רוב האנשים חושבים שלדעת אם כרטיס האשראי שלהם בינלאומי זה עניין של שנייה. מסתכלים על הלוגו – ויזה, מאסטרקארד, אקספרס – ויאללה, לרוץ לשדה התעופה, או אולי סתם להזמין משהו מאתר בחו"ל.
אבל רגע.
זה לא תמיד כזה פשוט.
האמת היא, שיש עולם שלם של ניואנסים מאחורי הפלסטיק הקטן הזה בכיס שלכם.
ואם לא מבינים אותם, אפשר למצוא את עצמכם במצבים לא נעימים בכלל. החל מעמלות מטורפות שיקפיצו אתכם מהכיסא, דרך כרטיס שלא עובד ברגע הכי פחות מתאים בפינה נידחת בעולם, ועד לפספוס של הטבות מדהימות שיכולות לחסוך לכם המון כסף ולהפוך את החוויה כולה לחלקה ונעימה הרבה יותר.
אז בואו נצלול פנימה.
אנחנו הולכים לפתוח את הקופסה השחורה של כרטיסי האשראי הבינלאומיים.
לגלות את כל הסודות הקטנים והגדולים.
ולאחר שתסיימו לקרוא את המאמר הזה, אתם תדעו בדיוק, אבל בדיוק, איך לזהות את הכרטיס הנכון, להשתמש בו בצורה החכמה ביותר, ולהימנע מכל המלכודות שבדרך.
בלי בלבולי מוח, בלי ז'רגון מסובך שלאף אחד אין כוח לפענח.
רק ידע פרקטי, שנון, ומאיר עיניים.
הסימנים הראשונים שאתם פוגשים: מי אתה, כרטיס אשראי?
הדבר הראשון שרוב האנשים מחפשים על כרטיס אשראי כדי להבין אם הוא "בינלאומי" זה הלוגו.
ויזה.
מאסטרקארד.
אמריקן אקספרס.
דיינרס קלאב.
דיסקבר.
אפילו יוניון פיי הסינית, שצוברת תאוצה בעולם.
אלה הן רשתות התשלום הגדולות והגלובליות.
הן בעצם עמוד השדרה של עולם התשלומים הבינלאומי.
כשאתם רואים לוגו כזה על הכרטיס שלכם, זה אכן הסימן הראשון והטוב ביותר שהכרטיס *עשוי* להיות בינלאומי.
הלוגו הזה, הקטן והמוכר, הוא בעצם הדרכון הראשון של הכרטיס שלכם.
הוא אומר לסוחרים ברחבי העולם, פיזית או אונליין: "היי, אני מדבר את השפה של הרשת הזו, ואתם יכולים לקבל אותי".
אבל הנה הקאץ'.
הוא לא אומר לכם את *כל* הסיפור.
לוגו כזה הוא תנאי הכרחי, אבל לא תמיד מספיק, כדי להבטיח חוויית שימוש בינלאומית חלקה, יעילה וזולה.
מעבר ללוגו: מה באמת מסתתר על הפלסטיק?
לא כל כרטיס עם לוגו בינלאומי הוא באמת "בינלאומי" באותה מידה. למה?
כי הנפקת הכרטיס היא עניין מקומי.
הכרטיס שלכם הונפק על ידי בנק או חברת אשראי בישראל.
למרות שהוא משתמש בתשתית הגלובלית של ויזה או מאסטרקארד (או אחרת), התנאים, ההטבות, ובעיקר העמלות – נקבעים על ידי המנפיק הישראלי שלכם.
ואלה יכולים להשתנות משמעותית.
לדוגמה, יכול להיות לכם כרטיס ויזה שמוגדר על ידי הבנק שלכם ככרטיס "מקומי" בלבד, או כרטיס שייעודו העיקרי הוא שימוש בישראל, למרות שיש עליו לוגו של ויזה גלובלית.
רוב הכרטיסים עם הלוגואים הגדולים אכן יעבדו ברוב המקומות בעולם שמקבלים את אותה רשת.
אבל השאלה היא לא רק *אם* הוא יעבוד, אלא *איך* הוא יעבוד, ומה זה יעלה לכם.
השם של הכרטיס: לא סתם שם, לפעמים רמז עבה
תסתכלו על השם הספציפי של הכרטיס שלכם.
יש לכם Visa Classic? Gold? Platinum? Signature? Infinite?
יש לכם Mastercard Standard? Gold? Platinum? World Elite?
השמות האלה, או מה שנקרא "דרגות הכרטיס", מעידים על קטגוריה.
לרוב, ככל שהדרגה גבוהה יותר (פלטינום, סיגניצ'ר, וורלד אליט), כך גדל הסיכוי שהכרטיס מגיע עם חבילת הטבות ותנאים שמיועדים, לפחות בחלקם, לשימוש בינלאומי.
אבל גם כאן, זה לא חוק ברזל.
יש כרטיסי "גולד" מצוינים לחו"ל, ויש כרטיסי "פלטינום" שפחות משתלמים לשימוש מחוץ לישראל בהיבטים מסוימים (כמו עמלות המרה).
זה עוד רמז.
רמז חשוב.
אבל לא התשובה הסופית.
למה זה בכלל חשוב? הסכנות וההזדמנויות שאסור לפספס!
אז למה אנחנו מתעמקים בכל זה? מה ההבדל אם הכרטיס "סתם" עובד בחו"ל, או שהוא באמת אופטימלי לשימוש בינלאומי?
הבדל של שמיים וארץ.
עמלות מעיקות והמרות מטבע שגורמות כאב ראש
זו כנראה הסיבה הכי חשובה.
כל פעם שאתם משתמשים בכרטיס אשראי ישראלי בחו"ל, או קונים באתר אינטרנט שמחייב במטבע זר (דולר, יורו, לירה שטרלינג וכו'), מתבצעת המרה של המטבע הזר לשקלים.
על ההמרה הזו, ועל עצם השימוש בחו"ל, חברות האשראי והבנקים בישראל גובים עמלות.
יש שתי עמלות עיקריות:
עמלת המרה: אחוז מסוים מסכום העסקה (לרוב בין 0.5% ל-3%) שנגבה על ביצוע ההמרה עצמה.
עמלת עסקת חו"ל: עמלה קבועה או אחוז מסוים שנגבה פשוט כי העסקה התבצעה מחוץ לישראל, בנוסף לעמלת ההמרה.
העמלות האלה מצטברות, ובמיוחד בנסיעות ארוכות או בקניות גדולות, הן יכולות להגיע לסכומים משמעותיים מאוד.
כרטיס אשראי שמיועד או מותאם לשימוש בינלאומי, יציע לרוב עמלות המרה ו/או עסקת חו"ל נמוכות יותר, ולפעמים אפילו אפסיות!
לחסוך 2%-3% על כל עסקה זה לא משחק. בטיול של כמה אלפי דולרים, זה יכול להיות מאות שקלים חיסכון.
הטבות נסיעה נסתרות – כמו מציאת אוצר
כרטיסי אשראי בינלאומיים יוקרתיים יותר (דרגות גבוהות) מגיעים לעיתים קרובות עם הטבות נסיעה ששווה להכיר:
- ביטוח נסיעות: כן, הרבה כרטיסים מציעים ביטוח נסיעות בסיסי או מורחב חינם, בכפוף לתנאים (לרוב, תשלום על כרטיסי הטיסה בכרטיס האשראי). זה יכול לחסוך לכם את עלות רכישת הביטוח בנפרד.
- ביטוח השכרת רכב: ביטוח זה יכול לכסות נזקים לרכב השכור, ולחסוך לכם את הצורך לרכוש ביטוח יקר בחברת ההשכרה. שוב, בכפוף לתנאי הכרטיס.
- גישה לטרקליני שדות תעופה: חלק מהכרטיסים המובחרים מעניקים גישה לטרקליני VIP בשדות תעופה ברחבי העולם, חוויה שמשדרגת משמעותית את זמן ההמתנה לטיסה.
- שירותי קונסיירז': עזרה בהזמנת מסעדות, כרטיסים לאירועים ועוד, במיוחד כשאתם בחו"ל.
אלה דברים שרוב האנשים לא חושבים עליהם.
אבל הם שם.
ובשביל לנצל אותם, אתם צריכים לדעת שהכרטיס שלכם מציע אותם.
ושוב, זה קשור לדרגת הכרטיס ולתנאים הספציפיים של המנפיק הישראלי.
ביטחון בזמן שאתם בחו"ל: שקט נפשי ששווה זהב
שימוש בכרטיס אשראי בחו"ל הוא לרוב בטוח יותר משימוש במזומן.
במקרה של גניבה או אובדן, אתם יכולים לחסום את הכרטיס במהירות.
רוב חברות האשראי מציעות הגנה מפני הונאות וחיובים לא מורשים.
בנוסף, חלק מהכרטיסים הבינלאומיים מציעים שירותי חירום, כמו החלפת כרטיס מהירה או סיוע במזומן במקרה חירום כשאתם רחוקים מהבית.
זה לא פיצ'ר סקסי כמו טרקלין עסקים.
אבל ברגע האמת, הוא יכול להיות ההבדל בין אסון קטן לעוגמת נפש גדולה.
רוצים להיות בטוחים? הדרך היחידה לקבל תשובה חד משמעית
אז איך סוף סוף, אחרי שראינו את הלוגו ובדקנו את השם, יודעים ב-100% אם הכרטיס באמת בינלאומי, ובאילו תנאים בדיוק?
שתי דרכים. אחת מהן היא מהירה וקלה, השנייה דורשת קצת יותר מאמץ (והרבה קפאין).
לשאול את מי שהנפיק לכם את הכרטיס: הבנק או חברת האשראי
זו הדרך הישירה והאמינה ביותר.
פשוט התקשרו לשירות הלקוחות של הבנק או חברת האשראי שהנפיקו לכם את הכרטיס הספציפי.
תנו להם את מספר הכרטיס או תזדהו.
ותשאלו שתי שאלות פשוטות:
"האם הכרטיס הזה מיועד לשימוש בינלאומי?" (התשובה תהיה לרוב "כן" אם יש עליו לוגו של רשת גלובלית).
והשאלה החשובה באמת: "מהן העמלות הנגבות על עסקאות במטבע זר או עסקאות בחו"ל עם הכרטיס הזה?"
תבקשו שיפרטו לכם במדויק את עמלת ההמרה (אם יש), עמלת עסקת חו"ל (אם יש), ואת שער ההמרה בו משתמשים (לרוב שער יציג או העברות והמחאות, בתוספת/הפחתה מסוימת).
תשאלו גם על הטבות נסיעה קשורות – ביטוח נסיעות, ביטוח רכב, כניסה לטרקלינים, וכו'.
הם חייבים לספק לכם את המידע הזה.
רצוי לבקש אותו בכתב (מייל או הודעה באזור האישי), כדי שיהיה לכם תיעוד.
לקרוא את האותיות הקטנות: מדריך למשתמש (אפילו אם זה משעמם)
זוכרים את חוברת התנאים שמגיעה עם הכרטיס? או את קובץ ה-PDF הענק באתר של חברת האשראי?
האותיות הקטנות האלה…
מי קורא אותן באמת?
טוב, אולי כדאי להתחיל.
המסמכים האלה מכילים את כל הפרטים הרשמיים והמחייבים לגבי הכרטיס שלכם.
חפשו בהם סעיפים שקשורים ל"שימוש בחו"ל", "עסקאות במטבע זר", "עמלות", "המרת מטבע", "ביטוח נסיעות", "הטבות".
זה יכול להיות מייגע.
זה יכול להיות כתוב בשפה משפטית ויבשה.
אבל זה המקור המדויק ביותר לכל המידע.
אם אתם אנשים שאוהבים לדעת בוודאות, זה הולך להיות החבר הכי טוב החדש שלכם (או לפחות ידיד למקרה הצורך).
אז הוא "בינלאומי"? יופי. עכשיו בואו נדבר על מה שבאמת משנה
מעולה.
גיליתם שהכרטיס שלכם הוא אכן בינלאומי.
יש עליו לוגו עולמי, המנפיק אישר שהוא עובד בחו"ל, ואפילו קראתם (חלק) מהאותיות הקטנות.
עכשיו, לפני שאתם טסים או מזמינים את הטיסה הזו מחו"ל, בואו נדבר על איך להשתמש בו בצורה הכי חכמה.
עמלות – המס הכואב של הנסיעה
העמלות על שימוש בחו"ל הן שורש כל רע (או לפחות, שורש הרבה הוצאות מיותרות).
הבנתן היא קריטית.
וודאו שאתם זוכרים מהן העמלות הספציפיות על הכרטיס שלכם.
יש כרטיסים שמציעים "פטור מעמלות המרה" או "פטור מעמלות עסקת חו"ל" לתקופה מסוימת או באופן קבוע.
אם יש לכם כרטיס כזה – הרווחתם בגדול! השתמשו בו!
אם לא, היו מודעים לעמלות וקחו אותן בחשבון בתקציב.
המרה דינמית (DCC) – המלכודת החייכנית
קורה לכם שכשאתם משלמים בחו"ל, הקופאי שואל אתכם: "Do you want to pay in Shekels or Euros?" (או המטבע המקומי)?
זו "המרה דינמית" (Dynamic Currency Conversion – DCC).
על פניו זה נשמע נוח – לדעת בדיוק כמה בשקלים תשלמו ברגע הקנייה.
אבל לרוב, זה בא עם שער המרה פחות טוב.
הסוחר או המוסד שמבצע את ההמרה גובה עמלה או מרוויח על שער המרה פחות אטרקטיבי.
העצה שלי? כמעט תמיד, עדיף לבחור לשלם במטבע המקומי של המדינה בה אתם נמצאים (יורו באירופה, דולר בארה"ב, וכו').
ההמרת תתבצע לאחר מכן על ידי חברת האשראי שלכם בישראל, בדרך כלל בשער טוב יותר (בתוספת העמלות הרגילות של הכרטיס שלכם).
הודעה על נסיעה לחו"ל – מניעת כאבי לב מיותרים
למרות שהמערכות משתפרות, עדיין כדאי, ולפעמים אפילו חובה, להודיע לחברת האשראי שלכם שאתם טסים לחו"ל.
למה?
כי פעילות פתאומית בכרטיס במדינה זרה עלולה להיתפס כחשודה על ידי מערכות ניטור ההונאות האוטומטיות של חברת האשראי.
וכשזה קורה, הכרטיס עלול להיחסם. פתאום.
בלי התראה.
דמיינו את הסיטואציה: אתם עומדים לשלם על ארוחת ערב רומנטית, או על מלון, או סתם על קפה בבית קפה מגניב – והכרטיס לא עובר.
הודעה מראש על יעדי הנסיעה ותאריכים מפחיתה משמעותית את הסיכון הזה.
שאלות שאתם כנראה שואלים את עצמכם – והתשובות שיפתיעו אתכם
אחרי כל המידע הזה, בטח עולות לכם כמה שאלות. בואו נענה על הנפוצות ביותר:
שאלה: האם כל כרטיס ויזה או מאסטרקארד הוא בינלאומי באופן אוטומטי?
תשובה: לרוב כן, מבחינת עצם קבלת הכרטיס בנקודות קבלה בעולם. אבל כפי שלמדנו, "בינלאומי" זה לא רק אם הכרטיס עובד, אלא גם באילו תנאים והטבות. וזה כבר תלוי בהסכמים של המנפיק הישראלי שלכם עם רשת התשלום הגלובלית ודרגת הכרטיס.
שאלה: אם הכרטיס שלי בינלאומי, זה אומר שאין לי עמלות בחו"ל?
תשובה: ממש לא! זה המיתוס הכי גדול. רוב הכרטיסים הבינלאומיים גובים עמלות על המרת מטבע ו/או עסקאות חו"ל. רק כרטיסים ספציפיים מאוד, שממותגים לעיתים קרובות ככרטיסי נסיעות או כרטיסי פרימיום גבוהים במיוחד, מציעים פטור מלא או חלקי מעמלות אלה. תמיד תמיד לבדוק את התנאים.
שאלה: מה קורה אם הכרטיס הבינלאומי שלי לא עובד פתאום בחו"ל?
תשובה: הדבר הראשון הוא לנסות ליצור קשר עם שירות הלקוחות של חברת האשראי שלכם בישראל. אולי חסמו אותו עקב חשד להונאה (ראו חשיבות הודעה על נסיעה). ודאו שיש לכם אמצעי תשלום חלופי (כרטיס נוסף, כסף מזומן) למקרה כזה. תמיד כדאי שיהיה בכיס לפחות שני כרטיסים ממנפיקים שונים, ואפילו שתי רשתות שונות (ויזה ומאסטרקארד, למשל), למקרה שאחד לא יתקבל או יפסיק לעבוד.
שאלה: עדיף להשתמש בכרטיס אשראי או כרטיס דביט (חיוב מיידי) בחו"ל?
תשובה: לרוב, עדיף להשתמש בכרטיס אשראי. הוא מציע הגנה טובה יותר במקרה של הונאות או סכסוכים על עסקאות. ברוב המקרים, עסקאות בכרטיס אשראי אינן מחייבות את החשבון שלכם מיד, מה שנותן לכם זמן לזהות בעיות. כרטיסי דביט מחייבים מיד, וקשה יותר לקבל החזר כספי אם משהו משתבש. בנוסף, חלק מהטבות הנסיעה קיימות רק בכרטיסי אשראי.
שאלה: שמעתי משהו על Dynamic Currency Conversion (DCC), כדאי להשתמש בזה?
תשובה: ברוב המקרים, לא. כפי שהסברנו קודם, DCC מאפשר לכם לראות את המחיר בשקלים מיד, אבל שער ההמרה שמציעים שם בנקודת המכירה (בחו"ל) הוא לרוב פחות משתלם מהשער שתקבלו אם ההמרה תבוצע על ידי חברת האשראי שלכם בישראל. תמיד בחרו לשלם במטבע המקומי ("Pay in Local Currency").
שאלה: האם כרטיסים נטענים (פריפייד) עובדים בחו"ל?
תשובה: חלקם כן, אם הם מונפקים תחת רשת גלובלית כמו ויזה או מאסטרקארד. הם יכולים להיות אופציה טובה לתקציב מוגבל מראש, אבל שוב, חשוב לבדוק את התנאים והעמלות הספציפיים לשימוש בינלאומי עבור הכרטיס הנטען הספציפי שרכשתם.
שאלה: האם אני יכול להשתמש בכרטיס אשראי ישראלי "בינלאומי" כדי לשלם באתרי אינטרנט בחו"ל?
תשובה: בהחלט. זהו למעשה אחד השימושים הנפוצים ביותר בכרטיסים בינלאומיים. כל אתר שמאפשר תשלום בכרטיסי ויזה, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס וכו', יקבל לרוב גם כרטיס ישראלי עם לוגו מתאים. גם כאן, שימו לב לעמלות המרת מטבע ועסקת חו"ל שיכולות לחול.
לסיכום: להיות חכמים ולא סתם "בינלאומיים"
המסע שלנו דרך עולם כרטיסי האשראי הבינלאומיים מראה שזה קצת יותר עמוק ממה שנראה על פני השטח.
זה לא רק לוגו.
זה הבנה של התנאים, ההטבות, והעמלות הספציפיות של הכרטיס שלכם.
זה הידיעה איך להשתמש בו נכון (היי היי, DCC).
וזה היכולת לשאול את השאלות הנכונות (למנפיק או לאותיות הקטנות) כדי לקבל את התשובה המדויקת.
עכשיו אתם לא רק "בעלי כרטיס בינלאומי".
אתם מומחים לכרטיסים בינלאומיים!
יש לכם את הידע לזהות את הכרטיס הנכון, למקסם את היתרונות שלו, ולהימנע מהוצאות מיותרות ובעיות לא צפויות.
אז בפעם הבאה שאתם מתכננים טיסה, מזמינים מחו"ל, או סתם מסתכלים על הכרטיס בכיס – אתם תסתכלו עליו אחרת לגמרי.
בביטחון.
בחיוך קטן של מישהו שיודע מה הוא עושה.
נסיעה או קנייה טובה, חברים!