רגע לפני שאתם רצים להחליף את כל השקלים שלכם (היקרים לנו כל כך!) למטבע החזק ביותר בעולם, בואו נעצור שנייה. כולנו שמענו על דולר, אירו, ין, ואולי פאונד. אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש מטבעות שגורמים אפילו לדולר להיראות כמו עודף קטן מהקנייה במכולת? כן, יש כאלה. והעולם הפיננסי, כמו החיים, מלא בהפתעות. אז אם תמיד תהיתם מה באמת מסתתר מאחורי המספרים המוצגים בבורסה או בחלפני הכספים, ואם אתם רוצים להרגיש שקיבלתם ידע ששווה… ובכן, הרבה יותר מכל מטבע אחר, אז הגעתם למקום הנכון. היכונו לצלול לעולם שבו הכסף מדבר אחרת לגמרי.
השקל שווה משהו ליד זה? מי השרירן האמיתי של העולם הפיננסי?
מה זה בכלל "המטבע הכי יקר"? רגע של בלבול מספרי
כששואלים "מה המטבע הכי יקר?", בדרך כלל מתכוונים לשאלה פשוטה לכאורה: עבור יחידה אחת של המטבע הזה, כמה יחידות אני מקבל ממטבע ייחוס אחר, כמו הדולר האמריקאי או האירו?
זה נשמע קל, נכון?
פשוט מסתכלים על שער החליפין הגבוה ביותר וזהו. נגמר הסיפור. ביי.
אבל כמו ברוב הדברים בחיים (ובטח בפיננסים), זה אף פעם לא כל כך פשוט.
השער החליפין הרשמי הוא רק חלק מהתמונה.
הוא מספר לנו כמה "נומינלית" המטבע שווה ביחס למטבע אחר.
הוא לא מספר לנו כמה באמת אפשר לקנות איתו בארץ המוצא שלו.
נכון, שער גבוה אומר שאתם צריכים הרבה יחידות של המטבע שלכם (נגיד, שקלים) כדי לקנות יחידה אחת מהמטבע ה"יקר".
זה הופך את המטבע הזה ליקר עבור מי שמגיע מבחוץ ורוצה להשתמש בו.
אבל לתושבים המקומיים, יכול להיות שמחיר הלחם או הדלק או המכונית היוקרתית הוא בכלל לא בשמיים.
זו בדיוק הסיבה שלא צריך להתבלבל בין "מטבע יקר" (שער חליפין גבוה) לבין "כלכלה חזקה" או "כוח קנייה גבוה".
לפעמים, מטבע יקר מדי יכול אפילו להקשות על המדינה, במיוחד על היצוא שלה.
מי ירצה לקנות מוצרים ממדינה שהמטבע שלה יקר בטירוף, אם אפשר למצוא אותם בזול יותר במקום אחר?
אז כשאנחנו אומרים "המטבע הכי יקר", אנחנו מתייחסים בעיקר לשער החליפין שלו מול מטבעות עולמיים מרכזיים כמו הדולר.
ובקטגוריה הזו, יש כמה אלופים מפתיעים.
המועדון הסגור: הכירו את הטופ של הטופ
אז מי הם באמת המטבעות שמשאירים אבק לדולר ולכל השאר? זה לא האירו, לא הפאונד, ובוודאי לא השקל המסכן שלנו. ברוכים הבאים למפרץ הפרסי.
הדינר הכוויתי (KWD): המלך הבלתי מעורער?
ברוב הרשימות והדירוגים, הדינר הכוויתי לוקח את המקום הראשון בגאון.
למה? כי פשוט מאוד, יחידה אחת של דינר כוויתי שווה הכי הרבה דולרים (או כל מטבע אחר שתבחרו להשוות אליו).
נכון לכתיבת שורות אלה (השערים משתנים, זכרו!), דינר כוויתי אחד שווה בערך 3.26 דולר אמריקאי.
כן, קראתם נכון. יותר משלושה דולרים עבור מטבע אחד.
זה פער עצום ביחס לכל מטבע מרכזי אחר בעולם.
הדינר הכוויתי שומר על המעמד הזה כבר הרבה מאוד זמן.
הוא לא בדיוק "נסק" לשם, הוא פשוט… שם.
מסתכל על כולם מלמעלה.
הדינר הבחרייני (BHD): צמוד, אבל שני
מיד אחרי כווית, בפער קטן אך משמעותי, נמצא הדינר הבחרייני.
דינר בחרייני אחד שווה בסביבות 2.65 דולר אמריקאי.
גם זה מספר מטורף ביחס לרוב המטבעות בעולם.
בחריין היא מדינה קטנה יחסית, אבל עם כלכלה יציבה ו… ניחשתם נכון, הרבה נפט.
הדינר הבחרייני צמוד לדולר האמריקאי בשער קבוע.
זה אחד הגורמים המרכזיים לחוזק וליציבות שלו מול הדולר.
הריאל העומאני (OMR): השכן החזק
השלישי בחבורה, ושוב עם שער חליפין מרשים ביותר מול הדולר, הוא הריאל העומאני.
ריאל עומאני אחד שווה בערך 2.60 דולר אמריקאי.
גם עומאן, בדומה לכווית ובחריין, היא מדינה עשירה בנפט.
הריאל העומאני גם הוא צמוד לדולר האמריקאי.
הצמידות הזו, יחד עם עתודות הנפט העצומות, נותנת לו כוח ויציבות יוצאי דופן.
אז הנה לכם הטופ 3. כווית, בחריין, עומאן.
שלוש מדינות קטנות יחסית גיאוגרפית, אבל ענקיות בכל מה שקשור לשער חליפין.
יש עוד כמה מטבעות "יקרים" בעולם, כמו הדינר הירדני (שלא מבוסס על נפט באותה מידה כמו שכניו), אבל שלושת אלה לוקחים את המקומות הראשונים באופן עקבי.
הסוד מאחורי המספרים המטורפים: איך הם הגיעו לשם?
אז מה גורם למטבעות האלה להיות כל כך… יקרים?
זו לא קסם. זו בעיקר תכנון כלכלי אסטרטגי שפוגש גורמים טבעיים (כמו נפט) ותנאים גלובליים נוחים.
הנפט, הנפט, ועוד קצת נפט!
בואו נודה באמת. הגורם המשמעותי ביותר עבור כווית, בחריין ועומאן הוא הנפט.
מדינות אלה הן יצואניות נפט ענקיות.
הן מוכרות נפט (וגז טבעי) בשווי מיליארדי דולרים לשנה.
הכסף הזה זורם פנימה לתוך הכלכלות שלהן.
כשיש למדינה הכנסות עתק במטבע זר (דולרים, לרוב) מיצוא, זה יוצר ביקוש אדיר למטבע המקומי שלה.
כל מי שרוצה לעשות עסקים איתן, או להשקיע שם, חייב לקנות את המטבע המקומי.
הביקוש הגבוה הזה מעלה את ערך המטבע.
תחשבו על זה כמו כל מוצר אחר: ככל שיש יותר אנשים שרוצים לקנות משהו, המחיר שלו עולה.
במקרה של מטבעות, הביקוש מעלה את שער החליפין.
צמידות לדולר: עוגן של יציבות
עוד סיבה מרכזית לחוזק המטבעות האלה היא ההחלטה המודעת של ממשלותיהן להצמיד את המטבע שלהן לדולר האמריקאי (או לסל מטבעות שהדולר מהווה חלק משמעותי ממנו).
מה זה אומר, "צמוד לדולר"?
זה אומר שהבנק המרכזי של המדינה מתחייב לשמור על שער חליפין קבוע מול הדולר.
אם הביקוש לדינר הכוויתי עולה, והשער שלו נוטה לעלות מעל הרמה הרצויה מול הדולר, הבנק המרכזי ימכור דינרים (ויקנה דולרים) כדי להוריד את השער חזרה.
ואם הביקוש לדינר יורד, והשער שלו נוטה לרדת מתחת לרמה הרצויה, הבנק המרכזי יקנה דינרים (וימכור דולרים) כדי לתמוך בשער.
זה דורש מהבנק המרכזי שיהיו לו עתודות מט"ח (בעיקר דולרים) עצומות, שיוכל להשתמש בהן כדי להתערב בשוק.
ולמדינות הנפט האלה, עם הכנסות הנפט האדירות שלהן, יש בדיוק את העתודות האלה. והרבה מהן.
הצמידות הזו נותנת יציבות אדירה למטבע.
משקיעים ועסקים יודעים בדיוק כמה המטבע יהיה שווה מחר, בעוד שבוע, או בעוד שנה (לפחות מול הדולר).
היציבות הזו מושכת השקעות ומקלה על סחר בינלאומי.
היא גם עוזרת לרסן אינפלציה מיובאת, כי מחירי מוצרים שיובאו מחו"ל (שנקובים בדולרים) נשארים יציבים במונחי המטבע המקומי.
כלכלה יציבה ותכנון ארוך טווח?
מעבר לנפט ולצמידות, המדינות האלה נוטות לנהל מדיניות כלכלית יחסית שמרנית ויציבה.
יש להן בדרך כלל חוב ציבורי נמוך.
הן צברו קרנות עושר ריבוניות ענקיות (SWFs) שמשקיעות את הכנסות הנפט בעולם, ומייצרות זרם הכנסות נוסף.
היציבות הפוליטית (בדרך כלל) תורמת גם היא לאמון במטבע ובכלכלה.
כל הגורמים האלה יחד יוצרים תמונה של מדינות אמידות מאוד, עם מטבעות יציבים וחזקים.
האם "יקר" זה תמיד טוב? הפתעות מהצד השני
אז מטבע יקר זה נהדר, נכון? למי לא בא לחיות במדינה שהכסף שלה שווה טונות? ובכן…
מי שיבוא לבקר ישלם ביוקר?
עבור תיירים או אנשי עסקים המגיעים מבחוץ, מטבע יקר הופך את החיים (והביקור) ליקרים יותר.
כל דבר שתקנו יעלה לכם המון יחידות מהמטבע שלכם (נגיד, שקלים או דולרים).
אם דינר כוויתי אחד שווה 3.26 דולר, ארוחת צהריים שעולה 5 דינר תעלה לכם יותר מ-16 דולר.
זה יכול להפוך את היעדים האלה לפחות אטרקטיביים לתיירות "רגילה".
הם יותר מתאימים לתיירות יוקרתית או לנסיעות עסקים שבהן התקציב פחות מוגבל.
היצוא הופך למאתגר
כמו שציינתי קודם, מטבע יקר מקשה על היצוא של המדינה.
מוצרים ושירותים המיוצרים במדינה שהמטבע שלה יקר יהיו יקרים יותר עבור קונים מחו"ל, בהשוואה למוצרים ושירותים דומים ממדינות עם מטבע חלש יותר.
זה יכול לפגוע בתחרותיות של התעשייה המקומית בשווקים בינלאומיים.
עבור מדינות כמו כווית או עומאן, זה פחות קריטי כי היצוא העיקרי שלהן (נפט) הוא מוצר מבוקש בעולם שהמחיר שלו נקבע בשווקים גלובליים (בדרך כלל בדולרים), ולא מושפע ישירות משער החליפין של הדינר או הריאל מול הדולר.
אבל אם הן ירצו לפתח תעשיות יצוא אחרות, מטבע יקר עלול להוות חסם.
שאלות ששווה לשאול
לפעמים, מטבע יקר יכול להיות סימן למשהו פחות חיובי. האם הוא מנוהל בצורה מלאכותית מדי? האם הוא באמת משקף את כוח הקנייה האמיתי בתוך המדינה?
מדד כוח קנייה (Purchasing Power Parity – PPP) מנסה להתמודד עם זה.
הוא משווה את עלות סל מוצרים ושירותים דומה במדינות שונות, כדי לראות מה באמת שווה הכסף.
לפי מדדי PPP, המטבעות של המדינות האלה לא תמיד "יקרים" באותה מידה כפי שמשתקף בשער החליפין הנומינלי.
כלומר, אמנם שער החליפין גבוה, אבל ייתכן שעלויות המחיה במדינות האלה גם כן גבוהות יחסית.
שאלות בוערות מהקהל (שאנחנו שואלים את עצמנו בשבילכם!)
שאלה 1: אז אם הדינר הכוויתי הכי יקר, כדאי להשקיע בו?
תשובה: לאו דווקא! השקעה במטבע זר נושאת סיכוני שער חליפין. אם שער החליפין ישתנה לרעתכם מול השקל, אתם עלולים להפסיד כסף. המטבעות האלה יציבים יחסית מול הדולר בגלל הצמידות, אבל יציבות מול הדולר היא לא יציבות מול השקל. בנוסף, בגלל שהם צמודים לשער קבוע מול הדולר, פחות סביר שתהיה בהם "תנועה" משמעותית שתאפשר רווחי הון משער החליפין עצמו (אלא אם כן הצמידות תבוטל, מה שהוא תרחיש קיצון ולא צפוי כרגע).
שאלה 2: למה מדינות אחרות, כמו ישראל, לא פשוט מצמידות את המטבע שלהן לדולר כדי שיהיה חזק?
תשובה: צמידות לשער קבוע היא החלטה כלכלית כבדה עם יתרונות וחסרונות. היתרון הוא יציבות שער החליפין. החיסרון העיקרי הוא אובדן עצמאות מוניטרית. ברגע שאתה צמוד, אתה לא יכול להשתמש בשער החליפין או בריבית ככלים מרכזיים לניהול הכלכלה שלך (למשל, כדי לעודד יצוא או לבלום אינפלציה מקומית). מדינות רבות, כולל ישראל, מעדיפות שער חליפין נייד שמאפשר להן יותר גמישות בהתמודדות עם שינויים כלכליים גלובליים ומקומיים.
שאלה 3: האם זה אומר שהכלכלה של כווית חזקה יותר מזו של ארה"ב או גרמניה?
תשובה: לא בהכרח. "מטבע יקר" לא שווה אוטומטית ל"כלכלה חזקה". הכלכלות של ארה"ב וגרמניה הן הרבה יותר מגוונות וגדולות מאלה של מדינות המפרץ. הן לא תלויות במוצר יצוא עיקרי אחד (כמו נפט). יש להן תעשיות מפותחות, שוקי עבודה גדולים, וחדשנות טכנולוגית. מדינות המפרץ עשירות מאוד בזכות הנפט, אך הכלכלות שלהן פחות מגוונות ויותר פגיעות לתנודות מחירי הנפט העולמיים (למרות שהן מנסות לגוון).
שאלה 4: אם אני נוסע לאחת מהמדינות האלה, כדאי לי להחליף כסף שם או מראש?
תשובה: בדרך כלל, עדיף להחליף כסף במדינת היעד או למשוך מכספומט מקומי, מכיוון שהשערים בדרך כלל טובים יותר מאשר בישראל. עם זאת, בגלל שמדובר במטבעות פחות נפוצים מחוץ לאזורים שלהם, כדאי לבדוק מראש אם קל להשיג אותם. שימוש בכרטיס אשראי במקומות שבהם הוא מקובל הוא גם אופציה נוחה, אבל בדקו את עמלות ההמרה.
שאלה 5: האם הביטקוין יכול להפוך להיות "המטבע הכי יקר" בעולם?
תשובה: הביטקוין הוא סוג אחר לגמרי של נכס/מטבע (קריפטו). הערך שלו נקבע על ידי היצע וביקוש בשווקים גלובליים ולא על ידי כלכלה של מדינה ספציפית או החלטות של בנק מרכזי. מבחינה נומינלית, הערך של יחידת ביטקוין אחת מול הדולר גבוה בהרבה מכל מטבע פיאט (מטבע רגיל) כיום. אבל הוא גם תנודתי בצורה קיצונית ולא משמש כמטבע רשמי של מדינה. אז כן, נומינלית הוא שווה הרבה, אבל הוא לא "מטבע יקר" באותו מובן כמו דינר כוויתי.
שאלה 6: האם יכול להיות שמדינה אחרת תעקוף את כווית ותהפוך למחזיקת המטבע היקר ביותר?
תשובה: תיאורטית כן, אבל זה לא סביר בטווח הקצר. זה ידרוש שינויים כלכליים דרמטיים מאוד, כגון מדינה אחרת שתצבור עתודות מט"ח אדירות ותחליט להצמיד את המטבע שלה לשער חליפין גבוה משמעותית מול הדולר, או שמחירי הנפט יעלו בצורה פנומנלית ויתבססו כך לאורך זמן במדינה שמטבעה צמוד לדולר. כרגע, המבנה הכלכלי והמוניטרי של כווית ובחריין מעניק למטבעות שלהן יתרון מובנה בקטגוריית "השער הגבוה ביותר מול הדולר".
קדימה, אל העתיד: האם הכתר יישאר אצלם?
עולם הפיננסים דינמי.
מה שנכון היום, אולי ישתנה מחר.
מחירי הנפט יכולים לרדת, ויש מדינות מפרץ שמנסות לגוון את הכלכלה שלהן ולהפחית את התלות בנפט לקראת עתיד שבו דלקים מאובנים יהיו פחות רלוונטיים.
האם הצמידות לדולר תישאר לנצח? זו שאלה פתוחה.
יש שיקולים גיאופוליטיים וכלכליים שיכולים להשפיע על ההחלטות האלה בעתיד.
אבל נכון לעכשיו, המבנה הקיים, המבוסס על עושר נפט אדיר וצמידות מתוכננת היטב לדולר, שומר על הדינר הכוויתי, הבחרייני והריאל העומאני בפסגת דירוגי שער החליפין.
הם אולי לא המטבעות שאתם משתמשים בהם ביום יום, והם לא מייצגים בהכרח את הכלכלות הגדולות או ה"חזקות" ביותר במובנים מסורתיים, אבל הם בהחלט היקרים ביותר כשאנחנו מסתכלים על המספר היבש של שער החליפין מול מטבעות העולם.
אז בפעם הבאה שתחשבו על כסף, זכרו שיש עולם שלם מעבר לדולר והאירו.
עולם שבו מטבע אחד יכול לקנות יותר מפי 3 דולרים.
עולם שבו כללים כלכליים קלאסיים מקבלים טוויסט מפרצי מעניין.
וזה, רבותיי וגבירותיי, הופך את העולם הפיננסי למרתק כל כך.
אז נכון, אולי לא תרוצו להחליף את השקלים שלכם לדינרים כוויתיים מחר בבוקר.
אבל לפחות עכשיו אתם יודעים קצת יותר על השרירנים האמיתיים של הזירה הפיננסית העולמית.
וידע, כידוע, שווה זהב… או במקרה הזה, אולי דינרים.