נודה על האמת, לפעמים כולנו קצת מסתכלים לצדדים.
כמה יש לחבר? לחברה? לקולגה בעבודה? אולי אפילו לאותו אחד שפגשנו במקרה באירוע?
העידן הדיגיטלי רק הגביר את זה, עם כל הפוזות באינסטגרם והרכבים המצוחצחים בלינקדאין.
פתאום השאלה "איפה אני עומד?" מקבלת משמעות גם בצד הפיננסי.
ואחת השאלות הקלאסיות שעולה היא: כמה הון עצמי אמור להיות לי בגיל מסוים?
או במילים אחרות, כמה כסף *באמת* יש לאנשים בגיל שלי?
השאלה הזאת לגיטימית לגמרי, אבל גם טריקית ומורכבת.
האם יש בכלל תשובה אחת, פשוטה וחד משמעית?
בואו נצלול עמוק לתוך הנושא הזה.
נראה מה זה אומר בכלל "הון עצמי ממוצע", למה המספרים האלה יכולים להיות מטעים בצורה מפחידה, ומה בכל זאת אפשר ללמוד מהם.
הבטחה: אחרי שתקראו את זה, תסתכלו על המספרים האלה קצת אחרת. וזה שווה הכל.
הכסף שיש לכם בכיס (או בחשבון) – כמה זה באמת שווה ביחס לגיל שלכם?
אז מה זה בכלל הון עצמי?
בצורה הכי פשוטה שיש, הון עצמי (Net Worth) זה מה שיש לכם פחות מה שאתם חייבים.
נכסים (Assets) פחות התחייבויות (Liabilities).
נכסים זה כל מה שיש לו ערך כספי:
- מזומן בחשבונות בנק ובקופות השקעה.
- נדל"ן (שווי השוק של הבית, הדירה, הקרקע).
- רכבים (שווי שוק).
- השקעות (מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וכו').
- עסקים (החלק שלכם בשווי העסק).
- דברים יקרי ערך (אומנות, תכשיטים, אוספים).
התחייבויות זה כל החובות שלכם:
- משכנתא.
- הלוואות (אוטו, צרכנות, לימודים).
- חובות בכרטיסי אשראי (לא הסכום שנכנס כל חודש, אלא אם יש לכם יתרה מתגלגלת בריבית).
- חובות עסקיים.
עושים חשבון פשוט: נכסים פחות התחייבויות = הון עצמי.
המספר הזה יכול להיות חיובי (יש לכם יותר ממה שאתם חייבים) או שלילי (אתם חייבים יותר ממה שיש לכם – מצב שכיח יחסית בגיל צעיר עם התחלת משכנתא והלוואות).
למה בכלל להשוות את עצמך לאחרים? ומה הסיכון שבזה?
הצורך להשוות את ההון העצמי שלנו לממוצע לפי גיל נובע בדרך כלל ממקום של הערכה עצמית ורצון לראות אם אנחנו "במסלול הנכון".
זה טבעי לגמרי.
אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו מתקדמים, שאנחנו לא "מאחור" בהשוואה לבני גילנו.
אבל יש פה מלכודת ענקית.
המלכודת הראשונה היא ש-"ממוצע" הוא נתון סטטיסטי פשוט.
הוא יכול להיות מושפע מאוד מקיצוניות.
תארו לעצמכם קבוצה של 10 אנשים, 9 מהם עם הון עצמי של 100,000 ש"ח ואחד מהם עם 10 מיליון ש"ח (בן גייטס או וורן באפט גרסת שכונה).
הממוצע יהיה (9*100,000 + 10,000,000) / 10 = 10,900,000 / 10 = 1,090,000 ש"ח.
רוב האנשים בקבוצה (90% מהם!) נמצאים *הרבה* מתחת לממוצע.
האם זה אומר שהם "כישלון"? ברור שלא.
זה פשוט אומר שהממוצע מושפע מאוד מהאדם האחד העשיר בקבוצה.
ולכן, כשאנחנו מסתכלים על "הון עצמי ממוצע", אנחנו בעצם מסתכלים על מספר שיכול להיות מוטה באופן משמעותי כלפי מעלה בגלל קומץ אנשים עשירים מאוד בכל קבוצת גיל.
הנתון היותר אינפורמטיבי הוא לרוב ה-"חציון" (Median).
החציון הוא הנקודה האמצעית.
אם מסדרים את כל האנשים לפי ההון העצמי שלהם, מהנמוך לגבוה, החציון הוא המספר של האדם שיושב בדיוק באמצע הרשימה.
חצי מהאנשים נמצאים מתחת לחציון, וחצי מעליו.
במקרה של הדוגמה שלנו עם עשיר המיליונים, החציון היה נשאר 100,000 ש"ח.
החציון פחות מושפע מקיצוניות ונותן תמונה יותר ריאלית של "מה יש לרוב האנשים" בגיל מסוים.
אז כשאנחנו מדברים על הון עצמי ממוצע, כדאי תמיד לזכור את המלכודת הזאת ולחפש גם את נתוני החציון אם אפשר.
המלכודת השנייה היא ההשוואה עצמה.
ההון העצמי שלנו הוא תוצאה של מגוון ענק של גורמים אישיים:
- מאיפה התחלנו בחיים (רקע משפחתי, האם קיבלנו עזרה).
- בחירות קריירה (מקצועות מסוימים מרוויחים יותר מאחרים).
- מיקום גיאוגרפי (עלויות חיים ושכר שונים בין אזורים).
- בחירות אישיות (האם בחרנו להקים משפחה מוקדם, כמה ילדים יש לנו, האם רכשנו דירה, האם שילמנו על לימודים).
- אירועים לא צפויים (מחלות, פיטורים, ירושות).
- והכי חשוב: הרגלי ההתנהלות הפיננסית שלנו (כמה חסכנו, כמה השקענו, איך ניהלנו חובות).
להשוות את עצמנו לממוצע בלי להתייחס לכל הדברים האלה זה כמו להשוות תפוחים ותפוזים.
ההון העצמי הממוצע או החציוני יכולים לשמש כנקודת התייחסות, כסוג של "מפה" כללית, אבל בשום אופן לא כמקל למדוד בו את הערך או ההצלחה האישית שלנו.
המטרה האמיתית היא לראות אם *אנחנו* מתקדמים פיננסית לאורך זמן, ביחס לנקודת המוצא *שלנו* וביחס למטרות *שלנו*.
אוקיי, הבנתי. עכשיו תכלס: כמה כסף באמת יש לאנשים לפי גיל בישראל?
פה העניינים נהיים קצת יותר מסובכים.
בישראל אין גוף רשמי שמעדכן בצורה שוטפת ומקיפה נתונים על התפלגות ההון העצמי של משקי הבית לפי גיל.
הנתונים שאנחנו רואים מדי פעם מגיעים ממחקרים חד פעמיים, בדרך כלל של בנק ישראל או הלמ"ס, שמבוססים על סקרים של משקי בית.
הנתונים האלה לרוב בני כמה שנים, והעולם הפיננסי (מחירי נדל"ן, שוקי מניות) משתנה מהר מאוד.
בנוסף, נתונים מסקרים כאלה הם לרוב חסויים או מוגבלים בגישה, וקשה למצוא אותם בצורה נגישה באינטרנט.
אז כל מספר שיתפרסם באינטרנט ויטען שהוא "הון עצמי ממוצע בישראל לפי גיל" הוא כנראה הערכה, או מבוסס על נתונים לא מעודכנים, או מתייחס למדינות אחרות (שם יש יותר נתונים כאלה, כמו בארה"ב).
ובכל זאת, בואו ננסה לצייר תמונה כללית על בסיס מה שידוע ועל בסיס היגיון פיננסי פשוט.
הון עצמי בגילאי 20-30: שלב ההתחלה והמינוס?
טווח הגילאים הזה הוא בדרך כלל שלב הכניסה לחיים הבוגרים.
סיום לימודים או שירות צבאי/לאומי, תחילת קריירה, חלק כבר מתחילים לחשוב על זוגיות או משפחה.
זה שלב שבו ההכנסות לרוב יחסית נמוכות (תפקידי כניסה לשוק העבודה) וההוצאות יכולות להיות גבוהות (שכר דירה, רכב, בילויים, אולי תשלום הלוואות לימודים).
רבים בשלב הזה עדיין גרים אצל ההורים, מה שמקל על חיסכון.
אבל מי שעוזב את הבית מתחיל לצבור הוצאות חדשות.
הון עצמי בשלב זה יכול להיות נמוך יחסית, ולעיתים אף שלילי!
למה שלילי? כי אנשים בגיל הזה מתחילים לצבור התחייבויות גדולות:
- הלוואות לרכישת רכב.
- הלוואות ללימודים.
- אולי אפילו התחלה של משכנתא קטנה אם רוכשים דירה יחד או מקבלים עזרה.
אם הנכסים (קצת מזומן, קרן השתלמות שהתחילה לצבור, רכב) נמוכים יותר מהחובות האלה, ההון העצמי שלילי.
זה לא בהכרח מצב רע או חריג בגיל הזה. זו פשוט מציאות החיים הכלכליים המודרניים.
נתונים אמריקאיים לדוגמה (שוב, לא ישראל, אבל נותנים כיוון): ממוצע ההון העצמי לאנשים מתחת ל-35 היה יחסית נמוך, והחציון היה נמוך *משמעותית* ואפילו יכול להיות שלילי.
נקודה למחשבה: אם אתם בשלב הזה וההון העצמי שלכם חיובי (או אפילו לא שלילי בצורה קיצונית), אתם כנראה בכיוון טוב!
גילאי 30-40: בונים את הבסיס לחיים הבוגרים?
זה שלב שבו לרוב ההכנסות עולות.
אנשים מתקדמים בקריירה, צוברים ניסיון, מרוויחים יותר.
במקביל, ההוצאות גם עולות בדרך כלל:
- הקמת משפחה (חתונה, ילדים).
- רכישת דירה (משכנתא ענקית!).
- רכישת רכב גדול יותר.
- עלויות גידול ילדים (גנים, חוגים, בייביסיטר).
המשכנתא היא בדרך כלל ההתחייבות הגדולה ביותר בשלב זה.
ההון העצמי של משק הבית יעלה משמעותית אם וכאשר רוכשים דירה, כי שווי הדירה נכנס לנכסים.
אבל במקביל נכנסת התחייבות ענקית (המשכנתא).
לכן, גם בגילאים האלה, למרות שיש יותר נכסים (דירה, קרנות השתלמות צוברות, אולי קצת השקעות), ההון העצמי יכול להיות עדיין נמוך יחסית או אפילו שלילי בתחילת הדרך עם משכנתא גדולה.
אבל לאורך העשור הזה, עם עליית ההכנסה, צבירת חסכונות והשקעות, וכן – ירידה הדרגתית ביתרת המשכנתא – ההון העצמי מתחיל לצמוח בצורה משמעותית.
הצמיחה הזו נובעת גם מעליית ערך פוטנציאלית של הנכסים (נדל"ן, שוק ההון) וגם מחיסכון אקטיבי.
שאלות ותשובות בזק:
ש: האם צריך להיות לי סכום מסוים בחשבון בגיל 35?
ת: אין "סכום קסם". זה תלוי בהכנסות, בהוצאות, במטרות. העיקר הוא להתחיל לחסוך ולהשקיע כמה שיותר מוקדם.
ש: אם יש לי משכנתא גדולה וההון העצמי שלי שלילי, זה אומר שאני במצב רע?
ת: לא בהכרח. רכישת דירה היא צעד משמעותי שמשפיע על ההון העצמי בטווח הקצר. השאלה היא אם ההכנסה מספיקה לכיסוי ההחזרים ואם אתם ממשיכים לצבור נכסים אחרים (פנסיה, השקעות).
ש: האם קרן השתלמות נחשבת להון עצמי?
ת: כן! כל חיסכון או השקעה על שמכם הוא חלק מהנכסים שלכם, גם אם יש לו מגבלות נזילות (כמו קרן השתלמות לפני ותק).
גילאי 40-50: העשור הקריטי לבניית העושר?
זה לרוב השיא של הקריירה, או לפחות השלב שבו ההכנסות יציבות וגבוהות יחסית.
ילדים אולי כבר גדולים יותר (או ממש מתחילים להתבגר), מה שמשנה את הרכב ההוצאות (פחות בייביסיטר, יותר חוגים יקרים או חסכונות ללימודים אקדמיים).
המשכנתא ממשיכה להיפרע, וההון העצמי בנכס הנדל"ני גדל.
גם קרנות ההשתלמות והחסכונות הפנסיוניים (קופות גמל, ביטוחי מנהלים) צוברים סכומים משמעותיים, במיוחד אם ההפקדות היו קבועות לאורך שנים וההשקעות עבדו טוב.
זה שלב שבו אנשים רבים מתחילים לחשוב ברצינות על השקעות מעבר לפנסיה ולדירה.
אולי פותחים תיקי השקעות מנוהלים או עצמאיים, אולי משקיעים בנדל"ן נוסף, אולי בעסקים.
ההון העצמי בשלב הזה נוטה לזנק בצורה המשמעותית ביותר.
ההכנסה מאפשרת חיסכון והשקעה גדולים יותר, והזמן עובד לטובתכם באמצעות "אפקט הריבית דריבית" על ההשקעות.
ההבדלים בין אנשים בגילאים האלה מבחינת הון עצמי יכולים להיות עצומים.
מי שהתחיל לחסוך ולהשקיע מוקדם ובאופן עקבי, לעומת מי שהתחיל מאוחר או לא התמיד, יראה פערים אדירים.
מי שהשקיע בנדל"ן שהעלה את ערכו, לעומת מי שגר בשכירות כל חייו (אפילו שזה יכול להיות הגיוני כלכלית במקרים מסוימים), יראה פערים בהון העצמי הכולל.
גילאי 50-60: מתקרבים לישורת האחרונה לפני הפרישה?
בשנות החמישים המאוחרות והשישים המוקדמות, רוב האנשים נמצאים בשיא הכנסתם הפוטנציאלית.
המשכנתא, אם הייתה, קרובה לסיומה או כבר הסתיימה.
ילדים אולי כבר עצמאיים או קרובים לעצמאות, מה שמפחית הוצאות.
החסכונות הפנסיוניים והשקעות אחרות כבר צברו סכומים משמעותיים מאוד.
זה השלב שבו ההון העצמי הממוצע והחציוני מגיעים לשיאם.
הוא משקף שנים רבות של עבודה, חיסכון, השקעה ופירעון חובות.
אנשים בגילאים האלה מתחילים לתכנן את הפרישה שלהם.
הם מעריכים כמה כסף יש להם בפנסיה, כמה בהשקעות אחרות, האם יהיו להם נכסים מניבים (כמו דירה להשכרה), וכמה כסף הם יצטרכו לחיות לאחר הפרישה.
הפערים בהון העצמי בשלב זה יכולים להיות פשוט אסטרונומיים.
ההבדל בין מי שחסך אחוז גבוה מההכנסה לאורך שנים והשקיע אותו בחכמה, לבין מי שחי "מהיד לפה" או צבר חובות משמעותיים, בא לידי ביטוי בצורה הכי בולטת בשלב הזה.
שאלות ותשובות בזק (סבב 2):
ש: האם זה מאוחר מדי להתחיל לחסוך בגיל 40?
ת: ממש לא! עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. כל שקל שחסוך ומושקע היום ייתן לכם יתרון עתידי משמעותי. פשוט צריך לחסוך אחוז גבוה יותר מההכנסה מאשר בגיל צעיר יותר כדי לפצות על הזמן האבוד.
ש: האם כדאי למכור את הדירה ולהשקיע את הכסף במניות כדי להגדיל את ההון העצמי לפני פרישה?
ת: שאלה מורכבת ותלויה בנסיבות אישיות, סיבולת סיכון, צורך בנזילות ועוד. דירה היא נכס משמעותי שנותן ביטחון (קורת גג). שינוי כזה דורש ייעוץ פיננסי מקצועי שמתחשב בכל התמונה.
ש: מה ההבדל בין הון עצמי לחיסכון פנסיוני?
ת: חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים) הוא חלק מהנכסים שלכם, ולכן הוא רכיב בהון העצמי הכולל שלכם. הון עצמי הוא תמונה רחבה יותר שכוללת את כל הנכסים וההתחייבויות שלכם.
גילאי 60 פלוס: שלב המשיכה מהחסכונות?
זה שלב הפרישה או הכניסה אליו.
ההכנסה השוטפת מעבודה יורדת או נפסקת, וההכנסה מגיעה בעיקר מקצבאות פנסיה (קרן פנסיה, ביטוח לאומי) ומשיכה או משיכת ריבית מהחסכונות וההשקעות שנצברו.
אנשים רבים בגיל הזה מוכרים את הדירה הגדולה ועוברים לדירה קטנה יותר, או עוברים ליישוב אחר עם עלויות מחיה נמוכות יותר.
מכירת נכס כזה יכולה להגדיל משמעותית את הנכסים הנזילים (מזומן, השקעות) שלהם, גם אם שווי הנדל"ן הכולל שלהם יורד (אם רכשו דירה קטנה יותר).
ההון העצמי הכולל עשוי להתחיל לרדת בשלב הזה ככל שאנשים מושכים כספים לצרכי מחייה.
אבל גם פה, יש שוני עצום בין אנשים.
מי שתכנן היטב את הפרישה ויש לו מספיק כסף ממקורות שונים, יכול לשמור על הון עצמי גבוה ואפילו להמשיך להגדיל אותו אם הוא משקיע בחוכמה ומנהל את המשיכות שלו.
מי שהגיע לפרישה עם חסכונות נמוכים, עלול לחוות ירידה מהירה בהון העצמי ובאיכות החיים הפיננסית.
אז מה המספר האמיתי? ואיפה אתם עומדים (באמת)?
כמו שהבנתם, אין מספר קסם אחיד לכל גיל, ובטח שלא בישראל בגלל היעדר נתונים עדכניים ורשמיים.
מספרים שמסתובבים ברשת ומבוססים על מקורות אמריקאים או אירופאים יכולים לתת *הערכה גסה מאוד*, אבל צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל ביותר בגלל הבדלים במחירי נדל"ן, יוקר מחיה, מערכות פנסיה ותרבות פיננסית.
לדוגמה, נתונים אמריקאיים עשויים להראות ממוצעים גבוהים יותר בגיל צעיר בגלל נגישות גדולה יותר להשקעות בשוק ההון ורכישת נכסים מוקדמת יותר (אפילו שזה יכול להיות עם הון עצמי שלילי).
נתונים אחרים עשויים להראות ממוצעים נמוכים יותר בגלל עלויות לימודים גבוהות שמובילות לחובות סטודנטים גדולים.
בישראל, מחיר הנדל"ן הגבוה הוא גורם משמעותי בהון העצמי, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר שרכשו נכס לפני שנים רבות.
אז במקום לרדוף אחרי מספר ממוצע חמקמק ולא רלוונטי בהכרח,
בואו נתמקד במה שבאמת חשוב:
איך בונים הון עצמי ומגדילים אותו בכל גיל?
הנה כמה כללי אצבע (ולא, זה לא "סודות ההצלחה שלא יגלו לכם"):
- תחסכו. ובגדול. וכמה שיותר מוקדם: זה אולי נשמע בנאלי, אבל זה העיקר. אחוז החיסכון מההכנסה הוא אולי הגורם המשפיע ביותר על ההון העצמי לאורך זמן. גם סכומים קטנים בגיל צעיר צוברים מומנטום עצום עם השנים בזכות ריבית דריבית.
- תשקיעו. ולא רק בפנסיה: אחרי שדאגתם לקרן חירום, תתחילו להשקיע את הכסף לטווח ארוך. שוק ההון (באמצעות קרנות מחקות מדד זולות, לדוגמה) הוא כלי עוצמתי. קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה הן פלטפורמות מצוינות להתחיל בהן.
- תנהלו את החובות שלכם בחוכמה: לא כל חוב הוא רע (משכנתא לרכישת נכס היא דוגמה לחוב שמאפשר צמיחה), אבל חוב צרכני בריבית גבוהה (כרטיסי אשראי, הלוואות לצרכים לא הכרחיים) אוכל לכם את ההון העצמי מבפנים. תתמקדו בחיסול חובות יקרים.
- תגדילו את ההכנסה שלכם: זה לא תמיד קל או אפשרי בטווח קצר, אבל השקעה בקריירה, לימודים, הסבה מקצועית או אפילו הכנסה צדדית יכולים להגדיל את הסכום שזמין לחיסכון והשקעה.
- תעקבו אחרי הכסף שלכם: תדעו לאן הוא הולך. תכינו תקציב, תעקבו אחרי ההוצאות. רק ככה תראו איפה אפשר לחסוך יותר ואיפה "בורחים" לכם סכומים מיותרים.
- תהיו סבלניים: בניית הון עצמי לוקחת זמן. זה מרתון, לא ספרינט. אל תתייאשו אם לא רואים תוצאות מיד. התמדה היא המפתח.
שאלות ותשובות בזק (סבב 3 – אחרון לעכשיו):
ש: האם עדיף להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון?
ת: זו שאלת המיליון דולר! אין תשובה אחת נכונה לכולם. לנדל"ן יש יתרונות (שכירות, פוטנציאל עליית ערך, נכס מוחשי) וחסרונות (עלויות כניסה גבוהות, חוסר נזילות, עלויות תחזוקה). שוק ההון נזיל יותר ומאפשר פיזור רחב, אבל תנודתי יותר בטווח הקצר. לרוב, שילוב של השניים הוא אסטרטגיה נכונה, אם כי זה דורש הון משמעותי.
ש: כמה כסף "מספיק" לפרישה?
ת: זה תלוי לחלוטין בסגנון החיים הרצוי לכם בפרישה וצפי תוחלת החיים. כלל אצבע נפוץ מדבר על צורך ב-70-80% מההכנסה האחרונה שלכם, אבל זה רק כלל אצבע. תכנון פרישה הוא קריטי בגיל מבוגר יותר.
ש: האם לקחת הלוואה כדי להשקיע?
ת: זה נקרא השקעה במינוף, וזה סיכון גבוה! אם ההשקעה עולה יותר מהריבית על ההלוואה – הרווחתם. אם היא יורדת – אתם עלולים להפסיד בגדול וגם להישאר עם חוב. מתאים רק למשקיעים מנוסים עם סיבולת סיכון גבוהה והבנה עמוקה של הסיכונים הכרוכים בכך.
ש: האם שווה להשקיע זמן בלעקוב אחרי ההון העצמי שלי?
ת: בהחלט! לעקוב אחרי המספר הזה פעם בחצי שנה או שנה זה כמו לעשות בדיקות דם תקופתיות לגוף הפיננסי שלכם. זה עוזר לראות את התמונה הגדולה, לזהות איפה אתם מתקדמים ואיפה צריך לתקן. זה גם נותן מוטיבציה לראות את המספר עולה (אפילו אם זה לא מהר כמו שהייתם רוצים).
לסיכום: המסע הפיננסי שלכם הוא רק שלכם.
המספרים הממוצעים על הון עצמי לפי גיל יכולים להיות מעניינים, אבל אל תתנו להם להגדיר אתכם או לגרום לכם להרגיש רע.
המסע הפיננסי של כל אחד הוא ייחודי, עם עליות, ירידות, הזדמנויות ואתגרים משלו.
במקום להתמקד בהשוואה לממוצע סטטיסטי שיכול להיות מוטה ולא רלוונטי, תתמקדו בבניית תוכנית פיננסית *עבורכם*.
תציבו מטרות פיננסיות אישיות (קניית דירה, פרישה בגיל מסוים, מימון לימודי ילדים).
תעקבו אחרי ההכנסות וההוצאות שלכם.
תחסכו באחוז גבוה ככל האפשר ותשקיעו את הכסף לטווח ארוך.
תנהלו חובות בחוכמה.
והכי חשוב – תהיו עקביים.
הון עצמי הוא לא רק מספר בחשבון, הוא משקף את הבחירות הפיננסיות שעשיתם ואת האפשרויות שתהיינה לכם בעתיד.
בנו אותו בחוכמה, בסבלנות, ובצורה שתתאים לחיים שאתם רוצים לחיות.
וזכרו: אין תחליף להתנהלות פיננסית נכונה, והיא תמיד רלוונטית, בכל גיל ובכל מצב.
בהצלחה!
