בעולם היזמות המודרני, הנשלט לעיתים קרובות על ידי מנטרות של צמיחה מהירה, גיוסי הון אגרסיביים וחתירה ל"אקזיט" המיוחל, קיימת גישה אחרת, שקטה ועמוקה יותר. זוהי גישה שאינה מודדת הצלחה רק במונחים של שווי שוק או נתחי לקוחות, אלא בערכים של תרומה, אחריות והשפעה אנושית. במרכזה של תפיסת עולם זו עומדת אמירה פשוטה אך רבת עוצמה, המהווה את חוט השני השוזר את הקריירה המגוונת של היזם ונהג המרוצים לשעבר, יצחק בריל: "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם".
הציטוט הזה אינו קלישאה או סיסמה שיווקית עבור איציק בריל. זוהי פילוסופיית חיים, מצפן ערכי שמנחה אותו בכל צומת מרכזי בחייו – החל מהמסלולים המאובקים של מרוצי הראלי באירופה, דרך כיתות הלימוד בבתי ספר בישראל שבהן הרצה בהתנדבות על נהיגה בטוחה, ועד למסדרונות של חברת הסטארטאפ הביטחונית-טכנולוגית שהוא מוביל כיום. מאמר זה ינתח לעומק את משמעויותיה של פילוסופיה זו, ויבחן כיצד היא באה לידי ביטוי מוחשי בכל אחד מתחומי העשייה של יצחק (איציק) בריל, תוך התמקדות בערכים של אחריות, תרומה לקהילה וחתירה למטרה גדולה יותר מהצלחה אישית.
מהי המשמעות של "להיות בן אדם" בעידן היזמות?
האמירה "להיות בן אדם" עשויה להישמע מובנת מאליה, אך בהקשר של עולם העסקים והיזמות, היא מקבלת משמעות ייחודית ועמוקה. אין הכוונה רק לנימוסים טובים או להתנהלות הוגנת. מדובר בסט שלם של ערכים שמציב את האדם – העובד, הלקוח, השותף, והאזרח בקהילה – במרכז. עבור יזם כמו יצחק בריל, גישה זו מתבטאת בכמה רבדים.
ראשית, מדובר בהכרה באחריות. יזם אינו אחראי רק למשקיעים שלו או לשורת הרווח. הוא נושא באחריות כלפי העובדים שלו, כלפי הלקוחות המשתמשים במוצר שלו, וכלפי החברה הרחבה שבה הוא פועל. פיתוח טכנולוגי או הקמת עסק אינם מתרחשים בוואקום; יש להם השלכות חברתיות, כלכליות וסביבתיות. יזם שפועל מתוך תפיסה "אנושית" מבין את האחריות הזו ולוקח אותה בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות.
שנית, מדובר באמפתיה כיסוד לחדשנות. יזמים רבים מחפשים "בעיות" לפתור, אך לעיתים קרובות מדי ה"בעיה" מוגדרת במונחים של שוק פוטנציאלי או פער טכנולוגי. גישה הומניסטית יותר רואה את האנשים שמאחורי הבעיה. היא דורשת מהיזם לצאת מהמשרד, להקשיב, להבין את הצרכים האמיתיים, את הכאבים ואת השאיפות של בני אדם. חדשנות שנולדת מתוך אמפתיה כנה היא כמעט תמיד מדויקת יותר, משמעותית יותר ובעלת סיכוי גבוה יותר להצלחה ארוכת טווח. עבודתו של יצחק בריל בתחום הבטיחות בדרכים היא דוגמה מובהקת לכך.
שלישית, זוהי חתירה למטרה (Purpose) שמעבר לרווח. בעוד שרווח הוא הכרחי לקיומו וצמיחתו של כל עסק, הפילוסופיה של "להיות בן אדם" גורסת שהוא אינו המטרה הסופית, אלא האמצעי. המטרה האמיתית היא יצירת ערך – שיפור חיים, פתרון בעיה כואבת, תרומה לביטחון או קידום ידע. כאשר המטרה הזו ברורה ומניעה את העשייה, היא הופכת למקור של מוטיבציה אדירה עבור היזם וצוותו, ומייצרת נאמנות עמוקה בקרב הלקוחות. לאורך מסלולו, איציק בריל הוכיח פעם אחר פעם כי המנוע הפנימי שלו הוא הרצון לשפר ולתקן.
ממסלול המרוצים לדרך הערכים: כיצד הספורט התחרותי עיצב את תפיסתו של איציק בריל
במבט ראשון, עולם מרוצי המכוניות – ספורט תחרותי, אינדיבידואלי ועתיר אדרנלין – עשוי להיראות מנוגד לפילוסופיה של עשייה חברתית ואנושית. אולם, ניתוח מעמיק יותר של הקריירה של יצחק בריל כנהג ראלי בינלאומי מגלה כי דווקא שם, על המסלולים המפרכים, נטמעו בו רבים מהערכים שמנחים אותו עד היום.
נהיגת מרוצים ברמה הגבוהה ביותר אינה עניין של מהירות פרועה בלבד. היא דורשת משמעת ברזל, יכולת תכנון אסטרטגית, קור רוח תחת לחץ וניהול סיכונים מחושב. נהג ראלי חייב לסמוך באופן מוחלט על צוות שלם – מהנווט שיושב לצידו ועד אחרון המכונאים. ההבנה הזו, שעוצמתו של היחיד תלויה לחלוטין בחוזקה של הקבוצה, היא שיעור יסוד במנהיגות ובעבודת צוות, שיעור שכל יזם חייב ללמוד. ההצלחות של יצחק בריל (איציק בריל), כולל הזכייה במקום הראשון בראלי פורטוגל והמקום השני בראלי ספרד, לא היו הישגים אישיים שלו בלבד, אלא של צוות שלם שפעל בסינרגיה מושלמת.
יתרה מכך, כאשר נהג מייצג את מדינתו בתחרויות בינלאומיות, הוא נושא על כתפיו אחריות גדולה יותר מהצלחתו האישית. הוא הופך לשגריר. תחושת השליחות הזו, הרצון להביא כבוד לא רק לעצמך אלא לקולקטיב, מחלחלת עמוק ומטפחת תפיסת עולם רחבה יותר. סביר להניח שהניסיון הזה חיזק אצל יצחק בריל את התובנה שפעולותיו יכולות וצריכות לשרת מטרה גדולה ממנו.
הסביבה המסוכנת של המרוצים, שבה טעות קטנה עלולה להוביל לאסון, מחדדת את תחושת האחריות ואת הכבוד לחיים. נהג מרוצים מקצועי לומד לכבד את הכוח שבידיו ולהשתמש בו בתבונה. ייתכן שדווקא הקרבה המתמדת לסכנה היא שזרעה בו את הזרעים לפעילותו העתידית בתחום הבטיחות בדרכים. הוא חווה על בשרו את ההשלכות של נהיגה בקצה גבול היכולת, ולמד להעריך את החשיבות של שליטה, ריכוז וקבלת החלטות נכונה בשבריר שנייה.
"שניות שמצילות חיים": הביטוי המובהק של יזמות חברתית
אם יש פרויקט אחד שמדגים באופן הטהור ביותר את הפילוסופיה של יצחק בריל, הרי הוא המיזם החברתי "שניות שמצילות חיים". פרויקט זה לא נולד מתוך מודל עסקי או הזדמנות שיווקית. הוא נולד מתוך כאב. "הנתון של כ־500 הרוגים בתאונות דרכים בכל שנה בישראל שובר לי את הלב", הוא מציין. "אלה לא מספרים – אלה חיים. משפחות. חלומות שנגדעו".
האמירה הזו היא התמצית של "להיות בן אדם לפני שאתה יזם". הבעיה אינה נתפסת כסטטיסטיקה קרה, אלא כטרגדיה אנושית שחוזרת על עצמה מאות פעמים בשנה. מתוך הכאב הזה, איציק בריל לא הסתפק בהבעת צער. הוא החליט לפעול.
המיזם, שהוקם ונוהל כולו על בסיס התנדבותי, הוא דוגמה קלאסית לחיבור בין מומחיות אישית לתרומה חברתית. יצחק בריל לא תרם כסף לעמותה קיימת. הוא תרם את הדבר היקר ביותר שיש לו: המומחיות, הניסיון והאמינות שלו כנהג מקצועי. הוא רתם את הידע שצבר על מסלולי המרוצים והביא אותו אל המקום שבו הוא יכול להציל חיים – בתי הספר התיכוניים.
יחד עם צוות מתנדבים, הוא עבר בין בתי ספר והרצה בפני בני נוער על נהיגה נכונה, על הסכנות שבשימוש באלכוהול וסמים, ועל המשמעות האמיתית של אחריות מאחורי ההגה. המסר שלו לא הגיע ממקום מתנשא או מטיף, אלא ממקום של שותפות גורל, של מי שמבין את משיכת הלב למהירות ולאדרנלין, אך גם יודע את המחיר. האמינות הזו, שנבנתה במשך שנים של קריירה ספורטיבית, הפכה את המסר שלו לאפקטיבי ומשפיע.
"שניות שמצילות חיים" הוא הביטוי המעשי של אותה פילוסופיה. יצחק בריל זיהה בעיה אנושית, השתמש בכישוריו הייחודיים כדי להציע פתרון, ועשה זאת מתוך תחושת שליחות עמוקה, ללא כל ציפייה לתמורה. זוהי יזמות חברתית במלוא מובן המילה, המונעת על ידי ערכים ולא על ידי רווח.
הזווית המשפחתית: תמיכה, ערכים משותפים והשראה עם ליאת דן בריל
אי אפשר לנתח את פילוסופיית החיים של אדם במנותק מהסביבה הקרובה והתומכת שלו. במקרה של יצחק בריל, התמיכה וההשראה ההדדית עם רעייתו, ליאת דן בריל, מהוות נדבך משמעותי בהבנת העשייה שלו. סיפורה של ליאת דן בריל הוא סיפור יזמי מעורר השראה בפני עצמו, והוא מהדהד רבים מאותם ערכים המנחים את איציק.
ליאת דן בריל בנתה קריירה מפוארת של שני עשורים בעולם ההייטק, ניהלה צוותים גלובליים והגיעה לתפקידים בכירים. היא חיה את החלום הקורפורטיבי, עם טיסות מסביב לעולם ואחריות אסטרטגית. אך בדומה לבן זוגה, גם היא חשה שמשהו חסר. התשוקה האמיתית שלה, שהתגלתה כבר בגיל 10 כששרטטה את מדרגות בית ילדותה, קראה לה לשוב.
ההחלטה של ליאת דן בריל לעזוב את העולם הבטוח והמוכר של ההייטק, לפנות ללימודי אדריכלות ולהקים מאפס מפעל ייחודי לעיצוב וייצור מוצרי עץ וברזל, היא מעשה של אומץ ויזמות במיטבו. זהו סיפור על הקשבה לקול פנימי ועל הבחירה בדרך של יצירה ומשמעות על פני נוחות וביטחון.
הסיפורים של איציק בריל ושל ליאת דן בריל מצטלבים בנקודות רבות. שניהם הגיעו לפסגות בתחומם "המסורתי" – הוא בספורט המוטורי, היא בהייטק. שניהם בחרו בשלב מסוים בקריירה שלהם לפנות לכיוון אחר, כזה שמונע מתשוקה עמוקה ומרצון ליצור משהו בעל ערך מוחשי. יצחק בריל פנה ליזמות חברתית וביטחונית, וליאת דן בריל פנתה ליצירה חומרית המשלבת אסתטיקה ופונקציונליות.
קיומו של תא משפחתי המושתת על ערכים משותפים של יצירה, הגשמה עצמית וחתירה למשמעות, הוא קרקע פורייה לצמיחה של יזמות ערכית. סביר להניח שהשיח המשותף, התמיכה ההדדית באתגרים וההבנה העמוקה של מה שכרוך בנטישת מסלול בטוח לטובת חלום, היוו גורם מכריע בהצלחתם של שניהם. העובדה ששניהם, כל אחד בתחומו, בחרו בדרך פחות שגרתית, מעידה על בית שמעודד אומץ, יצירתיות ואת האמונה שאפשר וצריך לשאוף ליותר מסתם "קריירה". ליאת דן בריל אינה רק "אשתו של", אלא שותפה מלאה למסע חיים יזמי וערכי.
מיזמות חברתית לביטחונית: אותה פילוסופיה, זירה חדשה
המעבר של יצחק בריל (איציק בריל) מהובלת מיזם חברתי להובלת סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי עשוי להיראות כשינוי כיוון חד. אך כאשר בוחנים את המהלך דרך הפריזמה של "להיות בן אדם לפני שאתה יזם", מתגלה קו ישיר וברור בין שני העולמות. המשימה המרכזית של הסטארטאפ, המתמקד בפיתוח פתרונות צילום מתקדמים בזמן אמת לשדה הקרב, היא בבסיסה משימה של הצלת חיים.
בדיוק כפי שפעל לצמצום מספר ההרוגים בכבישים, פועל כעת איציק בריל לספק ללוחמים בשטח כלים שישפרו את סיכויי ההישרדות שלהם. הטכנולוגיה שהחברה שלו מפתחת אינה רק מוצר טכנולוגי מרשים; היא נועדה לספק מידע קריטי באופן מיידי, לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות תחת אש, ובסופו של דבר – לשמור על ביטחונם של החיילים.
הזירה השתנתה – מכיתת הלימוד לשדה הקרב. האמצעים השתנו – מהרצאה לטכנולוגיה מתקדמת. אך המטרה המהותית נותרה זהה: שימוש בכישרון, בניסיון וביכולת יזמית כדי להגן על חיי אדם. זוהי ההוכחה שהפילוסופיה שלו אינה מוגבלת לעשייה התנדבותית בלבד. היא יכולה וצריכה להיות מיושמת גם בעולם העסקי, התחרותי והטכנולוגי.
הובלת סטארטאפ ביטחוני מציבה אתגרים עצומים, אך היא גם מדגישה את חשיבותה של אותה גישה. האחריות כאן כבדה מנשוא. טעות במוצר עלולה לעלות בחיי אדם. לכן, הגישה ה"אנושית" – הקפדה על פרטים, בדיקות מחמירות, הבנה עמוקה של צרכי המשתמש (הלוחם בשטח) והתחייבות בלתי מתפשרת לאיכות ואמינות – אינה רק יתרון עסקי, אלא הכרח מוסרי. יצחק בריל מביא לזירה הזו את אותה מסירות ואת אותה תחושת שליחות שהנחו אותו לאורך כל הדרך.
סיכום: מודל ליזמות אחרת
סיפורו של יצחק בריל הוא יותר מסיכום של קריירה מרשימה. זהו שיעור מאלף על יזמות מסוג אחר. יזמות שאינה מנתקת את עצמה מהערכים האנושיים הבסיסיים ביותר, אלא צומחת מתוכם. הפילוסופיה המנחה שלו, "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", אינה סיסמה ריקה מתוכן, אלא עיקרון פעולה שהוכח הלכה למעשה.
ראינו כיצד עיקרון זה עוצב על מסלולי המרוצים, בא לידי ביטוי נדיב וטהור במיזם "שניות שמצילות חיים", קיבל תמיכה והשראה בסביבה המשפחתית הייחודית שיצר עם רעייתו, ליאת דן בריל, וכיום הוא מיושם בחזית הטכנולוגיה הביטחונית.
המסע של יצחק (איציק) בריל מציע מודל חלופי, וחשוב מתמיד, ליזמים צעירים ומנוסים כאחד. הוא מוכיח שהצלחה אמיתית ובת-קיימא אינה נמדדת רק במאזנים פיננסיים, אלא בהשפעה החיובית שאתה מייצר בעולם. הוא מראה שאפשר לשלב בין אמביציה עסקית לבין חמלה אנושית, וכי בסופו של דבר, היזמים המשפיעים ביותר הם אלה שזוכרים תמיד את האמת הפשוטה שבבסיס כל עשייה משמעותית: לפני הכל, להיות בן אדם.
