טכנולוגיה ואינטרנט

כשהמסך עושה דווקא: למה הוא לא קולט את המחשב שלך?

רגע, זה רק אצלי או שזה קונספירציה?

אנחנו בשנת 2024. טילים יכולים להיכנס לתוך חלונות בעזה בדיוק GPSי של מילימטר, אבל אתה פשוט לא מצליח לגרום למסך שלך לקלוט את המחשב. למה? מה אתה עושה לא בסדר? מי ניסה להסכים על תקן אחד פשוט לכבלים? ויותר חשוב – למה נראה לך שזה רעיון טוב לקנות כבל HDMI ב-4.90 ש"ח מאלי אקספרס ולצפות שהוא יעבוד?

תירגע. כולנו היינו שם. מסך מתעלם מהמחשב כאילו שהוא האקס שהוא לא רוצה לראות באירוע משפחתי. אבל אל תמהר להתייאש – לפעמים הבעיה ממש פתירה. ולפעמים היא רק דורשת 3 קונוסים, שמונה סיבובים נגד כיוון השעון ונשימה עמוקה לתוך שקית ניילון.

אז למה לעזאזל זה לא עובד? כל הסיבות שהמסך שלך מתעקש להתעלם

1. הכבל – כי למה לא להתחיל בדבר הכי בסיסי?

HDMI, DisplayPort, VGA (כן, עוד חיים שם אי-שם), DVI – כולם נראים אותו דבר כשאתה אחרי שמונה שעות עבודה והמחשב עושה לך פרצופים. אבל כל אחד מהם יכול להוות מקור לצרות, במיוחד אם:

• הכבל לא מוכנס עד הסוף (לא, באמת, תוודא שהכבל יושב חזק במקום הנכון בכל צד)
• הכבל באיכות ירודה – כן, גם כבל יכול להיות זבל
• יש לך כבל HDMI למחשב שמוציא רק DisplayPort או להפך – קונברטרים זה לא קסם

2. מקור הכניסה במסך – AKA אתה מחבר HDMI למסך ואז שוכח להפעיל HDMI במסך

המסך שלך הוא חכם. לפעמים יותר מדי. יש לו ארבע כניסות, אולי חמש, ולך אין מושג איזה מהן פועלת. אז לפני שאתה קורא לטכנאי וחותם על ויתור חיים, פשוט תעבור בתפריט ה-Input של המסך וודא שאתה על הנכונה.

3. דרייברים – הנה זה מגיע, הסבל האהוב

קנית מחשב חדש? התקנת כרטיס מסך? ברכות. עכשיו תתקין גם את הדרייברים או שהמחשב שלך פשוט יאמין שיש שם מסך דמיוני. ללא דרייברים:

• כרטיס המסך אולי מזהה שיש משהו מחוץ לקופסה – אבל לא יידע לשלוח לשם וידאו
• המסך אולי יציג… שום דבר
• ויהיה לך הרבה זמן איכות עם פורום טכני של חנונים בפורמט משנת 1998

4. הגדרות תצוגה – מישהו הפעיל לך "מסך מורחב" למקום שאין בו מסך

קרה לך שפתאום העכבר "בורח" ימינה אבל אין שם כלום? אולי הוא פשוט נמצא במסך השני שאתה חושב שמחובר אבל בעצם לא. חלונות עושה לך טובה ומרחיב לך את התמונה למסך דמיוני. אז תוודא שאתה על הגדרת “Duplicate” או “Second screen only” לפני שאתה יורה על המחשב שלך.

5. פשוט – המסך שבור

כן, שמעת נכון. אולי המסך שלך עשה יותר מדי משמרות לילה ופרש. נסה לבדוק אם הוא מציג תפריט פנימי, ככה תדע אם הוא בכלל חי או לא. אם לא – שלח אותו לגמלאות כמו לוחם קשוח ומשופשף.

איך מזהים את מקור הבעיה כמו מקצוען (או סתם מישהו שיש לו 20 דקות פנויות)

שלב ראשון: בדוק את החומרה הבסיסית

נסה את כבל הווידאו שלך עם מחשב אחר. נסה את המסך הנוכחי עם מחשב אחר. נסה את המחשב שלך עם מסך אחר. כן, זה מרגיש כמו חידון הגיוני, אבל זה בדיוק מה שיצביע על האשם.

שלב שני: תן אגרוף (רגשי) ל-Device Manager

פשוט לחץ על Start, חפש “Device Manager”. אם כרטיס המסך שלך מופיע שם עם סימן שאלה או קריאה – משהו שם ממש מת. תתקין דרייברים, תפעיל מחדש, תבדוק שוב. וכן, תקלל כמה שצריך.

שלב שלישי: הגדרות תצוגה

לחץ על מקש Windows + P – ומשם תוכל לשחק עם הגדרות התצוגה. אם כלום לא משתנה, תנסה אפילו במצב בטוח. תופתע כמה פעמים פתרונות באים מפשוט לעשות… פחות.

אבל רגע, שאלות נפוצות שאתה ממש אמור לשאול

המחשב נדלק ומציג – אבל אחרי כמה שניות המסך נעלם. למה?

כנראה שהרזולוציה שנבחרה בתצוגה לא נתמכת בידי המסך. נסה להפעיל במצב בטוח ולכוון לרזולוציה שמרנית – כמו 1920×1080.

אני שומע את המחשב, שומע את ההתחלה – אבל המסך שחור

יכול להיות שמוגדרת הצגה למסך אחר בלבד. חיבור טלוויזיה נוספת וכניסה להגדרות תצוגה אולי יצילו אותך מהחושך הזה.

בחיבור HDMI לא רואים כלום, אבל VGA דווקא עובד. מה נסגר?

כנראה שמעגל ה-HDMI בלוח האם או בכרטיס המסך הלך לעולמו. HDMI גם דורש הרבה יותר בקרת HDCP, אולי מדובר בפגם בסינכרון שיש לתקן ברמת BIOS או חומרה.

האם אפשר להשתמש באותו מסך לשני מחשבים?

כן – כל עוד אתה מחבר אותם לפורטים נפרדים, ומעביר ביניהם בתפריט ה-Input של המסך. אל תשכח איפה חיברת כל אחד, אחרת תמצא את עצמך צועק על המחשב הלא נכון.

המסך מציג רק "No Signal" למרות שהכל מחובר. מה עושים?

בדוק קודם את מקור הכניסה במסך. אחרי זה גש לבדוק שהמחשב באמת מזהה את המסך ואת הפורט המחובר דרך הגדרות תצוגה או Device Manager.

כמה טיפים של אלופים – AKA אנשים שכבר איבדו את השפיות בנושא

• נסה תמיד עם כבל אחר – כן, גם אם שלך חדש דנדש
• נקה את פיני החיבור בעדינות – לכלוך יכול לפעמים לקטוע אות
• היזהר ממתאמים מפוקפקים – לא כל HDMI ל-VGA זה קטנה לגשר, לפעמים זה מגדל גשר עם קונספירציה
• תן למחשב כמה דקות — לפעמים דרייבר נטען באיחור (כי למה לא להיות מתוח עד פסח?)
• אל תמהר להגדיר "המסך דפוק" – תבדוק, תעבור שלבים ורק אז תשפוט

סוף סוף משהו ראית, ברוך הבא לעולם האמיתי

אז כן, מתברר שהמסך שלא קולט את המחשב יכול להיות תוצאה של מיליון ואחת סיבות שונות ומשונות – מכבל עקשן ועד טכנאי ששתה פחות מדי קפה. אבל האמת? לרוב זה לא עניין של תקלה הרת עולם. פשוט צריכים לעצור, לבדוק בשלבים ולהבין שלפעמים הבעיה היא לא טכנולוגיה אלא הסוללה שנגמרה לך בפדחת.

רוצה טיפ אחרון? תמיד תצפה שהכל לא יעבוד. ככה כשזה עובד, זה מרגש הרבה יותר.

זהירות, מתרגמים: מה באמת קורה כשתרגום רוסית-עברית עובר לאונליין?

אז מה הקטע עם תרגום רוסית לעברית?

בעולם שבו אפשר להזמין סושי דרך שעון חכם ולשלוח אימוג’י של קקי לסבתא בלי שמישהו ימצמץ, נדמה שתרגום בין שפות אמור להיות קטע פשוט, לא? הרי אם גוגל כבר יודע מה אני רוצה לכתוב עוד לפני שסיימתי להקליד, למה הוא לא יודע שכשאמרתי "Я люблю тебя", לא התכוונתי שאני אוהב את הטלוויזיה (или את הדג)?

ובכל זאת, תרגום מרוסית לעברית – או להפך – הוא אחד האתגרים המשעשעים\מערערים\מטורפים שתחום עיבוד השפה אי פעם ניסה לפצח. למה? כי רוסית היא לא סתם שפה. היא מערכת תחבירית עם טון רגשי, התחכמויות לשוניות, אובססיה קלה למיליות… ולעומת זאת, העברית – אהובתי השרוטה – היא גם שפה שבורה, עתיקה, מחודשת, ופיתחה מערכת קיצורי דרך שחורכת מעבדים.

אז איך נראה תרגום מקוון מרוסית לעברית בעידן שבו צ'אטGPT, בינה מלאכותית, וחתול שמתחפש לטוסט מפעילים את כל האינטרנט? שב, תתכונן, ואולי תצא עם כמה תובנות שתשאיר אותך לא רק עם תרגום מדויק יותר – אלא גם עם חיוך קטן ותחושת וואו.

5 דברים שאתה חושב על תרגום מקוון – וכולם כנראה שגויים

1. "יש את גוגל טרנסלייט – מה הבעיה?"

או, אוקיי, נתחיל מפצצת ה-TNT הזו. גוגל? מתוק, באמת. אבל תרגום מרוסית לעברית בגוגל טרנסלייט זה כמו לנסות לבשל ביף סטרוגנוף במיקרוגל: אפשרי, אבל עדיף לא להגיש את זה לאמא שלך. תרגומים מילוליים, העדר הקשר תרבותי, טעויות עם ז'נרים לשוניים – זו רק ההתחלה.

2. "אבל AI זה חכם, לא?"

האינטליגנציה המלאכותית של היום אכן יכולה לזהות הקשרים מתוך מיליארדי משפטים – אבל עדיין, אם תכתוב "Он меня оставил на морозе", יש סיכוי לא רע שהיא תחשב שאתה עומד ליד מקפיא כי מישהו שכח אותך שם. רמז: הביטוי הוא ביטוי רגשי של מישהי שננטשה.

3. "רוסית ועברית הרי די דומות בתחביר…"

קדימה, ספר את זה לפועל בזמן עבר במין נקבה ברוסית כשהעברית בכלל לא מבדילה. אוי, ואם כבר התחלת? נסה לבטא את זה בקול רם. שבע מילים ברוסית הופכות לשתיים בעברית. או עשרים. אין חוקים.

4. "אם אני מבין קצת רוסית, אוכל לתרגם לבד עם הכלים"

אה, כן. כמו שמי שקצת שותף כלים יודע לתפעל מדיח. הטכניות הן רק חצי מהתמונה – הבעיה האמיתית? רגש, הקשר, והומור. תרגום טוב יודע לא רק מה כתבת, אלא גם למה כתבת את זה.

5. "רוב החומרים זה טקסטים פשוטים, לא צריך להשקיע יותר מדי"

תגיד את זה לכל שורת פקודה רוסית שנשמעת כמו תסריט של ג’יימס בונד. או לכל שיר ילדים חמוד שברגע שמתרגמים אותו נראה שכותב השיר ברח ממוסד סגור. הטקסטים ה"פשוטים" הם אלה שמלכדים אותך הכי מהר.

אז איך כן עושים את זה נכון?

לא נכנס לפינות האקדמיות שכוללות ניתוח תחבירי עם ציור של עץ מהופך, אלא ניתן לך את הכלים החשובים והאמיתיים:

• בחר את הפלטפורמה הנכונה: לא כל "מתרגם אונליין" נולד שווה. פרויקטים כמו Deepl, Yandex Translate ואף מודלים משולבים של AI מתקדם (אהמ אהמ…) מביאים תוצאות טובות יותר מגוגל טרנסלייט הבסיסי.
• תמיד בדוק את סוג הטקסט: חוזים? ספרות? מיילים מביכים לדודה מרוסיה? כל אחד מצריך סגנון שונה ותשומת לב לפרטים.
• הצלבה היא המלך: אם תרגמת משהו חשוב – הפעל כלי תרגום שני ואף שלישי. השוו את התרגום ותראו איזה מהם נשמע פחות כמו דיסלקציה עם גז.
• השתמש בכלים עם ניואנסים: לא הכל זה AI. לפעמים מילון קונוטציות או אפילו פורום של דוברים ילידיים יכול להציל אותך ממפדח בקרב מול לקוח.
• חוש הומור! תזכור: גם אם AI תרגם לך "רוצה לבוא לבלט?" כ-"Do you want to come to the toilet?" – עדיף לצחוק. כולנו עושים טעויות, חשובות רק הפעמים שאנחנו לומדים מהן.

רגע, אז מה בכלל הבעיה עם AI ברוסית?

OOOH BOY. בוא נדבר קצת היסטוריה, בלי שתירדם.
בינה מלאכותית שואבת כוח ממאגרי מידע – המון טקסטים מתוך האינטרנט. עכשיו תגיד, כמה טקסטים כתובים ברוסית יש באיכות גבוהה בתרגום לעברית? בדיוק. מדובר במיעוט כואב. חוץ מזה, רוסית מלאה בצורות פועל מז'אנרים שהבינה עדיין לא מבדילה ביניהן, כי למכונה – מה לעשות – אין “לב שבור”.

שאלות נפוצות? ברור שיש!

Q: האם AI באמת יכול לתרגם מסמכים רשמיים מרוסית לעברית?
A: לא במקרה הטוב, ובמקרה הרע – תתכונן לביקור בלשכת עורכי הדין.

Q: אז מתי כן להשתמש ב-AI?
A: כשאתה רוצה להבין את הרעיון הכללי בטקסט, לצחוק קצת על השגיאות, או לתרגם הודעות לא מזיקות בוואטסאפ.

Q: מה הכלים המומלצים ביותר ב-2024?
A: Yandex Translate (רוסי, הגיוני), DeepL (חזק בהקשרים), ואפילו מודלים מותאמים אישית של GPT כשמשתמשים בהם נכון.

Q: יש הבדל בין תרגום סימולטני לאונליין?
A: ברור שכן. תרגום סימולטני מחייב דובר ברמה אחרת לגמרי. אונליין? זה יותר סוג של קמפינג בלי אוהל – כל הזמן קורים דברים מעניינים, אך מאוד רטוב.

Q: שווה להשקיע בתרגום אנושי?
A: אם זה לא המם הבא שלך – כן, כן ועוד פעם כן.

ולסיום: למה בכלל אתה צריך לדעת את כל זה?

כי כמו תמיד בטכנולוגיה, הבעיה היא לא בכלי – אלא בציפיות שלנו ממנו. תרגום מרוסית לעברית באונליין יכול להיות מדויק, חכם ואפילו מהיר – אבל הוא לא קסם. צריך לדעת להשתמש בו, לדעת מתי הוא לא מספיק, ואיך לנצל אותו חכם.

אז בפעם הבאה שאתה רואה את המשפט המוזר שהפלטפורמה זרקה עליך אחרי שתרגמת הודעה מהבוס הרוסי שלך – תזכור: זה רק טכנולוגיה, היא עוד לומדת. אבל אתה? אתה כבר יודע טוב יותר.

ומילה אחרונה – אם קיבלת תרגום של "Сидеть на шее" כ"לשבת על הצוואר" – תרים גבה, תצחק, ואז תפתח את Yandex. יש לך עוד דרך לעבור. Удачи!

לא תאמינו כמה פשוט להפוך את החשבון שלכם באינסטגרם לחומה בצורה 🚀

מה לעזאזל זה אימות דו-שלבי ולמה שבכלל תטרחו?

אני יודע, "אימות דו-שלבי" נשמע כמו משהו שמשעמם אפילו מחשבים. אבל תנו לי לחדד – אתם מפקידים את כל החיים הדיגיטליים שלכם באפליקציות כמו אינסטגרם. תמונות, שיחות, תכתובות של "אמאל’ה תראי מה הוא עשה לי", לפעמים גם עסק קטן או גדול שרץ משם. אז למה שתשאירו את החשבון הזה פתוח לקראקרים משועממים מביילרוס?

אימות דו-שלבי הוא כמו המאבטח מעצבן במסיבה – זה שמבקש תעודה מזהה גם כשאתם בני 40. רק שבמקרה הזה, אתם מודים לו. כי מה שזה עושה זה פשוט – גם אם מישהו השיג את הסיסמה שלכם (נגיד כי השתמשתם שוב ב-"123456"), הוא עדיין לא יוכל להיכנס בלי אישור נוסף – קוד חד-פעמי שרק לכם יש.

אז… איך עושים את זה באינסטגרם בלי לתכנת קוודרופילים?

1. תנו סיבוב קצר בתפריט ההגדרות

כנסו לאפליקציית אינסטגרם שלכם (לא אינסטגרם של הדודים, האמיתית), ואז:

• לחצו על האייקון של הפרופיל שלכם (זה עם הצלקת של הפילטרים)
• לחצו על שלושת הפסים בפינה הימנית העליונה
• גשו ל-"הגדרות ופרטיות"
• גללו למטה עד שתראו את האפשרות "מרכז החשבון" (כן, גם לפייסבוק יש יד בדבר הזה)

2. אזור הבידוק הביטחוני – לא בוינג, באינסטגרם

• בחרו ב-"סיסמה ואבטחה"
• כנסו ל-"אימות דו-שלבי"
• ואז… קסם: תקבלו כמה אפשרויות

כאן דברים מתחילים להיות טיפה יותר מעניינים.

3 דרכים לאמת את שאתם אתם, ולא איזה ילד בן 13 מסין

1. SMS – הפתרון הכי עצלן (אבל עדיין עובד)

אתם מזינים מספר טלפון, מקבלים SMS עם קוד, מזינים את הקוד – וזהו. כל פעם שתיכנסו, תקבלו קוד חדש. פשוט, אבל קצת כמו לשים מנעול פלסטיק על דלת יוקרה.

2. אפליקציית אימות – למי שכבר עשה 3 קורסים בסייבר (או סתם התקין)

משתמשים באפליקציות כמו Google Authenticator או Authy. הן יוצרות קודים מתחלפים כל 30 שניות. הכיף? זה לא תלוי בקליטה, וזה פחות קל לפריצה. החיסרון? אם מחקתם את האפליקציה – בשפה שלנו: אוי ואבוי.

3. קוד גיבוי ידני – למקרה שאיבדתם הכל כולל הכל

אינסטגרם נותנת לכם קודים חד-פעמיים לשעת חירום – כאלה שתשמרו איפשהו סודי (ולא, לצלם אותם באינסטגרם לא נחשב לשיטה מאובטחת).

מה קורה אם אין לי גישה לאף אחד מהם? ברוכים הבאים למועדון ה"נעלם לי הכל"

אל דאגה. אם איבדתם את הטלפון, שכחתם את הסיסמה ואתם על סף התקף לב – הנה כמה שאלות שאולי יצילו לכם את הנשמה האינטרנטית:

שאלות נפוצות (שכולם שואלים אבל מתביישים להקליד בגוגל)

• ש: שכחתי את הסיסמה – אפשר עדיין להיכנס?
  ת: כן, אם יש לכם גישה למייל או לטלפון ששמור באינסטגרם, תקבלו קישור לאיפוס סיסמה.
• ש: איבדתי את הטלפון עם אפליקציית האימות, מה עושים?
  ת: השתמשו באחד מקודי הגיבוי שאינסטגרם נתן לכם כשהפעלתם את האימות. אחרת, תתחילו תהליך שחזור דרך תמיכה – וזה יכול להיות מסורבל.
• ש: אפשר לקבל את הקוד במייל?
  ת: לא. אלא אם כן מדובר באיפוס סיסמה. הקוד של אימות דו-שלבי לא נשלח למייל.
• ש: יש דרך לבטל את זה אם אני מתחרט?
  ת: כמובן. באותו תפריט של "אימות דו-שלבי", פשוט בטלו את האפשרויות שסימנתם. רק תזכרו שאתם על אחריותכם עכשיו 😬
• ש: והאם זה באמת שווה את הטרחה?
  ת: חד משמעית! במיוחד אם החשבון שלכם כולל יותר מ-3 תמונות של כלב, עסק קטן, או כבוד עצמי.

5 סיבות למה אתם חייבים להפעיל את זה עכשיו (או אתמול)

• 1. פריצות לא קורות בגלל "האקרים גאונים" – אלא פשוט כי למישהו הייתה את הסיסמה שלכם.
• 2. כל החיים שלכם נעולים שם – תמונות שלא שמורות, הודעות ממי שאתם לא רוצים שידע, או קמפיינים שעולים $$$.
• 3. זה לוקח בערך שלוש דקות – אולי אפילו פחות, אם אתם לא מתעכבים על בחירת אמוג'י לכל הגדרה.
• 4. הרבה יותר קל למנוע מלנסות להציל – כי שחזור חשבון שנפרץ זה כאב ראש שאפילו איקמול לא יעזור לו
• 5. זה משדר רצינות לעוקבים – גם אם אף אחד לא יודע שהפעלתם, אתם יודעים. וזה מספיק.

אגדת אינסטגרם אחרונה לפני שניפרד

כשהתחלנו לדבר על אימות דו-שלבי, אולי חשבתם שמדובר בעוד פיצ'ר שיווקי מעצבן. אבל כמו הרבה דברים באינטרנט – אלה הדברים הכי פשוטים, שנראים הכי מיותרים, שהם אלה שמצילים אתכם כשאתם הכי לא מצפים.

יותר ויותר חשבונות בישראל ובעולם נפרצים לא בגלל תקלה טכנולוגית – אלא בגלל רשלנות של משתמשים. הרצון "לא לסבך את עצמי" עולה ביוקר, ולפעמים גם בכסף ממש. אז אחרי שהגענו עד כאן – כל מה שנשאר זה שתיכנסו, תפעילו, תקבלו לינק קטן, תזינו קוד קצר, ותגידו לעצמכם: "ידעתי שאני גאון".

ולסיום – משהו קטן מהלב (של הסייבר)

אם הייתם קוראים טיפים לשמירה על הדירה שלכם, הייתם נועלים אותה נכון? אז למה אתם לא נועלים את החשבון הכי פעיל שלכם באינטרנט? נכון, זה לא הכי מלהיב – אבל זה הבדל של שמיים וארץ בין "אני בשליטה" ל-"איבדתי הכל ואני מחכה לתשובת שירות הלקוחות של מטא כבר שבועיים".

אז קדימה. עוד לפני שאתם שותים את הקפה הבא – תנו קפיצה לאינסטגרם ותבדקו שהפעלתם את האימות. העתיד הדיגיטלי שלכם יודה לכם, אולי בשקט – אבל בסטורי.

המסך לא מגיב למגע? הנה למה זה קורה ואיך תפסיקו לרצות לזרוק את הטלפון מהחלון

המוח של המכשיר השתגע… או שאולי האצבע שלך פגומה?

אתה מנסה לגלול למטה באינסטגרם – המסך בטוח שאתה רוצה לפתוח את לוח ההגדרות. אתה שולח וואטסאפ – הוא כותב באמהרית. הכפתורים נלחצים לבד, או גרוע מזה – כלום לא קורה. תיארת לעצמך עתיד של מכשירי חלל מדברים שקוראים מחשבות, וקיבלת טכנולוגיה שמתבלבלת ממגע של אצבע עם קצת מלח מהלחם.

אז למה, למען הסוללה המתכלית, המסך לא מגיב? ואיך תוכל להחזיר אותו מהפסיכוזה בלי לפרוץ לחנות ולבקש “תחליפו לי את הטינטון”? בוא נצלול לתוך הבלאגן הזה.

6 סיבות מפתיעות (וחלקן מרגיזות) שהמסך שלך שובת מגע

1. התלכלכת

רוצה לשמוע סוד קטן? שומן טבעי מהעור, שאריות איפור, גרגרי עוגייה או טחינה מאתמול – כל אלה עלולים לשגע את המסך.

• תנקה את המסך עם מטלית מיקרופייבר יבשה או מעט לחה (לא, אל תשפריץ ניקוי חלונות על הטלפון!)
• האם אתה עם מגן מסך שעבר דברים קשים? אולי הגיע הזמן להיפרד ממנו בעדינות.

2. אצבע קרה, מסך לא מבין

כשקר מדי – התחושתיות שלך לא היחידה שסובלת. גם מסכי מגע סובלים מקור. אם אתה עם כפפות או האצבעות שלך קפואות כמו הגז במקרר – אל תצפה לשיתוף פעולה.

3. המכשיר פשוט נמאס על עצמו

טכנולוגיה היא כמו בני אדם. לפעמים היא צריכה רגע. ריסטארט. והיא אפילו יותר דרמטית ממך.

• נסה להפעיל מחדש את המכשיר. זה עדיין מה שעובד ב-70% מהמקרים.
• אם אין תגובה בכלל – נסה הפעלה מאולצת (תלוי בדגם שלך, אבל בדרך כלל לחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה + ווליום).

4. עדכון תוכנה שובר לבבות (וגם מסכים)

מישהו בגוגל או אפל החליט לשנות קובץ קטן בתוכנה – ועכשיו המסך שלך השתגע.

• בדוק האם יש עדכון חדש יותר – לפעמים זה פתרון מהיר.
• אם הבעיה החלה אחרי עדכון – נסה לחזור לגרסה הקודמת (ברוב המכשירים זה לא פשוט, אבל יש מדריכים מעולים ביוטיוב – רק תוודא שאתה לא מוחק לעצמך את חייך).

5. יותר מדי אפליקציות ברקע = פנצ'ר מוחי

אם המכשיר שלך מריץ 43 אפליקציות יחד (כולל קנדי קראש, יוטיוב וחידון "איזה סוללה אתה?") – אל תתפלא שהוא מתנהג כמו ילד בן 5 עייף.

• סגור אפליקציות שפועלות ברקע. לא סתם אומרים “נקה זיכרון”.
• בדוק שימוש ב-RAM ואחסון. המכשיר עושה לך טובה שהוא עוד מדבר איתך.

6. מדובר בשבר פנימי – תרתי משמע

שברת את המסך פעם? אולי יש סדק שאתה לא רואה, או מסך חלופי שלא תקני. כן, כן, גם זה משפיע על הרגישות למגע.

• מכשירי שיאומי אוהבים מסכים מקוריים, לא מהשוק במזרח.
• בדוק עם המעבדה אם יש תקלות מגע פנימיות.

והנה… פינת השאלות ששואפים אליהן בגוגל כאילו הן חמצן:

שאלה 1: למה המסך מגיב מעצמו בלי שאני נוגע?

תופעה ידועה בשם "Ghost Touch". לרוב זה בגלל קצר בחומרה או בעיות במגן המסך. לפעמים גם משום שהאצבע שלך עובדת שעות נוספות במצב טיסה.

שאלה 2: איך אפשר לבדוק אם זו בעיית חומרה או תוכנה?

היכנס למצב Safe Mode ושלח את המסך לסיור מבחן. אם גם שם הבעיה קיימת – לרוע המזל, זו כנראה חומרה.

שאלה 3: האצבע שלי עובדת מצוין בכל מכשיר אחר, אבל לא בזה שלי. למה?

יכול להיות שמסך הספציפי שלך גזעני כלפי הטביעות שלך. או לחילופין – הוא פשוט התקלקל.

שאלה 4: האם מסך לא מגיב יכול להיות קשור לסוללה?

במפתיע – כן. סוללה שמתנפחת טיפה יכולה לגלוש מהלוח הפנימי וללחוץ על חיבורי המסך. זה כבר מצב שדורש טכנאי.

שאלה 5: האם כדאי להשתמש באפליקציה לתיקון מגע?

יש אפליקציות כאלו, אבל אם הבעיה היא פיזית – הן עושות בערך כמו לנסות להדליק מנורה עם פטרוזיליה.

מתי להבין שהגיע הזמן לומר שלום (ולא להתקלקל יחד עם המכשיר)

רמזים שהגיע הזמן לטכנאי ולא לעוד גוגל

• המסך לא מגיב בשום מצב – גם אחרי הפעלה מחדש
• יש חלקים במסך שפשוט לא קולטים כלום – תמיד באותו מקום
• המסך התחיל “לחיות” – לוחץ בעצמו לחצנים, פותח אפליקציות, שולח הודעות לאמא שלך
• הבעיה מתקיימת גם במסך חדש

בנקודה הזאת, כל עוד אתם לא טכנאים מוסמכים עם הלחמה ביד ודרכון טכנולוגי, כנראה שתצטרכו לקחת את המכשיר למישהו שבאמת מבין.

מה תוכל לעשות במקום לזרוק את המכשיר (או לקנות חדש באלף שקלים מיותרים)?

• נסה מסך מגע חיצוני – לחלק מהמכשירים יש פתרונות כאלה, בעיקר בעולם האנדרואיד
• חבר עכבר דרך OTG – כן, כן, זה מצחיק, אבל עובד (רק אנדרואיד ובחלק מהדגמים – אייפון עדיין חי במאה ה-19)
• נווט עם הקול שלך – גוגל וסירי מסוגלות לעשות הרבה בעזרת פקודות קוליות

אז מה עכשיו? אל תגיד לי שוויתרת

אל תתבלבל – מסך מגע שלא מגיב יכול לשגע גם את מי שעשה מדיטציה בבאלי במשך שנה. אבל יש תקווה. ברוב המקרים, מדובר בבעיה פשוטה: לכלוך, איטיות תוכנה, עדכון דפוק או מגן מסך זול שקנית ב-5 שקל בפיצוציה.

רק כשעברת על כל הדברים האלה, ורק אם עדיין כלום לא עובד – תפנה לאיש מקצוע אמיתי, ולא לבן הדוד של השכן שטוען שהוא "פותר הכל עם מברג ופלייר".

כי בסופו של דבר, אתה לא אמור לחיות בפחד מכל מגע. Especially לא עם הטלפון שלך. תטפל בזה – האצבעות שלך יודו לך.

למה המחשב הנייד שלך מתנהג כאילו משטח הניווט הוא קישוט יוקרתי?

למה דווקא עכשיו? ולמה תמיד כשאנחנו ממהרים?

זה קורה תמיד ברגע הכי לא מתאים. אתה פותח את המחשב, נכנס לזום ברגע האחרון, או מנסה לגהץ עבודה להגשה אקספרס, ולפתע – משטח הניווט (טאצ'פד) קופא כאילו החליט לפרוש מחיי העבודה האינטנסיביים שלך. לא תזוזה, לא קליק, כאילו אמר לעצמו "אני היום לא עובד, תסתדר בלעדיי".

החדשות הטובות? זה לא (בהכרח) הסוף. החדשות הפחות טובות? יש סיכוי שתצטרך לגלול.

5 סיבות שבגללן משטח הניווט שלך עושה לך ברוגז

1. מקש הפונקציה המקולל

במחשבים ניידים רבים, קיים מקש מקוצר שמשבית את הטאצ’פד בלחיצה – לפעמים בטעות. בדרך כלל מדובר בצירוף של Fn + F6, או אחד מהמופיעים כחיה קטנה עם מלבן מרובע וסמן.

• כן, אתה כנראה לחצת על זה בלי לשים לב
• לא, אף אחד לא מציין את זה בספר ההוראות (שממילא לא קראת, נכון?)

2. עכבר חיצוני שמנסה להשתלט

ברגע שאתה מחבר עכבר חיצוני, חלק מהמחשבים מבצעים פעולה של "אוקיי, הטאצ'פד מיותר עכשיו!". אז הם משביתים אותו אוטומטית.

• כנס ל Settings > Devices > Touchpad ובדוק אם מופעלת אפשרות השבתת המשטח כשמחובר עכבר.

3. הדרייברים החליטו לקחת חופשה

ברוב המקרים, דרייברים – אותם תוכנתונים שאחראים על התקשורת בין מערכת ההפעלה לטאצ'פד – הם הגורם הבעייתי. התקנה מחדש יכולה להביא אותך ממצב של "למה נטש אותי?" למצב של "וואו, זה עובד!"

• לחץ על מקש Windows והקלד “Device Manager”
• מצא את "Mice and other pointing devices" (כן, הם מתחבאים שם)
• בחר את הטאצ’פד, לחץ כפתור ימני ונסה לעדכן את הדרייבר – או למחוק ולהפעיל מחדש

4. הגדרות ב-BIOS שמעמיסות חארטה

אם אתה מהמתקדמים או האמיצים (או אלו שקראו מספיק מאמרים באמצע הלילה), ייתכן שהבעיה נעוצה ב-BIOS. כן, אותו מקום שאתה נמנע ממנו בדרך כלל מחשש שהמחשב יתפוצץ.

איך בודקים?

• אתחל את המחשב וכניס ל-BIOS על ידי לחיצה על מקש כמו F2, F10 או Del (תלוי ביצרן)
• מצא את הגדרות ה-Input או ה-Touchpad ובדוק שהן לא מבוטלות (Disabled)

אל תיגע בכלום אם אתה לא בטוח. BIOS זה כמו לבקר בגרסה מוקדמת מאוד של המציאות – בלי קומיקס, בלי צבעים.

5. טוסט, קפה וכל מה שבא עם פרורים

לפעמים הבעיה הרבה יותר גשמית ופחות פילוסופית. לכלוך, שתייה שנשפכה, או טוסט שבילה לילה על המקלדת עשויים להשפיע על הטאצ'פד.

• נקה בעדינות עם מטלית יבשה וסבלנות של נזיר טיבטי
• אל תשתמש בחומרים כימיים אגרסיביים (טאצ’פד לא אוהב אקונומיקה)

שאלות שאולי שאלת את עצמך (או את גוגל…)

למה הטאצ’פד לא מגיב אחרי שעשיתי עדכון של Windows?

אחח… הקלאסי. לעיתים, עדכונים פשוט שוחטים את הדרייברים. צריך להוריד אותם מחדש מאתר היצרן.

מה עושים אם המחשב מזהה את הטאצ'פד אבל הוא עדיין לא מגיב?

קודם כל – זה סימן טוב. נסה למחוק את דרייבר הטאצ'פד ממנהל ההתקנים ולהפעיל את המחשב מחדש. לעיתים זה "מרענן" את ההגדרות.

האם טאצ'פד יכול באמת להישרף או להישבר?

כן, אם שפכת עליו קפה, שברת אותו פיזית או ביצעת טקס גירוש שדים לא מוצלח. במקרים כאלה – תיקון פיזי במעבדה הוא הפתרון.

האם יש אפליקציה שיכולה לעזור לאתר את הבעיה?

לא באמת אפליקציה, אבל יש כלי מובנה בשם Touchpad Troubleshooter שאפשר להריץ דרך הגדרות Windows. לא תמיד מועיל, אבל לפעמים מציל חיים (או חיי טאצ’פד).

איך אוכל לדעת אם הבעיה חומרתית או תוכנתית?

חבר עכבר חיצוני – אם גם הוא עושה בעיות, צפוי שזו בעיה מערכתית. אם רק הטאצ'פד לא מגיב – זו בעיה ממוקדת. הדרך הבטוחה ביותר? להפעיל את המחשב מ-USB של לינוקס ולבדוק האם שם הוא מגיב.

ומה אם הטיפול מרחוק לא עוזר? המציאות הלא נעימה

למרות כל התקוות והעדכונים, לפעמים הבעיה אכן דורשת התערבות של מעבדה.

מספר תקלות חומרה נפוצות:

• כבל שטוח (flat cable) שמתחבר ללוח האם התרופף או נפגם
• שבב בקר הטאצ'פד קרס (כן, זה קורה)
• לחץ יתר פיזי – מישהו התעצבן וטיפל במשטח כמו שהוא טיפל בשלט של יס

3 פתרונות זמניים לנשמה (עד שתחזור השליטה באצבעות)

1. השתמש בקיצורי מקלדת במקום בעכבר

כן, אנחנו בעד לחיות על הקצה. קיצורי דרך כמו Alt + Tab, Windows + D ואפילו Tab לבד יכולים להציל את היום.

2. מקש Tab כתחליף לעכבר

חוץ אולי מניסיון לערוך וידאו, אתה תופתע עד כמה מקש אחד יכול לשמש לך את כל הפונקציונליות הבסיסית שיש עם עכבר.

3. סמן עכבר על המסך שאפשר לשלוט בו עם המקלדת

ב-Windows קיימת אפשרות להפעיל שליטת עכבר דרך הכפתורים המספריים (Numpad). אתה מוצא את זה תחת Control Panel > Ease of Access > Mouse Keys

אז מה למדנו? (חוץ מזה שלפיצה יש השפעה על חומרה)

טאצ’פד לא מגיב זה לא סוף העולם – לפעמים זה רק גחמה זמנית, לפעמים תחזוקה, ולפעמים קרה לו מה שקורה לרובנו ביום קשה – הוא פשוט נשבר. אנחנו אולי לוקחים את הטאצ'פד כמובן מאליו, אבל בפועל, מדובר בגאדג'ט טכנולוגי רגיש, אולי קצת עדין מדי לחיים האינטנסיביים שלנו.

השלב הבא שלך: בדוק את ההגדרות, נקה את הטאצ'פד, ועדכן דרייברים. אם הכל נבדק – ועדיין שקט – אולי הגיע הזמן לדבר עם טכנאי (ולכבות את הפיצה).

בונוס טיפ: בפעם הבאה כשמשהו לא עובד – תן לטאבלט של הילדים ליפול להם מהידיים. אחרי זה כל תקלה אחרת תיראה קטנה.

הפעלת את המחשב אבל המסך נאמן לשחור? הנה למה זה קורה ומה (באמת) אפשר לעשות

מה מסך שחור באמצע היום רוצה ממך בכלל?

זה קורה לכולנו. אתה לוחץ על כפתור ההפעלה, המאוורר רועם כמו מנוע של בואינג, המנורה של המחשב נדלקת חגיגית – ומסך? כלום. חושך מוחלט. כאילו הוא עבר לתקופת מדיטציה טיבטית. והמשתמש? מתחיל לצעוק על מסך מת שנראה יותר שליו מתמיד.

אז לא, זו לא קללה של טכנאי אקסל. וגם לא רוח רפאים דיגיטלית. זה פשוט אחד התקלות הכי שכיחות בעולם המחשבים – ודווקא אחת שהכי כיף לפתור, אם יודעים איך לתקוף אותה כמו שצריך.

10 סיבות שבאמת גורמות למסך שלך להעלם כאילו לא היה.

כדי להבין למה זה קורה, צריך קודם להבין שהחיים בין לוח האם, הכרטיס גרפי והמסך – הם כמו זוגיות פתוחה בין שלישייה של אנשים: כשמישהו מחליט לשתוק – אף אחד לא יוצא מרוצה.

• כבל מנותק או פגום: נשמע טריוויאלי, אבל לפעמים מישהו בעט בשולחן בלי לשים לב.
• כרטיס מסך לא יושב טוב: לפעמים הייתה רעידת אדמה קלה – במונחי סיליקון – בכיסא שלך, והכרטיס זז.
• ה-Display Output בורח ליציאה הלא נכונה: חיבור HDMI על לוח האם? אולי זה בכלל על הכרטיס הגרפי?
• זיכרון RAM תקול או רופף: כן, גם לזיכרון יש מצבי רוח.
• BIOS איבד כיוון: אולי עדכון שגוי של ה-BIOS הפך את המחשב לאמנזי.
• כשל בכונן הקשיח או SSD: מערכת ההפעלה "נשכחה" בדרך לעבודה.
• מסך שלא באמת נדלק – כי הוא פשוט שבור: תקלות מופלאות מאליהן כמו כבל כוח מנותק או גבס בכניסה לשקע.
• מטען / ספק כוח גוסס: שימו לב במיוחד אם מדובר בלפטופ – אולי זה המתח, לא אתה.
• גרסת דרייבר בעייתית: אולי עדכון אחרון של Windows החליט שאתה לא צריך לראות יותר.
• באמת, באמת – זה פשוט המיקרו-שבב של המסך שפתאום החליט לפרוש: גם מסכים זקוקים לפנסיה.

שאלת מיליון הפיקסלים: איך יודעים איפה הבעיה?

שאלה מצוינת! אז הנה פירוק ידידותי למוח שלך – כדי שתדע לאן לכוון את הפטיש הדמיוני:

• יש צליל של הפעלה? מאווררים מסתובבים? כנראה המחשב פועל והבעיה במסך.
• אין שום רעש? אז אתה עלול להיות בקטגוריה היותר מדאיגה – ספק כוח, או לוח אם.
• אם יש צליל של Windows עולה, אבל לא רואים כלום – אולי זה כרטיס המסך או החיבור.
• אם יש נורה בצג שנדלקת והולכת – הוא אולי כן נדלק, פשוט לא מקבל אות.

קריסת מסך? תן לו בעיטה רכה של טכנאים – הנה מה שאפשר לעשות עכשיו

1. בדיקת הקשרים – אל תסמוך על כבלים מהדור הסורר

בדוק פיזית את כל החיבורים של המחשב למסך. תנתק ותחבר מחדש את ה-HDMI או DisplayPort. ואל תשכח – לפעמים מישהו הזיז את הקופסה כי רצה לנקות. זה לא תמיד עוזר לאבק, אבל כן הורס חיבורים.

2. המסך, כן, המסך – הוא גם צריך קצת חיבה

תחבר מסך אחר. כן, תגנוב אחד מחדר השינה אם צריך. אם זה עובד – שלום ולא להתראות למסך הישן. אם זה לא עובד – זה המקום לבדוק את האפשרות שהכרטיס גרפי עושה עליך תרגיל.

3. נסה להדליק עם מינימום רכיבים

שלוף את הזיכרון, שים רק סטיק אחד. נתק כוננים קשיחים, פריפריות, תקריב נר – רק אתה, לוח אם וספק חשמל. אם עדיין אין תצוגה, יכול להיות שזו אשכרה בעיה בלוח האם או בספק.

4. איפוס BIOS – כפתור קטן, שינוי גדול

כנס ל-BIOS (אם אתה רואה משהו בכלל) או נסה לאפס אותו ידנית. תשלוף את הסוללה הקטנה בלוח (CR2032, תראה כמו מטבע של שקל עתיק) ותחזיר אחרי דקה. מאגר האמונות של המחשב מתחיל מחדש.

5. בדיקה עם כרטיס גרפי אחר – לא חייבים 4090, גם כרטיס מסך ישן מהשכנה יעזור

אם יש לך GPU אחר, תנסה אותו. לפעמים דווקא השדרוג האחרון שרצתה הרג את מה שעבד מעולה בשקט. כמו כריך טעים שנהרס עם חסה אחת מיותרת.

שאלות נפוצות (שאולי לא העזת לשאול עד עכשיו)

האם מחשב יכול לפעול בלי להראות כלום במסך?

בהחלט. יש סיכוי שהכול עובד – רק שאין מה שיודיע לך את זה. סימנים כמו רעש, אורות, או אפילו צלילי אתחול יכולים להצביע על כך.

מה הסיכוי שזו סתם שטות בכבל?

גדול בכ-40% מהמקרים. כן, הולכים לבזבז שעה ואז מגלים שה-HDMI היה מחובר למקרן.

מה עם אותם צפצופים מוזרים כשמפעילים? זה אמור להדאיג אותי?

צפצופים (beep codes) הם בעצם השפה הסודית של לוח האם. תלוי כמה וכמה זמן – זה מסר. ולא, זה לא מורס.

יכול להיות שהמסך בסדר, אבל הבעיה בהגדרות רזולוציה במחשב?

ברור! בעיקר אם שינית משהו ואחר כך התחילה הבעיה. המחשב אולי "חושב" שהמסך תומך ברזולוציית מיינקראפט-בחלל, למרות שהוא תומך רק ב-HD בסיסי.

האם יש קשר בין וירוס לבין מסך שלא נדלק?

לא באמת. וירוסים לא משפיעים על ברמת ה-BIOS או חומרה לפני מערכת ההפעלה. ננוח.

זכרו: מסכים לא מתים, הם פשוט מחכים לך שתבין כמה אתה טכני

בסוף – לגשת למחשב שלא מראה כלום זה כמו לנסות להבין למה חברה נעלבת ולא מדברת איתך – אתה צריך לבדוק, לנסות, לנחש, להחליף, להציע פשרות. כן, גם לפעמים לפרמט רגשות או להחליף רכיבים.

אבל יש בזה גם קסם – אתה לומד איך הדברים באמת עובדים. כל ניסיון כזה פותח עוד רובד בהבנת מהי טכנולוגיה, ומה קורה מאחורי הקלעים של הממלכה הדיגיטלית.

וכשסוף-סוף תדליק את המחשב ותראה שוב את שולחן העבודה שלך? הבטחה – זו תהיה הרגשה שתגרום לך לרצות לרוץ ברחוב ולצעוק "שיו איך אני גאון!"

ולמי חסר זמן או סבלנות – טכנאי טוב יגיד לכם את אותם דברים, רק ב-250 ש"ח לשעה.

האייפון שלי נעלם… וגם האינטרנט? איזה יופי.

מי גנב לי את האייפון, ולמה אין לו קליטה?!

נכון, זה כמעט כמו סצנה בסרט מתח: אתה מוצא את עצמך עומד באמצע הרחוב, הידיים שלך נעות כמו גיבור סרט אקשן שמחפש פצצה מתקתקת, ואתה ממלמל: “איפה האייפון שלי?!”. אז אתה נכנס לאייפד שלך (או ללפטופ, או למחשב של הדודה) ומנסה את הפונקציה הכי גואלת שאי פעם המציאו – “מצא את האייפון שלי”. אבל אז, הבזקים של ייאוש מכים בך – המכשיר שלך לא מקוון. חוסר קליטה. ניתוק. מוות טכנולוגי.

נשמע לך מוכר? תישאר איתי. אנחנו נצלול עמוק לתוך הבלגן הזה, נבין למה האייפון לפעמים "שוכב בשקט" בלי להשמיע קול גם אם הוא לא כבוי, וגם – חשוב מכל – נלמד איך (ואם בכלל) אפשר להחזיר אותו הביתה, או לפחות לדעת שהוא לא נפל לאסלה.

אז מה בעצם אומר "לא מקוון"? שאלה שנשמעת תמים, אבל…

כשאתה נכנס לאפליקציית “Find My” או לאתר של iCloud, ואתה רואה ליד המכשיר שלך את המילים האירוניות “Not Connected” או “Offline”, זה יכול להיות בגלל כמה סיבות:

• המכשיר באמת כבוי (או שהסוללה הלכה לישון לנצח).
• אין חיבור ל-WiFi או לרשת הסלולרית.
• המכשיר נמצא על מצב טיסה (וזה לא אומר שהוא טס לחופשה בטנריף).
• נעשה איפוס רשת או פרמוט – יד רוחצת יד, והמכשיר נעלם.
• האייפון אכן במצב הקודר ביותר: נגנב, והגונב דאג לנתק אותו מכל מקור חיים טכנולוגי.

אבל רגע, אפל לא הבטיחה קסמים באייפון 11 ומעלה?

צודק/ת לגמרי. מאז עדכון מערכת ההפעלה iOS 13 והצגת הרשת של Find My Network, אפל התחילה לשחק אותה גיבורי על. גם אם האייפון מנותק מהאינטרנט – ברוב הדגמים החדשים, הוא יכול לשדר מיקום אנונימי דרך בלוטות’ למכשירים של אפל בסביבה. כן כן – מצעד בלתי נגמר של אייפונים של אנשים אחרים יכול, בלי שהם יודעים, לעזור לך למצוא את שלך.

5 דברים שאתה לא יודע על מצב "לא מקוון" (אבל כדאי לדעת)

1. האייפון יכול לשדר גם כשהוא ללא סים. בתנאי שיש לו גישה ל-WiFi או שיש Find My Network פעיל.
2. ברוב המקרים, אם האייפון כבוי עם סוללה נגמרת – הדיווח האחרון יישמר עד 24 שעות.
3. אם ביצעת מחיקה מרחוק ("Erase iPhone") – לא תוכל לאתר אותו לאחר מכן.
4. מצאתי אותו! אבל זה בכלל מיקום ישן? תאריך אחרון של איתור מופיע ליד האייקון – שים לב שלא מתלהבים מוקדם מדי.
5. האייפון שלך מדווח גם מהקבר. ב-iPhone 11 ומעלה עם iOS 15 ואילך – גם כשהאייפון כבוי, הוא עדיין יכול לשדר מיקום (לא – לא מבוסס על כישוף).

שאלות שכולם שואלים (אך מתביישים לחשוב בקול רם)

1. אם פשוט שכחתי איפה שמתי את האייפון והוא על שקט – זה נחשב "לא מקוון"?

לא. אם המכשיר מחובר לרשת (WiFi או סלולר), תוכל להשמיע צליל גם כשעל שקט. אם כולו דומם והאפליקציה אומרת "לא מקוון" – כנראה הוא הלך לאיבוד בסטייל.

2. יש דרך לקבל התראה כשהוא "חוזר לחיים"?

בוודאי. באפליקציית Find My, פשוט לחץ על האייפון ולחץ על האפשרות "Notify When Found". ברגע שהוא יתחבר לרשת – בום, תקבל התראה.

3. למה האייפון שלי ברשימה, אבל רשום עליו "מיקום לא זמין"?

גם זה קורה – לפעמים האייפון מחובר לרשת אבל לא מצליח לדווח מיקום. זה עלול לנבוע מזה שאין גישה ל-GPS, או סתם כי המקום שבו הוא כרגע נמצא משתמש במושג "שמיים פתוחים" בציניות.

4. יש דרך למצוא אייפון שאין לו בכלל סים/חיבור לרשת?

אם iOS שבו מותקנת גרסה מ-13 ומעלה ו-Find My Network פעיל – כן. כל מכשיר אפל שקרוב אליו, יעזור בקבוצת התמיכה הגדולה בעולם: "אנונימיים שאיבדו אייפון".

5. ואם הגנב פשוט פורמט את המכשיר – זהו?

אם Find My היה כבוי לפני – כן, אבוד מראש. אבל אם הוא היה פעיל – אין אפשרות להפעיל או למחוק אייפון בלי Apple ID. המכשיר נעול גם אחרי פירמוט. אל תבנה עליו, אבל גם אל תיתהפך.

ככה תגביר את הסיכוי למצוא את האייפון שלך – גם בעידן “Not Connected”

עכשיו, כשאתה חמוש בידע (ובהרבה פחות פאניקה) – הגיע הזמן ליישם:

• שמור על Find My פועל תמיד – גם Find My Network ו-Send Last Location ב-On תמיד.
• עדכן תמיד לגרסת iOS האחרונה – אפל כל פעם משפרת את יכולת האיתור (וגם סותמת חורי אבטחה. אתה לא רוצה להיות החור הבא).
• תמיד שים סיסמת נעילה + Face ID – לא בשביל הקטע, אלא בשביל שמישהו לא ינסה לשחק במכשיר שלך.
• אם איבדת אותו – אל תתייאש ביום הראשון. לפעמים המכשיר "מופיע" יומיים אחרי, כשלגנב נמאס והוא מחובר בכוונה לרשת לשבריר שנייה. תתפלל שהוא עשה את זה בצד הלא נכון של פתח תקווה.

ואם כלום לא עוזר (והמכשיר נבעט ליקום מקביל)?

אז נכון, יש מקרים שבהם לא תוכל לאתר את האייפון – לא משנה כמה קסמים דיגיטליים תעשה. אם זה קורה:

• דווח למשטרה. במיוחד אם יש חשש לגניבה – תן להם את המספר הסידורי של המכשיר.
• הודע לספק הסלולרי שלך. הם יכולים לסייע בחסימת הסים ושימוש עתידי במספר.
• הפעל "Lost Mode". המכשיר יוצג כמכשיר אבוד, תוכל להשאיר הודעה ומספר טלפון.
• אם נואשת – הזמן חדש. עם טיפה דמעות, אבל גם הבטחה עתידית להפעיל את כל ההגדרות.

אז מה למדנו מכל הבלאגן הזה?

גילינו שהעולם מלא בהפתעות – חלקן טובות (כמו העובדה שהאייפון שלך משדר בלוטות’ מהמדרכה), וחלקן פחות (כמו ההבנה שהוא בעצם נשאר במונית). אבל הכי חשוב: האייפון שלך אולי מתנהג כמו מרגל רוסי, מתנתק מהמערכת ולא משאיר אחריו עקבות – אבל בזכות כמה הגדרות נכונות, סבלנות ואופטימיזם טכנולוגי – יש סיכוי לא רע שהוא יחזור לחיקך. אפילו אם זה רק כדי שתוכל להסתכל עליו בשקט ולנזוף: “אני אראה לך לא מקוון״…”

ואל תשכח: בפעם הבאה שאתה שוכח את האייפון שלך – תבדוק קודם בתוך המקרר. מניסיון.

גוגל או פייסבוק? הקרב שאף פעם לא באמת נגמר

הפרסום הדיגיטלי: איפה הכסף שלך הולך לבלות הכי טוב?

חבר התקשר אליי השבוע בפאניקה מוחלטת (טוב, לא בדיוק בפאניקה – אבל הוא כן היה עם כפית ברוטב ממנו טפטף משהו לא מזוהה על חולצת טי לבנה). "אני שם את כל התקציב בפרסום בפייסבוק או בגוגל?" הוא שאל, "מה מביא יותר תוצאות?". שאלה מצוינת, חשבתי לעצמי. ומכאן נולד המאמר הזה – כי אם עוד מישהו אחד ישפוך רוטב על החולצה כי הוא לא יודע איפה לפרסם… נו טוב, בואו נתחיל.

אז רגע, למי בכלל אנחנו מדברים?

לפני שמתחילים לשים שקלים (או דולרים, או מטבעות קריפטו אם אתם מרגישים שאפתניים) על פרסום, צריך לשאול: מי קהל היעד שלך? איפה הוא מבלה את זמנו הפרסומי? בוא נעשה רגע סדר.

• גוגל: המקום שבו אנשים מחפשים תשובות. הם כואבים את הבעיה, מחפשים פתרון, ומקלידים "איך להסיר רוטב רוזה מחולצה".
• פייסבוק: המקום שבו אנשים *גוללים*, לא מחפשים. אולי הם לא יודעים שהם צריכים את החולצה שלך – אבל היי, תפתיע אותם עם תמונה צבעונית וסיפור מצחיק והם יתפתו.

היתרונות (והמלכודות) של גוגל אדס – מה באמת קורה כשמישהו מחפש אותך

1. הכוח של כוונת חיפוש

גוגל הוא מכונת הרצון האנושי. כשמישהו מחפש "קורס פייתון אונליין", הוא קרוב מאוד לפתוח את הארנק. זה לא כמו לזרוק פרסומת רנדומלית למישהו שפשוט בא לבדוק עדכונים על הכלב של בת הדודה של האקסית.

2. משלמים – רק אם מישהו לוחץ

פייר? סוג של עסקה הוגנת. לא שילמת? אף אחד לא לחץ. זה כמו להגיד למלצר "תביא לי את הקפה רק אם אני באמת שותה אותו".

אבל! גוגל לא מושלם

יש גם את הצד השני של המטבע. התחרות שם היא כמו שוק באיסטנבול, רק עם יותר אנליטיקס ופחות ריחות של קציצות. העלות לקליק (CPC) יכולה להיות גבוהה, לפעמים מגוחכת. ואם לא בודקים את מילות החיפוש – אתה עלול לגלות ששילמת על קליקים ממישהו שחיפש "אוכל לחתולים בחינם בלבד לא קונה אף פעם".

פייסבוק – איפה שהמוח עף לטייל, והרגעים הקטנים קובעים

1. פרסום למי שלא ידע שהוא צריך אותך

הקסם פה גדול: אתה מגיע לאנשים שלא חיפשו אותך – אבל אם עשית את זה טוב, הם פתאום מרגישים שלא יוכלו לחיות בלעדיך. פרסום בפייסבוק עובד מצוין למוצרים שלעין יש להם מילה – יפים, מרגשים, מצחיקים. או לפחות עם כלב בתוך עגלה.

2. חלוקת קהל חסרת תקדים

עם כל הפרטים שצוקרברג יודע עלינו (כן, גם עליך, כולל מתי עשית לייק לקבוצת "אני אוהב משולשי פיצה מוזרים") – אפשר לעשות מיקוד דמוגרפי שמרגיש כמעט קריפי, אבל יעיל בטירוף.

אז איפה זה פחות נוצץ?

פרסום בפייסבוק לא בא עם כוונת חיפוש. מי שראה אותך בעיניים, אולי לא התכוון לקנות, אפילו לא היה במוד של קנייה. אז לפעמים, אתה תשלם על חשיפה למישהו שהיה באמצע כתיבת תגובה בת 17 שורות על תפוחי אדמה ולא בעניין בכלל.

5 שאלות נפוצות שאנשים ממשיכים לשאול (ולא תמיד בהיגיון)

• למה לא פשוט לעשות גם וגם? – אפשר! אבל אם התקציב מוגבל, עדיף להתמקד איפה שהקהל שלך "חם".
• מה זול יותר – פייסבוק או גוגל? – תלוי בענף. גוגל לרוב יקר יותר לקליק, אבל תכל'ס מדויק יותר.
• מה מביא יותר מכירות? – זה תלוי במטרה, בקמפיין, בביצוע. ובאמת שלא פחות – בלנצל את הקהל כמו שצריך.
• האם חייבים מישהו שמבין בזה? – אלא אם אתם בקטע של לשרוף כסף במקום לעשות מדורה, כן.
• כמה זמן לוקח לראות תוצאות? – לפעמים תוך שעות. לפעמים שבועות. אבל תמיד – רק אם עוקבים, מנתחים, ומשפרים.

פייסבוק VS גוגל – מתי כדאי מה?

שימושים מובהקים של גוגל אדס:

• פרסום מוצרים עם כוונת חיפוש מובהקת – "מנעולן בדקה ה-90"
• יצירת תנועה רלוונטית ישירות לאתר
• אופטימיזציה פראית לפי ביטויים
• שיווק למי ש"צריך עכשיו", ופחות מתעניין בתוכן מלהיב

שימושים מובהקים של פרסום בפייסבוק:

• מיתוג, בניית קהילה, יצירת אמון
• קמפיינים ויראליים, תוכן וידאו משוגע
• חדשנות בשיווק לחברים של חברים של ההשראה שלך
• יצירת מודעות למשהו שאנשים לא חיפשו, אבל וואלה – מגניב

טעויות נפוצות (ואל תדאג, כולנו נפלנו בהן)

1. לא מודדים את הביצועים

אל תשאיר את הקמפיין כמו מרק על האש בלי לבדוק כל 10 דקות. כשאנליטיקס הוא החבר הכי טוב שלך – תשתמש בו.

2. לא התאימו את המסר לפלטפורמה

זה לא אותו קופירייט. זה לא אותו קהל. פייסבוק אוהב סיפור אישי עם גיף של חתול. גוגל אוהב אינפורמציה ישר ולעניין.

3. שוכחים את הדף שמאחורי הפרסומת

המכירה לא נגמרת בלחיצה. אם הדף שמאחורי הלחצן נראה כאילו נכתב ע"י רובוט בשנות ה-90, אל תתפלא שלא קונים.

אז מה כדאי לעשות עם התקציב הדיגיטלי שלך? (ולמה התשובה מורכבת)

נתחיל במשהו פשוט: אם אתה מוכר משהו שאנשים מחפשים – גוגל. נקודה.
אם אתה בונה קהל, דוחף חדשנות, או סתם רוצה להיות מגניב – פייסבוק.
ועכשיו קינוח: השלם מנצח – אסטרטגיה משולבת. גוגל מביא אותך אליו. פייסבוק שולח אותך לקהל שלך. הם לא אויבים. הם קולגות (שלא מדברים אבל עובדים ביחד).

אם תשקיע בפאנל שיווקי חכם – שמתחיל בפרסומת צבעונית בפייסבוק, ממשיך בחיפוש תכלסי בגוגל, ומסתיים ברכישה אלגנטית באתר – אתה תנצח כמו נינג'ה של לחצנים.

הסוף? ממש לא. רק ההתחלה

הקרב בין גוגל לפייסבוק הוא כמו קרב בין גודזילה לקינג קונג. ענק מול ענק, וכל אחד מביא משהו אחר לשולחן. בסוף, מי שמרוויח – זה אתה. אם תדע לבחור נכון, למדוד כל קליק, וללטש את הקמפיינים שלך בלי סוף – השמיים הם רק נקודת ההתחלה.

רוצה לראות תוצאות אמיתיות? תתחיל בהתנסות קטנה, תעקוב אחרי הביצועים, ותשפר. זו לא נוסחת קסם – זו נוסחה שעובדת.

המחשב שעושה בית ספר לחלליות: כמה באמת עולה מחשב הגיימינג הכי יקר בעולם?

למה שמישהו ישלם מיליון דולר על מחשב?

כן, לא טעיתם. יש דבר כזה – מחשב גיימינג שעולה מיליון דולר. ולפני שאתם שואלים "מי המטורף שקונה דבר כזה?" – תנו לי לשאול אתכם משהו: אם הייתם יכולים לשחק ב-Call of Duty על מסך ברזולוציה 16K, עם מערכת קירור של נאס"א, ותוך כדי שהמחשב מכין לכם קפה, לא הייתם מתפתים לרגע?

במאמר הזה נצלול עמוק לתוך העולם של מחשבי הגיימינג המוגזמים – לא רק יקרים, אלא כאלה שמרגישים יותר כמו יצירת אמנות מאשר חתיכת חומרה. נדבר על מה באמת הופך מחשב ליוקרתי מדי, למה לעזאזל שמישהו ישלם עליו כמו על בית, ומה בעצם אתם מקבלים כשאתם מכניסים למחשב יותר כסף ממה שהכנסתם לתוך הקרן פנסיה שלכם.

אז מה יש בפנים? 7 רכיבים שיגרמו לכם לבכות מהתרגשות

1. המעבד – מוח מסילת הברזל

כשאנחנו מדברים על משהו יוקרתי, לא מדובר כאן על איזה i9 “צ’יפס” של אינטל. אנחנו מדברים על Intel Xeon W-3175X או AMD EPYC 9654. מעבד שאתה לא רק משחק איתו, אתה כנראה גם יכול להפעיל דרכו כור גרעיני קטן. עם עשרות ליבות, מאות תהליכונים ומחיר של יותר מרכב ישראלי משומש – זה המנוע מאחורי החיה.

2. כרטיסי מסך – לא אחד, לא שניים, אלא ארבעה

אנשים רגילים מתלהבים מ-GeForce RTX 4090. במחשב הזה, זה רק ההתחלה. דמיינו 4 מהם מחוברים יחד. עם חוזק עיבוד שמבייש מחשבים של סטודיו הוליוודי, המחשב הזה יכול לרנדר סרטי מרוול בזמן שאנחנו מדברים.

3. זיכרון RAM – גם המוח שלכם היה מקנא

זוכרים שפעם היה לכם 8 ג’יגה RAM? כאן תמצאו 1,000GB RAM (כן, אלף!) מסוג ECC, מהסוג שמשמש שרתים – כי למי שלא הספיק, עכשיו גם הטלפון הנייד של השכן יכול לקבל שירותי אירוח מתוך המחשב הזה.

4. אחסון – יש מי שצריך יותר מטרבייט?

פה מדובר במערכת RAID עם SSD מסוג NVMe בנפח כולל של 200 טרבייט. למה? אף אחד לא יודע, אבל זה נשמע טוב. אולי לגיבוי של הגיבויים של הסרטונים שלכם מטיול לברלין.

5. קירור – יותר קר ממקרר

אין כאן מאווררים בסיסיים. לא, לא. כאן נכנסים לתמונה מערכות קירור נוזליות מתקדמות עם נוזל קירור שמגיע מצפון הקוטב (בערך). לפעמים גם משתמשים בקירור חנקן נוזלי. טיילור סוויפט הייתה שוקלת להקליט קליפ בתוך הדבר הזה.

6. מארז – סתם קופסה? לא ממש

מדובר על מארז בעיצוב אישי עשוי מטיטניום, עם חריטות לייזר, תאורת RGB שיכולה לסנכרן עם המטבח, ודלתות זכוכית מחוסמת. זה נראה יותר כמו מוזיאון נייד למדע פיקטיבי מאשר משהו שאתה שם מתחת לשולחן.

7. ציוד היקפי בעושק רגיש

• מקלדת מכנית עשויה בעבודת יד עם מקשים מזהב 14 קראט.
• עכבר מצופה פלטינה, עם חיישן כל כך מדויק שהוא מסוגל לזהות עקיצה של יתוש בסיביר.
• מסך OLED ברזולוציה 16K – כן, זה דבר אמיתי.

5 שאלות ששואלים כל הזמן – עם תשובות שעוד יותר יעיפו לכם את הסכך

שאלה 1: אבל באמת, מי קונה דבר כזה?

בדרך כלל אלו טייקונים, שייח’ים מהמפרץ, יוטיוברים שמרוויחים יותר מבנקים, או אספנים של ציוד קצה עם הרבה יותר מדי זמן פנוי.

שאלה 2: המחשב הזה באמת שווה מיליון דולר או שזה סתם טריק שיווקי?

רוב הזמן – זה שילוב של שניהם. החומרה עצמה יקרה, אבל הרבה מהעלות גם הולכת לקסטומיזציה, חומרי גלם ביזאריים, ומיתוג. זה לא רק מחשב – זה סטטוס.

שאלה 3: ומה קורה אם הוא נתקע? לוחצים Ctrl+Alt+Delete מיליון פעמים?

האמת? עם המחשבים האלה מגיעה גם תמיכה טכנית פרימיום – כולל טכנאים בטוקיו שמוכנים לבצע Debug דרך לוויין.

שאלה 4: זה באמת גורם למשחקים לרוץ טוב יותר?

לא ממש. כלומר כן, חלקם – אבל מעל רמה מסוימת אתה לא רואה הבדל בין "מהיר כמו אור" לבין "מהיר כמו פלאש מגולח".

שאלה 5: יש גרסה ניידת?

רק אם אתה סוחב אותה עם טרקטורון.

אז… יש לזה באמת טעם?

כמו כל דבר סופר יקר, מחשב הגיימינג הכי יקר בעולם הוא פחות עניין של צורך, ויותר עניין של הצהרה. הוא לא עוצב כדי שתוכלו לשחק Apex Legends ב-144fps. הוא עוצב כדי שתוכלו לנופף בו באינסטגרם ולהגיד "תראו עם איזה CPU אני מריץ פורטנייט".

אבל חשוב לזכור – אחרי נקודה מסוימת, הטכנולוגיה לא נועדה לשפר ביצועים, אלא פשוט לבדר. במובן הזה, מחשבים כמו זה הם הגרסאות הדיגיטליות של מכוניות פורמולה 1 – לא תשתמשו בזה בסופר, אבל תגידו לי שאתם לא רוצים אחד כזה בסלון.

סיכום עם קצת פרופורציות, והרבה קנאה

אז כן, יש מחשב אחד (ובואו נודה, יותר מאחד) שעולה יותר מדירה בנתניה. האם הוא שווה את זה? תלוי על מי שואלים. אם אתם חובבי טכנולוגיה, זה כמו לראות את האייפל מקרוב. אם אתם יוטיוברים – זאת ההזדמנות להכניס 10 מיליון צפיות. ואם אתם אני… טוב, את המחשב הכי יקר בעולם לא תראו אצלי בסלון, אבל לפחות עכשיו אתם יודעים מה אתם מפספסים.

ועוד דבר קטן: בפעם הבאה שמישהו מתלהב מהמחשב הגיימינג שלו שעולה 15,000 ש”ח – תשלחו לו את הלינק הזה ותגידו – “ידידי, אתה עוד בגן חובה של גיימינג.”

איך להזיז פילים דיגיטליים עם כפית: פתרון בעיות רשת במערכות מחשוב משרדיות

אז מה פתאום שוב אין אינטרנט, למה המדפסת קפואה, ולמה כולם מאשימים את ה-IT?

תשאלו כל עובד משרד ממוצע – כשהאינטרנט שולח חופשה ספונטנית, המדפסת לא זזה כבר שבוע, והקבצים משתפים פעולה רק בהשבתות – הוא יגיד משפט אחד: "זה בטח הבעיה ברשת". המושג הזה, "בעיה ברשת", נהפך לתשובת המחץ של כל דבר שלא עובד.
אבל מה זה באמת אומר? והאם הפתרון באמת מתחיל בזה שאתה פשוט מניח יד על הראוטר בלחץ פסיכולוגי?
לא בדיוק.

הכירו את המבוך הדיגיטלי: ממה בנויה בכלל רשת משרדית?

כדי להבין איך להכין תרופה לבעיות ברשת, כדאי קודם להכיר את החולה. רשת משרדית נשמעת פשוט – כמה מחשבים, שרת, נתב, אולי כמה נקודות Wi-Fi. בפועל? יותר כמו סצנת מרדף מסרט של ג'יימס בונד, רק שבמקום מרגלים יש חיבורים, סוויצ'ים, כתובות IP ונשמות עבודות של מנהלי IT.

• שרת קבצים – לב הרשת. פה נשמרים כל המסמכים, והוא כמו מינוטאור – אם התשתית לא טובה, אל תתקרב.
• סוויצ'ים וראוטרים – ה-Waze של הרשת, רק שהם לפעמים פשוט מחליטים להפוך לכביש גישה זנוח בוואדי.
• תחנות קצה (המחשבים שלכם) – החיילים בשטח. אם תחנת קצה לא מקבלת IP – נגמרה הלחימה.
• מתגים, פרוטוקולים, DNS, DHCP – המילים שכולם זורקים כדי להרשים, אבל אף אחד לא מבין עד הסוף.

אוקיי, אז איך יודעים מה בעצם התקלקל? 4 שאלות לפתיחה

☑️ שאלה 1: זה קורה לכולם או רק לך?

אם אתה היחיד שהאינטרנט שלו נעלם כאילו התחפש למכשף – מדובר כנראה בבעיה נקודתית. כבל רופף, דרייבר ששתה יותר מדי קפה, או אולי Wi-Fi שמחליט שתהיה "תקופת צינון".

☑️ שאלה 2: יש IP או שכלום לא קורה?

אפשר לבדוק זאת עם הפקודה: ipconfig (ב-Windows). אם אתה מקבל כתובת IP שמתחילה ב-169 – הברכה עם DHCP אבדה. ברכות, אתה על אי בודד… דיגיטלי.

☑️ שאלה 3: DNS? Ping? Tracert?

אם אתה רוצה לבדוק מה קורה עם האינטרנט, תזרוק פינג לגוגל (ping 8.8.8.8) – אם קיבלת תשובה, לפחות ההגעה לאינטרנט עובדת. אם לא – אולי הסוויץ' החליט לישון, אולי הראוטר בשביתה איטלקית.

☑️ שאלה 4: ניסית לכבות ולהדליק?

בוא נודה באמת – 70% מהבעיות נפתרות ברגע שמכבים ומדליקים משהו. זו לא בדיחה; זה קונספט פילוסופי. אנחנו מתחברים לרוח המכשיר – ואז משחררים.

למה הרשת כל כך רגישה? 5 טעויות נפוצות (וכמה סיבות להזיע בלילה)

• ציוד ישן – ראוטר משנת 2011 הוא כמו דינוזואר שמנסה לרוץ באינסטגרם.
• קונפיגורציה שגויה – שינוי אחד קטן בקובץ DHCP ואתם תקועים בלולאת אינטרנט נצחית.
• משתמש אובר יצירתי – זה שתמיד "מתקין איזה משהו קטן" כדי להגביר את העבודה, ומסיים בלהפוך את כל הרשת לאקווריום דיגיטלי.
• אבטחה? מה זה? – רשת עם סיסמה כמו "12345678" מביאה על עצמה מרגמות וירטואליות. נו באמת.
• Wi-Fi מחולק ל-400 חדרים – תשכחו מחלקת שיווק מחוברת כשנקודת הגישה ליד המטבח.

טכניקות בדיקה למתקדמים בלי לאבד את השפיות

עכשיו הגיע הזמן לכלי המכשפה של אנשי הרשת האמיתיים. כן, אלה עם החולצות הכחולות ותיק הגב שמתפקד גם כמעבדה ניידת.

• Packet Sniffing עם Wireshark – כי כולנו רוצים לדעת מי שלח את ה-ARP הלא ברור הזה.
• Ping sweep – לעבור על כל כתובות ה-IP ולראות מי מתה (רשתית, כמובן).
• Tracert – לדעת איפה בדרכו למייל שלך נהרג הקובץ.

ואם כל זה נשמע מוגזם – זה רק כי לא שמעתם עדיין שפעם פתרנו תקלה על-ידי עטיפת כבל רשת בסרט בידוד כתום… זה עבד. עד שזה לא עבד.

שאלות שתמיד שואלים אותנו (וגם תשובות שהן לא "תנסה שוב")

למה המדפסת לא רוצה להדפיס דרך הרשת?

כי היא יודעת מה אתה מדפיס. סתם. לרוב מדובר בבעיה עם כתובת IP סטטית ששונתה פתאום, או דרייבר בוגדני.

מה עדיף למשרד קטן – רשת קווית או Wi-Fi?

אם אתה רוצה יציבות – קווית. אם אתה אוהב לחפש קליטה כמו במדבר – לך על Wi-Fi. לא באמת, קווים מנצחים.

כמה נקודות גישה צריך למשרד ממוצע?

יותר ממה שאתה חושב, פחות ממה שהתקציב של ה-IT מאפשר. חדר לכל 4-5 עובדים, אם רוצים לעבוד ולא לחפש קליטה כל היום.

האם שדרוג ראוטר באמת עושה הבדל?

הו כן. כמו לעבור מרכיבה על חמור לחללית – הבדל קטן במאה ה-21.

צריך אנטי וירוס גם למתקני רשת?

לא ממש אנטי-וירוס, אבל פתרון הגנה (Firewall, גיבויים, Monitoring) למתגים ונתבים זה חובה. לא משאירים רצפה פתוחה בסכר.

רגע, אתה באמת זקוק לאיש IT? התשובה (קצת כואבת)

ולמה אתה לא יכול פשוט ללמוד את זה ביוטיוב תוך כדי שאתה שותה קפה? כי כן – יש מדריכים, יש כלים, ורובם טובים. אבל…
מהרגע שמשרד חורג משלושה אנשים ומחשב נייד, כל שינוי קטן ברשת הוא כמו לעדכן קוד גרעיני – אתה פשוט חייב לדעת בדיוק מה אתה עושה.

צוות IT טוב הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם פסיכולוג, בלש, קוסם, ובעיקר – אחראי לזה שאתה לא שובר את המסך בפעם החמישית היום.

אז מה למדנו פה? (ולמה כדאי לך לזכור את זה)

רשת משרדית זה מערכת חיה. היא קצת דינוזאור, קצת גמל – אבל כזו שיכולה להחזיק עסק שלם. בעיות רשת הן כן מורכבות, אבל עם חשיבה סקרנית, קצת כלים נכונים, והרבה עקשנות חייכנית – רוב התקיעות ניתן לפתור.

• לא לפחד מעוד לחצן RESET (אבל לא בכעס!).
• לדעת לשאול את השאלות הנכונות לפני שמריצים עדכון כולל.
• ולפעמים – פשוט להביא קפה לאיש הרשת. זה פותר תקלות בקסם מסתורי.

אז אם שוב מישהו במשרד צועק "זה הרשת!", שלא תתבלבלו. אולי זו באמת הרשת – אבל אולי זה סימן ליום חדש, למקלדת נקייה, ולקצת ציניות מבורכת שמזכירה לנו: אנחנו בסך הכל מנסים לגרום לאפסים ואחדים לרקוד יחד.

האייפון לא נדלק ולא נטען? זה לא בך – זה הוא!

זה לא בלק אאוט, זה אייפון אאוט

בוקר טוב! קמת, פתחת עין אחת, משכת את הטלפון ליד, ולמה שזה לא יקרה? כי הוא לא נדלק. לא מסך, לא ויברציה, לא אפילו צל של חיים ממסך הרטינה האהוב עלינו. וזה קורה, לפעמים בלי אזהרה, בלי אורות מהבהבים – כלום. ומיד, לפני ששתית שלוק מהקפה, אתה כבר בגוגל, מחפש: "האייפון לא נטען ולא נדלק – עזרה!"

אז קח רגע, קח נשימה. הנה מאמר שפשוט מציל חיים (של אייפונים בעיקר), עם מידע מעשי, הומור שיחזיר את התקווה לעיניים שלך, וכמה תובנות טכנולוגיות שלגמרי יגרמו לך להרגיש כמו ההאקר מהמאטריקס – רק בלי הטרנץ' השחור.

6 הסיבות הכי שכיחות לאייפון מת מהליכה

1. נתחיל בקל: נגמרה הסוללה (באמת)

כן, זה אולי נשמע כמו לזרוק בדיחה לא מוצלחת, אבל הרבה משתמשים מדווחים שהאייפון "מת" רק כי הוא התרוקן לחלוטין. כשזה קורה, לקח לו קצת זמן להגיב לחיבורים. אז אם האייפון שלך לא מגיב לחיבור לחשמל – אל תיבהל (עדיין), תן לו 10-15 דקות.

2. הכבל/המטען/השקע – מי האשם הפעם?

80% מהבעיות באייפון שלא נטען קשורות בכלל לפוקוס בדברים שמסביב. בדוק את הדברים הבאים:

• כבל בלוי – סליחה יקירי, זמן המעבר לעולם הבא הגיע.
• מתאם בעייתי – במיוחד אם זה מ-Aliexpress ונראה ששרד כמה שריפות סינית.
• שקע קיר עצבני – תנסה שקע אחר.

3. לכלוך ביציאת הטעינה (זה מגעיל, אבל קורה)

כיסים. פירורים. אבק. אקספלווזיה של קטסטרופות קטנות שאולי סותמות את יציאת הלייטנינג של האייפון. קח קיסם (או מוצר ייעודי) ונקה בעדינות. בעדינות, לא עם מסור. תודה.

4. קריסה מערכתית – זה לא שבר, זה תוכנה

לפעמים האייפון פשוט ממש מתעייף ונכנס לקומה קטלנית. אתה לוחץ על הכפתורים – כלום. לפעמים זה נגרם מעדכון בעייתי, אפליקציה שקרסה או סתם מרקורי בנסיגה. נסה לבצע Hard Reset:

• לאייפון 8 ומעלה – לחץ מהר מאוד: Volume Up → Volume Down → לחיצה ארוכה על כפתור הצד עד שאתה רואה תפוח (או תקווה).
• למכשירים ישנים יותר – לחץ לחיצה ממושכת על כפתור הבית+ההפעלה.

5. בעיית חומרה: כמו לשבור את הלב

אם האייפון קיבל מכה חזקה, עבר מפגש עם מים (ולא, „הוא רק נפל ביד לשנייה”), או נפגע מטראומה אחרת – יש מצב שחלק פנימי נפגע. רכיב הסוללה? הלוח האם? כמובן שזו הסיבה שהאייפון שותק כמו בלש בשנות ה-40.

6. עדכון שלא עבר טוב

אפל נהדרת, אבל לפעמים היא משחררת עדכון שיותר קרוב לניסוי מדעי – ויותר מדי מכשירים פשוט מתחילים לִגְלוֹש לתוך חוסר תודעה מלא. אז כן, יתכן שהבעיה היא עדכון שהתפשל באמצע.

מה אפשר לעשות לפני שתברח למעבדה?

1. כבל אחר זה לא בגידה – זה הישרדות

נסה לטעון את האייפון שלך עם כבל אחר לגמרי. עדיף מקורי. ואם אתה לא בטוח, נסה אצל חבר – שתדע אם זה באמת המכשיר או המטען שלך שנכשל בסטנדרטים.

2. חיבור למחשב – טריק שלא הרבה יודעים עליו

חבר את האייפון למחשב עם iTunes (או Finder במק). אם המחשב מזהה את המכשיר אבל עדיין אין תגובה במסך – זה סימן טוב. נסה לעדכן או לשחזר את המכשיר.

3. DFU Mode – מצב חירום שלא מופיע ב-NBA

אם שום דבר לא עוזר – תוכל לנסות מצב DFU (Device Firmware Update). זה בעצם חירום למכשיר. כאן מבצעים שחזור ברמת ביון. לא נמליץ לעשות את זה אם אין גיבוי.

שאלות שחוזרות כל פעם (ואף אחת לא שאלה טיפשית)

• האם מסך שחור תמיד אומר שהמכשיר מת?
  לא בהכרח. לפעמים זה פשוט בעיה במסך או ב-Firmware – לא אומר שהאייפון מת.
• אני שומע צלילים כשאני מחובר לאייטונס – זה טוב?
  כן! זה אומר שהאייפון עובד חלקית. בוא נגיד שאתה ב-NICU של האייפון.
• אני רואה סמל סוללה עם פס אדום שלא נטען. זה טוב?
  כן! זה אומר שהאייפון מזהה שפועל טעינה – נסה כבל אחר ותן לו שעה.
• עברתי את כל השלבים והוא עדיין לא מגיב. מה עכשיו?
  לך לטכנאי מקצועי. לפעמים אין מנוס.
• זה תוקף גם אייפונים חדשים? מה עם האייפון 14 פרו?
  אייפון לא עושה אפליה. גם אייפון 14 פרו יכול לעשות שביתת רעב.
• שחזור מ-iTunes ימחק לי הכול?
  אם מדובר ב-Update – לא. אבל אם בחרת Restore – כן. כדאי לגבות באופן קבוע (כן, אנחנו יודעים, גם אנחנו לא עושים את זה).

אז מתי צריך להבין שהגיע הזמן להיפרד?

רמז: כשהמכשיר התחיל להרגיש כמו לבנה

אם אחרי כל ההמלצות האלה האייפון עדיין עומד כמו דג מת ואתה מתחיל לגלוש ביד 2 כמו נואש ביום שישי בערב – זו לא אשמתך. לפעמים אייפונים פשוט מוותרים. זה עצוב. חשוב לדעת מתי זו תקלה זמנית, ומתי פשוט הגיעה השעה לשדרג/לתקן/להיפרד.

יש מצב שאתה בכלל לא צריך לתקן – אלא פשוט להבין

בעיות באייפון שלא נדלק ולא נטען הן פחות מבעיות של "תקלה" ויותר מבעיות של תשומת לב טכנית. רוב המקרים נפתרים עם סבלנות, כבל טוב ובעיקר בלי פאניקה מיותרת.

אבל לפעמים, כמו בחיים, גם טכנולוגיה צריכה את הטיפול הנכון. אם זה לא עובד? לך לטכנאי מוסמך. מותג כמו אפל מבוסס על פרטים – וגם הטעויות בו דורשות דיוק וגישה מקצועית.

להיות מוכן, להישאר רגוע – ולזכור: זה רק טלפון

זה אולי לא מרגיש ככה, אבל כשאייפון לא נדלק – העולם ממשיך להסתובב. למד להבחין בין בעיה אמיתית לבעיה קלה. תיכף תחזור לשיחות, לווטסאפ, לטיקטוק – והכול ייראה כתמול שלשום.

וזהו, עכשיו כשאתה מצויד בידע, הומור, וקצת יותר שלווה – תוכל להתמודד. ותחזור לספר לחברים מה עשית כשאייפון קרס – כמו לוחם טק אמיתי.

למה המאק שלי מתנהג כמו שד בתוך מחשבון? כך תתמודדו עם בעיות תוכנה ב-macOS בלי לאבד שפיות

רגע, זה רק אצלנו או שגם לך הספארי מאיים לפרוש מעבודה?

אם יש דבר אחד שאנחנו לומדים אחרי שנים עם מק – זה שלמרות כל הפוזה, העיצוב המהמם והאשליה ששום דבר רע לא יכול לקרות בתוך אלומיניום אפור ומלוטש… גם macOS מרימה ידיים לפעמים.

המק שלך איטי כמו חלזון עם כפכפים? אפליקציות קורסות בלי סיבה? ריינבואו וויל אוף דום (הכדור הצבעוני המסתובב המבודח שפתאום לא כזה מצחיק) מופיע כל חמש דקות? אתה לא לבד. ויש חדשות טובות – הבעיות די מוכרות, והפתרונות? לפעמים ממש פשוטים.

בוא נצלול (עם שנורקל, רק ליתר ביטחון) לעומק הנשמה של macOS ונבין איך *באמת* לפתור בעיות תוכנה… בלי להזיע יותר מדי ובלי לקרוא למוקד של אפל (או לאמא שלך, שתנסה לחפש פתרון בספארי מאייפד בן 9).

1. רגע לפני שמאבדים תקווה – נסו פשוט לכבות ולהדליק

כן, כן. זה נשמע כמו בדיחה גרועה, אבל 73% מהבעיות מקבלות פתרון פשוט אחרי Restart. למק יש נטייה לצבור תהליכים, תקלות קטנות ו"רגעים של לא בא לי לעבוד" – רק כיבוי והדלקה נותן להם בעיטה קלה בקופסה.

מתי לעשות ריסטרט?

• כשהמערכת איטית פתאום
• כשהאפליקציות שוכחות מה התפקיד שלהם
• כשהווידג’טים מתחילים לרפרש את עצמם למוות
• בכל פעם שאתה מרגיש שיש לך גזים דיגיטליים

2. הטריק עם Activity Monitor – למה אפל הסתרה אותו ככה?

כמו Ctrl+Alt+Delete בוינדוס, ל-macOS יש את הכלי המופלא שנקרא Activity Monitor. זו הדרך הכי טובה לגלות איזו אפליקציה אוכלת לזכרון שלך את כל הסוסי פוני, או למה בדיוק הסוללה נמסה כמו חמאה בקיץ.

כיצד משתמשים בו?

• פתח Spotlight (פקודת קסם: Command + Space)
• הקלד Activity Monitor – אם הצד השמאלי של הפנים שלך מעט מתכווץ, אתה מכוון נכון
• חפש אפליקציות שצורכות CPU ב-99% או RAM בכמויות שיגרמו לאנושות להיראות כמו בעיה קטנה
• בחר אותן ולחץ על ה-X בצד שמאל למעלה (בכבוד, לא באלימות)

טיפ בונוס: סביר שרוב הבעיות שאתה חווה נובעות מאפליקציה צד שלישי שנכתבה על ידי מתכנת ששתה יותר מדי אספרסו באותו בוקר.

3. האקרים? רוחות רפאים? לא – קאש תקוע

המערכת שומרת מלא "שאריות" של קבצים זמניים, הגדרות ישנות ותיקיות שהיו (אבל כבר לא רלוונטיות). לא תאמינו כמה מהמחלות ניתן לרפא פשוט על ידי ריקון הקאש.

איך מנקים? נו טוב, הנה:

• ב-Finder, לחץ על Go > Go to Folder
• הקלד ~/Library/Caches
• בחר את כל התיקיות שם (כן, כל הבלגן הזה!) ומחק
• ואל תשכח לרוקן את האשפה… למען הריח הדיגיטלי הנקי

הערה חשובה: אל תמחק קבצים שאתה לא בטוח לגביהם – או לפחות תשקול להקריב עכבר בלוטות' ישן כתחליף.

4. עדכוני תוכנה – לא הדבר הכי סקסי, אבל חיוני

הרבה בעיות מוזרות נולדות רק כי אתה עוד במערכת הפעלה מ-2019 כי "אין לי כוח לעדכן עכשיו". אבל אפל מתקנת כל הזמן באגים, מסכנת פחות את אהבת חייך (המקבוק), ועוזרת לו לחיות חיים נטולי פרצופים כועסים.

אז מה עושים?

• פתח את System Settings > General > Software Update
• חכה 17 שנה עד שמאק יחליט לבדוק אם יש עדכון
• חציל עליכם אם אתם לא מעדכנים

אגב: עדכון של macOS יכול לתקן באגים שלא מופיעים אפילו ברשימת העדכון. כי אפל אוהבת להשאיר דברים "קצת סודיים".

5. החבר הכי טוב של המק – מצב בטוח

לא, "מצב בטוח" זה לא מקום שאליו המק הולך אחרי פרידה קשה מהמקלדת. Safe Mode זה מצב הפעלה מיוחד שגורם לו לעלות בלי תוספים מסובכים, רק עם הליבה הבסיסית של המערכת.

איך מפעילים מצב בטוח?

כבה את המק > הדלק אותו תוך כדי שאתה לוחץ על מקש Shift > תישאר עם האצבע עד שרואים לוגו של אפל. הוא יעלה יותר לאט, אבל תתאזר בסבלנות. כמו דיאטה לסיליקון.

למה להשתמש בזה? אם אתה לא בטוח אם הבעיה באפליקציות חיצוניות, Safe Mode יכול לעזור לבודד את התולעת.

שאלות שבטח רצית לשאול (ולא העזת)

למה הספארי שלי סוגר לשוניות לבד?

כנראה בעיית הרחבה או באג זמני. נסה לפתוח אותו ב-Safe Mode ולנקות את הקאש.

המק שלי התחיל פתאום לדבר עם עצמו. יש מצב שזה סירי מפתחת תודעה?

מצחיק, אבל לא באמת. זה כנראה VoiceOver מופעל בטעות – בדוק ב-System Settings > Accessibility.

פתאום האייטיונס (זכרונו לברכה) חזר? זה סימן מהיקום?

לא, זה כנראה קובץ ישן או אפליקציה צד שלישי מלפני 2017. תמחק אותו בעדינות ואל תשאל שאלות.

מה לעשות שהמק נהיה רותח גם כשהוא סתם פתוח על הדסקטופ?

כנראה תהליך פנטום רץ ברקע. פתח את Activity Monitor. אולי זה Chrome – לא נגלה לך מפתיע במיוחד.

יש לי 50 אפליקציות בסטארטאפ. זו בעיה?

כן. בעיה חמורה. תבטל חלק מהן דרך System Settings > General > Login Items, לפני שיהיה מאוחר מדי.

6. ותמיד, אבל תמיד – תעשה גיבוי!

אין דבר יותר כואב מלגלות שהמק קרס מלא לגמרי – ומסמכי ראיון העבודה, התמונות מאיביזה והקוד שלך לפרויקט הצד נעלמו. תשתמש ב-Time Machine. זה בחינם, וזה פשוט. כן, אתה צריך כונן חיצוני, וכן, זה שווה את זה.

אז בעצם… איך שומרים על מק שמח?

• תעדכנו את המערכת באופן שגרתי
• נקו קאש כל כמה חודשים – זה לא דיאטה, זה ניקוי רעלים
• בידקו אילו תהליכים גונבים כוח עיבוד
• אל תסמכו על אפל שהכל תמיד יעבוד – הם טובים, אבל לא קוסמים

והכי חשוב – תשתמשו בטכנולוגיה עם מודעות. המק שלכם מקשיב, מריח ורואה הכל. ואם הוא רואה שקבצים לא מנוהלים טוב? הוא יגיב בהתאם. בצבעוני, לאט ומדי פעם עם פיצוצים.

העולם ממשיך, אבל המק שלך לא חייב לגמגם

בעיות תוכנה ב-macOS תמיד יהיו – וזה בסדר גמור. מה שלא בסדר זה להסתובב עם מקבוק עצבני ולחשוב שזו גזירת גורל. בעזרת כמה כלים פשוטים, קצת הומור והרבה פחות לחץ, אפשר להחזיר את הפלואו היפה למחשב היפה – ולחיים הדיגיטליים שלך.

אז לפני שאתה זורק את המחשב מהחלון או כותב פוסט דרמטי בפייסבוק – תנסה אחד מאלה. הכי גרוע? יהיה לך תירוץ להחזיק לידך תמיד כונן גיבוי יפהפה. הכי טוב? תגלה שאתה לא צריך טכנאי, רק כוס קפה וסבלנות. ואולי גם לקרוא את הפוסט הזה שוב 😊

איך לתכנת את תת המודע (כן, גם אתה יכול לגרום לעצמך לאהוב ברוקולי)

מה זה בכלל תת-מודע, ולמה לגוגל זה אכפת?

תת-מודע. מילה שגורמת לאנשים ישר לחשוב על פרויד עם שפם חשוד וספה עתיקה, או לחלופין על סרטוני מוטיבציה ביוטיוב עם קולות של גלים ונערה שממלמלת לך ש"אתה מספיק טוב". אבל בוא נשים את השטויות האלה בצד. תת-המודע שלך הוא הקוד הסודי שמפעיל אותך: הוא הגוף שמריץ את מערכת ההפעלה של ההתנהגות שלך, מאחסן את הגרסאות הקודמות שלך (כולל זו שהאמינה ששוקולד זה בריא כי יש בו קקאו), ומחליט בשבילך הרבה לפני שאתה חושב שאתה מחליט.

עכשיו תחשוב על תת המודע כמו AI פנימי – כזה עם יותר טראומות מטין-אייג'ן מצוי. הוא מסתובב איתך מאחורי הקלעים של ההכרה, לוחש לך איזה ג'ינס מתאים היום ואיזה חבר לא לחשוב עליו שוב. הבעיה? הקוד הזה לא עודכן מאז שסיימת כיתה ג'. וזה, חברים, מה שאנחנו הולכים לעשות פה: לעדכן לגרסה 2024.

מתי נכתב הקוד הזה ואיך לעזאזל אנחנו עורכים אותו?

אם היית תוכנה (ואל תגיד שלא חשבת על זה), תת המודע שלך היה התוכן הקשיח שהוזן לך בילדות: מורים, הורים, שכנים מהגיהנום, חוויות ילדות, טראומות מינוריות– כל אלה נסרקו, קובצו, ונהפכו למה שקרוי בפשטות "מה שאתה חושב שהוא נכון". הבעיה? לא עשו QA. בלי בדיקות, בלי תיעוד. סתם זרקו קוד והלכו.

איך בכלל מתכנתים משהו שלא רואים?

זה אולי נשמע כמו פרויקט של מדעני נאס"א שפשטו את הרגל, אבל הנה כמה כלים מוכחים שהופכים את זה לאפשרי (ואפילו כיפי למדי):

• דמיון מודרך – כי לפעמים עדיף לזייף עד שזה נהיה אמיתי.
• מדיקל היפנוזה – אל תיבהל, זה לא הולך לכלול שעונים מתנודדים. כן כולל: גישה ישירה לשרת תת-המודע.
• שכתוב עצמי (Self-Talk API) – שיטת GET-DELETE-REPLACE פנימית. כן, גם זה נשמע כמו בינה מלאכותית.
• הצפת מידע – כשאתה שומע את אותו רעיון שוב ושוב, המוח לאט לאט מאמין שזה בא ממנו. תודה לאלגוריתם של טיקטוק על הדגמה יומית.

5 דרכים להזין את תת-המודע כאילו זה פרוייקט אופן סורס

1. חזור אחרי זה 21 פעמים. למה 21? ככה!

פסיכולוגים חצי-רציניים טוענים שפעולה שנעשית 21 יום ברצף – נהפכת להרגל. אנחנו לא מומחים (או שאולי כן), אבל זה נשמע נוח. אז אם אתה רוצה להתחיל להאמין שאתה גאון-על עם ידע אינסופי – דבר לעצמך על זה שלוש פעמים ביום. לא אכפת לנו איפה – על ספסל בתחנה או תוך כדי זום משעמם.

2. תכתוב לעצמך תסריט – אתה הגיבור

מתי פעם אחרונה כתבת תסריט שבו אתה מנצח? תכנת תסריט פשוט שבו אתה מקבל קידום, כובש אהבה בלתי מושגת או סוף סוף מתאמן בלי לצעוק "למה אכלתי קרואסון!". תקריא את זה לעצמך בלילה. זאת הגרסה שלך לקובץ קונפיגורציה.

3. תטען תמונות מחשבתיות באיכות HD

המוח מת על חזותי. תדמיין את התוצאה שאתה רוצה כאילו היא כבר קרתה. בא לך להיות מרצה מבוקש? תדמיין אנשים מוחאים לך כפיים (לפחות שלושה!). בא לך לרזות? תראה את עצמך נוגס בגזר בקפיצה – זה ייראה מוזר, אבל יעבוד.

4. תעשה debug ללופים המקולקלים

אתה שומע את עצמך אומר "אני פשוט לא טוב ב-"? עצור. זה לופ מקולקל. תעצור אותו עם override מילולי כמו: "עד עכשיו זה היה נכון. אבל מעכשיו, הכול משתנה" – כן זו קלישאה. וכן, זה עובד.

5. הקשב למה שאתה צורך – הכל נשמר

תת המודע שלך הוא מנוע אינדוקס ללא בקרה: הכל נכנס. כל שיר דיכאון, טוקבק או שטות מלפני עשור. רוצה לשנות את הפלט? תתחיל לצרוך מידע מעצים. פודקאסטים, ספרים עם אופטימיות, יוטיוברים שפויים (שניים כאלה לפחות קיימים).

שאלות שנשאלתי מיליון פעם (ואני עדיין מחייך בזמן התשובה)

• האם אפשר לשנות את תת המודע לבד בלי מטפל?
  כן! כמו לתקן באג לבד. ייקח זמן, ידרוש סבלנות, אבל אפשרי.
• כמה זמן עד שזה עובד?
  בדרך כלל בין שבועיים לחודש. תלוי כמה דינוזאורים שמחים יושבים לך בזיכרון.
• מה יקרה אם אפסיק באמצע?
  תישאר הישן-חדש הזה באמצע. זה כמו לפתוח אפליקציה ולא לעדכן – קצת עובד, קצת לא.
• זה באמת משנה את המציאות או רק את התחושה?
  כשאתה משנה את התחושה – כל השאר מתיישר. תת המודע מנהל גם את המוח הרציונלי. כן, הוא הבוס.
• זה מדעי או קשקוש ניו-אייג'י?
  גם וגם. כמו ש-WiFi זו קסם שנע בין ננו-גלים לקפה שנשפך על הראוטר.
• מה הקיצור דרך?
  אין. אבל אם תמצא אחד – שלח לי!

מפחד להיכנס לתת-מודע? תזכור: הוא כבר שם

הנקודה היא לא לשלוט בתת המודע שלך כאילו אתה איזה סייף של מג'י או מתחרה בנינג'ה ישראל עם הפרעה אובססיבית. המטרה היא פשוט להרחיב את גרסת הבטא של מי שאתה באמת. כל מחשבה חדשה שאתה מזין, כל דימוי שאתה מחזיק קצת יותר מדי שניות בראש… זה משנה אותך.

וזה לא רק פנטזיות בסגנון "לנצח באח הגדול" – תת המודע שלך יקבל כל קלט שאתה נותן לו ויהפוך אותו לפעולה אוטונומית בלי שתשים לב. אז למה שלא תשתמש בזה לטובתך? אתה יכול להכניס לו קוד חדש, פונקציות שימושיות, ואפילו איזה Easter Egg בדמות אהבה עצמית. כי בסוף, זה לא מאמר על תכנות – זה מאמר על חופש.

רוצה לשנות את המציאות שלך? תתחיל בלכתוב גרסה חדשה של מי שאתה מספר לעצמך שאתה.

המחשב של DELL שובת? למה הוא פתאום לא מזהה את הרשת האלחוטית?

זה לא אתה. זה (כנראה) הוא.

תארו לעצמכם את הסצנה הבאה: אתם מתיישבים עם כוס קפה חמה, מוכנים לצלול לעבודה או לבינג' היומי בנטפליקס, לוחצים על כפתור ההפעלה של המחשב שלכם – והופ! פתאום, אין וויי-פיי. אין גלישה, אין עבודה, אין נטפליקס. מחשב ה-DELL שלכם החליט שהוא לא מזהה שום רשת אלחוטית בסביבה, למרות שהטלפון מזהה שלושים ושבע.

אז מה קורה פה? האם המחשב באמת איבד את חוש הריח שלו? האם זה תעלול קוסמים? האם השכנים החליטו להפעיל שדה אלקטרומגנטי נגדכם? לא ולא. זו פשוט תקלה מעצבנת, אבל החדשות הטובות – לרוב אפשר לפתור אותה לבד, ובמהירות.

אבל לפני הכל – מגירת השאלות שכל אחד שואל (או היה צריך לשאול)

1. בדוק – האם הבעיה באמת במחשב?

• האם טלפון או טאבלט מצליחים להתחבר לוויי-פיי? כן = הראוטר עובד. לא = תתחיל לחשוד בו.
• האם אתה רואה את סמל ה-Wi-Fi בתחתית המסך? אם יש עליו איקס אדום קטן – זה סימן רע. מאוד רע.
• האם לחצת בטעות על כפתור שמכבה את האינטרנט (יש כזה, כן)?

2. האם יש לך מתאם אלחוטי בכלל?

נשמע טיפשי, אבל קרו מקרים. יש מחשבים, בעיקר דגמים ישנים יותר, בלי מתאם Wi-Fi בכלל. תבדקו, לא שופטים אף אחד.

3. שאלות נוספות שעלו מתוך התהום הדיגיטלית:

• האם מחקת בטעות את הדרייברים?
• האם עשית עדכון מערכת שהרס חצי מהמחשב?
• האם הילדים שיחקו לך בהגדרות?

הפתרונות מגיעים. רק אל תזרקו עדיין את המחשב מהמרפסת.

7 צעדים להצלת המחשב שלך – בלי להזיע

1. כבה והדלק – כן, זה קלאסי, וכן – לפעמים עובד

מי שצוחק על זה, כנראה לא מכיר את סוד החיים האמיתי. אתחול המחשב פותר 73% מהבעיות* (*נתון מומצא אבל נשמע אמין). פשוט כבו את ה-DELL, המתינו 20 שניות (אפשר לספור בקול רם), והדליקו שוב. אולי הרשת תחזור אל אהובה.

2. בדוק את מתג ה-Wi-Fi (כן, זה קיים)

בחלק ממחשבי DELL יש כפתור פיזי או מקש בקיצור (F2 או משהו דומה עם אייקון של אנטנה קטנה). לחיצה אחת – אין שידור, לחיצה שנייה – הפתעה, יש רשת! נסו את זה.

3. מנהל ההתקנים – המקום שבו הדרייברים מתחבאים

כנסו ל-"מנהל ההתקנים" (Device Manager), חפשו תחת "מתאמי רשת" (Network Adapters). אם מופיע לכם שם סמל של Wi-Fi – לחצו עליו לחיצה ימנית ובחרו "עדכן מנהל התקן". אולי הוא פשוט הפסיק לעדכן מאז עידן הקרח.

4. תיקון הגדרות רשת – בואו נזרוק את הישן

• היכנסו ל"הגדרות רשת ואינטרנט"
• מצאו את "איפוס רשת" (Network Reset)
• אשרו, המתינו כמה דקות
• המחשב יאתחל, והתקווה – תתחדש

5. בדקו את השירותים ברקע. כי לפעמים הבעיה – היא פשוט טכנוקרטית

לחצו Win+R, הקלידו services.msc וחפשו את השירות שנקרא "WLAN AutoConfig". ודאו שהוא בפעולה (Running). אם לא – תנו לו בעיטה עדינה (Start).

6. דרייברים דרייברים דרייברים

אם הדרייבר של מתאם הרשת הלך לישון בשמירה – זה הזמן להעיר אותו:

• גשו לאתר של DELL
• הזינו את מספר הדגם של המחשב (הוא נמצא בתחתית או מתחת למגש הקפה)
• הורידו את הדרייבר הרשמי של המתאם האלחוטי
• התקינו, הדליקו מחדש ותפצחו בריקוד שמח

7. ועדיין כלום? קחו כבל רשת… ואז חשבו שוב

לפעמים פשוט צריך לעצור ולהבין: אולי זה סיום הסיפור בגרסה זו של המחשב. אבל לפני שאתם קונים מחשב חדש, נסו לחבר כבל רשת פיזי כדי לבדוק אם בכלל יש קליטה. אם כן – אולי הגיע הזמן לרכוש מתאם Wi-Fi חיצוני (דונגל קטן, לא יותר מ-50 ש"ח), ולחסוך שעות של כאב ראש.

שאלות שחייבים לשאול (ולענות לעצמכם)

למה רק היום זה קורה? היה לי וויי-פיי לפני יומיים!

פשוט מאוד – עדכון מערכת הפעלה יכול לשחק לך עם הדרייברים. כמו טבח שאפתני ששם קינמון במקום מלח.

יש לי אינטרנט, אבל לא מופיעה רשת ה-Wi-Fi שלי

וודאו שהרשת לא משודרת כנסתרת (hidden SSID), או בדקו שלא חיברתם את השכנים בטעות לרשת שלכם.

מה זה אומר אם כל הרשתות פשוט נעלמו מהמחשב?

זה אומר שהמתאם האלחוטי לא פעיל. או שהתרסק טוטאלית. או שנעלב ממשהו שאמרת לו.

האם קיים אנטי-וירוס שמפריע לכך?

חד משמעית כן. אנטי-וירוסים מסוימים מתנהגים כמו הסבתא הפולניה של האינטרנט – חושדים תמיד ולא מרשים כלום. נסה לכבות את המגן רגעית ולבדוק אם יש רשת.

אקנה מחשב חדש. כן? לא?

לא. אלא אם כן המחשב בן עשור ואין לו התקן Wi-Fi בכלל. דונגל עולה פחות מלאפה עם פלאפל.

ומה אם שלחתי הכל לעזאזל ועדיין לא עובד?

אז קודם כל – נשום. שנית, אם ניסית את כל הנ"ל והמחשב שלך עדיין מתנהג כמו דוב שישן חורף – אל תתבייש לפנות לטכנאי. לפעמים הבעיה היא חומרה פשוטה שנשחקה, נשרפה או נמסה קלות (היי מיקרוגל, היי קפה רותח שהושמט שלא באשמתך).

הסוף… או ההתחלה המחוברת מחדש

בסופו של דבר, הבעיה הזאת – מחשב DELL שלא מזהה רשת אלחוטית – היא אחת מאלה שיכולות לתסכל בטירוף, אבל גם אחת מאלה שמרגע שמבינים איך לגשת אליה, אפשר לפתור במהירות. ברוב המקרים מדובר בדרייבר מופרע, או עדכון שעשה בלגן. בפרקטיקה – זה סיפור של 10-20 דקות (ומעט עצבים… אוקיי, הרבה).

זכרו – אם כל העולם סוגר בפניכם את הרשת, אתם תמיד יכולים להתחבר לעצמכם. פחות מהיר, אבל תמיד זמין.

ובהצלחה. כי Wi-Fi זה לא רק אינטרנט – זה אורח חיים.

איך יוצרים תמונות מדהימות עם בינה מלאכותית בלי לשלם שקל?

העתיד כבר כאן – והוא מצייר לך ציורים בחינם

אז כן, שמעת נכון. אם ב-2020 היית צריך להזמין מאייר, לשלם לו בקלות חצי כליה ועוד להמתין שבועיים עד שתקבל את הלמה על חד-אופן שאתה חייב ללוגו שלך – היום אתה פשוט כותב פקודה למחשב, נותן נשיקה לאוויר ו… בום! קיבלת תמונה שלא הייתה מביישת את מונה ליזה (אם הייתה חיה בעולם של NFT).

בינה מלאכותית בתחום הדימויים חזותיים פשוט מתפוצצת בשנים האחרונות. והחלק הכי כיף? הרבה מהכלים הכי מגניבים פתוחים לגמרי בחינם. כן, כן – בחינם. אתה רק צריך לדעת איפה לחפש ומה לכתוב.

למה זה בכלל מעניין אותך?

אם אתה:

• מעצב גרפי עייף שזקוק להשראה
• משווק בדד שצריך אלף וריאציות של באנר עד שתאשר לו מנהלת המותג
• בלוגר שאוהב כותרות דרמטיות ותמונות אפילו יותר
• או סתם בן אדם שבא לו לשחק את אלוהים ולהגיד: "יהי אור, ויהי גמל בנעלי עקב"

אז זה בדיוק בשבילך.

5 אתרים חינמיים שיעשו אותך מיכלאנג'לו של עידן האלגוריתם

1. Craiyon (או בשמו הקודם: DALL·E mini)

זה הכלי הראשון שגרם לאינטרנט להשתולל. פשוט כותבים מה שרוצים – "דינוזואר שותה שייק תות בירח" – והוא שולף לך תשע גרסאות ביזאריות שזה בדיוק מה שרצית ולא ידעת. החיסרון? איכות די נמוכה. היתרון? תחושה כללית של טריפ פסיכדלי חוקי.

2. MidJourney – הכוכב של הטוויטר

ה-Midjourney הוא כמו הבחור ההיפסטר במעיל גשם צהוב שאומר לך שהוא לא משתמש בפוטושופ אלא רק בשתיית תה ירוק ומדיטציה דיגיטלית. הוא מפיק תוצאות מ-פ-ל-י-א-ו-ת, עם סטייל אמנותי מושקע. נכון, הוא פועל דרך דיסקורד, אז לא לכל אחד זה מתאים. אבל היי – חינם לשימוש מוגבל, וזה מספיק כדי ליצור כמה יהלומים.

3. Bing Image Creator – מייקרוסופט מציירת לך

ממשק נוח, ישר מהדפדפן, ויושב על המנוע DALL·E 3 של OpenAI. איכות? גבוהה. מהירות? טובה. מחיר? בדיוק בגובה האפס. לא תנסה לפחות פעם אחת? אתה תתאהב ואז תשתגע כשיתקע עקב עומס, אבל זה חלק מהחוויה.

4. Artbreeder – משוגע על גנטיקה

רוצה "לשחק באלוהים" בגישה של יורשים מתקדמים? כאן אתה "מרכיב" דמויות כמו בפרק מוזר של "פוקימון": מזיז קצת את מחוון האף, משנה את צבע העיניים, מערבב שני פרצופים לאחד – והתוצאה תגרום לך לתהות למה בכלל יש אנשים אמיתיים.

5. Fotor AI Image Generator

כלי פשוט, מהיר ודי מהפנט. היתרון שלו הוא האינטגרציה לכלי עריכה – אחרי שיצרת תמונה, אתה לא רק צופה בה… אתה גם בונה עליה את כרטיס הברכה לאירוע המשפחתי הבא. זה כמו קפיצה לגלידרייה שנותנת לך גם קצפת חינם.

טוב, אבל איך כותבים פקודות שמייצרות באמת דברים שווים?

הנה הסוד שלא מדברים עליו מספיק: איכות התמונה תלויה הרבה יותר במה שאתה כותב, מאשר במה שהמערכת מייצרת.

אז איך "מדברים עם" בינה מלאכותית גרפית?

• שפה ספציפית: במקום "בצע קפה", כתוב "a warm cup of espresso on a wooden table, soft light, cinematic style"
• סגנון: תוסיף "in anime style" או "in the style of Van Gogh" כדי לקבל תוצאה עם טון תרבותי ברור
• קומפוזיציה: אם אתה רוצה שהאובייקט יופיע באמצע, תכתוב "centered", ואם אתה רוצה רקע מטושטש — אז "with bokeh background"
• חקר: אתה לא בטוח איך לכתוב את זה נכון? פשוט תעתיק דוגמאות מתמונות אחרות באתר!

אז… איך באמת משתמשים בזה כל יום?

בין אם אתה יוצר תוכן, בונה מותג, או סתם חוגג את החיים באינסטגרם – AI image generation חוסך לך אינספור שעות. הנה כמה שימושים שיפילו לך את הפיקסלים:

• יצירת פוסטים חברתיים במהירות (כי התמונה שאתה מחפש לא קיימת בגוגל)
• הכנת קונספטים לעיצוב – לא צריך לצייר בעצמך, רק להדגים רעיון עם AI
• יצירת דמויות או עולמות לספרים ומשחקים
• הדפסת אמנות מקורית לקירות הבית (ואז להעמיד פנים שאתה יוצר עולמי)

מחשבות פילוסופיות או – אז מה עכשיו, אנחנו סתם בני אדם?

בוקר אחד תתעורר ותגלה שציור של פיקסלים מבוססי אלגוריתם נמכר במיליון דולר, בזמן שאתה עוד לא סיימת להכין קפה. זה השלב שבו אנחנו מבינים – הבינה לא תחליף אותנו. היא תעצים אותנו (או תעשה מאיתנו אייקונים שנראים כמו חייזרים).

שאלות שאולי ממש בער לך לשאול (אבל התביישת)

האם זה באמת חינמי, או שעובדים עליי?

כן, זה באמת חינמי – אבל לרוב באופן מוגבל. זה אומר 10–25 תמונות ביום או כמה קרדיטים. אחרי זה – אפשר לחכות קצת או לשלם. חוק החיים.

זה חוקי להשתמש בתמונות האלה?

זה משתנה. רוב האתרים כן מאפשרים שימוש חופשי, במיוחד לשימוש אישי. שימוש מסחרי? עדיף לוודא לפי התקנון של כל פלטפורמה.

אני לא מעצב – זה בכלל בשבילי?

ברור! זה הקסם. אתה לא צריך לדעת לצייר פרח כדי ליצור משהו שנראה כמו דגל של מדינה דמיונית.

האם התוצאות תמיד טובות?

לא. לפעמים הן יוצאות ברמת "נראה כמו ינשוף שהתפגר באמצע סלפי". אבל כל הקטע זה לנסות שוב. זה חינם – אל תהיה קשה.

איך לוקחים את זה לשלב הבא?

אפשר ללמוד קצת מושגים של Prompt Engineering, או לשלב כמה כלים יחד: יוצרים ב-Midjourney, עורכים ב-Photoshop, ומשווקים באינסטגרם. עולם חדש נפתח.

העולם שייך למקלידים

בעבר היית צריך מכחול, קנבס והרבה יין כדי ליצור יצירת מופת. היום? אתה צריך רעיון, דמיון, ושורת טקסט טובה. תכתוב: "חתול סמוראי נלחם בענן בועה בצורת פופקורן" – ותקבל יצירת אמנות שתעלה לך דמעות של גאון.

אי אפשר לעצור את הבינה המלאכותית, אז עדיף לרתום אותה לעשות מצגות בשמנו, ציורים בחינם וקצת קסמים דיגיטליים. כי אם כבר לגור בעתיד – אז לפחות עם סגנון.

מה נסגר עם המקלדת הזאת?! למה המקלדת של הלפטופ הפסיקה לעבוד ואיך מביאים אותה לחיים?

המקלדת שלכם פשוט קמה ועזבה את הצ'אט? אתם לא לבד

יש רגעים בחיים שבהם אתה רק רוצה להקליד "שלום!" ולקבל בחזרה שקט צורם מהמקלדת. כן, זה קורה. לפתע, הקלידים מסרבים להגיב, אין תנועה, כאילו הלפטופ החליט שהוא כותב רק בכתב סתרים בהשראת מצרים העתיקה. למה זה קורה? ואיך מחזירים את המקלדת לתלם בלי להוציא אלפי שקלים על טכנאי עם תספורת של שנות ה-90?

בואו נצלול למעמקי המציאות בה אנחנו תלויים באבני מכה פלסטיות – ונבין מה יכול להשתבש, איך לתקן, ומתי פשוט להרים ידיים (או קלידים).

7 סיבות שבגללן המקלדת שלכם עושה שביתה איטלקית

1. דרייברים – הקללה המודרנית של האנושות הדיגיטלית

אם זו לא פעם ראשונה שהמקלדת נתקעת, יכול מאוד להיות שהאשמה היא בדרייבר. הדרייבר (או בעברית: התוכנה שעוזרת למחשב לדבר עם המקלדת) מתבלגן לפעמים. למה? כי מיקרוסופט החליטה שהוא לא בא לה בטוב עם עדכון מערכת. אחלה.

2. בעיות חומרה – המקלדת לא שומעת, כי היא פשוט… מתה

פעם נשפך לכם קפה על הלפטופ? אפילו ספלון קטן עושה שמות. לחות, אבק, או פשוט בלאי של הזמן יכולים לגרום לזה שמקשים מסוימים, או המקלדת כולה, ייכנסו לדיכאון טכנולוגי.

3. מקשי פונקציה – FN זה לא ראשי תיבות של "פה נגמר"

אם מקשי האותיות לא מגיבים אבל מקשי פונקציה (F1-F12) כן – ייתכן שלחצתם בטעות על שילוב FN שהשתיק את המקלדת. כן, זה דבר. כן, ממש עכשיו זה קורה. תבדקו את שילובי המקשים, אולי אתם עושים להם עוול.

4. המקלדת עברה למצב אחר – QWERTY או שמא AZERTY?

לפעמים, בלחיצה אחת לא זהירה, מה שנראה כמו עברית הופך פתאום ל… סינית. המצבים השונים של המקלדת עלולים לשגע אותנו – שפת הקלט משתנה, וה-D הופך לסוג של בלט. תבדקו בפינה הימנית למטה (או איפשהו שפעם היה פינה), אולי זו רק שפה שונה. אל תהיו מופתעים אם לחצתם ALT+SHIFT בלי לדעת.

5. חיברתם יותר מדי gadgets

אם חיברתם מקלדת חיצונית, עכבר, מסך, מקרר ומסור חשמלי ללפטופ – ייתכן שהמחשב לא יודע מה החיים שלו. לפעמים הכניסה הפיזית של מקלדת USB עלולה לשנות את הגדרות הקלט ולהשבית את המובנית. תנסו לנתק את הקישקושים ולבדוק שוב.

6. מערכת ההפעלה מתחרפנת

Windows? Mac? Linux? לא משנה מה – מערכות הפעלה הן כמו מתבגרים – לפעמים הן עושות דרמות בלי סיבה. תקיעות זמניות, עדכונים חצי-עבודים, או פשוט מצב רוח. הפתרון? ריסטרט. תמיד ריסטרט.

7. תוכנה סוררת

לפעמים יש תוכנה צד שלישי (דרייברים של גיימרים, אפליקציה של מאקרו, אפילו אנטי וירוס) שמסרסת את תפקוד המקלדת. בדקו אילו תוכנות רצות מאחורי הקלעים – אולי אחת מהן לקחה שליטה על הקלידים. קצת מטריד? נכון.

אז מה עושים? 6 פתרונות מעשיים שממש עובדים

ניסיון ראשון: אל תיבהלו. מקלדת שמחליטה לצאת לחופשה זה לא סוף העולם (אלא אם אתם כותבים מבחן דוקטורט ב-Word). הנה מה שניתן לעשות בלי לפרק את כל הלפטופ על הברכיים.

• הפעילו מחדש את המחשב – כן, זה נשמע טריוויאלי, אבל ב-58% מהמקרים זה פותר את הבעיה. בדקנו (טוב, כמעט).
• בדקו אם המקשים מגיבים ב-BIOS – אם הצלחתם להיכנס ל-BIOS (לוחצים על F2 או Delete כשמדליקים), סימן שהבעיה היא בתוכנה – לא בחומרה.
• עוד פעם דרייברים? כן. כנסו ל-"Device Manager", מצאו את המקלדת, ולחצו "Update Driver". אפשר גם להסיר ולהפעיל מחדש – Windows כבר תתקין לבד (בתיאוריה).
• נסו מקלדת חיצונית – כדי לבדוק אם זה באמת חומרתי. אם החיצונית עובדת, המזימה נחשפה.
• בדקו הגדרות שפה – לעיתים שינוי בלתי מודע של פריסת מקשים גורם לכל הבלאגן. תחזרו לעברית, תנשמו, המשיכו להקליד.
• חיסול תהליכים חשודים – כנסו ל-Task Manager וראו אם יש משהו שמונע מהמקלדת לפעול. לפעמים תוכנה של אוזניות יכולה לעשות בלאגן. לא צוחק.

שאלות נפוצות, או בקיצור – WTF?

למה רק חלק מהמקלדת לא מגיבה?

יכול להיות שזה נזק פיזי – נוזלים, לכלוך, או סתם מתכנת שהתנקם בכם מרחוק. תבדקו אם אותם מקשים תמיד לא עובדים, או אם זה משתנה. אם קבוע – כנראה חומרה.

המחשב חדש! זו כבר הונאה?

אולי. אולי לא. מקלדת פגומה מהמפעל זה לא נדיר. תפנו לתמיכה ונסו לממש אחריות לפני שאתם יוצאים לטוקבקים זועמים.

למה המקלדת פתאום כתבה אותיות באנגלית במקום עברית?

כי לחצתם ALT+SHIFT או WIN+SPACE בלי לשים לב. כן, זה קורה גם לטובים ביותר. תשאלו כל סבתא שחיפשה א' וקיבלה Q.

מה עם הלפטופ שלי עושה צליל בכל פעם שאני לוחץ על מקש?

ברכותיי – אתם על מצב "Sticky Keys" או "Filter Keys". תיכנסו ל-Settings > Accessibility ותכבו את החולשה הזאת. המחשב לא אמור לדבר איתכם בלחיצת כפתור.

איך אני כותב סיסמא אם המקלדת לא עובדת בכלל?

הפתרון ההוליוודי – חברו מקלדת חיצונית זמנית. לפעמים גם מסך מגע או מקלדת וירטואלית יכולים להציל את הדקה האחרונה לפני הדדליין.

עד כמה רחוק זה יכול ללכת? תרחישים מצחיקים (וקצת מדאיגים)

תרחיש א': הבוס שולח הודעה: "המצגת לישיבת דירקטוריון מחר מוכנה?"
ואתם שולחים לו במסנג'ר אבחנה אחת פשוטה: "dont have keyb" – והוא מבין שכנראה פאקינג לא תגיעו לשום דירקטוריון אם לא תטפלו בזה.

תרחיש ב': המקלדת דווקא עובדת… אבל כל לחיצה כותבת משהו שונה לגמרי. הקלדתם "שלום"? יצא "r@F#kf!". מזל טוב – אם זו לא התקלה, זה פרויקט אומנות שמתייפייף בקרקס תכנותי.

אז מה עושים אם שום דבר לא עובד?

אם ניסיתם הכל, אפילו שלחתם אימייל זועם למחשב עצמו – יכול להיות שצריך להחליף את לוח המקשים. זה נשמע יקר, אבל בחלק מהלפטופים מדובר בפחות ממה שעולה מנה שווארמה עם שתייה בקניון. כן – שוק המקלדות זול יותר משוק השווארמה.

ובכל מקרה – אל תוותרו. תמיד יש פתרון אחד נוסף שלא ניסיתם. או לפחות גוגל אחד רחוק.

אז מה למדנו מכל זה?

שאין דבר יותר מתסכל בעולם מטכנולוגיה שלא עושה מה שאתה מצפה ממנה. מקלדת נעלמת היא הרבה מעבר לתקלה – זו אמירה. אבל החדשות הטובות? לרוב התקלות האלו יש פתרון פשוט, מהיר, וכזה שלא מחייב למכור כליה.

ולפני שאתם זורקים את הלפטופ מהחלון – נסו פשוט להפעיל מחדש. לפעמים גם המחשב רק צריך רגע לנשום.

ובינתיים? פיתחו את אפליקציית ההערות בסמארטפון והתחילו להקליד שם. העולם לא מחכה.

רואים אותך! איך לראות הודעות שנמחקו בוואטסאפ בלי להוריד כלום

הי, מי מחק פה משהו? לא מקובל

קרה לכם פעם שפתחתם את וואטסאפ ופתאום צצה לה ההודעה המתסכלת: "ההודעה נמחקה"? היא יושבת שם, מסתכלת עליכם בזלזול, כאילו אומרת – הייתי פה, אבל עכשיו אני סוד! והגרוע מכל? הסקרנות הורגת. מי מחק? למה מחק? מה הוא כתב שעד כדי כך הוביל למחיקה דרמטית? אולי זו הייתה הצהבת אהבה? או… שגיאת כתיב מביכה במיוחד?

אז הנה חדשות מעולות: גם בלי שום אפליקציה מפוקפקת, בלי אישורי גישה, בלי לפרוץ את וואטסאפ, ובלי פחד שמחר הבנק יסגור לכם את החשבון בגלל חיבה מיותרת לקונספירציות – אפשר להיות הארי פוטר של ההודעות הנמחקות. וגם לדעת בדיוק מה נכתב שם.

רוצים לדעת איך? אז תנשמו עמוק, כי זה הולך להיות מעניין, מפתיע ואפילו… מצחיק.

אז מה הקסם שמחזיר הודעות מהעולם הבא?

פגוש את הגיבור הלא צפוי: היסטוריית ההתראות

תכירו את הכלי הסודי שכולם יש להם, ואף אחד לא באמת יודע כמה הוא חזק: התראות מערכת. כן כן, אותו חלק בטלפון שמודיע לכם ש"שרה שלחה תמונה", או שעליתם סתם ככה על משקל והתחרטתם. ברגע שווואטסאפ שולחת התראה – אפילו אם אחר כך ההודעה נמחקה – ההודעה נשמרת שם לתקופה קצרה.

איך זה עובד באנדרואיד?

כדי לראות הודעות שנמחקו, הנה השלבים הבסיסיים:

• גשו להגדרות של הטלפון
• עברו להודעות והתראות
• כנסו להודעת יומן או Notification History (קיים באנדרואיד 11 ומעלה)
• גללו בהודעות האחרונות – וואטסאפ כמעט תמיד תופיע שם
• מה שאתם רואים? בדיוק ההודעה שנמחקה (לפעמים כולל אימוג'ים, תלוי בגרסה)

אם אין לכם את זה? תכף ניגע גם בכם. חכו רגע, אנחנו זזים מהר מדי.

ומה עם אייפון? תכף נצחק, אבל כן – זה פחות שפוי

אם יש לכם אייפון, יש מצב שתיאלצו להתמודד עם השטן – המערכת הסגורה של אפל. כל עניין היסטוריית ההתראות כמעט ולא קיים שם בצורה נוחה. אפל לא אוהבת שאנשים שולטים על המכשיר שלהם (אולי זו טראומה מימי נטפליקס).

הפתרונות באייפון כוללים את הפיקחות הבאה:

• ברגע שאתם רואים התראה – אל תתעלמו!
• קחו סקירה מהירה, אולי אפילו צילום מסך. לפעמים צילום בזמן הנכון הציל יותר מחיים שלמים של פסיכולוגיה זוגית.
• יש מה שנקרא "הודעות במסך נעילה" – שימו לב שאתם לא מנקים הכול בלי לבדוק!

ובינינו? אם אתם משתמשי אייפון שממש דחוף להם לדעת הודעות מחוקות – הגיע הזמן לקנות מכשיר שני. קוראים לו אנדרואיד. רגע, לא ברצינות!!! (טוב, אולי רק קצת).

שאלות ותשובות שעולות לכולם (ולשכנים שלהם)

• שאלה: האם אפשר לראות הודעות שנמחקו גם אם הטלפון היה כבוי באותו זמן?
  תשובה: לצערנו לא, כי אין התראה = אין מה לגלות. זה כמו לנסות לחפש פיצה בקופסה ריקה.
• שאלה: האם זה חוקי לקרוא הודעות שנמחקו?
  תשובה: חד משמעית כן. אם הן נשלחו אליך, זו *ההודעה שלך*. זה לא ריגול, זה זכויות בסיס.
• שאלה: יש דרך לראות הודעות קוליות שנמחקו?
  תשובה: לרוב לא, אלא אם כן שמעתם את ההתראה או לחצתם עליה לפני המחיקה.
• שאלה: האם ניתן לשחזר הודעה שנמחקה מצ'אט קבוצתי?
  תשובה: ברור! אם ראיתם אותה בהתראה, היא שם. הקבוצה לא שונה מהשיחה האישית הזו שאתם לא מדברים בה כבר כמה חודשים כי מישהו אמר משהו לא במקום.
• שאלה: מחקתי הודעה בטעות – גם אותה אפשר לשחזר?
  תשובה: זה תלוי. אם מישהו אחר קיבל אותה – לכו תשאלו אותו. אם אתה בודד, מצטערים, זו כבר הפסיכולוגיה הבין-טקסטואלית.

מתי לא תצליחו לראות הודעות שנמחקו?

לפני שתרוצו לצעוק "מצאתי את הפתרון!", יש כמה מגבלות שצריך להכיר. למרות שכל הקסם הזה של לראות הודעות שנמחקו ללא אפליקציה נשמע כמו נס קטן, לפעמים הטכנולוגיה מגבילה אותנו – תאמינו או לא, גם לה יש גבולות אישיים.

מקרים נפוצים שבהם תיכשלו (אבל לא באשמתכם):

• כיביתם את ההתראות של וואטסאפ – אז זהו, אין מה לשחזר
• מחיקת ההודעה התבצעה לפני שקיבלתם התראה – זבנג וגמרנו
• לא אפשרתם אפשרות של היסטוריית התראות באנדרואיד – חפשו במעמקי ההגדרות
• הודעות קוליות או קבצים – זה לא בשטח של התראות, אז אין לאן לברוח

האם שווה להשתמש באפליקציה בכל זאת?

נכון, יש ים של אפליקציות ב-Play Store וב-App Store שמבטיחות להחזיר הודעות מחוקות כמו קסם. אבל בא לכם לקחת את הסיכון שבמקרה האפליקציה קוראת גם את ה-SMSים שלכם מהבנק, או יותר גרוע – את רשימת הקניות הקולינרית הסודית שלכם?

השיקול שלכם. אבל אם תשאלו אותי? אם אפשר להסתדר בלי – למה להסתבך? האופציה המובנית יותר בטוחה, יותר נקייה, ולא שולחת לכם פרסומות על אלפקות מתנפחות מבוליביה.

ולסיום – למה בכלל אנשים מוחקים הודעות?!

שאלה טובה. הנה כמה השערות פרועות שמתבססות על שנות צפייה בסדרות ריאליטי והודעות שתמיד מתחילות ב"היי, אפשר שאלה?":

• שלחו למישהו הלא נכון (סבתא לא צריכה לדעת שאתה מבריז)
• התחרטו על הרצף ה-837 של אימוג'ים
• נזכרו שזה וואטסאפ של העבודה
• היו שיכורים, או רעבים – או רעבים ושיכורים
• עשו לכם דווקא. סורי שזה הגיע לזה

הפינאלה הגדול

אז הנה זה – כל מה שרציתם לדעת על איך לראות הודעות שנמחקו בוואטסאפ בלי להתקין אפליקציה אחת אפילו.
למעשה, עכשיו אתם יודעים טיפה יותר מדי. תזהרו לא להפוך ל"זה שתמיד יודע מה נכתב", כי יש לזה מחיר. בעיקר ציפיות.

אז פעם הבאה שחבר שלכם מוחק הודעה, תשאירו לו רגע של ביטחון עצמי ואז תגידו בנונשלנט: "היי אגב… למה מחקת את זה על העוגיות? זה דווקא היה חמוד."
רק תבדקו אם הוא מחזיק קפה ביד לפני שאתם אומרים את זה.

ואם אתם מאלה שמוחקים הודעות בעצמכם – עכשיו תדעו, אתם לא לגמרי לבד. מישהו עדיין רואה את מה שכתבתם.

טכנולוגיה. היא סולחת, אבל היא לא שוכחת.

למה לעזאזל אי אפשר להשתמש במספר הזה לאימות?!

זיהוי דו-שלבי או פרנויה מתקדמת?

קרה לכם פעם שניסיתם להיכנס לחשבון כלשהו, ואחרי שסוף סוף נזכרתם מה הסיסמה שהייתה לכם ב-2014, הגיע שלב האימות במספר טלפון – ואז "הודעת שגיאה": לא ניתן להשתמש במספר הטלפון הזה לאימות. אה, באמת? כי זה המספר שלי, אני משלם עליו כבר עשור, והוא שייך לי (כלומר, כך לפחות אני חושב).

אנחנו חיים בעידן שבו כל מכשיר עם ביפ בודק את הזהות שלנו יותר טוב מחבר ילדות. זה מקנה תחושת ביטחון מצד אחד, אבל מצד שני – זה לפעמים מרגיש כמו רכבת הרים של תסכולים שמהם אי אפשר לרדת.

מה הבעיה עם המספר שלי?! 5 סיבות שלא סיפרו לכם

אז למה בעצם שירותים דיגיטליים מסוימים מחליטים שמספר הטלפון שלכם "לא ראוי" לאימות? תכל'ס, יש סיבות טובות… וגם ממש גרועות. הנה כמה מהן:

• VoIP או מספר וירטואלי: שירותים כמו Google Voice, Skype או אפילו שירותים שמשתמשים ב-SIM "וירטואלי" לא עובדים טוב עם מערכות אימות מסורתיות.
• "מספר בשימוש": ייתכן שמישהו השתמש במספר הזה בעבר לאימות, וכתוצאה מכך המערכת מסמנת אותו כבעייתי.
• דגלים שחורים במערכת: כן, כמו בישיבה. אם המספר שלכם מזוהה ככזה ששימש "הרשמות חשודות", הוא ייחסם פשוט כי… אלגוריתם.
• נייד או קווי? חלק מהשירותים דורשים מספר נייד בלבד, ולא יתמודדו יפה עם קו ביתי (זוכרים שפעם זה היה דבר?).
• מדינה לא נתמכת: מספרים ממדינות מסוימות פשוט לא עובדים – בגלל רגולציה, חוקי פרטיות, או כי המערכת החליטה שהיא פשוט לא בא לה לדבר עברית.

מה הקשר בין טכנולוגיית אימות לפיצה?

חשבו על זה ככה: אתם מזמינים פיצה. השליח מגיע, דופק בדלת, ואז שואל – "מי אתה?". אתם עונים – "אני יוסי, הזמנתי פיצה מרגריטה". הוא עונה – "תוכיח". עכשיו תוציאו תעודה מזהה, תספרו לו מי הייתה מורתכם בכיתה ד', ותתפללו שהוא ישתכנע.

ככה בדיוק מרגיש תהליך אימות דו-שלבי – רק שלפעמים השליח לא מאמין לחשמלית. כי אם למספר שלכם יש עבר מפוקפק במערכת – גם אם הוא לגמרי תמים – לא תקבלו את הפיצה (או את הקוד).

רגע… אז מה לעשות כשזה קורה?

מעולה, אז נתקעתם. אל דאגה – לא הכול אבוד. הנה כמה צעדים שאתם יכולים לעשות שיכולים לשנות את חוקי המשחק:

• נסו מספר אחר: לפעמים זה באמת כ"כ פשוט. חבר, בן משפחה, מספר עבודה – שווה לנסות.
• החליפו לספק סלולרי אחר: לעיתים הבעיה היא במספרים של ספקים קטנים או וירטואליים.
• המתינו כמה ימים: חלק מהמערכות מסמנות "חריגה" זמנית שתתנקה כעבור זמן.
• פנו לשירות הלקוחות: זה ייקח זמן, יעצבן אתכם, יתן לכם כמעט התקף לב – אבל לפעמים הם באמת פותרים את זה.
• בצעו אימות בשיטה אחרת: אימייל מאומת, אפליקציות כמו Authy, Google Authenticator וכד' – אלו אחלה פתרונות.

השאלות שכולנו רוצים לשאול (אבל מפחדים להוציא בקול רם)

1. למה מספר הטלפון שלי פתאום מוגדר כ"לא תקף"?

ככל הנראה הוא חסום במערכת עקב שימוש קודם, זיהוי כסיכון או פשוט כי האלגוריתם חשב שזה רעיון נחמד.

2. מה זה מספר וירטואלי, ולמה זה בעיה?

מספר שמסופק דרך האינטרנט ולא קשור לקו סלולרי אמיתי. רוב מערכות האימות דורשות טלפונים אמיתיים – עם SIM, קליטה ונשמה.

3. האם יש דרך לגרום למספר להיות "מאומת" שוב?

לפעמים כן – דרך תמיכה, או אם לא תנסו להשתמש בו כמה שבועות. אבל אין התחייבות.

4. האם כל שירות בודק מספרים באותה צורה?

ממש לא. חלק משתמשים באלגוריתמים של צד שלישי, אחרים ברשימות שחורות משלהם, וזה לגמרי בלאגן מאורגן.

5. האם המספר שלי עלול לפרוץ לי את החשבון?

אם מספרכם לא מאובטח – למשל, שייך לאפליקציית VoIP פרוצה – אז כן. מומלץ לעבור ל-authenticator ולא להסתמך רק על SMS.

שליליות במספרים? ברוכים הבאים לאזור הדמדומים של הסייבר

אי אפשר לדבר על זה בלי להגיד את המילה שכולנו חשים כלפיה: פרנויה. כל שירות היום חושש מ"התקפות סים", פורצים, בוטים, וחייזרים. לכן, הם בונים מערכות סינון – שבפועל חוסמות גם אנשים לגמרי לגיטימיים כי "למה לא".

מבחינתם, לשים קיר שכמעט בלתי חדיר – גם במחיר של משתמשים מתוסכלים – זה רווח. וכשחושבים על זה, זה מה שקורה כשאנחנו נותנים לאלגוריתמים לנהל לנו את הביטחון הדיגיטלי.

אז איך נדע מראש אם המספר שלנו הולך להיחסם?

• אם זה מספר חדש שרק עכשיו קניתם – אל תתפלאו אם יקח לו קצת זמן להיכנס ל"חיים האמיתיים".
• אם זה מספר VoIP או שמגיע מאיזו אפליקציה עלומה בדרום הודו – אתם בבעיה.
• אם המספר כבר שימש להרשמות רבות – המערכת עלולה לחשוד בו.

הפתרון? לפחות זמנית – אל תסמכו רק על מספר טלפון כאמצעי אימות. זה נחמד, אבל זה לא אמין לתמיד. כמו חבר ששוכח להחזיר דיסק און קי.

ולסיום – איך תצאו מהלופ הזה בכבוד (ובלי שבץ קטן)?

לסיכום – אם המערכת אומרת לכם ש"לא ניתן להשתמש במספר הטלפון הזה לאימות", היא בעצם אומרת: "אני לא מכירה את המספר הזה, אז אולי לא תיקחו את זה אישי?"

אין מה להילחם – חוקי המשחק משתנים כל הזמן, וחשוב להכיר אלטרנטיבות. היום זה המספר, מחר זה האימייל, מחרתיים זה בכלל DNA.

ולכן דרך המלך היא לשלב – גם סיסמה חזקה, גם אפליקציית אימות, וגם ביטחון שאם הכל ייכשל – לפחות יש לכם תירוץ משכנע למה לא נכנסתם לפגישה ב-Zoom.

ועכשיו תגידו – פעם קיבלנו סתם סיסמה וזהו. ולא היינו צריכים שאלון ביטחוני, ורשת גיבוי של דוביים בשווייץ רק כדי להיכנס לחשבון!

אה, כן – מי אמר שקדמה הופכת הכל לקל יותר?

רוצה להעלם מהאינסטגרם בלי לשרוף גשרים? יש לזה כפתור

למה שמישהו ירצה להשבית את האינסטגרם שלו? (לא באמת שאלה)

אם יש לך חשבון אינסטגרם, סביר להניח שעברת לפחות פעם אחת את השלב הזה שבו אתה בוהה במסך, נושם דרך הפילטר של ולנסיה ושואל את עצמך: "למה לעזאזל אני עדיין פה?". אולי אתה צריך הפסקה מהסקרול האינסופי, אולי פרצופם של קופי אדם על מצנחים כבר פחות מרגש אותך, ואולי – רחמנא ליצלן – אתה פשוט רוצה להתרכז בלימודים, עבודה או, אתה יודע… בחיים האמיתיים. שלא לדבר על זה שהאלגוריתם של אינסטגרם מרגיש לפעמים כמו דייט גרוע שמסרב להבין את הרמז.

אז לפני שאתה מוחק הכול באקט דרמטי ומצטער על זה ברגע שאתה רואה את ה-Story של החבר שלך מטייל באיסלנד עם כלב חייכן במיוחד – יש דרך טובה יותר: השבתה זמנית של החשבון.

אז מה בעצם אומרת "השבתה זמנית" ולמה זה לא מפחיד?

כאשר אתה משבית את חשבון האינסטגרם שלך זמנית, אתה למעשה שולח אותו ל"חופשה", קצת כמו לבקש מאורח מגושם לצאת לרגע החוצה כדי שתוכל לסדר את הבית מחדש. החשבון, התמונות, התגובות והלייקים שלך – הכול נכנס להקפאה. אף אחד לא יוכל לראות אותך, לחפש אותך או לתייג אותך. ובעיקר – זה לא לצמיתות. תנשום.

איך זה עובד בפועל?

• אין השבתה דרך האפליקציה – אתה צריך דפדפן. (כי למה לעשות את זה קל?)
• החשבון "יוסר זמנית" – כלומר, הוא לא יופיע ולא יהיה נגיש לכלום.
• כשתחליט לחזור – פשוט תתחבר. כאילו לא קרה כלום (כמעט).

השלבים להשבתת חשבון אינסטגרם זמנית – פשוט, בערך

1. פתח את אינסטגרם במחשב או בדפדפן בסלולרי

כן, קראת נכון. האפליקציה לא תעזור לך פה. אינסטגרם משום מה החליטה שהשבתת חשבון זה עניין ל"הגדולים". אז כנס לwww.instagram.com דרך דפדפן, תתחבר לחשבון ותתיישב בנוח.

2. גש לפרופיל שלך

לחץ על התמונה הקטנה שלך בצד ימין למעלה (או שמאל, תלוי בממשק) ואז בחר באופציה "פרופיל".

3. עריכת פרופיל

נכנסת לפרופיל? אחלה. עכשיו לחץ על כפתור "Edit Profile" / "ערוך פרופיל". כן, זה נראה כאילו מה שאתה הולך לעשות יכלול שינוי בלינק לביוגרפיה שלך או משהו – אבל לא.

4. גלול עד למטה – שם מתחבא הכפתור החשוד

תגלול עד סוף העמוד. תמצא שם את *“השבת את החשבון שלי באופן זמני”* או באנגלית: **“Temporarily disable my account”**. זה בערך כמו למצוא קונפטי בתוך דלי של מלט – אבל זה שם.

5. בחר את הסיבה להשבתה

פה מגיע החלק שבו אתה אמור להסביר לאינסטגרם למה אתה עוזב. כן, זה קצת דרמטי. כמו בן זוג נעלב. אל תיבהל – זו רק פורמליות.

• "אני צריך הפסקה" – אופציה קלאסית למי שלא רוצה הסבר.
• "אני מודאג מהפרטיות שלי" – לגרום להם להרגיש אשמים.
• "אני פשוט עייף מלראות עוגות מושלמות שמישהו הכין באוסטריה" – טוב, זו לא באמת אופציה, אבל אולי בפעם הבאה.

6. הכנס/י את הסיסמה שלך שוב

עוד בדיקת זהות. כי אולי גנב קונגולזי רוצה להשבית את החשבון שלך בלי סיבה. אז תקליד את הסיסמה ואל תקלל – זה לטובתך.

7. אשר והשבת

לחץ על **"השבת את החשבון בצורה זמנית"** וזהו. אין יותר חשבון. לפחות עד שתחליט להפעיל אותו מחדש.

רגע, אבל… מה קורה אחרי שמשביתים?

במילה אחת: כלום. החשבון שלך יתמוסס לו מרשימת המשתמשים (באופן זמני), הפוסטים שלך, התגובות, הלייקים – הכול ייעלם, כאילו מעולם לא היה. אבל בפועל, הכול שם. שוכב, נח, מחכה לך בסבלנות עד שתחזור.

וברגע שמתחשק לך לחזור למסך שמציג פרצופים בפילטר "כלבלב מתרגש"? פשוט מתחבר. וזהו – הקאמבק שלך לא דורש אפילו הודעת היח"צ.

שאלות ששואלים אותי כל הזמן (בין כף יד למצח)

אפשר להשבית כמה פעמים שרוצים?

תיאורטית – כן. בפועל, אינסטגרם קצת קשה איתך. הם מאפשרים השבתה רק פעם אחת בשבעה ימים.

לכמה זמן אפשר להיות מושבת?

כמה שתרצה. אין תאריך תפוגה להשבתה. תוכל להפעיל מחדש בעוד יום, חודש או שנה.

האנשים שאני עוקב אחריהם יידעו שהשבתתי חשבון?

לא. פשוט לא יראו אותך. כאילו מחקת את עצמך מהיקום הדיגיטלי. מישהו יחשוב שאתה בדה טוליסט של מט גאלות ומטפס על הרי אנדס.

אם חשבון מושבת, אנשים יכולים לשלוח לי הודעות?

לא. אתה נעלם כאילו אף פעם לא התקיימת. הם יראו רק "User not found."

האם החסימות והחסימות-ההפוכות נשארות?

כן. כל ההגדרות נשמרות. אל דאגה – האקס שלך לא יחזור פתאום לעקוב בלי רשות.

ומה אם אני פשוט מוחק את האפליקציה?

שאלה קלאסית. מחיקת האפליקציה לא משביתה ולא מעלימה אותך. אתה עדיין שם, מעלה בולע גיפים של חתולים בלי הפסקה.

4 סיבות ממש טובות למה אתה צריך לחשוב על זה

• בריאות מנטלית – אינסטגרם הוא בופה בלתי נגמר של השוואות מתישות.
• פרודוקטיביות – נכון שכתבת בתכנית השבועית שלך "לקרוא ספר"? באינסטגרם לא קוראים ספרים.
• פחות פרנואיה – אתה לא צריך לבדוק מי צפה בסטורי שלך כל שעה.
• איפוס – לפעמים צריך פשוט להיעלם כדי להבין אם אתה באמת רוצה להישאר.

אז זהו. אתה מוכן ללחוץ על הכפתור?

אם הגעת עד לפה – כנראה שאתה מתלבט ברצינות. וזה מעולה. לא כל דבר חייב להיגמר בפיצוץ דרמטי של "אני מוחק הכול!" (עם שלושה סימני קריאה). השבתת חשבון היא כמו חופשת סטייל באלי לחשבון שלך – קצת הרחקה, קצת זמן לחשוב, וחוזר רענן (או נשאר בחוץ לנצח – גם בסדר).

בסופו של דבר, מדובר ברשת חברתית, לא בתעודת זהות. אתה שולט בה. לא להפך.

העולם מחכה לך גם בלי סטורי. מבטיח!

האייפון החליט ששניכם לא צריכים אינטרנט? בוא נדבר על זה

הסצנה הקלאסית: אתה בסלון, עם אייפון ביד, ו… כלום

רגע. זה לא אתה, זה הוא. האייפון שלך. אתה מנסה להתחבר ל-WiFi, כל הבית מחובר, כל השכונה גולשת על אותה רשת אלחוטית שמישהו התקין בשנות ה-90 ועדיין מחזיקה — אבל אתה? אתה מנותק, בודד, בלי WhatsApp, בלי TikTok, אפילו בלי Google לשאול איפה טעית בחיים. וברקע, ה-iPhone שלך מביט עליך כמו חבר שמתרחק ממך מכיוון שהוא מצא חבר חדש בשם "No Service".

קרה? קורה? יקרה שוב? אל תדאג. לא תצטרך לזרוק את האייפון לפח, ולא — אל תעבור לאנדרואיד רק בגלל זה. הנה, בדוק את כל הסיבות, הפתרונות, האנקדוטות והטריקים שיגרמו לך להיות האדם הזה שיודע מה לעשות כש-WiFi ופירות לא הולכים יחד.

6 תקלות WiFi באייפון שנשמעות טיפשיות — אבל הורסות לך את היום

ברור לכולנו שזה "רק אינטרנט", אבל תגיד את זה שוב אחרי שניסית לסיים סדרת מיילים מחוף הים והתברר שהאייפון שלך החליט שהוא לא מזהה רשתות יותר. אז הנה רשימה קצרה של תקלות מציקות במיוחד — ויותר חשוב, איך מתמודדים איתן.

• ה-WiFi מופעל אך האייפון פשוט… מתעלם ממנו: כאילו הוא משחק אותה קשה להשגה.
• אתה מתחבר — והרשת נעלמת כעבור שתי שניות: היחסים הכי רעילים שהיו לך מאז התיכון.
• הסמל מופיע, אבל האינטרנט לא עובד: כמו תמרור "פתוח" על חנות ריקה.
• האייפון לא מוצא אף רשת WiFi: מה זה, שנות ה-80 פה?
• החיבור איטי עד כדי כאב קיומי: מינימום דיאל-אפ מבית מיקרוגל 1996.
• התחברת, אבל זה דורש סיסמה מחדש כל פעם: למה אתה שוכח אותנו, אפל?

אז למה זה קורה בכלל? 4 סיבות אבסורדיות — אבל אמיתיות

1. נתב אמיץ מדי

כן, הנתב שלך אולי מנסה לשדר על תדר כל כך גבוה שהאייפון שלך פשוט לא רוצה להתמודד. תדרי 5GHz לא קיימים בכל המכשרים, אז אם האייפון שלך ישן יחסית – ייתכן שהוא פשוט לא מבין את מה שהנתב מנסה לומר לו. כמו סבתא שלך כשהנכדים מדברים על טיקטוק.

2. הגדרות רשת שמזכירות סלט גזר אחרי שבוע במקרר

אם שינית, ניסית, לחצת, עדכנת והפעלת אלף דברים, ייתכן שהמערכת קיבלה שוק ולא מצליחה לעכל את המידע. האייפון שומר נתוני רשת שנראים לו "סבירים", למרות שהם בפועל הגדרה של כאוס.

3. עדכון תוכנה שהתבלבל בדרך

כמה פעמים עדכנת את האייפון ואמרת "מה כבר יכול לקרות?". והתשובה: "כלום". ממש כלום. כי פתאום הכל הפסיק לעבוד: WiFi, בלוטות', ואתה עצמך. באג קטן בעדכון – במיוחד בגרסאות iOS מהירות מדי – יכול לחרב תשתיות שלמות (וגם מערכת יחסים רגשית עם האייפון).

4. אבק, כי למה לא

לא צוחקים. לפעמים אנטנה חיצונית נקלטת פחות טוב אם יש לכלוך באיזור — או פשוט בגלל שהמכשיר שלך עבר טראומה (נפילה\מים\חיים עצמם).

טוב, אז מה עושים? 7 פתרונות שפשוט עובדים (ברוב הפעמים)

1. נתחיל בפתרון האהוב: לכבות ולהדליק

נשבעים, זה לא סתם קלישאה. לחיצה קצרה על "הגדרות" => "WiFi" => כיבוי, ואז הדלקה, פותרת 72% מהתלונות (המספר לא רשמי, אבל מרגיש נכון).

2. מחיקת הרשת הקיימת והוספה מחדש

אל תרגיש רע — זה בסדר למחוק את ה-WiFi ולבקש את הסיסמה שוב. לפעמים מערכת ההפעלה פשוט "לא סומכת" יותר על הרשת. האמון נשבר. מחיקת הרשת תחת "שכח רשת זו", ואז התחברות מחדש, זה כמו טיפול זוגי מקוצר.

3. הפעלה מחדש של האייפון (לא, באמת)

כיבוי מלא => הדלקה. כן כן. פתרון הילדות האוניברסלי (וגם הדרך המהירה לגרום לאייפון להתייחס אליך שוב).

4. בדיקה שטחית לנתב — אולי הבעיה היא אצלו

לפני שאתה מאשים את אפל, לפעמים הבעיה היא פשוט בנתב עצמו. כבל רופף, חיבור איטי, או מישהו שחליט לעדכן את ה-firmware באמצע היום על דעת עצמו.

5. אפס את הגדרות הרשת

"הגדרות" => "כללי" => "העבר או אפס את [מכשיר]" => "איפוס" => "אפס הגדרות רשת". לא יאמן כמה טוב זה עושה. הכל נמחק — סיסמאות, VPNים, וקונספירציות אחרות — אבל וואו, זה פותר בעיות.

6. עדכון לגרסת iOS האחרונה

לפעמים באפל מתקנים באגים בלי להגיד לך. כמו חברה שמחזירה לך בגדים אחרי שנה, בלי להסביר למה לקחה אותם. תעדכן, אולי זה כל הסיפור.

7. תפנה לבחורים בגאון — השירות

אתה יודע למי… Genius bar, מטעם אפל. כן, זה אומר לקבוע תור, להגיע עם סבלנות, ואולי לשמוע שהבעיה היא בכלל הנפש שלך. אבל לפעמים — הם אכן עוזרים.

שאלות שאולי רצית לשאול — אז הנה תשובות שאולי לא ביקשת

למה האייפון שלי מתחבר לרשת מסוימת בבית, אך לא לאחרת?

ייתכן שמדובר בשני תדרים (2.4GHz ו-5GHz), ושאחד מהם פחות מתאים או נשמע כמו השכנה עם הסמארטפון האנדרואידי שמנסה גם היא להתחבר. תנסה להפסיק את השידור הכפול בנתב או לחבר ידנית לרשת הרצויה.

האייפון לא מזהה בכלל רשתות WiFi. מה עושים?

בודקים קודם שה-WiFi בכלל פועל במכשיר. אם לא — ייתכן שמדובר בבעיה באנטנה. נסה הפעלה מחדש, איפוס הגדרות רשת, ואז תפנה למעבדה.

החיבורים איטיים מאוד רק באייפון שלי. למה?

כנראה בעיה בפרופיל הרשת שלך — נסה "שכח את הרשת" והתחבר מחדש. ועדכן: לגרסת iOS, גרסת נתב ואפילו אפליקציות שמכבידות על הגלישה (יש דבר כזה, כן).

כשאני יושב רחוק מהנתב — האייפון מתנתק. זה רגיל?

כן, זו לא אשמתו. כמו כולנו, גם הוא אוהב פחות כשיש 3 קירות ביניכם. נסה מגבר אות.

למה הוא כל הזמן שואל על סיסמה — לא אמור לזכור?

אם הסיסמה השתנתה או שהמכשיר עבר תהליך איפוס, עלול להיות שהפרופיל נשבר. תמחק את הרשת. תתחיל מחדש. לפעמים זו הדרך היחידה לגרום לו לזכור.

מתי WiFi באייפון הוא סתם עצלן, ומתי זו בעיה אמיתית?

חד משמעית קשה לדעת. המכשיר התחכם במהלך השנים, ולפעמים הבעיות מנפח האחסון, מזג האוויר או הרוח הדרומית פשוט מתבטאות באייפון שנראה כמו קופסה עם הרבה "לא עכשיו" בפנים. אבל אם אתה מיישם את כל הפתרונות למעלה — ועדיין בלי חיבור — זה כבר סימן שווה לבדיקה מקצועית.

ובינתיים? חשוב לזכור — WiFi באייפון הוא לא מדד לאהבה, והוא בטח שלא האור בקצה המנהרה. זה רק עוד פיצ'ר שבא והולך. אבל, כשאתה זה שיודע איך להחזיר אותו — אתה המלך האמיתי של הבית (והרשת).

ולסיום… זה אמיתי, זה כואב, אבל זה בר תיקון

אז נכון — זה מרגיז. מאוד. האייפון שלך אמור כמהת נזר הטכנולוגיה, ואחראי על 80% מחייך (כולל תזכורות לשתות מים). כשהוא פתאום לא מתחבר ל-WiFi? זה כמו כוכב קולנוע שמסרב לעלות לבמה. אבל אתה כבר יודע מה לעשות — ואיך לגרום לו להתנהג בהתאם.

בפעם הבאה שזה קורה — אל תילחץ. אל תשבור. אל תצעק. תבין, תפתור, ותמשיך הלאה. ואם כלום לא עובד? תמיד אפשר להאשים את השכנים. או את מרפי.

למה כל כך הרבה אנשים מתבאסים כשהם שומעים "אישור ניכוי מס במקור"?

אז מה הסיפור עם הניכוי הזה, ולמה בכלל צריך אישור?

טוב, בוא נתחיל עם העובדה המתסכלת הבאה: אם אתה לא מוציא אישור ניכוי מס במקור, ייתכן שפיסת מזומנים מכובדת מאוד תיעלם לך לתהום הנשייה של מס הכנסה, ואתה (באופן משעשע במיוחד) תצטרך לרדוף אחרי הכסף שכבר שילמת, לחכות חודשים ולקוות. כן, כן — אותה חוויית משתמש מפוקפקת שהייתה שמורה פעם רק לפקסים ומעברי חציה ברמזור מקולקל.

אבל רגע — חדשות טובות! היום אפשר לעשות את זה באינטרנט. לבד. בלי לקנות פקס, בלי להיכנס למשרד רשות המסים ובלי להרגיש שהזמן נעצר ב-1995.

אבל רגע, למה בכלל קיים הניכוי הזה? הסיבה הרשמית היא שמדינת ישראל (כמו הרבה מדינות אחרות) מאוד אוהבת לוודא שהיא מקבלת את ליטרת המס שלה מראש, רק במקרה שתחליט לברוח עם הקבלות שלך לקוסטה ריקה. לכן, כשעסק נותן שירותים לעסק אחר — זה שמשלם אמור לנכות לו את המס מראש ולהעביר לרשות המסים. פשוט, אה?

רוצה להוציא אישור בלי להוציא את השיער מהראש? הנה איך:

למי בכלל צריך את האישור הזה?

תרשה לי לתת לך תרחיש שלא נשמע רחוק מדי מהמציאות:

• אתה פרילנסר תותח שעבד שבועיים על פרויקט ללקוח גדול.
• שלחת חשבונית של 10,000 ₪, ממתין בקוצר רוח.
• פתאום אתה מקבל רק 7,000 ₪, כי “לקחו לך 30% מס”. מה?!

ההבדל בין קבלת סכום מלא לקיצוץ כואב בתשלום טמון באישור ניכוי מס במקור. אם הוא קיים ותקף — מצוין, תוכל לקבל את מלוא הסכום או לפחות אחוז מופחת. אם לא — שלום נתח יפה מההכנסות שלך.

החלק הכיפי: להוציא את זה לבד באינטרנט, בעשר דקות ובלי להזיע

שלב 1: כנס לאתר של רשות המסים מבלי לחשוש

למרות שעד לאחרונה האתר הזה נראה כאילו נבנה כדי להרתיע אנשים ממילוי טפסים, יש שיפור ו… נודה באמת — כבר אפשר להסתדר בו. פשוט חפש "אישור ניכוי מס במקור" בגוגל ותבחר בתוצאה מרשות המסים (כן, זו עם העיצוב שנותר לכוד בשנת 2008).

שלב 2: תזדהה כמו גדול

המערכת תבקש ממך להתחבר. ואם הכל עובד כשורה (ולפעמים, אהמ… לא), תוכל להזדהות עם זיהוי ממשלתי חכם כמו כרטיס חכם, סיסמא אישית, או באמצעות האפליקציה "זיהוי ממשלתי". תתכונן לשלב שכולל לפחות פעם אחת את המשפט "למה אני צריך לזכור כל כך הרבה סיסמאות?!".

שלב 3: בקשה → קליק → תרועות של ניצחון

לאחר ההתחברות, תראה את האפשרות להגשת בקשה לאישור חדש או לחידוש האישור הקיים. והנה הקסם — הרבה פעמים המערכת תזהה אותך אוטומטית, תראה את היסטוריית התיקים שלך (שלום, דוחות משנת 2018 שלא ידעת שאתה חייב), ותציע להפיק את האישור במקום, בלחיצת כפתור.

והכי כיף: אם לא עשית שטויות במס לאורך השנה — סיכוי טוב שתקבל את האישור מיידית במקום. כזה שירות כמעט גורם לי להרגיש כאילו אנחנו מדינה אירופאית. כמעט.

אבל רגע… ומה אם משהו משתבש בדרך?

מדריך השרדות ל"מה קורה כשזה לא הולך חלק"

• האישור שלך לא מופיע? ייתכן שלא הגשת דו״חות במועד, או שיש קנס פתוח על משהו ששכחת באוגוסט 2022. קרה לכולנו.
• המערכת זורקת אותך החוצה? תנסה מדפדפן אחר. כן, זו עצה באווירת שנות ה-2000, אבל לפעמים זה עובד. כרום > אקספלורר. תמיד.
• קיבלת סירוב? לפעמים מדובר בטעות טכנית. תמיד אפשר לגשת לפקיד שומה (כמו לשעבר אבל עם פחות פחד) ולברר או להגיש השגה.

שאלות שפוגשים בכל בוקר שני

מה תוקף האישור?

בדרך כלל לשנה קלנדרית — כלומר עד סוף דצמבר. אז שים תזכורת חמוצה-מתוקה בלוח השנה: "לחדש את אישור ניכוי מס לפני שהלקוח יקצץ לי ב-30%!"

זה תקף רק לעוסק מורשה או גם לעוסק פטור?

שניהם. כל מי שמוציא חשבונית — חייב (או יותר נכון, כדאי מאוד לו) להשיג את האישור. גם אם אתה עוסק פטור שמוכר סבון מחימר ומדיטציה.

יש מצב שאין לי ניכוי בכלל?

בהחלט. אם אתה עומד בקריטריונים (למשל עסק חדש, או תשלומי מס תקינים), תקבל אישור של 0% ניכוי. זה מרגיש כמו בונוס, ואל תדאג — מס הכנסה עדיין יקבל את שלו בעתיד.

איפה נשמר האישור?

במערכת של רשות המסים וכקובץ pdf במחשב שלך. אבל לפעמים טוב להדפיס עותק, לשים במגירת הקסמים ליד קבלות סופרפארם ואבקת קקאו גולמית.

אפשר להוציא את זה דרך הנהלת החשבונות שלי?

ברור, הם יכולים לעשות את זה בשבילך, אבל למה לשלם (או לבקש שוב ושוב) מה שאתה יכול לעשות בעצמך ב-5 קליקים ו-3 קללות?

5 דברים שאף אחד לא אמר לך על אישור ניכוי מס במקור

• יש לקוחות שלא ישלמו לך אגורה לפני שמקבלים את האישור — אז שמור עותק מוכן כמו שאתה שומר את ה-Netflix פתוח במסך צדדי.
• ברוב המקרים לקוחות פשוט צריכים שתשלח את האישור עם החשבונית, וזה מציל את תהליך התשלום משהו כמו שבועיים עיכוב.
• אם שלחת חשבונית בלי האישור — והם ניכו לך מס של 30% — תוכל לבקש החזר… אבל זה תהליך ארוך ומאכזב בצורתו.
• רשות המסים מנסה (באמת!) להקל עליך — הממשק אולי לא תמיד מרגיש אולטרה-ידידותי, אבל כמות האישורים שמאושרים אוטומטית הולכת וגדלה.
• יש עדכון במייל כשמאשרים את האישור — זה אולי נשמע קטן, אבל זה הרגע שבו תרגיש שאתה חי בעתיד. 🚀

במקום סיכום — קריאה דרמטית אחרונה לאנשים עסוקים

לסיים עבודה ולהוציא חשבונית זה כיף. לגלות שהורידו 30% כי שכחת אישור – פחות. ובאמת, אין סיבה לא להוציא את האישור הזה באינטרנט. זה מהיר, זה קטן, זה חינם, וזה מציל אותך ממצב בו תשלח ללקוח "חשבונית מתוקנת" עם דמעות בעיניים.

אז אם לא עשית את זה עדיין — לך תקליק, תגיש, תשמור ותחייך. כי בעידן שבו רובנו עדיין מתמודדים עם טפסים באקסל ותיקיות בגוגל דרייב, לפחות הדבר הזה סוף סוף עובד כמו שצריך.

איך יוצרים קשר עם פייסבוק בלי לשבור את המסך (או את הרוח)

רגע, באמת אפשר לדבר עם פייסבוק כמו עם בן אדם?

כמעט לכל אחד מאיתנו יצא אי פעם להתעצבן על פייסבוק. בין אם כי החשבון נחסם בלי סיבה, מודעה נדחתה בגלל "עבירה על מדיניות" שמעולם לא שמעת עליה, או כי סתם אתה מנסה להבין למה אף אחד לא רואה את הפוסט הגאוני שלך. השלב הבא? כמובן, לחפש איך יוצרים קשר עם פייסבוק.

אז אתה פותח גוגל, מקליד "תמיכה בפייסבוק", ו… עכשיו מגיע המבוך. טפסים, בוטים, דפים עם קישורים שמפנים אותך חזרה לדף ההוא ששלח אותך מלכתחילה. כאילו מישהו תיכנת את הכל במיוחד כדי לגרום לך לוותר ולעבור לטיקטוק.

אבל אל דאגה! בשביל זה אנחנו כאן. לא כדי לגרום לך לעבור לטיקטוק (אלא אם אתה באמת רוצה), אלא כדי להראות לך, בדרך הכי ישירה, מצחיקה ואפקטיבית, מתי ואיך אפשר לדבר עם מי שמאחורי התכלת של פייסבוק, או לפחות עם בוט ממש מתקדם.

3 סוגי בעיות – 3 דרכים שונות ליצור קשר

לפני שאתה צולל, חשוב להבין שפייסבוק לא מתנהלת כמו שירות לקוחות קלאסי של חברת אינטרנט ישראלית. אין טלפון שאפשר לצרוח אליו ב-10 בלילה, ואין גם נציגים בהמתנה שיתחננו שתחכה עוד רגע. במילים אחרות – פייסבוק זה היקום. אתה רק גלקסיה קטנה.

1. בעיות גישה לחשבון – הלב הפועם של הדיכאון

• האם המערכת מזהה אותך כחשבון "חשוד"?
• שכחת סיסמה? איבדת גישה לאימייל?
• קיבלת "אזהרת קהילה" בלי להבין בכלל על מה מדובר?

אם אתה לא מצליח להתחבר או מצאת את עצמך נעול בגלל משהו שקרה בין הגלקסיה לאלגוריתם – אתה כנראה צריך את מרכז העזרה של פייסבוק. כן, כן, אותו דף שלרוב כולם שונאים.

אבל שנייה, לפני שאתה לוחץ "עזוב – אבוד", תנסה את הקישור הזה:
טופס לדיווח על בעיות גישה.
פה כבר אתה כותב ממש לצוות רלוונטי, ואפילו תקבל מייל בחזרה (כנראה. אולי. ביום טוב. כשהאלגוריתם קם טוב).

2. בעיות בפרסום? אל תדאג, הכסף שלך מדבר

ברוך הבא לארץ האפשרית! אם יש משהו שפייסבוק אוהבת – זה את כספי המודעות שלך. ולכן, אם משהו השתבש במערכת הפרסום (מודעות נדחות, בעיות תשלום, חשבון פרסום מושעה), פתאום צצים להם אנשים! אמיתיים! עם שמות באנגלית! לפעמים.

הדרך הכי נכונה במקרה הזה:
Facebook Business Help.
תתחבר עם המשתמש שמנהל את החשבון הפרסומי שלך, ואז תוכל לגשת לצ'אט עם נציג בלייב. כן, זה קיים.

כמה טיפים כדי "לזכות" בשיחה:

• תיכנס לחשבון דרך דפדפן ולא דרך סלולר.
• תבחר בקטגוריית בעיה שקשורה ישירות לתקציב או מודעות – שם יש יותר סיכוי לקבל נציג אנושי.
• תשתמש בשפה אנגלית (אם אתה מסוגל) – המענה המהיר יותר.

3. תוכן שזכה לטיפול אלים… מצד האלגוריתם

פוסט נמחק? קבוצה נאסרה? עמוד ש"עבר על כללי הקהילה"? קיבלת בוקס מאלגוריתם, ולא ברור לך אם תתעורר עם חשבון בבוקר?

ברוב המקרים תראה את האפשרות ל"הגיש ערעור" ממש בתוך ההודעה שקיבלת. ואם פספסת את זה, נסה כאן:
טופס ערעור על תוכן שהוסר.

ומה אם אין מענה? הרי זה פייסבוק, לא מוקד עירוני

שאלות שעולות תמיד (ותשובות ציניות כמתבקש):

• שאלה: יש דרך להתקשר לפייסבוק בטלפון?
  תשובה: בהחלט! קח קו אווירי למטה של המטה במנלו פארק, קליפורניה. תתקשר ותשאיר הודעה. אף אחד לא יענה, אבל תקבל הקלטה ידידותית.
• שאלה: אפשר לקבל מייל של תמיכה של פייסבוק?
  תשובה: תיאורטית יש – support@fb.com – רק חבל שהוא בטח נשכח באיזו תיבה עם 87 מיליון מיילים שלא נקראו.
• שאלה: למה אין תמיכה בעברית?
  תשובה: כי אנחנו לא מספיק חשובים. שוק קטן, שפה מסובכת, ואולי גם בגלל שאנחנו שואלים יותר מדי שאלות.
• שאלה: כמה זמן לוקח לקבל תשובה?
  תשובה: בין "כמה דקות" ל-"אם אתה עוד חי כשהם חוזרים אליך – תגיד תודה".
• שאלה: ומה עם החברים שלי שפנו וקיבלו תשובה מיידית?
  תשובה: או שהם ממציאים, או שהם מפרסים סכומים שאתה יכול רק לדמיין.

סוד קטן: יש גם קבוצות של נציגים לשעבר (או משתמשים ממש מתוסכלים)

בפייסבוק עצמה – תפתיע! – קיימות קבוצות שעוסקות בדיוק בזה: איך לעבור את הקיר האטום של פייסבוק. חיפוש קצר של מונחים כמו "Facebook Support Group" או "Facebook Help" יביא אותך לקבוצות של ישראלים ו/או גולשים מכל העולם ששיתפו מקרים דומים. לפעמים אפילו תמצא מישהו שהיה נציג לשעבר שמוכן לעזור.

ספוילר: כל האופציות האלו חוקיות

אנחנו לא מדברים פה על "קוסמי פייסבוק" באינסטגרם שמבטיחים להחזיר לך את הפרופיל תוך 3 דקות עם קארמה. אם מישהו מבקש ממך כסף או סיסמה – תברח.

כל הקישורים בכתבה הזאת הם מעמודים רשמיים של פייסבוק – מה שלא תמיד קל למצוא לבד, אבל לגמרי נגישים אם יודעים איפה לחפש.

ומה אם פשוט נרים ידיים?

אז כן, ייתכן מאוד שתיתקל בקיר סביר של חוסר תגובה. תישן עליו, שלח שוב, חכה. לפעמים הבינה המלאכותית חוזרת לנוח, ולפעמים היא פשוט פועלת לפי לוח ירח של הקונגו העליון.

מצד שני – לפעמים הסבלנות משתלמת, ופייסבוק דווקא חוזרת. ולא, לא תמיד זה קורה מהר – אבל אם לא תנסה, לא תדע.

לסיכום (אבל בלי לומר שזה סיכום)

נכון, לדבר עם פייסבוק זה לפעמים מרגיש כמו לשלוח יונת דואר בתוך סערה מגנטית. לא תמיד ברור אם משהו יגיע, ואם כן – מתי ואיך. אבל עם קצת התמדה, הרבה קפה, והבנה שמי שמוציא כסף זוכה להתייחסות – אפשר גם להחזיר חשבון, להציל מודעה, או סתם להבין למה אף אחד לא ראה את הפוסט ההוא על העוגת גבינה.

אז בפעם הבאה שהפייסבוק שלך מתחרפן – אל תשבור את המסך, פשוט תפתח את הטופס הנכון. אולי תופתע לטובה.

איך רואים הודעות שנמחקו בוואטסאפ באייפון? לא תאמינו כמה זה פשוט (או מסובך)

רגע, זו לא הודעה שנמחקה? מה היא עושה פה?!

בוקר אחד אתה שותה קפה, מעיין בשלווה בהודעות בוואטסאפ – ופתאום, באפליקציה קופצת ההודעה הפאסיבית-אגרסיבית ביותר ביקום הדיגיטלי: "הודעה זו נמחקה."
ומה הדבר הראשון שעובר לך בראש? נכון… מה לעזאזל היה שם?!

אתה בטח שואל את עצמך (או צועק על המסך, אל תשקר): “למה היא/הוא מחקה את זה?!”. בדיוק בשבילך נכתב המאמר הזה – קליל, טכנולוגי, קצת חצוף, ובעיקר חושף את מה שאפל לא רוצה שתדע. אז buckle up, כי אנחנו יוצאים למסע בתוך מערג הכשפים והקסמים של וואטסאפ, iOS, וגיקים שלוקחים את זה קצת יותר מדי ברצינות.

אז מה קורה כשמוחקים הודעה בוואטסאפ?

במערכת מושלמת, היא הייתה נעלמת לתמיד. אבל אנחנו לא חיים בדיוטופיה.

כשמוחקים הודעה בוואטסאפ, האפליקציה בעצם מסתירה אותה מהעיניים שלך. אבל, ויש פה אבל ענק עם סימן קריאה – היא לא באמת נעלמת מהיקום. היא פשוט לא נראית יותר.

• ההודעה נשמרת בהודעות הגיבוי (במיוחד אם עשית גיבוי לפני שנמחקה).
• ייתכן שההודעה נטענה במכשיר ואז נמחקה – ויש דרכים לשלוף את זה.
• לפעמים מוצגות התראות עם תוכן ההודעה – וגם להן יש זיכרון ארוך.

אז מה אפשר לעשות? ובמיוחד – איך רואים הודעות שנמחקו בוואטסאפ באייפון? אם קיווית לכפתור קסם, אז… האייפון יגיד לך "not in my house". אבל פתרונות – יש. והם הרבה יותר חכמים ממה שנדמה לך.

5 דרכים מבריקות לגלות הודעות שנמחקו – בלי פריצה, בלי לחשוב שאתה האקר

1. שימוש בגיבויים של וואטסאפ (ולחזור רגע לשנות ה-2000)

וואטסאפ באייפון מגבה את הנתונים שלך דרך iCloud (כל עוד לא ביטלת אותו ב-4 לפנות בוקר כי נמאס לך מהודעות “האייקלאוד מלא”). אז אם מישהו מחק הודעה אחרי שנעשה גיבוי – אפשר סופית להריץ שחזור.

• מחק את אפליקציית וואטסאפ.
• התקן מחדש דרך ה-App Store ופתח אותה.
• בזמן ההגדרה, תתבקש לשחזר מגיבוי – לחץ "שחזר".

סיכוי לא רע שתראה את ההודעה שנעלמה כאילו כלום לא קרה. אה, וזה לא עובד אם הגיבוי עודכן מאז. אז זה מירוץ מול הזמן.

2. אפליקציות התראות (Notification Readers) – לא בדיוק חוק רשמי, אבל די אפקטיבי

אוקיי, זה ה-trick הלא רשמי: אם יש לך הרגל לקרוא הודעות בתצוגת התראות – לפעמים תוכן ההודעה מופיע שם גם אם היא נמחקה אחר כך.

מצער? קצת. אבל אנשים חכמים מצאו דרך: קיימות אפליקציות שעוקבות אחרי ההודעות שנשלחות אל ההתראות – ושומרות עותק. הבעיה? אפל לא אוהבת אפליקציות כאלה. הן נדירות יותר אצל משתמשי אייפון, בגלל ההתעקשות של אפל לשמור על פרטיות ברמה של… נו, כמו סבתא בדייט עם גוגל.

3. מה עם אפליקציות צד שלישי לשחזור הודעות? שאלה טובה!

יש כמה יישומים – Tenorshare UltData, Dr.Fone – WhatsApp Recovery, iMyFone D-Back – עם שמות שמתחרים במורכבות שלהם רק עם ספרי הארי פוטר. הם טוענים שהם יודעים לשלוף הודעות שנמחקו מתוך הגיבויים של וואטסאפ.

כמובן, הם לא בחינם (תמיד יש "אך כדי לראות את תוכן ההודעה – אנא שדרגו לגרסה בתשלום"). ולעיתים הם עובדים פחות טוב ממה שהם טוענים. אבל אם אתה באמת חייב לדעת מה היה כתוב – זו אופציה.

4. צילום מסך זה החיים. תשאל את הגיקים.

יש אמנות בלתעד שיחות מעניינות – כי הודעות באות ונמחקות, אבל צילום מסך נשאר לנצח (עד שתעבור אייפון).

• עצה חכמה: אל תסמוך על זיכרון קצר של הצד השני.
• צילומי מסך מזמן הפכו להיות הארכיון הלא רשמי של וואטסאפ.
• אם אתה בצ'אט קבוצתי – ייתכן שמישהו אחר הספיק לצלם את ההודעה.

רוצה טיפ? בכל קבוצה מסקרנת, תמיד יש צלם הבית. דבר איתו.

5. פשוט – שאל מה נמחק. באמת. זה מפתיע כמה זה עובד

לפעמים הפתרון הכי Low-tech הוא גם הכי חזק בעולם: פשוט כתוב – “מה מחקת?”. חצי מהאנשים יענו בלי לנסות אפילו לחמוק. היתר אולי ישקרו (או יגידו “שום דבר”), אבל לפחות ניסית.

שאלות שכנראה עולות לך עכשיו (ואני כאן כדי לענות)

• ש: אם עשיתי גיבוי אחרי שנמחקה ההודעה – זה אבוד?
  ת: כמעט כן. כי הגיבוי החדש כתב על הקודם, כולל ההודעה שנמחקה. לכן עדיף לנסות מיידית את הדרך של השחזור.
• ש: האם קיימת אפשרות לראות מה נמחק רק ב-iPhone?
  ת: לא בדיוק. מה שמגביל אותך הוא בעיקר מערכת ההפעלה של iOS ולא וואטסאפ עצמה. באנדרואיד יש יותר גמישות.
• ש: האם יש סיכונים בכלים לשחזור?
  ת: בוודאי. חלקם דורשים גישה לקבצים אישיים, כולל גיבויים. תמיד לוודא שמדובר בכלים מוכרים ובעלי ביקורות חיוביות.
• ש: וואטסאפ תתרגז אם אשתמש באפליקציות צד שלישי?
  ת: ייתכן בהחלט. אל תתפלא אם תקבל אזהרה או אפילו השעיה. תלוי באפליקציה ובדרישה שלה.
• ש: קוויתי שתהיה כאן שיטה סודית ופשוטה
  ת: גם אני. אבל היי, לפחות עכשיו אתה יודע על מה אתה מדבר במסיבת קוקטיילים מקצועית.

אז מה למדנו כשחפרנו בהודעות שמחקו לנו בפנים?

בעולם מושלם, וואטסאפ הייתה נותנת הודעת הסבר למה נמחק, מי מחק, באיזה שעה זה קרה, והוספת תובנה פסיכולוגית קטנה. אבל לא – במקום זה אנחנו מקבלים "הודעה זו נמחקה" ונשארים לתהות.

לשמחתנו, עם קצת הבנת טכנולוגיות, הרבה יותר מדי זמן פנוי, והרבה נחישות – אפשר לפעמים לשחזר את מה שנראה שנעלם.

אז בין אם אתה שומע לחשד הפנימי שלך, או פשוט מאוד סקרן – עכשיו יש לך את כל הכלים לשחק את בלש הדיגיטלי שאתה תמיד ידעת שאתה.
ואם כלום לא עוזר? פשוט למד לקבל את זה. או שלפחות תצלם מסך לפני שהם מוחקים.

וואטסאפ אולי נותנת מחיקה, אבל לך – יש את כל הטריקים.

המחשב שמישהו אחר כבר גמר איתו – האם כדאי לאמץ מחשב נייד מיד שנייה?

מה נגמר ומה רק מתחיל?

יש משפט יפה: "הזבל של האחד הוא האוצר של האחר." ובמקרה של מחשבים ניידים – זה אולי יותר נכון ממה שנדמה לנו. מחשבים ניידים מיד שנייה (או כמו שהרוכלים בשוק בצלאל אוהבים לומר – "כמעט חדש, אחי!") הפכו להיות אופציה לגיטימית ואפילו נבונה טכנולוגית וכלכלית. אבל רגע… כמה נבונה בדיוק?

בין אם אתה סטודנט עם חשבון בנק שעושה קולות של נזק, או פשוט בן אדם שפשוט לא מבין למה מחשב צריך לעלות כמו קטנוע – זה המאמר שיעשה לך סדר, מלמטה עד הלוח אם.

רגע, למה בכלל לשקול מחשב יד שנייה?

אם אתה שואל את עצמך את השאלה הזאת – כנראה שלא קיבלת חשבון חשמל לאחרונה. כי הנה הסיבות שתגרום לך להפסיק לחשוב על חדש:

• חיסכון כלכלי מדהים: מחשב שהגיע בשנה שעברה ב-6,000 ש"ח, יכול להיות שלך ב-1,500.
• פחות בזבוז, יותר בר קיימא: כי למה לקנות משהו חדש כשאפשר למחזר חומרה שעובדת מעולה?
• מבחן השימושיות: רוב האנשים לא צריכים מחשב גיימינג עם 32 ג'יגה RAM – הם צריכים אופיס, זום ואולי גם איזה נטפליקס בצהריים.

אתגר 1 – מה בעצם קונים?

איך בודקים אם זה כלי מרוץ או טרנטה מתקלפת?

אז מצאתם מודעה על מחשב נייד – תמונה קצת מטושטשת, טקסט בסגנון "עובד פיקס רק המסך עושה לפעמים גלים" ומחיר מפתה מאוד. איך תדע אם זה מציאה או תקלה שמחכה להתפרץ? הנה המדריך שלא תלך איתו לשירות לקוחות בוכה:

• בדוק את הדגם המדויק: לא "Dell i5", אלא Latitude 7390 או משהו עם שם משפחה. אחרת אתה קונה את שושנה מבת ים.
• בדוק את שנה הייצור: לא כל i7 נולד שווה – i7 משנת 2015 זה לא כמו i7 של השנה. אל תתבלבל מכותרות מפוצצות.
• בדוק את הבטרייה: כי אם חיי הסוללה שווים רבע שעה – אתה לא קונה נייד, אתה קונה נייח אלחוטי.
• בדוק את המסך! סדקים עדינים, כתמים לבנים/צהובים כשיש רקע אחיד – סימן לשברים בקצה. לא, זה לא "הגדרות צבע".
• נסה לדחוף לו USB (במובן הטוב של המילה): בדוק שיציאות ה-USB, HDMI, שקע החשמל והאוזניות פועלות.

ועוד כמה שאלות טובות לשאול את עצמך:

• אז מה הבנאדם הזה מוכר בכלל? את המחשב או את הבעיות שלו?
• האם נשמע כאילו מישהו ניקה את המחשב עם שניצל?
• האם הבנאדם נראה כאילו ייעלם עם הכסף והמסך ברגע שתגיד לו שלום?

5 שאלות שכל קונה צריך לשאול:

• יש אחריות כלשהי? גם אם זה לשבוע?
• עבר תיקונים כלשהם? אל תתבייש לשאול אם הוא עבר ניתוחי מוח.
• יש סוללה חדשה או שזה המקורית מלפני 7 שנים?
• המחשב שומע אותך? כלומר, המיקרופון והסאונד עובדים?
• מערכת ההפעלה חוקית או שזה ווינדוס מהגניזה?

שוק היד 2 – זה רק ביד-2 או שיש עוד אוצרות?

איפה למצוא מחשב שלא יפוצץ לך את הארנק (ואת המעבד)?

ברוך הבא לעולם הסוחרים, ההזויים והחנונים. אם אתה יודע לחפש – תמצא. אבל עשה לעצמך טובה והוסף למועדפים את המקומות הבאים:

• אתרי יד שנייה: יד2, WINWIN, לוח העיר – עם קצת מזל וקצת אינטואיציה תמצא שם מציאות.
• חנויות ריפרבישד: בארץ יש חנויות שמוכרות מחשבים מחודשים – עם אחריות וקבלות. אמנם טיפה יותר יקר, אבל שווה לגמרי.
• קבוצות פייסבוק: "מחשבים ניידים מיד שנייה", "סטודנטים מוכרים" – רק תיזהר מהודעות כמו “שמור לך, רק תבוא מהר” – אלה עלולים להיות משקאות אנרגיה בתחפושת.

האם כדאי לקנות מחו"ל?

אה, השאלה הקלאסית. אז ככה – באיביי אתה יכול למצוא מחשבים זולים בטירוף, אבל:

• המקלדת באנגלית בלבד (אז שוכחים מה־ש – לא משבר קיומי, אבל עדיין.)
• אין אחריות מקומית, המשלוחים לפעמים איטיים יותר ממשלוחים בתקופת הצנע.
• במקרה של תקלה… אתה בבעיה.

שאלות נפוצות – כי יש דברים שאנשים פשוט לא שואלים

ש: אני לא מבין כלום בדגמים, איך אפשר לדעת אם זה טוב?

תשובה: הכנס את הדגם המדויק של המחשב ל-YouTube. תראה סקירות, תגובות של אנשים שבדקו וישבו על הנושא יותר זמן ממה שאתה מקדיש לבחירת דגני בוקר.

ש: זה לא משנה אם הוא קצת חם כשעובדים עליו?

תשובה: תלוי מה זה "קצת". אם אתה צריך לשים אותו על בלוק קרח כדי לעבוד – זה לא מחשב, זה תנור פיצה.

ש: ראיתי שכותבים "הכונן SSD הוחלף – מה זה אומר?

תשובה: זה דווקא מצוין! SSD חדש זה כמו קיבה חדשה – עובד מהר יותר ושקט.

ש: מפחד להיתקע – אולי כדאי מחשב חדש בכל זאת?

תשובה: המחיר של מחשב חדש שווה כמו של 3 מיד שנייה. תתנסה. תבדוק. מקסימום, תחתוך הפסדים – לא נורא. מה שבטוח – לא כדאי לשלם אוטומטית כפול. תחקור!

איך תדע שמצאת את האחד?

מבחן הלב והמעבד

כשאתה פותח את המחשב מיד שנייה שקנית, הוא עולה בשקט, Word נפתח בלי פרצופים, הכרום לא מתעלף כשאתה מעלה 6 טאבים, אתה לא מפחד לחבר אליו את הכבל – ואתה מבין: לא כל מה שלא מבריק, לא עובד. להפך. לפעמים, דווקא היד השנייה – היא היד הנכונה.

בשבילך זה סוף, למחשב – התחלה חדשה

סצנת היד שניה בישראל הולכת ותופסת תאוצה. במיוחד בתחום הטכנולוגיה. מחשב נייד שהיה מלך באמזון לפני שנתיים איבד חצי מהמחיר שלו, אבל לא את הערך או את היכולת. אם תדע לבחור נכון, לשאול את השאלות הנכונות ולהתמודד באומץ עם כמה פירורי ביסלי במקלדת – תוכל למצוא לעצמך מחשב שילווה אותך בכבוד.

בסוף, הכל עניין של פרספקטיבה: מחשב שגמר לבעלים הקודמים את הקריירה – יכול להתחיל אצלך את הסטארטאפ הבא.

מה קורה לגוף שלך כשאתה יושב מול מחשב כאילו הוא ספה ביום ראשון בבוקר?

אז ככה, התחלת לעבוד בהייטק. ומה עכשיו?

ברוך הבא לעולם שבו הכיסא שלך מכיר אותך יותר טוב מהבן זוג שלך. כן, אנחנו מדברים על ישיבה מול מחשב, רק שלא בדיוק כמו שהיית מדמיין. אתה נכנס למשרד (או פותח את הלפטופ מהמיטה) עם חלומות על פרודקטיביות והשראה, ואז חצות מגיעה – ואתה באותה תנוחה שפתחת בה את הבוקר. נשמע מוכר?

אבל רגע… זה לא הכל. הגוף שלך זוכר. הגב שלך, הצוואר שלך, אפילו העיניים שלך – כולם נוקמים בך על זה שאתה יושב מול מסך כמו פסל בגוגל סטריט וויו.

מה בעצם הבעיה בישיבה הזאת?

אז זה מרגיש נוח, נכון? נשען קלות, בטן בחוץ, עכוז חצי מונח על משהו שפעם היה מושב ארגונומי. אבל כאן מתחילה הבעיה. הגוף האנושי פשוט לא בנוי לשבת 9 שעות ביום כשאנחנו כביכול “עובדים”. לפחות לא כשהוא מתעוות כאילו הוא מחכה לתור בדואר.

הנה מה שעלול לקרות לך בלי ששמת לב:

• כאבי צוואר שיגרמו לך לחשוב שהראש שלך שוקל כמו הלפטופ שלך פלוס שלושה צגים.
• גב תחתון שצורח באמצע המצגת – או גרוע יותר – באמצע הדיילי.
• כתפיים תפוסות שמרגישות כאילו החזקת משקולות בזמן שהקונטרולר שלך היה מחובר הפוך.
• עייפות, עיניים שורפות, ורצון בלתי מוסבר לחזור להיות רועה צאן בדרום איטליה.

ועכשיו הנקודה הכי כאובה – הרבה מהנזקים האלו קורים לאט, בסמוי, ובשקט! בדיוק כמו באגים בקוד שאתה בטוח שכבר תוקן.

4 טיפים שהגוף שלך ישלם לך עליהם בגיפים

1. המסך שלך: לא מראה, לא מקרר ולא שולחן קפה

לו היה לי שקל על כל פעם שראיתי מישהו עם מסך בגובה טבור, הייתי יכול לרכוש כל סטנד ארגונומי באמזון. המסך שלך צריך להיות בגובה העיניים. בול. לא טיפה למטה, לא "בערך", בגובה שבו אתה לא צריך לנעוץ מבט כלפי מטה כאילו אתה קורא כתובת על אבני הקבר של עמוד השדרה שלך.

2. כיסא? יותר כמו כס המלכות של הגב שלך

אל תתפשר על כיסא. אם אתה מבלה עליו יותר זמן מאשר עם חברים – הוא צריך להיות הטוב ביותר.

• גב תומך בצורה של S – לא של שרוך נעל.
• מושב נעים ואינו חורק כשאתה זז (אלא אם יש לך פטיש לרעשי מוזיאון).
• זרועות מתכווננות – אחרת המרפקים שלך יפתחו קואליציה עם הצוואר נגדך.

3. תעמוד! כן, עכשיו. ברצינות.

האויב הכי גדול של הגוף שלך? סטטיות. אתה צריך לזוז כל חצי שעה. לא אומר ללכת לסיבוב עם הכלב של השכן, אבל
קפיצה קטנה למטבח, מתיחה, או שיחת זום בעמידה (עם מבט של יציב כמו בודהה) – זה עושה פלאים.

4. תרגילים למשרד? כן, גם אם אתה נראה מגוחך

תכיר: הפסקת אנרגיה של חמש דקות שיכולה להציל לך את הגב – וגם את מצב הרוח.

• הטיית ראש צד לצד (לשאול את הצוואר מה שלומו עד שהוא עונה "ככה ככה").
• סיבובי כתפיים – קדימה, אחורה, ואז עוד קדימה – ואתה כבר פותח צוללת שרירים.
• הרמת רגל על הברך הנגדית ומתיחה – תגלה שרגליים עייפות זה לא רק לנהגי משאיות.

רגע, שאלות!

כמה זמן מותר לי לשבת רצוף?

לא יותר מ-30 עד 45 דקות. אחרי זה, הגוף שלך מתחיל לתכנן שביתת איברים.

אפשר לתקן נזק שנעשה אחרי שנים של ישיבה לא נכונה?

לרוב – כן. בעזרת פיזיותרפיה, מודעות ומהפכת כיסאות שתתחיל אצלך במטבח.

עמדת עמידה? זה באמת עוזר או רק טרנד?

עוזר מאוד. כל עוד אתה לא עומד כמו פסל החירות 8 שעות. צריך לשלב בין עמידה לישיבה.

מה לעשות אם אני מרגיש כאב בזמן עבודה על המחשב?

תפסיק. ברצינות. קח הפסקה, זוז, מתח, ואם הכאב נמשך – לך לבדוק את זה. אל תחכה שהעכבר שלך יתלונן.

האם פיתוח שרירי גב יכול לעזור?

לא רק לעזור – אלא להציל. גב חזק = פחות פגיע ברעות הישיבה. אפילו חדר כושר פעם-פעמיים בשבוע יכול לשנות את כל המשחק.

ולמה בעצם כל זה חשוב?

כי חדשנות, קוד מושלם, או דיזיין מגניב בטירוף – הם לא שווים הרבה אם הכאב בגב שלך משתיק כל השראה.
אתה יכול להיות המתכנת הכי חריף בתעשייה, אבל אם אתה בקביעות בודק אם הכתפיים שלך התנתקו מהמוט המרכזי של הגוף – יש לך בעיה רצינית.

כמו שאתה לא משאיר באג מסתורי באפליקציה שלך (אלא אם אתה עובד על מערכת בחירות), אל תשאיר את הגוף שלך מתוח, כואב ומוזנח – רק כי "היית באמצע ספרינט".

כן, הכל מתחיל בכיסא טוב. אבל גם בגישה טובה

תתחיל להסתכל על עמדת העבודה שלך כמו סט אפ של גיימינג רציני – כל פיקסל חשוב.
זכור: מחשב אפשר להחליף, אבל את הגב שלך יש רק אחד – ועם השירות לקוחות שלו אתה לא רוצה להתווכח.

אז תשב נכון, תעמוד כשצריך, תזוז כמה שיותר, ותתאמן מדי פעם. או כמו שאומרים בהייטק: MOVE FAST AND FIX THINGS.

הגוף שלך – הגרסה הטובה ביותר של Product/Body Market Fit.

למה המחשב שלך שונא את האייפון 6 שלך? ומה אפשר לעשות עם זה

ניסית לחבר את האייפון למחשב — והוא פשוט מתעלם ממך לגמרי?

אחח, הרגע האהוב על כולנו. אתה שולף את כבל ה-Lightning שלך כאילו אתה על סף פעולה טכנולוגית הרואית, מחבר את האייפון שלך למחשב… ושום דבר לא קורה. כלום. נאדה. המחשב פשוט מתעלם מהאייפון 6 שלך כמו ממייל מ"הודעות משרדיות".

זה מרגיש כמו חוסר כבוד אישי, אבל אל תכנס לפאניקה. אתה לא לבד, ויותר חשוב – זה לא אתה, זה (בדרך כלל) הכבל. או המחשב. או… אייטונס. או אפל. אוקיי, זה די כולם. אבל בוא ננתח את זה לעומק – ונפתור יחד את הבעיות.

5 סיבות שבגללן המחשב שלך מתנהג כאילו לאייפון שלך אין קיום

1. כבל לא מקורי = סיבה למסיבה (של תקלות)

אוקיי, נתחיל מהברור מאליו. אתה משתמש בכבל שקנית במבצע ב-10 ש"ח בתחנת דלק בשדות ים? אין פלא. כבלים לא מקוריים ולא בעלי אישור MFi (Made for iPhone) עלולים לגרום לכך שהמחשב לא יזהה את המכשיר. בעצם זה כמו לנסות להטעין סמסונג עם ספגטי.

• פתרון: נסה כבל מקורי של אפל או של חברה מוסמכת.

2. דרייברים? מי מדבר על דרייברים?

אם אתה משתמש ב-Windows (כי ברור שאתה מחפש צרות), יכול להיות שפשוט אין למחשב את הדרייברים הדרושים כדי לזהות את האייפון.

במילים אחרות, המחשב שלך רואה את האייפון שלך ואומר: "מה זה? למה זה? מי הביא את זה לפה?".

• פתרון: פתח את "מנהל ההתקנים" (Device Manager), אתר את סעיף "USB devices", חפש את האייפון, לחץ עליו עם כפתור ימני ובחר "עדכן דרייבר".

3. האם אתה סומך על המחשב שלך? (והאם האייפון שלך סומך עליו?)

כשאתה מחבר את האייפון למחשב, המכשיר אמור לשאול אותך: "Do you trust this computer?". ועכשיו תענה בכנות — לחץ על "Trust" או על "Cancel" סתם כי אתה חושדני בטבע שלך?

• פתרון: נתק וחבר שוב את המכשיר, בדוק אם מופיעה ההודעה והפעם – אל תהרוס לעצמך. לחץ "Trust".

שאלות ששואלים כל יום (ואם לא שאלת – כדאי שכן)

למה זה הצליח פעם קודמת והיום כלום?

יכול להיות שמאז חיברת את האייפון למחשב אחר, עדכנת גרסה, או סתם קרה קסם שחור של אפל. כן, זה קורה. תתרגל לזה.

זה קורה רק באייפון 6?

לא. זה מופיע גם באייפונים חדשים יותר, אבל אייפון 6 עלול לסבול מזה יותר – פשוט כי אפל כבר לא ממש מתאמצת לתמוך בו.

האם אני חייב אייטונס?

עכשיו זה נהיה כואב. כן, תצטרך אייטונס (בגרסה הכי עדכנית!), גם אם אתה שונא את זה כמו ששונאים GPS שמאחר.

האם אפשר להסתדר בלי מחשב?

תאורטית – כן. איירדרופ, iCloud, קפה ומדיטציה יכולים לעזור. אבל אם אתה צריך גיבוי כבד או שיחזור – מחשב זה חובה.

אחרי כל זה – זה עדיין לא עובד. מה עכשיו?

תכבה הכל ותדליק מחדש. אתה יודע שזו הקלישאה שעובדת. ועוד פתרונות תמצא בהמשך…

4 פתרונות (שכמעט אף אחד לא נסה עד הסוף)

1. אפס את הגדרות האמון באייפון

כן, אתה יכול לגרום לאייפון "לשכוח" כל מחשב שהוא סמך עליו אי פעם.

• היכנס ל-Settings
• General > Reset
• בחר Reset Location & Privacy

זה יגרום לכולם להתחיל מחדש. בקטע הטכנולוגי, לא הרגשי.

2. עדכן את כל הגרסאות האפשריות בעולם

זה כולל:

• עדכון גרסה של iOS
• עדכון גרסה של Windows או macOS
• עדכון גרסה של אייטונס

אם משהו מזה ישן, דברים פשוט לא יעבדו. טכנולוגיה זה לא דינוזאורים – היא לא מסתדרת עם מה שיוצא מהאופנה.

3. נסה פורטים אחרים או מחשבים אחרים

הפורט אולי מושבת. אולי הפורט עצלן. אולי המחשב שלך מגיב רק לפורט הימני בצהריים. שווה לבדוק עם מחשב אחר.

4. אפס הגדרות רשת באייפון

כן, שוב איפוס. הפעם של הגדרות הרשת, שעשויות לחסום את התקשורת עם המחשב. היכנס ל:

• Settings > General > Transfer or Reset iPhone
• Reset > Reset Network Settings

איך לגרום לאייפון שלך להתנהג כמו אייפון ולא כמו תפוח רקוב?

תקשורת זה הכל – גם בין מכשירים

בסופו של דבר, אם האייפון שלך מתעלם מהמחשב, זה לא בגלל שהוא לא אוהב אותך. הוא פשוט מבולבל, חסר אמון, או סתם סובל מדרייבר עיקש. וכמו בכל מערכת יחסים – צריך קצת עבודה, הבנה, ואולי כבל חדש ומוסמך.

כמה טיפים לסיכום:

• השתמש בכבל איכותי ומאושר בלבד.
• עדכן הכל – תמיד הכל.
• בצע פעולות איפוס, אבל רק כשצריך.
• נסה גם על מחשב אחר, כדי לבודד את הבעיה.

אז מה למדנו היום?

אייפון 6 אולי כבר לא הילד הכי זוהר בשכונה, אבל הוא עדיין מכשיר נהדר וכשמשהו לא עובד – יש מה לעשות. לא צריך להיכנס ללחץ, לא צריך לשבור את הטלפון על השולחן, ובוודאי שלא צריך לקנות אייפון חדש (למרות שאפל אולי תרצה שתחשוב אחרת).

פשוט תלחץ על כפתור ה"טראסט", תוודא שכל הדרייברים מעודכנים, ואף פעם – אף פעם – אל תסמוך על כבלים זולים מהסופר.

ועכשיו, קדימה – לך תחבר את האייפון. אולי הפעם תופתע לטובה.

פרצו לי לפייסבוק. עכשיו מה?! (אל תבכו עדיין)

אז פתחתם את הפייסבוק ו… הפיד מדבר על ביטקוין ברוסית?

זה קורה לטובים ביותר: אתם מתעוררים בבוקר, פותחים את הפייסבוק כדי לדפדף בין תמונות של חתולים וחברים שהתחתנו בלי להזמין אתכם, ורואים פוסט חדש שפרסם "אתם", ובו קישור מפוקפק ויותר אימוג'ים ממה שהמציאות מסוגלת להכיל.

פרצו לכם לפרופיל. סביר להניח שברגעים אלה ממש מישהו אי שם, לבוש בקפוצ'ון (למרות שזה כנראה רק פקיד משועמם במדינה עם חיבור זול לאינטרנט), שולח בשמכם הודעות מעוררות חשד לכולם. זה רגע מלחיץ. רגע של פאניקה. ואז מגיע השלב שאנחנו קוראים לו – "בוא ננסה לפתור את זה לפני שסבתא שולחת כסף לניגריה".

5 סימנים שככל הנראה פרצו לך לחשבון

• פורסמו תכנים שאתה לא מזהה (ולא, אתה לא שוכח פתאום שאתה אוהב קריפטו).
• החברים שלך שואלים למה המלצת להם על קורס לכלבי מים.
• הפרטים האישיים שלך השתנו: שם, תמונת פרופיל או אפילו כתובת המייל.
• נכנסת לחשבון והוא פשוט… לא שלך יותר.
• קיבלת הודעת אימייל מפייסבוק על שינוי סיסמה שלא ביצעת.

רגע, איך זה בכלל קורה? מה עשיתי רע?

שאלת השאלות. ובכן, הנה רשימת האשמים הפוטנציאליים:

• סיסמה מטופשת (123456? נו באמת, אנחנו ב-2024. זה כמו לשים מפתח מתחת לשטיח עם שלט שאומר "המפתח פה").
• Phishing – קיבלת מייל שנראה מפייסבוק, לחצת על הלינק, הזנת סיסמה וככה פשוט נתת להאקר גישה.
• Wifi ציבורי – גלשת מהקפה החביב עליך ופרצת לעצמך את החשבון בלי לשים לב.
• אפליקציות צד שלישי זדוניות – אישרת לאיזו אפליקציה גישה לחשבון והיא שמחה לנצל את ההרשאה לרעה.

עד פה זה די מבאס. עכשיו לנקודה המרגשת – איך מחזירים את השליטה בחיים (או לפחות בחשבון)?

שלב 1: אל תמהר להזמין כרטיס לאי בודד – יש מה לעשות!

בדוק אם אתה עדיין מצליח להיכנס לחשבון

אם כן – עוד יש תקווה! תתחיל ב:

• שנה מיידית את הסיסמה.
• בדוק את הגדרות האבטחה והתחברויות אחרונות – תנתק כל מיקום חשוד (ניחוש: מיקום שלא שמעת עליו בחיים).
• הסר אפליקציות וחיבורים שאתה לא מזהה.
• הפעל אימות דו-שלבי. כן, עכשיו. לא "אחר כך".

אם אתה לא מצליח להיכנס?

נשמע מוכר? הפייסבוק אומר לך שכתובת המייל שלך לא קיימת יותר? מישהו מחק אותך מהחשבון שלך?

הנה מה לעשות:

• גש לעמוד שחזור החשבון של פייסבוק: https://www.facebook.com/hacked
• עקוב אחרי ההוראות. פייסבוק ישאל אותך כל מיני שאלות שבהן תרגיש כאילו אתה בראיון עבודה אצל FBI – אבל זה חשוב.
• אם תצליח להוכיח שאתה אתה – כלומר, שאתה בעל החשבון – יש סיכוי טוב שתקבל גישה מחדש.

אבל רגע, מה אם גם המייל שלי נפרץ?

וואו. זה כבר "סיפור עם דרקונים". ואתה הדרקון שנשרף. אבל… עדיין יש מה לעשות!

מה עכשיו?

ברגע שתבין שהמייל שלך כבר לא שלך, נסה לשחזר אותו מול ספק הדוא"ל. Gmail למשל די טובים בזה – במיוחד אם אתה יכול להוכיח שאתה השתמשת בו מהמכשיר הזה כבר שנים, וזה עדיין עליך.

ברגע שיש לך שוב שליטה על האימייל – לך מיד לשחזר את חשבון הפייסבוק דרך הקישור למעלה. זה כמו אחוזת קרח נמסה אט אט – אבל כן, בסוף תוכל שוב להעלות תמונות של הילדים בלי שאף אחד יחשוב שאתה בוט רוסי.

והכי חשוב – איך לא ניפול בפח בפעם הבאה?

7 כללים פשוטים (ולא, זה לא כולל "אל תאשר אף אחד מהצפון"):

• בחר סיסמה חזקה. משהו כמו: u%8Qk!2b#jR^70p – או פשוט השתמש במנהל סיסמאות.
• אימות דו-שלבי. יטריד אותך פעם בשבוע – אבל יציל את חייך הדיגיטליים.
• סינון אפליקציות צד שלישי – אל תאשר לכל אפליקציית "ראה מי צפה בפרופיל שלך" גישה לחשבונך.
• בדוק התחברויות באופן קבוע – שנה הרגלים. תהיה קצת פרנואיד.
• היה סקפטי – אם מייל נראה טוב מדי כדי להיות אמיתי, כנראה שהוא באמת כזה.
• אין דבר כזה "בחור מניגריה שרוצה להעביר לך 100,000 דולר".
• תהיה נחמד לאמא שלך – היא אולי תקבל הודעה חשודה ממך. תודיע לה מראש.

רגע קט – שאלות שכולם שואלים (ולא כולם מעיזים לומר בקול)

זה מסוכן שיש לי את אותו סיסמה בכל האתרים?

כן!! אם לא תפסיק עם זה עכשיו, תהיה פגיע כמו מערכת חנייה חכמה ביום גשם. שנה סיסמאות. רצוי לכל אתר, והשקע באיזה LastPass או 1Password.

עשיתי הכול נכון – ועדיין פרצו לי. מה עכשיו?

ההאקרים משתכללים כל יום. זה שאתה נפל לא אומר שאתה לא חכם. זה רק אומר שהם היו קצת יותר גאונים ביום ההוא. תלמד, תתחזק, ותשחזר שליטה.

מה עם הפוסטים החשודים שהם פרסמו?

תמחק אחד אחד, תכתוב הודעה לחברים שאומרת שהחשבון נפרץ, וכן – תתנצל בפני כל מי שקיבל ממך לינק למסגרת לתמונה "שלך ושלו".

פייסבוק יכולים לעזור בכלל או שזה לחינם?

תלוי באיזו שעה של היום תתפוס אותם ובמזל שלך. מערכת התמיכה שלהם לא תמיד ידידותית, אבל עם נחישות וסבלנות – תוכל להחזיר את השליטה לידיים.

פרצו לי – זה אומר שגם כל אנשי הקשר שלי בסכנה?

יכול להיות. אם שלחו להם לינקים דרכך, ואלה לחצו… גם הם בסכנת הונאות. חשוב לעדכן את כולם מיד – ולשלוח וואטסאפ בסגנון "זה לא אני אם שלחתי לך NFT של רגשים מונפשים".

אז מה למדנו היום?

לפרוץ לחשבון פייסבוק זה לא מדע טילים – אם אתה האקר כמובן. אבל גם אם עשית את כל ה"טוב" שבעולם ובן רגע הפכת לבעלים (ביולוגי בלבד) של חשבון פרוץ, יש מה לעשות.

הכי חשוב לזכור:

• לא להילחץ – לחץ לא יגרום לחשבונך לשוב אליך (אבל טלפון לפייסבוק, סיסמה חזקה ואימות דו שלבי – כן).
• תמיד לחשוד – מדובר בג'ונגל דיגיטלי, ואתה טווס נוצץ.
• אנשים עדיין אוהבים אותך – גם אם כרגע אתה שולח להם ספאם על נעלי קסמים.

והכי חשוב – אל תשכחו לנווט בין הביטים, הביטחונות, והבוטים, עם חיוך וציניות בריאה. וכמובן – סיסמה שאפילו אתם תצטרכו לשאול את עצמכם "איך לכל הרוחות זה היה?".

בהצלחה – ותשמרו על פיד נקי.

רוצים להשתלט על ניהול המחשבים בארגון? תתחילו מהתקנת התוכנות הנכונות

מה זה בכלל "ניהול מערכות מחשוב" ולמה זה נשמע כמו מטלה מהגיהנום?

ניהול מערכות מחשוב. כן, גם אנחנו שמענו את זה פעם ראשונה וחשבנו שמדובר במשהו שמצריך לפחות תואר במדעי הטוסט. אבל אל דאגה — זה הרבה יותר פשוט (וטעים) ממה שזה נשמע. בגדול, כשאומרים "ניהול מערכות מחשוב", מתכוונים ליכולת להבין, לפקח, לעדכן, ולהריץ את כל התוכנות, החומרות, הרשתות והמשתמשים במערך כזה או אחר של מחשבים. זה כולל בין היתר את כל מה שקורה בארגון שמכיל יותר ממחשב אחד ומייל של אינטרנט זהב.

אבל כדי לנהל הכל כמו שצריך — חייבים להשתמש בתוכנות שנועדו בדיוק לזה. וזה, ידידיי וידידותיי, הנושא שלנו היום.

אז איפה מתחילים בכלל? ובאיזו שעה כדאי להריץ את ה-setup?

השלב הראשון להתקנת תוכנות ניהול זה להבין מה אתם בכלל רוצים לנהל. הנה חלוקה גסה (ומועילה):

• תחנות קצה: מחשבים, טאבלטים, מדפסות, סלסלות נייר שדולפות דיו.
• שרתים: אלה הענקים שעובדים בלילה (לפעמים יותר טוב מההנהלה).
• רשתות: אולי יש במשרד Wi-Fi, אבל יש מצב שעדיין עובדים דרך ראוטר משנת 2006.
• משתמשים והרשאות: אל תתנו לאלי מהמכירות גישה לסביבת הייצור. פשוט לא.

כעת, ברגע שאתם יודעים מיהו הקהל שלכם (המחשבים), הגיע הזמן לבחור את הכלי. וכאן זה נהיה מעניין.

5 תוכנות לניהול מערכות שכל מערך IT חייב להכיר (ולהתקין בלי לקלל)

1. Microsoft SCCM (או בשמו הטרנדי יותר – Endpoint Configuration Manager)

אם אתם מחפשים את המרצדס של ניהול המשתמשים, התחנות והתיקונים — SCCM הוא בשבילכם. נכון, זה קצת כאילו מיקרוסופט בנתה ספינת חלל בשביל להרכיב ארון איקאה, אבל זה עובד.
זה מאפשר:

• פריסה של תוכנות למחשבים מרוחקים
• ניהול עדכונים (כלומר פחות תלונות על "המחשב איטי מאז אתמול")
• מעקב אחרי חומרה ותוכנה

אה, ודבר חשוב — חייבים שרת ייעודי, וזה לא משהו שמריצים על לפטופ מהמילואים.

2. ManageEngine Endpoint Central

למי שבא לנצח כמויות של מחשבים בלי לשבור קריירה, Endpoint Central יושב בדיוק על הדופק.
הוא תומך ב-Windows, Mac, Linux (כן באמת) והכי חשוב — נוח למשתמשים שלא רוצים לקרוא מדריכים של 200 עמודים.

אפשרויות מגניבות:

• שליטה מרחוק על מחשבים (או לפחות תחושת שליטה בחיים שלכם)
• תזמון עדכוני תוכנה מראש
• ניהול פאטצ'ים ואפילו הסרת תוכנות פוטנציאלית-בעייתיות

3. Ansible – לא רק לקסם אוטומציה

מה תגידו על כלי שיכול לבצע פקודות אוטומטית על מאות מכשירים — עם קובץ טקסט אחד? זה לא סתם קסם של הארי פוטר – זה Ansible.

יתרונות:

• קל יחסית ללמידה (כשהמוח בקפה שני)
• מבוסס קוד, אידיאלי לארגונים שאוהבים תיעוד וגמישות
• לא צריך סוכן על כל מחשב (בניגוד לחלק מהמתחרים)

4. PDQ Deploy – כי לפעמים פשוט זה הכי טוב

מי שאוהב לעשות דברים בצורה קלילה ומדוייקת — יאהב את PDQ.
אפשר להתקין תוכנות על כל מחשב ברשת בלחיצת כפתור. תהליכים כמו:

• עדכונים אוטומטיים של Google Chrome
• פריסה של כל תוכנות האבטחה שלכם
• הרצת סקריפטים בלי לקום מהכיסא

5. Intune – הענן לפשטות אכזרית

העולם כבר בענן, ורבים בוחרים במערכת Intune של מיקרוסופט כדי לנהל את כל תחנות הקצה (בעיקר מכשירים ניידים וניידים קצת פחות).
אם הארגון שלכם חי בנוף של Azure ומייקרוסופט – זה שילוב קטלני.

אבל איך מתקינים את כל הטוב הזה? בלי לפוצץ משהו?

רגע האמת. הכלי נבחר, אין דרך חזרה. איך ניגשים להתקנה מבלי לעורר את חמת השרתים?

שלב 1: תכנון

כן, לפני שאתם לוחצים Next -> Next -> Finish בעיניים עצומות — קחו רגע לתכנן. כמה מכשירים? אילו מערכות הפעלה? האם יש כבר AD פעיל? זה הזמן לשאול שאלות.

שלב 2: בדיקות מקדימות

עשו בדיקה בסביבת סטרילית. אפילו למקרר הכניסו פודינג לפני שטעמו. תייצרו מעבדה קטנה עם מחשב או שניים, תראו שהכל באמת עובד.

שלב 3: פריסה ראשית

פה מתחילים להפיץ את הסוכן או התוכנה בפועל לתחנות. מומלץ לעשות את זה מדורגת, שלא תמצאו את עצמכם עם 200 מחשבים שנפלו ביום חמישי בצהריים.

שלב 4: ניטור ובקרה

אחד הדברים הכי קריטיים. אחרי ההתקנה — לא יוצאים לחופשה. צריך לוודא שזה ממשיך לעבוד, לבדוק תקלות, לאסוף לוגים, להיות על הדופק.

שאלות ששואלים אותי בערך כל שבועיים

• שאלה: זה באמת שווה את זה?
  
  תשובה: כן. במקום שתצטרכו לרוץ פיזית לעמדות ולצחוק מלאכותית מול עובדים – פשוט עושים הכל מרחוק.
• שאלה: אפשר לעשות את זה לבד, בלי מחלקת IT?
  
  תשובה: אפשר – אם אתם ממש אוהבים אתגרים. אבל עדיף לפחות מישהו שמכיר את התחום.
• שאלה: הכנסתי תוכנה לארגון וכל המחשבים התחילו לעשות Restart. זה בסדר?
  
  תשובה: קודם כל – תנשום. אחר כך תוודא שהגדרת נכון את מדיניות הפריסה ולא בדקת את "Reboot after install".
• שאלה: איזו תוכנה הכי טובה?
  
  תשובה: תלוי מטרה, תקציב ומורכבות. אין אמת מוחלטת (כמו בבחירת צד במריחה של חומוס).
• שאלה: עדיף מערכת בענן או מקומית?
  
  תשובה: אם יש לכם צוות שיודע לתחזק מערכות – לכו על מה שנוח. אם אין לכם, עדיף בענן – פחות כאבי ראש.

אז מה למדנו? (רמז – לא רק להשתמש באנטי וירוס)

תקנת תוכנות לניהול מערכות היא לא רק משהו ש"חובה לעשות" – זו הדרך היחידה שגורמת לכם להיות חכמים יותר, יעילים יותר, והכי חשוב – לא להפוך לאותו אדם שלא יודע מה קורה ברשת שלו.

זה משנה את כל חוקי המשחק: ממעקב על מכשירים ועד לחיסכון בזמן, כוח אדם וכסף. וזה לא הופך אתכם להאקרים – רק לאנשים שיודעים מה לעזאזל קורה במערכת המחשבים שלהם.

אז בפעם הבאה שמישהו יגיד "המדפסת תקועה והמחשב איטי", פשוט תחייכו. אתם מוכנים לזה. עם הכלים הנכונים, זה אחד המשחקים הכי כיפיים בסביבה.

יאללה, תתקינו כבר!

אתה מדבר אליי או למכונית? למה קנס על שימוש בטלפון בזמן נהיגה הוא רק ההתחלה

כמה זה עולה לנו באמת?

בוא נדבר דוגרי: אם קיבלתם פעם קנס על שימוש בטלפון בזמן נהיגה, בטח אמרתם לעצמכם "רק שלוש שניות הסתכלתי!" או "זו הייתה שיחה מהבוס!" או הקלסיקה – "התבטל באילוץ". אבל הסיפור האמיתי כאן עמוק בהרבה מהקנס. הוא מתחיל בעולם שבו כמעט כולם מכורים למלבן המבריק הזה, ונגמר – לפעמים – בכביש צדדי עם ניידת, אור מהבהב והרבה חרטה.

אז כמה זה באמת עולה לנו כשאנחנו שולחים וואטסאפ באמצע הנהיגה? התשובה – הרבה יותר מ-1,000 שקל. וזה לא רק הכסף – זה הסיכון, ההשפעה החברתית, ובעיקר – כמה אנחנו בתור בני אדם הפכנו להיות קצת… רובוטים. והאינטרנט? הוא תמיד זמין. גם כשהוא לא צריך להיות.

📱 למה כולנו כל-כך גרועים בזה? בואו נדבר על הדופמין.

עניין פשוט: בכל פעם שאתם מקבלים התראה – צפצוף, רטט, התרעה מהיומן שקבעתם לפני שלוש שנים בטעות – המוח שלכם מקבל זריקת דופמין, שהיא בעצם סוג של "בקטנה!" כימי שמתזכר אתכם שזה היה שווה את זה.

אז אם אתם באמצע נסיעה, ופתאום הטלפון מרשרש – המוח שלכם צורח "אולי זה חשוב! אולי זה בונוס! אולי זה הסופר שלי שמבקש קוד!".

וזה חשוב בגלל ש…

• שבריר שנייה של הסחת דעת בשווי מיליוני נזקים.
• עיכוב בזמן תגובה גבוה יותר משתיית אלכוהול (!).
• עלייה עצומה בסיכוי לתאונה קטלנית – פי 4 לפחות.

חוקי התנועה מזהירים, השלטים צועקים, אפילו אפל ואנדרואיד פיתחו מצבים שמנטרלים את הסחות הדעת בנהיגה. אבל אנחנו? ממשיכים לנהוג כאילו מריצים בין גיר לסטורי.

🚓 מה באמת כולל הקנס ואיך זה עובד מאחורי הקלעים?

הקנס על שימוש במכשיר נייד בזמן נהיגה עומד כיום (2024) על 1,000 ש"ח ו-8 נקודות. זה המון. יותר מקנס על אי-עצירה בתמרור "עצור", יותר מטרקטור שגנב בשר לשווארמה מהשדה (נשבע שהיה כזה מקרה). השוטר לא צריך לראות אם כתבתם הודעה או רק העברתם שיר – עצם העובדה שהיד על המסך, ואתם לא תקועים ברמזור – זה מספיק.

האם מצלמות תופסות אותם עכשיו?

כן. וברצינות – הן עושות עבודה טובה מדי. עם טכנולוגיות AI שמסוגלות לנתח את התמונה שלכם ברכב, לזהות אם אתם מחזיקים טלפון, ואפילו אם אתם נוגעים בו "רק לשנייה" – הסיכוי להתחמק = אפסי.

שאלות שלא נעים לשאול (אבל חייבים)

• מה אם אני עם ווייז פתוח? חוקי – כל עוד לא מחזיקים את המכשיר ביד. רוצה להעביר מסלול? דיבורית או להמתין לעצירה.
• ומה עם לדווח על נהג אחר בטלפון? אצילי מצדך, אבל שוב – רק אם זה דרך מערכת שאינה ביד – דיבורית, כפתור חירום ברכב וכו'.
• שיחות בווטסאפ עם אוזניות? שיחה קולית + אוזנייה = חוקי. אבל תתנחם, זה נשמע רע באוזן השנייה בכל מקרה.
• אם אני עוצר ברמזור? חדשות רעות: אסור גם אז. הרכב בתנועה אלא אם נמצא בחנייה עם בלם יד והילוך על P.
• ואם אני שליח או נהג מונית? עדיין עבירה. ציפור על הכביש תמיד שווה יותר משלוש כוכבים בבולט.

🧠 המוח שלנו פשוט לא בנוי לזה

אנשים אוהבים לחשוב שהם מסוגלים לעשות כמה דברים במקביל. לשלוח מייל, לנהוג, לשתות קפה ולעדכן את הטינדר – במקביל. האמת? המוח האנושי רע בזה. מחקרים מוכיחים שכל פעם שאנחנו "מעבירים פוקוס", אנחנו לא רק מאיטים, אנחנו גם שוכחים מה עשינו לפני רגע. בנהיגה – זה מתכון מצוין למפגש עם עמוד תמרור או שוטר עצבני.

אז מי הכי נפגע כאן?

• צעירים בגילאי 17-24 – הכי בטוחים בעצמם, הכי לא מודעים לסכנה
• אנשים באמצע שיחה חשובה – גם אם זו שיחה על אם לקנות במבה נוגט
• פרילנסרים שחיים מהטלפון – אבל אולי לא יגיעו לחיוב הבא אם יתרסקו לתוך משאית

וכמה זה באמת שווה לחברות הביטוח? היא תספר לכם כשהיא תסכים לבטח אתכם שוב.

🚀 אז מה הפתרון? ספוילר: זה לא רק טכנולוגי

נכון, יש אפליקציות ששמות את הטלפון על שקט אוטומטי כשמתחילים לנסוע. ויש אפילו מערכות מבוססות AI שיכולות לבטל התראות בזמן נהיגה ולשלוח תגובה אוטומטית בסגנון: "אני נוהג! אל תשלח לי עוד סרטון של הכלב הנובח ש'אומר סבתא'". אבל זה לא מספיק.

הפתרון האמיתי? חינוך. כן, כמו פעם.

אי אפשר לבנות חברה שמחנכת ילדים לעצור באדום ואז מתעלמת כשמבוגרים עושים סלפי בפקק. שינוי אמיתי יקרה רק כשנבין שאנחנו מתעסקים בחיים. לא בצומת רמזורים. ואם לפעמים אנחנו צריכים קצת עידוד – אולי קמפיינים פשוט צריכים להיות משעשעים יותר. שלטים ארטיסטיים כמו: "אתה לא גוגל מפס. שים ת'טלפון!" יעשו עבודה יותר טובה מעוד תמונה של רכב הפוך.

🙄 למה בכלל אנשים חושבים שזה בסדר?

יש משהו אשלייתי בכך שאנחנו בתוך רכב. אנחנו מרגישים כאילו אנחנו בתא פרטי בגלקסיית הגה, מוסיקה ומיזוג. וזה שקר מסוכן. אתה לא לבד. אתה ברכב ששוקל מעל טון, בתנועה מהירה, מוקף בעוד טיפוסים שמקווים שגם הם ישרדו את הנסיעה.

אז כשאתה מחליק ימינה כדי לקרוא פוש מ"הארץ" על פוליטיקה – תזכור שאתה אקטיבית בוחר לסכן, ובכן… את הכל.

🤔 ולמה לא פשוט לשים את הטלפון על מצב טיסה ולגמור עניין?

כי אנחנו לא רוצים. פשוט מאוד. אנחנו התרגלנו להיות מחוברים כל הזמן. ומי ששם את הטלפון על מצב טיסה – כאילו נכנס לתוך חושך ארוך ולא בטוח שיצא ממנו. אולי מישהו יכתוב שטות עליו בקבוצה מבלי שיוכל להגיב.

6 טריקים שיגרמו לכם להיפרד מהטלפון בזמן נהיגה (ולא לבכות)

• שימו מוזיקה מראש – תעשו פלייליסט של "לא לגעת בטלפון"
• תלו שקית על המראה עם פתק: "אם אתה קורא את זה, שים את הטלפון עכשיו!"
• הפעילו את מצב "נא לא להפריע" אוטומטית בכניסה לרכב (האייפון יודע לעשות את זה מצוין)
• הבטיחו לעצמכם פרס בסוף הנסיעה אם לא נגעתם בטלפון
• התקינו מעמד חכם ושלט קולי (כמו סירי או גוגל אסיסטנט)
• והכי טוב – הכריחו חבר לשבת לידכם ולקרוא לכם כל פעם שאתם מתפתים🙂

אז מה למדנו מפה בעצם?

אם להיות רגע רציניים – מדובר באחת העבירות הכי מסוכנות, ממכורות, וחמקמקות שיש. כולם עושים את זה, כולם חושבים שזה קטן – אבל אין שום דבר קטן בלטוס במהירות 100 קמ"ש תוך כדי קריאה של בדיחה בקבוצה המשפחתית.

אז כן – הקנס בא להכאיב, הנקודות באות להרתיע, אבל השינוי האמיתי? יקרה כשנפסיק להתרגש מהטלפון – ונתחיל להתרגש לחזור הביתה שלמים.

בפעם הבאה שהנייד ירטוט בזמן הנהיגה – תנו לו לרעוד לבד. גם הוא צריך זמן לעצמו.

זה רק אימייל, מה כבר יכול להשתבש? ובכן…

עדיין חיים עם אימייל מ-2008? כן, אנחנו שופטים אותך

יש אנשים שעדיין משתמשים באימייל בסגנון yossi_loves_pokemon2008@walla.co.il, ונשבעים שזה "בגלל שזה נוח". רגע אחד, אתה שולח דוחות כספיים לבנק מהתיבה ההיא? ברצינות? שינוי כתובת דואר אלקטרוני אולי נשמע משמים כמו שיעור בכימיה ביום שישי ב-8 בבוקר, אבל בפועל – מדובר באחת הפעולות החשובות שאתה יכול לעשות כדי לשפר את החיים הדיגיטליים שלך ולהפסיק להיראות כמו טוקבקיסט משנת 2002.

אז יאללה, למה זה כל כך חשוב, איך עושים את זה בלי לאבד את השפיות, והאם אפשר להחליף כתובת מבלי שהדודה שלך מאשימה אותך ב-"היעלמות מחייה"? בוא נצלול.

7 סיבות מצחיקות (אבל אמיתיות) למה לשנות את כתובת הדואר שלך

• שם מביך מדי: כן דוד, כולם מבינים ש"bigDog33" היה שם מגניב בתיכון, אבל היום אתה מנהל בנקאות. די.
• עברת ל-Gmail ועדיין נעול ב-013net? די נו. תשדרג. אפילו סבתא כבר בג׳ימייל.
• ספאם משתלט על החיים: אם אתה מקבל יותר מבצעים מאשר מיילים אמיתיים, כנראה שאתה צריך התחלה חדשה.
• שכחת סיסמה? שכחת הכל: תיבת דואר שאתה כבר לא זוכר איך להתחבר אליה שווה לשום דבר.
• הכל מעורבב: עבודה, משפחה, קופונים, מכתבים מהמפעל – אולי הגיע הזמן לסדר מחדש את החיים.
• שינויים בחיים: עבודה חדשה, פרויקט מסעיר או פשוט התבגרות? תן לאימייל שלך ללוות את הגרסה החדשה של עצמך.
• כי אפשר: בוא נודה בזה – לפעמים הכיף הוא פשוט בלעשות ריסטארט.

רגע, אבל מה קורה לכל הדברים ששמורים באימייל הישן?

השאלה שהכי מלחיצה את כולם:

"ומה קורה לכל החשבונות שכבר מקושרים לכתובת הישנה?" – אז הנה האמת הפשוטה: כן, זה לוקח זמן. אבל זה לא ניתוח מוח.

הנה מה שצריך לעשות כדי לעבור בצורה חלקה:

• פתח תיבת דואר חדשה: עם שם עדכני, מקצועי, ורצוי כזה שאתה לא תתבייש לשלוח ממנו קורות חיים.
• עבור על כל החשבונות הדיגיטליים שלך: נטפליקס, הבנק, פייסבוק, דרופבוקס, גוגל, אליאקספרס (כן, גם השם הבדוי שקנית איתו מנורות).
• שנה את כתובת המייל בכל שירות: חלק מהשירותים אפילו שולחים תזכורות, אז תכניס את זה לרשימת דברים שאתה אוהב לעשות בין הסדרה בנטפליקס למקלחת.
• הפעל העברה אוטומטית: תן לכתובת הישנה להעביר הכל לחדשה לפחות למשך כמה חודשים.

אבל יש לי שם מותג, או אימייל עם הדומיין שלי – איך עושים את זה מבלי לפגוע בתדמית?

יפה! אם כבר התרגלת להשתמש בכתובת כמו info@myAmazingStartup.co.il, אין סיבה לוותר עליה. אבל גם כאן חשוב להיות עם אצבע על הדופק.

אז מה צריך לבדוק?

• האם האחסון שלך מאפשר יצירת או עדכון תיבות?
• האם אפשר לבצע העדפה של כתובת מייל אחת למשלוח, ואחרת לקליטה?
• האם הלקוחות שלך עוד מקבלים ממך מיילים שנראים כאילו נשלחו מהגרסה הראשונה של אאוטלוק 98?

אם ענית "כן" לשאלה האחרונה – תתקדם, הגיע הזמן. הדומיין שלך לא צריך להפחיד אותך. שינוי כתובת יכול להיעשות מבלי לשנות את הדומיין, רק את תחילית השם.

“אבל אני טכנולוגי בערך כמו סלט חסה. לא רע מדי?”

קיבלת. אז בוא נעשה את זה קל. אתה לא לבד, ולכן הנה מדריך ממש פשוט לשינוי אימייל אונליין בכלים מרכזיים:

1. Gmail

אי אפשר לשנות את שם המשתמש של חשבון Gmail לאחר שנוצר, אבל אפשר:

• לפתוח חשבון חדש.
• להעביר את הדואר מחשבון אחד לשני.
• להגדיר העברה אוטומטית (Forwarding).

2. Outlook

אם מדובר ב-Outlook.com (ולא גרסת הארגון), גם כאן כדאי לפתוח מייל חדש ולהתחיל בהעברה מסודרת. אם זה תחת Microsoft 365 – הכל קל יותר והכל מנוהל במרכז חשבונות.

3. ספקי שירות ישנים (וואלה, נטוויז’ן, בזק)

כאן זה מתחיל להרגיש כמו ביקור אצל סבתא – נוסטלגי, אבל לא תמיד נעים. תברר אם בכלל אפשר לפתוח מחדש את החשבון או לבצע העברה, כי לפעמים יגידו לך: "המייל הזה כבר לא עובד".

שאלות שנשאלות כל פעם מחדש (ואנחנו עונים שוב ושוב)

אפשר לשנות מייל בלי לאבד מידע?

כן, כל עוד תעשה תהליך מסודר של העברת דוא"ל והתקנה של העברה אוטומטית.

איך גורמים לאנשים לשלוח למייל החדש?

תודיע! תשתמש בחתימה במייל, תכתוב פוסט בפייסבוק אם צריך, תשגר יוני דואר. העיקר – אל תחתוך בלי הסבר.

יש דרך אוטומטית לעדכן מייל בכל המקומות שאני רשום בהם?

לא באמת. פשוט תשב עם ספל קפה ותעבור אחד-אחד. פשוט, אבל מרגיע. כמו סודוקו עם קוד דו-שלבי.

מה לעשות עם המייל הישן?

תשאיר אותו פעיל עם העברה אוטומטית לפחות 6 חודשים. ככה לא תפספס הודעות ואתה גם לא מפר את חוקי משפחת WhatsApp.

מה עדיף – מייל אישי או עם דומיין?

תלוי למה אתה צריך אותו. לעבודה ודאי שעדיף עם דומיין, לדוד חיים עדיף gmail ושתהיה בריא.

5 טיפים של אלופים למעבר חלק שישאיר אותך תותח

• תקדיש יום אחד לזה – לא ארבע דקות בין פגישות.
• תיצור קובץ מעקב: איפה שינית, איפה לא? טבלת Excel – גם גיקים אוהבים סדר.
• שמור על פורמט אחיד: שם משתמש קצר, זמין, בלי תווים מוזרים או תחתונים שזוחלים 😊.
• תבדוק סנכרון: לוודא שהסמארטפון שלך לא שולח פתאום מהחשבון הישן.
• אתה לא זוכר הכל – אז תעשה ניסוי: שלח לעצמך מייל וראה לאן הוא מגיע.

חושב לשנות? עכשיו זה הרגע!

אם הגעת עד כאן, כמה דברים ברורים לנו: אתה יודע שאתה צריך לשנות את מייל הדינוזאור שלך, אתה קצת דוחה את זה וזה כנראה כי חששת שזה סיפור. אבל אתה יודע מה? עכשיו אתה מוכן. לא רק מוכן – אתה חמוש. עם תוכנית, שיטה, ואפילו דרופ אוזני לחתימה החדשה שלך.

ובינינו? מדובר רק בשינוי כתובת. אבל ההשלכות שלו על הזהות הדיגיטלית שלך? הן לא פחות מטווס עם חליפה בחתונה של הארוויד. מרשימות.

יאללה, לך תעשה סדר. אתה תודה לנו כשתקבל את המייל מהבוס החדש שלך באמצע חופשה – ולא תצטרך להסביר למה כתוב 'CrazyBoy_4life@' בשורת השולח.

התמונות נעלמו, הלב קצת שבר – אבל רגע, אולי הן עוד כאן?

זה קרה לך גם: מחקת בטעות את כל החיים שלך (בתמונות)

אז יום יפה הגיע, ואתה יושב על הספה, מגלגל באצבע את זכרונות החיים מהאייפון שלך… ואז פתאום – בטעות לגמרי – מחקת איזה אלבום. "וואו, זה בטח הענן שומר את זה", אתה חושב. ובכן, כן ולא. לא בטוח. אולי. תלוי אם, מתי, איפה, האם יש ירח מלא, והאם צילמת את זה לפני פורים.

אבל רגע – לפני שאתה שוקל לפרוץ למטה של אפל במנהטן או לזמן סיאנס עם סטיב ג'ובס – עצור. יש תקווה. רוב התמונות לא באמת נעלמות ישר. הן בעיקר הולכות לפינה חשוכה ורק מחכות שתחלץ אותן. אז איך בדיוק עושים את זה? ובכן, זה מה שאנחנו הולכים לגלות – בטוב טעם, ציניות בריאה, ועם מינימום של דרמה (או מקסימום, תלוי באיזה שלב אתה מגלה שאין גיבוי).

5 הדרכים שבאייפון אומר: "אולי לא מחקת באמת"

למרות מה שאפל רוצה שתחשוב, למחוק תמונה זה לא סוף הסיפור. הנה כמה מקומות סודיים שבהם התמונות מוחבאות:

• תיקיית "נמחקו לאחרונה" – המקום שבו אפל מחזיקה אותך 30 יום על תנאי. כמו רחמים זמניים.
• iCloud – אם היה לך גיבוי פעיל, התמונות אולי עדיין בענן. כלומר – אם לא חרגת מהמגבלות של ה-5 ג’יגה החינמיים.
• גיבוי באייטונס – אתה משקיע שעושה סינכרון? כל הכבוד. התמונות אולי יושבות על המחשב שלך כמו פנסיונרים באילת.
• שירותי ענן צד שלישי – גוגל תמונות? דרופבוקס? אולי הצלת את עצמך בלי לדעת.
• שחזור מתקדם עם תוכנה – על זה נרחיב עוד רגע. כי כאן נהיה מעניין.

Ctrl+Z גרסת האייפון – הצצה לתיקייה הנשכחת: "נמחקו לאחרונה"

אם מחקת את התמונה לפני פחות מ-30 יום, בינגו. פשוט תיכנס לאפליקציית התמונות, לחץ על אלבומים, תגלול למטה – ותמצא את תיקיית "נמחקו לאחרונה".

שים לב: אם מישהו (יכול להיות אתה בעת התקף ניקיון דיגיטלי חריף) גם מחק משם – איי. יש סיכוי שממש מחוק. כן כן, מעקה אחרון. בפח האמיתי של הטלפון.

הענן המסתורי – האם iCloud הציל אותך בלי שתדע?

יש אנשים שלא בודקים אם הסנכרון פועל. יש כאלה שבטוחים שכן – אבל בעצם לא. ויש את מי שאומרים "ברור שזה בענן", אבל גם הם לא בטוחים אם זה גיבוי של 2020 או של חתונה מהחלומות.

כדי לבדוק:

• גש ל-Settings
• לחץ על השם שלך בראש המסך
• בחר ב-"iCloud" ואז "Photos"

אם "Sync this iPhone" דולק – אתה על הגל. עכשיו גש ל-iCloud.com/photos והתחבר עם אפל ID שלך. ייתכן מאוד שכל התמונות שם מחייכות אליך, מחכות שתגיד להן שלום.

שאלה: מה קורה אם לא היה לי מקום בענן?

תשובה: ואז מה שקרה – קרה. התמונות פשוט לא עלו. אפל לא זורקת הודעה חגיגית שאומרת: "לא הספקנו לגבות 2,356 תמונות שלך." היא פשוט… לא.

מחשב כקופסה שחורה – פתחת פעם את הגיבוי מאייטונס?

אם אתה אחד מאלו שעוד משתמשים באייטונס – יש לך יתרון. האייפון מגבה כל פעם שאתה מחבר את המכשיר למחשב (אם ביקשת יפה).

כדי לבדוק אם יש גיבוי, עבור ל:

• iTunes (או Finder אם אתה על macOS Catalina ומעלה)
• חבר את האייפון
• בחר את המכשיר
• תחת "Backups" בדוק אם יש גיבוי מהתאריך הרלוונטי

הקטע הוא כזה: אי אפשר לראות את הקבצים האישיים בגיבוי מבלי להשתמש בתוכנת צד שלישי. אבל אם אתה מחפש תמונות ממש גורליות – אולי כדאי לנסות.

שאלה טריקית: אם אשחזר את הגיבוי – הכל יחזור?

תשובה: לא בהכרח. זה מוחק את כל מה שיש כרגע על האייפון ומחזיר לגיבוי הקודם. כלומר – היי, שלום תמונות מחודש מרץ; ביי, כל מה שעשית מאז.

כלי נשק סודיים – 3 תוכנות שחזור שכדאי להכיר

אז עכשיו נעבור לרמות הג’יימס בונד של התמונות. יש כמה תוכנות בשוק שייעודן הוא לשחזר מידע אבוד – תמונות, סרטונים, הודעות ואפילו היסטוריית ווטסאפ.

הן לא תמיד בחינם, אבל כשזה רגע של "התמונה היחידה של אבא עם הנכד?!" – אתה כנראה תשלם. הנה כמה מהבולטות:

• Dr.Fone מאת Wondershare – נשמע כמו רופא דרמטי, אבל מדובר באחת התוכנות המוכרות לשחזור.
• iMobie PhoneRescue – כן, גם פה יש הצלה. כולל אפשרות תיקון מערכת תוך כדי.
• Tenorshare UltData – עובד ביעילות מרשימה, אך דורש רישיון בתשלום.

התהליך דומה בכולן: מורידים, מחברים את האייפון, בוחרים במה לשחזר, מחכים בסבלנות ומתפללים לאלים הדיגיטליים.

זה בטוח להשתמש בתוכנות האלה?

כן – כל עוד אתה מוריד מאתרים רשמיים ומוודא שאתה לא שם את החיים שלך בידיים של איזה האקר ניגרי בשם "סטיב1234". גיבוי תמיד לפני פעולה!

שאלות שאף אחד לא שואל (אבל בהחלט צריך)

• מה הסיכוי לשחזר תמונה שנמחקה לפני שנה?
  אלא אם הייתה בענן או בגיבוי – הסיכוי שווה לשלג ביולי באילת.
• אם ניקיתי את האייפון לחלוטין – גמרנו?
  לא בהכרח. יש תוכנות שמנסות לשחזר מידע גם ממכשירים שעברו איפוס – אבל ככל שעובר הזמן, ההצלחה יורדת.
• אני רואה את התמונות שלי באייפד, אבל לא באייפון. מה קורה?
  sync פעיל רק באייפד. כנס ל-iCloud באייפון וודא שתמונות מופעלות שם גם.
• האם אפל יכולה לשחזר לי תמונות אם אתקשר אליהם ואבכה?
  הם יחבקו אותך ויגידו "So Sorry". רק אם זה במסגרת תיקון או שירות תמיכה – וגם אז, נדיר.
• אם מישהו פרץ לי למכשיר – יכול להיות שמחק תמונות?
  לחלוטין. בדוק גם את תיקיית 'נמחקו לאחרונה', גם את הענן שלך – ואם אתה רואה דברים מוזרים, כדאי לשנות סיסמה מיידית.

אז מה למדנו? (חוץ מזה שחיים דיגיטליים זה קצת פחד אלוהים)

תמונות נמחקות – אבל הן לא באמת נעלמות. לפחות לא מיד. ואם תפסת את זה בזמן, ואם היה לך גיבוי, ואם השתמשת בתוכנה הנכונה – הסיכוי גבוה שתחייך שוב עם אותה תמונה.

ובין אם הצלחת או לא – אולי הרגע הוא תזכורת: תעשה גיבוי אוטומטי, תבדוק פעם ב-4 שנים מה הענן שלך עושה, ואל תלחץ Delete באוטובוס תוך כדי שאתה אוכל פלאפל.

כי תמונה אחת שווה אלף מילים, אבל כשאתה מאבד אותה – אפילו מילים נעלמות.

לא נטען לי האייפון – ולמה זה כנראה לא בגלל המטען

מכירים את זה? אתם שוכבים במיטה, מחברים את האייפון… וכלום.

זה מתחיל ככה: אתם מצפים לסיים עוד יום גיבורים רק כדי לקום מחר עם סוללה מלאה, ואז – הכבל היוקרתי (המזוייף) שלכם לא עושה כלום חוץ מלשבת שם כמו פנסיונר על ספסל בלי סוללה. המסך לא נדלק. הכפתור הצדדי לא עוזר. יש 2% וסטטיסטית – אתם בצרות. נשמע מוכר? ברור שכן. קבלו: סיפור האימה של כל משתמש אייפון.

עכשיו, לפני שאתם קופצים להאשים את הכבל, השקע, או מתחילים ללטף את האייפון כמו גולות מזכוכית בתקווה שיחזור לעצמו – אל תמהרו.

1. למה האייפון לא נטען? כי אפל החליטה לסבך לנו את החיים

האם זה באמת הכבל?

אוקיי, נתחיל בדבר המתבקש – הכבל. הוא נראה בסדר. אין קרעים. הוא אפילו לובש שרוול כזה שקניתם באי ביי ב-9 ש"ח. אבל כאן מגיע הקסם: אפל לא אוהבת זיופים. ברגע שהיא מזהה שזה לא כבל מקורי או לא מוסמך MFi ("Made for iPhone", ולא "מה זה פאקינג הכבל הזה?!") – ייתכן שהיא פשוט תתעלם ממנו באלגנטיות כואבת.

• טיפ קטן: חברו את הכבל למחשב וראו אם יש תגובה. אם כן – יש לכם עדיין תקווה… אם לא – הכבל עבר לעולם שכולו סול.
• רמז מהיקום: אם האייפון נטען רק בזווית מסוימת כשהכבל במתח של 14 מעלות צפונה – זו לא אשליה. זה שקע תקול.

ומה אם זה בכלל השקע?

יש מצב שאתם שופכים אלפי שקלים על אייפון, אבל עדיין טוענים אותו דרך מטען סיני מחורבן של 10 שקלים בתחנת דלק. ברצינות, שקע קיר זה כמו שור קפה: אם הוא מעפן – כל החוויה הולכת פייפן. נסו שקע אחר. נסו מטען של אמא (היא תמיד שומרת עליה).

בדוק את אלה:

• המטען מתחמם? תברח.
• יש ריח שרוף? תברח מהר יותר.
• המטען טעין שבוע שעבר? לא אומר כלום – הכול זמני בעולם הזה, במיוחד אמינות מוצרי חשמל.

2. נעים מאוד: השקע המלוכלך שלך

כן, אנחנו מדברים על הלייטנינג שלך

שימו לב: שקע הטעינה בלב האייפון הוא מגנט לאבק, קצוות טישו וחתיכות בייגלה. באמת. יש לי סטטיסטיקות מוכחות שלקוחות הוציאו משם פירורי ביסלי גריל.

כשיש לכלוך בשקע – החיבור פיזית לא קורה. ואתה עומד שם, מנסה בכוח, מכניס ומוציא את הכבל כמו דייט גרוע – ושום דבר.

איך מנקים שקע טעינה מבלי להפוך אותו לסיפור בפורום "איך הרסתי את האייפון שלי"

• קח קיסם עץ (רק עץ!) והתחל בעדינות להסיר חלקיקים רופפים.
• אם הקיסם יוצא עם גוש אבק שנראה כאילו יש לו תודעה – ברכות, מצאת את הבעיה.
• אל תשתמש במים, ספריי ניקוי או שואב אבק תעשייתי. אנחנו לא בפרויקט של חברות ביטוח.

3. תוכנה אוכלת טעינה – הסיבות שבא להסתיר מאיתנו

האם הסוללה שלך באמת מתה?

לפעמים, זה אפילו לא מכני. ייתכן והסוללה פשוט מתקרבת לשיבה טובה. אבל אצל אפל – זו שיבה מוקדמת כי… ביזנס.

כנסו ל: הגדרות > סוללה > מצב סוללה ובריאות (Battery Health) – וראו בעצמכם:

• אם המסך מראה פחות מ-80% – סביר להניח ששווה לחשוב על החלפה (של הסוללה, לא על מעבר לאנדרואיד… עדיין).
• אם הוא מראה “שירות נדרש” – תתחילו לדאוג או להיפרד מכסף.

4. חשוב – ולא רק כשכבר מאוחר: מה אפל לא תספר לכם

טעינה אלחוטית? זה לא קסם – זה מגנט עדין עם ציפיות

אם נדמה לכם שעם מטען MagSafe הכל יעבוד כמו פרסומת של אפל – אז רגע. אם יש כיסוי טלפון בעובי של קרטון פיצה – האייפון לא יטען. מגנטים הם יצורים עדינים ומתייפייפים. הם דורשים זווית נכונה, סביבה סטרילית, ומוזיקת רקע.

וכשיש טעינה אלחוטית אבל:

• הטלפון מתחמם כמו טוסט? עצרו את הכול. זה מסוכן.
• הטעינה נתקעת על 80%? אפל מגבילה טעינה במקרים מסוימים – גם לטובת חיי הסוללה, וגם כדי לשמור על עליונות טכנולוגית חסרת פרופורציות.
• הטעינה איטית? אולי האייפון עושה עדכון תוכנה, או משחק שש שעות ברקע. תנו לו שקט.

5. שאלות של החיים – תשובות של מי שכבר ראה הכל

למה האייפון שלי לא מגיב בכלל כשאני מחבר מטען?

או שהכבל לא תקין, או שהשקע סתום, או שאתה פשוט מנסה להטעין אותו בזמן שהוא כבר חטף איבוד מתח מוחלט. נסה טעינה של 30 דקות, ואז החזקה של שני כפתורים למשך 20 שניות.

האם מטען לא רשמי יכול להרוס את הטלפון?

כן. והוא גם יגרום לאמא שלך להגיד "אמרתי לך לקנות מקורי".

האם אפשר לשדרג סוללה לבד?

אפשר, אם יש לך אין פחד, אהבה לטכנולוגיה וזמן לגלות שאתה לא מהנדס חומרה. אנחנו ממליצים – לך לחנות מורשית.

אם אני רואה שהטעינה עולה ויורדת – מה זה אומר?

חיבור לא יציב. זה יכול להיות כבל, לוח אם רועד, או סתם תחושת בדידות באייפון.

לעזאזל, קניתי כבל חדש וזה עדיין לא עובד. למה?

כי המכשיר שלך עלול להיות הבעיה, לא המטען. או שפשוט קנית זבל באינטרנט עם המלצות מחשבונות פיקטיביים.

אז רגע… מה עושים עכשיו?!

אם הגעתם עד כאן – קודם כל, כל הכבוד. אתם לא רק סבלניים, אתם גם באמת מנסים להבין מה לא בסדר ולא ישר לפרמט, למכור, או לזרוק את האייפון על רצפת המטבח בתקווה שיתחיל להיטען בגלל טראומה.

רשימת הדברים שתעשו עכשיו לפני שאתם מאשימים את הקרמה:

• בדוק את הכבל. החלף לכבל מקורי אם יש.
• נסה שקע אחר, מטען אחר, מקום אחר.
• נקה את שקע הלייטנינג בעדינות.
• בדוק את מצב הסוללה בהגדרות.
• נסה טעינה אלחוטית (אם יש).
• אם שום דבר לא עובד – עשה גיבוי והיכנס למעבדה, רצוי לפני שהטלפון יתחיל לטעון את עצמו על רוח קיומית בלבד.

אבל בסופו של דבר…

הטכנולוגיה שלנו היא סוג של קוסם עם מצב רוח. האייפון, כמו מערכות יחסים, דורש תשומת לב, ניקיון, וכבלים איכותיים. אז בפעם הבאה שהוא לא נטען – אל תתחרפן, פשוט תבין: אולי הוא רק רוצה שתקנה לו משהו חדש.

ובינינו? זה ממש לא אתם – זה הוא.

רק שנייה, אני בהודעה – הבהלה שבמבטים למסך בזמן נהיגה

מכירים את זה שאתם רק רוצים לבדוק אם זה מהדייט או מהבוס?

בואו נודה בזה – אנחנו כולנו שם. כן, גם אתם שנוהגים עם שני טלפונים, בלוטות' באוזן, וכוס קפה ביד אחת. השטן הקטן הזה שנקרא "הודעת וואטסאפ דחופה" או "פוש חשוב ממאקו" פשוט קורץ לנו מהמושב הקדמי, לפעמים חזק יותר מהצפצפה של ווייז לפני מצלמת מהירות. השאלה היא: עד כמה המסך הקטן הזה באמת מסוכן כשאנחנו מאחורי ההגה?

נקודת ההתחלה: אנחנו מאוהבים (בטלפון שלנו)

אוקיי, אז טכנולוגיה הצילה את האנושות בכל כך הרבה דרכים. אבל כשזה מגיע לנהיגה – היא פחות מצילה ויותר… הורגת. סליחה על הדרמה, אבל המספרים חד משמעיים:

• הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בארה"ב (NHTSA) קובעת כי הסחת דעת עקב טלפונים גורמת למעל 390,000 פציעות בכל שנה.
• נהג שמביט בטלפון ל-5 שניות במהירות של 90 קמ"ש – כאילו נסע באורך של מגרש כדורגל שלם כשהעיניים שלו עצומות. נשמע הזוי? ובכן, זה קורה כל הזמן.
• תגובות של נהגים שמסמסים איטיות יותר לעיתים אפילו מאלו של נהגים שיכורים. כן, קראתם נכון.

אבל הסיפור פה הרבה יותר עמוק ממספרים. השאלה היא – למה זה קורה לנו? למה אנחנו פשוט לא מצליחים להתאפק מלבדוק את ההודעה ההיא תוך כדי נהיגה, גם כשהסיכון כל כך ברור?

4 שניות, מיליון מחשבות: כך מפעיל הטלפון את המוח שלנו בזמן נהיגה

משולש ההסחה הקטלני

הסחת דעת בזמן נהיגה מתחלקת ל-3 סוגים עיקריים:

• חזותית: מסיטים את העיניים מהכביש.
• קוגניטיבית: מפסיקים לחשוב על הנהיגה.
• פיזית: לוקחים יד אחת או שתיים מההגה.

טלפון – חמוד כזה, עם נוטיפיקציות פינג-פינג – מביא איתו את כולם למסיבה. מסך? מסיט את המבט. קריאת ההודעה? גוזלת את המחשבה. תגובה? היד כבר לא על ההגה. יש לך עכשיו נהג שעובד על אוטומט (תרתי משמע) בלי לדעת איפה הוא נמצא.

קצת נוירולוגיה, בקטע טוב

שימוש בטלפון הנייד מפעיל אזורים במוח שקשורים לפעולה מתוכננת, קבלת החלטות, תחושת תגמול (הו, דופמין!) וגם זיכרון העבודה, שהוא מה שאנחנו צריכים כדי לנהוג טוב. כשאנחנו מפנים את המשאבים האלה ל"מה הקבוצה של הגן כתבה?", המוח למעשה מפסיק לנהוג ברצינות.

מה זה משנה אם אני רק עונה במילה? גם זה מסוכן?

כן. ממש כן. בגלל שהתהליך של המעבר מהתמקדות בכביש להודעות ובחזרה – הוא המורכב. זה לא רק "לקחתי מבט" – זה ironically מה שנקרא blind driving, נהיגה בעיניים פקוחות אבל עם מוח כבוי.

שאלות שאתם לא שואלים, אבל ממש צריכים:

• אז אפילו מבט אחד למסך יכול לגרום לתאונה? – תאמינו או לא, כן. אחת מתוך 4 תאונות דרכים בארה"ב מערבת שימוש כלשהו בנייד בזמן נהיגה.
• ומה לגבי דיבור בטלפון עם דיבורית? – עדיין מסוכן. זה אומנם מוריד את ההסחה הפיזית, אבל עדיין משאיר את הקוגניטיבית חזקה בשטח. זה כמו לנסות לשרוק ולנשום בו-זמנית.
• יש אפליקציות שיכולות לעזור לי להפסיק להשתמש בטלפון בזמן נהיגה? – כן, ויש גם אפשרות להשתיק נוטיפיקציות ולגרום לטלפון לענות אוטומטית שאינכם זמינים. פשוט תשתמשו בה.
• ואם אני במפקש עם ווייז? – בבקשה תגדירו את היעד לפני שזזתם. גם מפת דרכים באלף שנות קיום לא שווה את החיים שלכם.
• שיחות עם הילדים באוטו גם מסיחות? – ברור. אבל לפחות הילד לא שולח סטיקרים באמצע סיבוב פרסה בלי לבדוק אם מגיע אוטובוס.
• כמה זמן נדרש כדי שהעיניים "יתאפסו" אחרי צפייה במסך? – כמעט 27 שניות עד שהמוח חוזר לרמת התפקוד המלאה שלו על הכביש. כן, גם אם צפיתם במסך רק חמש שניות.

תרחיש מדומיין – שמוכר לכולנו מדי

גילי יוצא לאסוף את הילדה מהגן. הוא מאחר. הרמזור מתחלף לירוק, הוא מסיע יד אחת על ההגה, והשנייה שולחת "אני בדרך" בלי להסתכל. שנייה אחת. בדיוק כשהוא חוזר עם מבט לכביש – אופנוע שחצה באור צהוב מאוחר מדי נתקל בו. לא קטלני, אבל מספיק כדי לגרום לאמבולנס, דו"ח, ועוגמת נפש שלא תיעלם מהר. כל זה בגלל שנייה אחת של "זה ייקח לי רק רגע".

השורה התחתונה: זה אף פעם לא "רק רגע".

אבל החיים רצים, אני חייב תגובה מהבוס, לא?

הגיע הזמן לשבור מיתוס: לא קורס גורלכם אם לא תענו עכשיו. העבודה תחכה. ההודעה תחכה. ובעיקר – החיים שלכם חשובים יותר מהסמיילי של סמנכ"ל שיווק.

5 דרכים חכמות למנוע את זה מכם

• מצב "נהיגה חכמה" – רובן המערכות כבר כוללות אפשרות להשתקה אוטומטית של הודעות בזמן נהיגה.
• מחזיק טלפון במרכז הקונסולה – שיהיה לעיניים בלבד. מגע אסור בקודש!
• הסתייעו בפיצ'רים קוליים – כמו סירי או גוגל אסיסטנט עם פקודות קוליות בלבד.
• הודעות מוכנות מראש – "אני נוהג, אחזור אליך כשאחנה" – פשוט, חכם ומונע הרבה טעויות.
• הכינו נפשית מראש – תאמרו לעצמכם לפני הנסיעה: "אני לא נוגע בטלפון עד שאני עוצר". כן, זה עובד.

וזה לא רק עליכם – זה על כולנו

הבעיה עם שימוש בטלפון בנהיגה היא לא רק אישית – היא אפידמיה חברתית. כמו עם שנ"צ בשבת – ברגע שכולם עושים את זה, אף אחד לא מרגיש שזה מוזר או מסוכן. אנחנו צריכים לעשות לזה שיימינג. לשבור את הנורמה. זה לא קול, לא מתוחכם ולא רב-משימתי – זה פשוט מסוכן.

נקודה למחשבה לפני שאתם בולעים עוד פוש בפקק

אף אחד לא רוצה להפוך לסטטיסטיקה בפוסט של משטרת ישראל. החיים קצרים מדי בשביל לעוף מהכביש בגלל אימוג'י. קחו את המסך הצד הצדה, תסתכלו על הכביש, תמשיכו לנשום – וכשתגיעו, תכתבו את ההודעה הכי טובה שכתבתם בחיים.

כי להגיע שלם – תמיד חשוב יותר מלענות בזמן.

למה יוטיוב הפך לכלי הכי חזק לניהול מוניטין באינטרנט (ואיך אפשר לנצל את זה בלי להרגיש יוטיובר)

איך בכלל מוניטין מגיע לאינטרנט? (וגם למה כדאי שתתחיל לדאוג לו אתמול)

אם את/ה קורא/ת את המילים האלה, סביר להניח ששמך, שמו של המותג שלך או הלוגו שלך כבר הספיקו להיטפס באיזה פיקסל אחד או שניים שאיכשהו מצא את דרכו לגוגל. ברגע שזה קרה – כל העסק יצא משליטתך. בום. גוגל הפך לדף הבית של המוניטין שלך. וברוכים הבאים לעידן שבו אנשים שופטים אותך תוך שנייה *לפני* ששמעת מהם שלום.

אז כן, הרשת לא שוכחת. וגוגל? עוד פחות. אבל… בדיוק כאן נכנס לתמונה חבר לא צפוי – יוטיוב.

מי בכלל צופה ביוטיוב? (רמז: כולם)

זוכרים שפעם חשבנו שיוטיוב זה רק בשביל חתולים רוקדים או מתיחות בסופר? אז לא. יוטיוב הפך למנוע החיפוש השני בגודלו בעולם (אחרי גוגל כמובן). אנשים מחפשים שם הכל: ביקורות, פתרונות, טיפים, ועד גרסאות לא רשמיות של שירים של עומר אדם.

• יותר מ-2 מיליארד משתמשים פעילים בחודש.
• יוטיוב זמין ב-100 מדינות וב-80 שפות.
• 65% מהאנשים אומרים שהסרטונים ביוטיוב עוזרים להם לקבל החלטת קנייה.
• וכאן הקטע החשוב – סרטונים ביוטיוב מקודדים מעולה בגוגל!

אז איך כל זה קשור למוניטין שלך? פשוט מאוד – אם יש שם סרטון טוב שמייצג אותך – יש סיכוי אמיתי שיזרמו אליו לפני שיזרמו לאיזה פוסט זועם מלפני 4 שנים.

איך לבנות מוניטין חיובי ביוטיוב מבלי להישמע כמו קריין של ביטוח?

1. תספר סיפור, לא פרסומת

אין לאנשים סבלנות לעוד סרטון שצועק: "אני מעולה! אני הכי טוב! תראו אותי!" – תרתקו אותם. תשתפו סיפור. תדברו בגובה העיניים. ממש כמו שאתם מדברים לחבר באוטו. רק בלי לנהוג תוך כדי.

2. אל תדברו על עצמכם… כל הזמן

זה לא "תראו כמה אני טוב!" אלא "הנה איך אני יכול לעזור לכם". שינוי קטן – אפקט גדול. רוצים שהם יזכרו אתכם? תנו להם סיבה.

3. תנו ערך – כזה שבא באמת לעזור

חושפים טיפים, מסבירים מושגים מסובכים בפשטות, מביאים תובנות מאחורי הקלעים – כשהקהל מקבל ערך אמיתי, הוא ממש לא ישכח אתכם.

5 סוגי סרטונים שעובדים כמו קסם (גם על אלגוריתמים וגם על בני אדם)

• הדרכה שימושית: "איך לבחור אינטרנט? בלי להרגיש שאתה קונה פקס משומש"
• שאלות נפוצות: "מה ההבדל בין AI חכם ל-AI שעושה בושות?"
• מאחורי הקלעים: תראו מה קורה באמת – לא רק משרדים מבריקים, גם הבלאגן חשוב.
• תגובות לביקורות/תגובות רעות: כן, כן, לפעמים עדיף לענות בסרטון מאשר להגיב מלחמת עולם שלישית בטוויטר.
• עדכונים/חידושים: שמרו את הקהל בעניינים – לא הכל חייב להיות "שיווקי".

אבל רגע, אני לא משפיען. זה מתאים לי בכלל?

קודם כל, מזל טוב – בדיוק נכנסת לעולם שבו כל אחד הוא ערוץ מדיה קטן. לא צריך 15 מיליון עוקבים, צריך תוכן טוב. ואפילו כמה עשרות צפיות במקום הנכון, יכולות לעשות הבדל עצום בין תוצאה שלילית אחת לבדיקה לאן לשלוח קורות חיים שלך.

שאלות נפוצות (כן, גם השאלה על איך לא לצאת הזוי במצלמה)

• האם סרטון ביוטיוב באמת מדורג גבוה בגוגל? כן. במיוחד אם יש כותרת טובה, תיאור מדויק וטאגים מתאימים.
• מה עדיף – קליפים מושקעים או ספונטניים? תלוי בקהל ובמטרה. לפעמים אותנטיות מנצחת ב-HD.
• כמה זמן סרטון צריך להיות? מספיק קצר כדי לא להציק, ומספיק ארוך כדי להעביר ערך. סביבה של 3–7 דקות זה זהוב.
• אני שונא להצטלם – מה עושים? יש פתרונות: אנימציות, קול בלבד, מצגת חכמה. אבל בסוף – פנים יוצרות אמון.
• מה עושים עם תגובות שליליות? לא מוחקים! מגיבים בצורה תרבותית. הופכים את הלימון ללימונצ׳לו.

3 טעויות קטלניות שאנשים עושים (אל תהיו כאלה)

• התעלמות מוחלטת מכותרות ותיאורים: זה מה שמוכר את הסרטון עוד לפני שלחצו Play.
• שימוש בקלישאות: "כאן בשבילכם", "מספקים שירות באהבה" – נוו באמת. אנשים רואים את זה כל יום.
• התנהגות של “נראה לי שפרסמתי פעם אחד סרטון”: מוניטין נבנה לאורך זמן, לא בהברקה אחת ל-3 חודשים.

איך בעצם משתלטים על תוצאות החיפוש עם סרטונים?

שלב 1: בוחרים את מילות המפתח הנכונות

אל תחשבו כמו אתם. תחשבו כמו הלקוחות שלכם. מה הם כותבים כשמחפשים אתכם?

שלב 2: דואגים למבנה נכון של הסרטון

• פתיח מושך תוך 7 שניות – אחרת, איבדתם אותם.
• תוכן ממוקד שמסביר את הערך – לא "מסביב לעולם ב-80 ספוילרים"
• קריאה לפעולה: להירשם לערוץ, לראות סרטון נוסף, לבקר באתר.

שלב 3: דוחפים את הסרטון לגוגל

כן, זה לגמרי אפשרי. משלבים קישורים רלוונטיים, משתפים ברשתות, מכניסים לאתר ואפילו עובדים עם SEO פשוט. פתאום הסרטון מופיע כשמחפשים את השם שלכם – וזה כבר עולם אחר.

רוצים דוגמה? קבלו מקרה אמיתי (אבל עם שמות בדויים, אנחנו לא מחרחרי ריב)

ניקח את "יואב", מומחה לתחום פיננסי די יבש (אבל חשוב!). אחרי שפורסם עליו בלוג שלילי לפני כמה שנים, התוצאות בגוגל נשלטו ע"י כתבה לא מחמיאה.

מה הוא עשה? עשה סדרת סרטונים קצרצרים: הסברים על נושאי מיסוי, טיפים לעצמאיים, וגם סרטון אחד שנתן תשובה לכל הטענות בכתבה (אבל בצורה רגועה, מקצועית ומכובדת).

תוך 3 חודשים: הכתבה ירדה למקום חמישי, הסרטונים עלו לראש הדף, וגוגל הפך ממזיק לחבר. כל זאת – בלי לשלם שקל בגוגל אדס.

זה לא קסם – אבל זה הכי קרוב שיש

ניהול מוניטין באינטרנט זה כבר לא מותרות – זה הכרח. ומה שמדהים ביוטיוב, זה שהוא מאפשר לך לספר את הסיפור שלך, בגובה העיניים – כמעט בחינם, ובפלטפורמה שכולם צורכים ממנה תוכן.

וכשמשלבים וידאו אותנטי, ערך אמיתי ואסטרטגיה נכונה? פתאום הקלפים מסתובבים – ואתה זה ששולט בשולחן.

המוניטין שלך זה לא מה שאתה אומר על עצמך. זה מה שיוטיוב וגוגל מספרים עליך כשלוחצים על Enter. אז תדאג לשלוח את הסיפור שלך לשם עכשיו – לפני שמישהו אחר יכתוב אותו במקומך.

האייפון לא מגיב ולא נכבה? אתה לא לבד, אבל אתה גם לא חסר סיכוי

נכנסת ללחץ? בוא נבין מה קרה שם

דמיין את הסצנה הבאה: אתה יושב לך רגוע, בוהה קצת באינסטגרם, אולי אפילו פותח את האפליקציה הזאת שאתה שומר לנסיעות. ואז — בום. האייפון תקוע. המסך קפוא. לחצנים? מתים. תגובה? כמו זוג לשעבר: מתעלם ממך לחלוטין. אתה לא יכול לכבות, לא יכול להדליק מחדש, ובאופן כללי — אתה מרגיש שאתה מחזיק סלקום של פעם ביד.

אבל רגע, לפני שאתה משמיד את המכשיר בטקס שכולל פטיש, תה נות'ן ואולי דמעות של תסכול — יש תקווה. למעשה, יש כמה דרכים להתגבר על התקלה הזו, ואפילו להבין למה זה קורה. והכי חשוב? ננסה לעשות את זה מעניין כל הדרך, בלי להיכנס להרצאות טכניות שפוגעות באיכות החיים.

אז למה זה קורה דווקא לי? ולמה עכשיו?

לפני שניגש לפתרונות, בוא נבין את הפיל שבמסך: למה בכלל האייפון קופא ולא מגיב? העניין הוא שלמרות שכל אייפון עובר טראנינג שכולל פתיחת עשרות אפליקציות, השמעת מוזיקה, צילום בלייב, ושליחת הודעות בו זמנית — הוא בכל זאת נשבר לפעמים.

כמה מהסיבות הנפוצות לתקיעות הפתאומיות:

• אפליקציית ג'אנק: התקנת משהו לא ברור שנכתב כנראה בזמן שמפתחים היו שיכורים, והיא תוקעת את כל המערכת.
• מערכת הפעלה לא מעודכנת: iOS זה כמו גבינה צהובה במקרר: כשלא מחליפים, זה מתחיל להריח.
• עודף עומס: יותר מדי פתוח, יותר מדי זיכרון מנוצל — וזה נשמע כמו סוף של מסיבת טבע.
• בעיה בחומרה: כן, גם לאייפונים יש ימים רעים.

אוקיי, אז מה עושים? יש פתרון או שאנחנו אבודים?

1. לחיצת הקסם (Restart קשיח)

לפעמים האייפון רק צריך חיבוק קשוח. תנסה את זה:

• אייפון עם Face ID או אייפון 8 ומעלה: לחץ ושחרר במהירות את כפתור העלאת הווליום, מיד אחריו לחץ ושחרר את כפתור הנמכת הווליום, ואז לחץ והחזק את כפתור הצד עד שהלוגו של אפל מופיע.
• אייפון 7: לחץ בו זמנית על כפתור הצד + כפתור הנמכת הווליום עד שהלוגו מופיע.
• אייפון 6 ומטה: לחץ על כפתור הבית + הכפתור העליון/צדדי עד הלוגו.

אם עשית את זה נכון — קיבלת את הלוגו האהוב בחזרה לחיים.

2. השיטה של העקשנים — פריקה והטענה

כן, זה נשמע טיפשי — אבל תן למכשיר פשוט להתרוקן. ברגע שיגיע ל-0% הוא יכבה מאליו. תן לו דקה של יוגה נטולת חשמל, ונסה להטעין אותו שוב. לפעמים כל מה שצריך זה כוס מים ומעט בטריה.

3. חבר למחשב, תן ל-iTunes להציל את המצב (ואולי גם את הנפש)

אפילו אם לא נגעת ב-iTunes מאז החלונות XP, זה הזמן להיזכר בו. חבר את המכשיר למחשב ונסה להפעיל אותו דרך iTunes או Finder.

• אם iTunes מזהה את המכשיר, נסה לגבות, ואז לעדכן את מערכת ההפעלה.
• אם הוא לא מזהה — ייתכן שתצטרך להכניס את המכשיר ל-Recovery Mode.

אבל רגע, מה זה Recovery Mode? אל תדאג, גם לזה נגיע.

4. מצב שחזור: המשחק הקשוח של אפל

אם המצב קיצוני, תנסה לשים את האייפון ב-מצב שחזור – כמו ריסט חכם לנפש. פעולה זו מוחקת את המכשיר ומתקינה את iOS מחדש.

אבל רגע, לפני שאתה מקליק כאילו אין מחר — הדבר הזה מוחק הכל, אז תוודא שאין לך דברים חשובים שלא גיבית (אפשר לעבור לדמעות אם לא שמעת בעצות אלו קודם).

שאלות שאתה מת כבר לשאול

איך אני יודע אם זה בעיית תוכנה או חומרה?

בגדול, אם האייפון נדלק סופסוף ואפשר להשתמש בו — כנראה שזה תוכנה. אם הוא ממשיך להיתקע או לא נדלק בכלל — ברוך הבא לעולם הנפלא של האחראי טכני באפל (או המעבדה הקרובה).

זה מסוכן להשאיר אייפון תקוע הרבה זמן?

רק לנפש שלך. מבחינת הטלפון זה לא אסון, אבל עדיף לא לטחון סוללה במצב כזה.

האם כדאי להגיע לחנות אפל מיד?

רק אם ניסית הכל וזה לא עזר. רוב התקלות נפתרות בשיטות שהזכרנו כאן.

עדיף פורמט מלא או פשוט לעדכן?

אם הצלחת לגבות — פורמט מלא ייתן תוצאה נקייה ומרעננת. אבל אם אתה טיפוס של "פחות זה יותר", עדכון יכול להספיק.

פעם הבאה זה יקרה שוב?

מי יודע? אבל אם תשמור על מכשיר מעודכן, תנקה אפליקציות מיותרות ותיזהר מאפליקציות סיניות מוזרות — אתה מקטין סיכוי להיתקע שוב.

איך להימנע מזה בכלל בעתיד? (הרי אנחנו לא כאן בשביל לחזור על שיעורים)

כמה עצות מניעתיות — כי כן, גם לאייפון מגיע התחזוקה הבסיסית הזו שמונעת מצבים של "התיקון הכי יקר זה זה שלא עשית":

• תעדכן תמיד לגרסה האחרונה של iOS.
• הסר אפליקציות שאתה לא משתמש בהן — הן סתם מציקות ברקע.
• הימנע מקבצים חשודים, VPN-ים לא מוכרים ותוספים חריגים.
• נקה את המכשיר פעם בשבוע – לא פיזית, כן? אלא קבצים זמניים, קאש, צילומים מיותרים (אנחנו רואים אותך, עשרת הצילומים של אותה מנה).

מה למדנו בזה? (פרט לצורך עז בקפה)

עולם החוויות הטכנולוגיות עמוס ברגעים של "למה עכשיו?!" ואייפון שנתקע ולא מגיב הוא בהחלט אחד מהם. אבל בניגוד לזה שהשכן שלך טוען — לא צריך תואר במדעי המחשב כדי לפתור את זה. מספיק לדעת איפה ללחוץ, מתי ללחוץ, ולפעמים פשוט לא ללחוץ בכלל.

הקטע המצחיק? הרבה פעמים, הבעיה שנראתה הכי דרמטית — נפתרת תוך חמישים שניות. כמו רוב הדרמות בחיים, בעצם.

אז אם האייפון שלך עושה לך פוזות של דיג׳יי שמסרב לרדת מהבמה, פשוט תנשום, תנסה את הדרכים שפה, ותזכור: גם הוא רק מכשיר. מתוחכם? כן. אבל בסוף — עדיין אלומיניום עם מערכת הפעלה.

עד הפעם הבאה שהאייפון יחליט לעשות אודישן ל"אבודים" — אל תשכח לגבות, לעדכן, ולקרוא את כל המאמרים כאן. כי אם כבר להתקע, אז לפחות עם ידע ביד.

הסוד שלא מספרים לך: איך להמיר PDF ל-Word בעברית, בחינם – ולהישאר שפוי

זה רק אני, או ש-PDF זה כמו תור במשרד הרישוי?

PDF הוא פורמט מקסים – עד שאתה באמת צריך אותו. מדובר בקובץ סגור, כמעט הרמטי, שנועד לא להשתנות. ומה קורה כשאתה מנסה לשנות אותו?
די מהר זה מרגיש כמו ניסיון להחליף גלגל בזמן שהרכב בנסיעה. במיוחד כשמדובר בטקסט בעברית. לרגע חשבת שתוכל "רק להמיר מסמך קטן", ופתאום הסדר התהפך, הסימנים השתגעו, והמילים? – הן יותר מבולבלות מהבנקאי שלך ביום ראשון בבוקר.

אז איך בכל זאת ממירים קבצי PDF ל-Word כשהם כתובים מימין לשמאל, עם ניקוד, טבלאות ועם שלוש הערות שוליים שהיו חגיגת עיצוב של ממש? ולא פחות חשוב – בלי לשלם שקל?

קודם כל, למה זה כל כך מסובך עם עברית?

עברית – לא שפה, זו תורה מסיני

ברוב המקרים, כלים חינמיים מתקשים להתמודד עם עברית כי:

• זו שפת RTL (מימין לשמאל), וזה כבר מוציא מכלים חלק מהתוכנות
• האותיות המחוברות – יופי של דבר לעין האנושית, סיוט לתוכנה שלא מבינה הקשר
• הניקוד לפעמים זז, נעלם, או פשוט עובר לגור בקומה אחרת במסמך

אז מה קורה בעצם כשאתה “רק ממיר קובץ”? ובכן…

המחשב שלך מנסה לפענח קובץ שמקורו "כביכול" קבוע, ולהפוך אותו לטקסט עריך. זה לא כמו לצלם עמוד – זה כמו לנסות להבין מה רצה המחבר (והאם הוא שתה כשהוא בחר בפונט "דוד רגיל גס").

5 כלים חינמיים ש(כמעט) עשו את זה כמו שצריך

1. Google Docs – גבירותיי ורבותיי, הבגידה מגיעה מהבית!

מי היה מאמין? ממש בתוך הגוגל דרייב שלך מסתתר כלי שממוזער כמו פונקציית נודניק בטלפון:

• העלה את הקובץ ל-Drive
• לחץ עליו עם קליק ימני ובחר "פתח באמצעות > Google Docs"

והופ – אתה מקבל מסמך וורד נושם, לפעמים עם אחוזי הצלחה מפתיעים, במיוחד אם זה טקסט פשוט. אבל… טבלאות וסיבוכים גרפיים? אל תצפה לנס.

2. ilovepdf.com – חמוד, אבל מעריץ יותר את הלטינית

כן, כן – השם מפתה, אולי אפילו נשמע כמו אפליקציית היכרויות לאנשים משעממים ("שלום, אני אוהב PDF"). בפועל:

• העיצוב נעים, קל להעלות קבצים
• יש כפתור שמתחנן להקלקה: “PDF to Word”

רק מה? ברוב המקרים, הוא מתעלם מהעברית כמו מישהו שאתה חייב לו כסף. הסדר מתהפך, שורות עפות. חובבני? קצת. שימושי? לפעמים.

3. Smallpdf.com – לא קטנים בכלל

עוד אתר שלא אמור להצליח – ועדיין, במדידת "כמה עברית הוא שורד בלי להתפגר" – SmallPDF נותן תחרות:

• הוא יודע לזהות תווים טוב יותר
• תמיכה מפתיעה במסמכים עם עימוד פשוט

השאלה הנצחית: כמה חינם זה באמת חינם? התשובה: סשן אחד ליום. מעבר לזה – שלם או חכה 24 שעות עם העיניים שלוחות לשמיים כמו תלמיד בפנימייה.

4. PDFCandy – פצצה מתקתקת לגיקים

הם קוראים לעצמם "PDF Candy" אבל אל תצפה לסוכריות. יותר כמו טבלאות עם סכרת.

ועדיין, ברמת האיכות הקינטית של הפלט – בהחלט בין השחקנים המרעישים בזירה:

• ממשק נוח
• מתמודד עם גופנים בעברית בלי לקרוס (רוב הזמן)
• קצת איטי – אבל היי, אתה רצית בחינם

5. תוכנת ABBYY FineReader – זו כבר לא סתם תוכנה, זה חבר לחיים

האזהרה? היא לא באמת חינמית. אבל גרסת הניסיון עושה את העבודה, ואם מדובר במסמך חשוב – שווה לשקול.

זיהוי טקסט (OCR) מהטובים שנתקלתי בהם, ודווקא בעברית – אפילו עם נקוד! – יוצאים תוצאות די מרגשות, כאילו מישהו הבין אותך סוף סוף.

שאלות שחיפשת בגוגל באמצע הלילה (ועכשיו תקבל תשובה טובה)

1. האם אפשר להמיר PDF סרוק (כמו ספר שנשכח בסורק) ל-Word בעריכה מלאה?

כן, אבל צריך כלי עם OCR איכותי. Google Docs יעשה את זה חלקית. ABBYY ו-Adobe יעשו את זה היטב, בתנאי שתשלם או שתגנוב – ואנחנו בטוחים שתבחר באופציה החוקית.

2. למה אחרי ההמרה העברית יוצאת הפוכה?

כי הממיר חושב שאתה כותב ערבית בכתב סינית עם מבטא שוודי. ברצינות, צריך ששפת המסמך תהיה מזוהה נכון על ידי הכלי – אחרת האותיות מסתדרות כמו סידור ישיבה בחתונה עצבנית.

3. יש דרך להפוך את זה לאוטומטי – בלי כל פעם לשבור את הראש?

יש "בוטים של Drive" שיכולים לעשות זאת אוטומטית כשאתה מעלה קובץ, אבל זה טיפה למתקדמים. ואם אתם קוראים את זה – אתם כבר שם.

4. אפשר לערוך PDF בעברית בלי להמיר ל-Word?

כן, אבל כדאי שתהיה עורך PDF מקצועי, או בן 22 עם הרבה סבלנות. כלים כמו PDF-XChange Editor או Foxit מאפשרים עריכה חלקית בלי שינוי פורמט. עובד מסביר? לא תמיד.

5. האם יש סיכוי שיום אחד הכל יעבוד חלק עם עברית?

כמו שמישהו פעם הבטיח שהתחבורה הציבורית בישראל "תתייעל תוך חודשים ספורים". אז אולי.

3 טיפים סודיים – איך להפוך את התוצאה לקצת פחות מזעזעת?

• צור תמיד גיבוי של ה-PDF – כמו שעושים גיבוי ללב לפני מערכת יחסים חדשה
• וודא שהגופן המקורי זמין במחשב – אחרת אתה תקבל עיצוב בסגנון שמלת גלידה
• ברגע שיש טבלה – הכנס פניקה מראש, או עשה צילום מסך וזהו

אז – להמיר או לא להמיר?

המרת PDF ל-Word בעברית היא כמו לבקש מהחתול שלך להביא את העיתון – טכנית אפשרי; מעשית, עדיף שתלך אתה. ובכל זאת, עם הכלים הנכונים, קצת ניסוי וטעייה (וקצת צחוק מריר), אפשר להגיע לתוצאה הגיונית.

הפתרון האידיאלי? לא קיים. אבל אנחנו חיים בעולם שבו אנשים מביימים כריות אוויר מתפוצצות בטיק טוק – בטח שאתה יכול להמיר קובץ PDF לעברית כמו שצריך, וגם לגמור את זה עם טיפה גאווה עצמית.

אם רק פתחת קובץ PDF וחשבת שזו תהיה משימה של 2 דקות – ברוך הבא לעולם האמיתי. נשמע מוכר? נתקלת בטיפים נוספים? תן בכפתור השיתוף – ותן לאחרים להפסיק לסבול לבד.

אז כמה באמת עולה טאבלט עם עט? התשובה תפתיע אתכם

רגע, למה בכלל צריך עט?

לפני שנקפוץ לתוך המספרים וננסה להבין למה טאבלט אחד עולה כמו פלאפל והשני כמו גריל גז של 12 מבערים — בואו נבין בכלל למה אתם (או אני, או החתול שלי) צריכים טאבלט עם עט.

טאבלט עם עט, או כמו שחבריי האומנים קוראים לו: "החופש הדיגיטלי", הוא לא רק גאדג'ט מגניב. זה שילוב קטלני בין מחברת של פעם, ל-SpaceX של שנות ה-2020. מתאים למעצבים, סטודנטים, אדריכלים, רופאים שמשחקים טטריס בזמן ניתוח — וגם סתם לאנשים שממש אוהבים לכתוב "שלום" בכתב יד, ולראות איך זה הופך לדיגיטלי.

• לא עוד טיפוף עם האצבע: העט מאפשר דיוק של מנתח יפני בסושי.
• כאילו, ברצינות: הוא מרגיש כמו עט אמיתי. בלי דיו על האצבעות.
• סקיצה שנראית כמו חלום: לנווט בין תוכנות ציור ולשפוך רעיונות בלי פיקסלים מעצבנים באמצע עם 3 שניות דיליי.
• פרזנטציות שנראות מיליון דולר: כשמציירים עליהן עם עט — כאילו סיימת קורס בטאצ' של אפל.

ועם כל הקסם הזה, השאלה המתבקשת היא: כמה זה עולה לנו? או יותר נכון, לכמה משלכנו יישאר כסף לקפה אחרי הקניה?

2,000 ש"ח או 8,000 ש"ח?! למה יש כזה פער?

הגורמים שמכתיבים את המחיר

היכרות קצרה עם הגורמים שמשפיעים על המחיר תעשה סדר: זה לא סתם שההבדל נראה כמו מהמר קזינו מול סטודנט מהאוניברסיטה הפתוחה.

• יצרן ודגם: סמסונג גלקסי טאבלט עם עט? שלום לך 3,000+ ש"ח. iPad Pro עם Apple Pencil? שלום לך קרן השתלמות.
• ביצועים – מעבד, זיכרון וגרפיקה: כמו להשוות בין רכב שטח למכונית צעצוע. לא תקבל את אותו ביצוע, בטח לא באותו מחיר.
• מערכת הפעלה: Android שווה חיסכון, Apple שווה יוקרה (וקצת בכי).
• העט עצמו: יש כאלה שמגיעים עם הטאבלט, יש כאלה (אהמ, Apple) שמגיעים… בנפרד. במחיר של טאבלט סיני שלם.

תשובות לשאלות שאנשים באמת שואלים

• שאלה: יש טאבלטים עם עט בפחות מ-1,500 ש"ח?
  כן, אבל תכינו את עצמכם למשהו שיותר קרוב ל"פינטרסט למתחילים" מאשר לעבודה אמיתית.
• שאלה: איזה עט הכי מדויק?
  PenUp של סמסונג ו-Apple Pencil הם הטופ — מרגישים כמו עט על נייר אבל עם סטטיסטיקות מרשמלו.
• שאלה: אפשר להשתמש בטאבלט כתחליף למחשב?
  תלוי. ב-iPad Pro עם מקלדת — חד משמעית כן. בטאבלט של 799 ש"ח – רק אם המחשב שלך היה טוסטר לפני כן.
• שאלה: כמה חשוב שהעט יגיע בתוך הערכה?
  מאד. כי לשלם אקסטרה על עט אחרי שכבר פרקת את הקורקינט בחנות – זה כאב לב.
• שאלה: עט נטען או בלי בטריה?
  אם אתם אוהבים לזכור עוד משהו להטעין – תבחרו בעט נטען. אם אתם נשמות חופשיות – לכו על אחד פסיבי.

אז מה באמת מקבלים בכל טווח מחיר?

מתחת ל-1,500 ש"ח: בשביל לנסות ולהתאכזב

אתם תמצאו כאן טאבלטים סיניים, לרוב לא מוכרים, ובדרך כלל עם עט שלא ברור אם הוא מחוג או מרקר. הביצועים סבירים לשימוש קל כמו קריאה או scribble קטן. אבל אל תבנו על איור, עבודה גרפית או משהו שדורש דיוק ומשוב מיידי מהעט. אגב, רובם מרגישים כמו להחזיק מחברת רטובה.

1,500 – 3,000 ש"ח: השוק האמיתי — כאן מתחילה התחרות

זה הטווח שבו שחקניות כמו Samsung, Lenovo ו-Huawei משחקות. תקבלו כאן כבר ביצועים טובים, מסכים חדים, עט שמרגיש טוב ביד ואם השקעתם – גם מסך של 120Hz לפראיירים של ציור דינאמי.

• Samsung Tab S6 Lite – סביב 1,800 ש"ח. עט כלול. ביצועים נחמדים פלוס.
• Lenovo Yoga Tab – נוח להחזקה, עט די בסיסי.
• Huawei MatePad – עט טוב ומסך חד, רק תזכרו לוודא שיש שם את השירותים של גוגל (ולפעמים צריך קסמים).

3,000 ש"ח ומעלה: המלכים, הנסיכים והאקסים שלכם

כאן כבר נכנסים למגרש של ה-iPad Pro, Galaxy Tab S8 והחברים היקרים. מדובר בטאבלטים שלא נופלים ממחשבים. הביצועים מטורפים, המרקם של העט מרגיש כמו עיפרון 6B על נייר ביצוע, ויש כאן אפילו זיהוי של זווית, לחץ והבעות (בלי להגזים).

• iPad Pro 11/12.9 אינץ' עם Apple Pencil 2: כן, יקר. אבל מתנהג כמו מחשב עם מברשת.
• Galaxy Tab S8 Ultra: מסך שאין דברים כאלה, עט פסיכי. כלול. המחשב הנייד יכול להתחיל לחשוש.
• Microsoft Surface: תחנת עבודה בתחפושת של טאבלט. העט חכם ברמות שגורמות לך להרגיש אידיוט.

והעט עצמו? אל תתפלאו אם הוא יותר חכם ממכם

שלא תגידו שלא אמרתי לכם — הגאונות האמיתית בעניין הזה היא לא הטאבלט, אלא העט. הוא יודע לזהות לחץ, הטיה, ואפילו כשאתם לא מעוניינים לכתוב — רק לשים את היד בצורה פסיבית. כאילו הוא צופה בכם מהעתיד.

ואז כמובן מגיעות השאלות הגדולות:

• כמה מהר הוא מגיב למגע?
• האם יש לאט-לייטנסי (כמו הילד שאף פעם לא קלט את הבדיחה)?
• מה לגבי טעינה?

ובכן, בעטים החדשים, כמו Apple Pencil דור 2 וה-S Pen של סמסונג – מדובר בחוויה כמעט טלפתית. אין השהייה, אין צורך לדחוף חזק, לפעמים הוא יודע מה תכתבו עוד לפני שאתם יודעים את זה.

אז איך בוחרים טאבלט עם עט מבלי למכור קליה?

5 שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם (ואת הארנק שלכם):

• מה המטרה? אם אתם רק רוצים לקשקש, אין טעם להשקיע בזה כמו ברכב.
• תשתמשו בזה כל יום, או רק כשמשעמם בכיתה? קחו בחשבון ששימוש יומיומי דורש ביצועים אמיתיים.
• אתם בקטע של Apple או אנטי Apple? כי זה משפיע. מאוד.
• יש לכם עט בבית שרוב הזמן תלוי בתוך חור בכיס? אולי לא תשתמשו גם בזה.
• עד כמה חשוב לכם הדיוק של העט? לפעמים, הכי כיף זה ציור חופשי ולא מדויק.

לסיכום שלא באמת מסכם:

כאשר שואלים כמה עולה טאבלט עם עט — צריך קודם לקבוע: מה אתם רוצים לעשות איתו. כמו שלא תבחרו אופנוע לפי הצבע אלא לפי איזה עצם חשוב לכם לשמור שלם — ככה גם בטאבלטים. המחיר יכול להתחיל ב-700 ש"ח ולהיגמר ב-8,500 ש"ח עם חיוך מריר של "למה זה לא פשוט כמו מחדד".

למי שזה כלי עבודה — זו השקעה. למי שזה גאדג'ט מפנק — זו מתנה. ולמי שזה עוד סיבה לצלם את הקפה מאיקס זוויות באיור — אין באמת תקציב. רק אמונה.

אז בפעם הבאה שמישהו ישאל אותך "כמה עולה טאבלט עם עט?", תגיד לו: "תלוי אם אתה רוצה לצייר דודל או את המונה ליזה." 😉