכור שאין מספר קסם אחד שאומר "זהו, ככה וככה יש כסף בעולם". הסיבה? הרבה סיבות טובות (ופחות טובות):

הגדרות שונות: כפי שראינו, מה נחשב "כסף" משתנה. האם רק מזומן? רק פיקדונות עו"ש? או גם חיסכונות ונכסים אחרים?
נתונים חלקיים: לא כל המדינות מדווחות על נתוניהן הכספיים באותה שקיפות או באותה שיטה. יש גם המון כסף "שחור" או לא מדווח.
דברים שנספרים כפול: לפעמים אותו סכום כסף מופיע במקומות שונים באגרגטים שונים. לדוגמה, כסף שמופקד בבנק נספר כפיקדון, והבנק יכול להלוות חלק ממנו הלאה, וזה גם נספר במקום אחר.
הדינמיות: הכסף זז כל הזמן. אנשים מוציאים, מפקידים, משקיעים, לווים. המספרים משתנים משנייה לשנייה.
נכסים מול כסף: ההבדל בין נכס (מניה, דירה) לכסף (מזומן, פיקדון עו"ש) הוא קריטי. שווי נכסים מייצג עושר, אבל לא תמיד נזילות מיידית כאמצעי תשלום.

אז כן, זה קצת בלאגן. מי שיתיימר לתת לכם מספר אחד מדויק – כנראה שהוא או מכשף או שקרן (או שניהם). אבל אנחנו יכולים לדעת את סדרי הגודל, וזה מה שחשוב באמת.

רגע, אז מה אנחנו עושים עם כל המידע הזה? המשמעות הכלכלית

אז הבנו שיש המון המון ערך כלכלי בעולם, בצורות שונות. ממזומן פיזי ועד נגזרים מתוחכמים. למה בכלל חשוב לדעת את זה?

הכמות והזרימה של הכסף והאשראי במערכת הכלכלית משפיעים על הכל! על צמיחה כלכלית, על אינפלציה, על ריביות, על מחירי נכסים, ועל יציבות המערכת הפיננסית כולה.

השפעה על אינפלציה ויציבות

כשבנקים מרכזיים רוצים להילחם באינפלציה (עליית מחירים), הם יכולים לנסות לצמצם את כמות הכסף הזמין במשק (למשל, על ידי העלאת ריבית). כשיש פחות כסף "קל" להשגה, אנשים ועסקים מוציאים פחות, הביקוש יורד, וזה אמור לקרר את המחירים.

להיפך, בזמנים של מיתון, בנקים מרכזיים יכולים להגדיל את כמות הכסף (להדפיס כסף – "הרחבה כמותית") ולהוריד ריביות, כדי לעודד לקיחת הלוואות והשקעות, ולהניע מחדש את הכלכלה.

הידיעה על סדרי הגודל של האגרגטים המוניטריים ושוקי הנכסים השונים מאפשרת למקבלי החלטות (בנקים מרכזיים, ממשלות) ולאנליסטים להעריך את מצב הכלכלה, לחזות מגמות עתידיות ולקבל החלטות מושכלות.

וגם לנו, האנשים הפשוטים שרק רוצים להבין איפה הכסף שלהם נמצא ומה הערך שלו, זה עוזר להבין את התמונה הגדולה. למה המחירים עולים? למה קשה למצוא דירה במחיר סביר? חלק גדול מהתשובות קשור לכמות הכסף והאשראי במערכת, ולאיך שהוא זורם (או לא זורם).

איך המספר הזה משפיע עלינו?

אתם לא רואים את טריליוני הדולרים של הנגזרים בחשבון הבנק שלכם, וגם לא את שווי הנדל"ן העולמי. אבל הידע על קיומם ועל גודלם משפיע עליכם בעקיפין:

ריבית: החלטות של בנקים מרכזיים על הריבית משפיעות ישירות על כמה אתם משלמים על המשכנתא או מקבלים על החסכונות.
אינפלציה: כמות גדולה מדי של כסף שרודפת אחרי מעט מדי סחורות יכולה לגרום למחירים לעלות, ולכוח הקנייה שלכם לרדת.
שווקים פיננסיים: גודל ופעילות שוקי המניות והאג"ח משפיעים על קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלכם.
יציבות פיננסית: בעיות בשוקי הנגזרים או האשראי יכולות להתגלגל למשבר פיננסי עולמי (כמו ב-2008), ולהשפיע על מקומות עבודה, שוק הנדל"ן, והכלכלה כולה.

בקיצור, לדעת כמה כסף יש בעולם, ובאיזו צורה, זה לא סתם מידע יבש. זה מידע קריטי להבנת העולם הכלכלי שבו אנחנו חיים, ואיך הוא משפיע על הכיס האישי שלנו.

שאלות שחשבתם עליהן (ואולי גם לא): פינת ה-Q&A המהירה

בואו נענה על כמה שאלות בוערות (או סתם מסקרנות) בנושא:

ש: מי מדפיס את כל הכסף הזה?
ת: הכסף הפיזי מודפס על ידי בנקים מרכזיים של מדינות (כמו בנק ישראל, הפדרל ריזרב האמריקאי, הבנק המרכזי האירופי). הכסף הדיגיטלי "נוצר" בעיקר על ידי בנקים מסחריים כשהם מעניקים הלוואות – ברגע שהלוואה מאושרת, סכום הכסף פשוט נרשם בחשבון הלווה (כן, ככה זה עובד, קצת הזוי, נכון?).

ש: האם אפשר פשוט להדפיס הרבה כסף ולחלק לכולם כדי שיהיו עשירים?
ת: תיאורטית אפשר, אבל בפועל זה מתכון בטוח לאינפלציה היפר-מוניטרית. יותר מדי כסף רודף אחרי אותה כמות של מוצרים ושירותים, הערך של הכסף יורד דרמטית, והמחירים מרקיעים שחקים (ראינו את זה בזימבבואה, ונצואלה ועוד כמה מקומות, לא מומלץ).

ש: האם קיימת כמות סופית של כסף בעולם?
ת: לא במובן הפשוט. כסף נוצר ו"נעלם" כל הזמן. בנקים מדפיסים, בנקים מלווים (יוצרים כסף דיגיטלי), הלוואות נפרעות (הכסף הדיגיטלי "נעלם"). האגרגטים המוניטריים משתנים כל הזמן.

ש: מהו "עושר עולמי" לעומת "כסף עולמי"?
ת: עושר עולמי הוא מושג רחב הרבה יותר. הוא כולל את כל הנכסים – נדל"ן, מניות, אג"ח, עסקים פרטיים, סחורות (זהב, נפט וכו'), יצירות אמנות, ואפילו הון אנושי (ידע וכישורים של אנשים). כסף (במובן הצר) הוא רק חלק קטן יחסית מהעושר העולמי הכולל.

ש: כמה כסף "שחור" יש בעולם?
ת: זו שאלת מיליון הדולר (או הטריליון). מטבעו, כסף "שחור" (לא מדווח לרשויות) קשה מאוד לאמוד. ההערכות נעות בסכומים אדירים, כנראה עשרות טריליוני דולרים, אבל זה בגדר ניחוש מושכל בלבד.

ש: האם ריכוז העושר/כסף משפיע על כמותו הכוללת?
ת: ריכוז העושר (אי שוויון) לא בהכרח משנה את הכמות הכוללת של הכסף או הנכסים, אבל הוא משפיע דרמטית על האופן שבו הוא זורם, מושקע, ומשפיע על הכלכלה. ריכוז עושר גבוה מדי נחשב לאתגר כלכלי וחברתי משמעותי.

לסיכום: אז כמה כסף יש בעולם? תלוי את מי שואלים, ואיך סופרים.

כפי שראינו, התשובה לשאלה הפשוטה לכאורה הזו היא מורכבת. אם אתם שואלים על מזומן פיזי, אנחנו מדברים על טריליוני דולרים. אם על כסף נזיל בבנקים (M2), אנחנו כבר במאות טריליונים. ואם אתם כוללים נגזרים ונכסים שונים, המספרים מטפסים לקוודריליונים. ההבדל בין ההגדרות הוא עצום.

אבל יותר חשוב מהמספר המדויק (שמשתנה כל הזמן anyway), זה להבין את המבנה. שהכסף שאנחנו מכירים הוא רק חלק קטן. שיש מערכת פיננסית ענקית, מורכבת ולפעמים מפחידה מתחת לפני השטח. שהכסף הדיגיטלי והפיננסי הוא המנוע של הכלכלה המודרנית, ושהוא משפיע על חיי היומיום של כל אחד מאיתנו, בין אם אנחנו שמים לב לזה ובין אם לא.

אז בפעם הבאה שתשאלו כמה כסף יש בעולם, תדעו שהתשובה היא לא רק מספר. זו מערכת שלמה, דינמית, ומרתקת, שתמיד שווה להמשיך וללמוד עליה. העיקר שתמשיכו לשמור על הכסף שלכם (בכל צורה בה הוא נמצא) בטוח ושפוי. עד הפעם הבאה!